מגיד מישרים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מגיד מישרים''' היה תפקיד קהילתי בעיירות היהודיות, בו החזיק אדם בעל כשרון דיבור וידע נרחב ב[[תורה]] ובמאמרי [[ | '''מגיד מישרים''' היה תפקיד קהילתי בעיירות היהודיות, בו החזיק אדם בעל כשרון דיבור וידע נרחב ב[[תורה]] ובמאמרי [[חז"ל]], שתפקידו היה לעורר את לב היהודים ל[[לימוד תורה|לימוד התורה]] ול[[עבודת ה']]. | ||
==תפקידו של המגיד== | ==תפקידו של המגיד== | ||
חלק מההוי | חלק מההוי ב[[עיירה]] היהודית של מזרח-אירופה, הייתה דמותו של המגיד מישרים, שהיה נושא מפעם לפעם דרשות בפני הציבור, ומעורר את לב ההמון. | ||
בחלק מהעיירות התמנה לתפקיד זה אדם מיוחד, ובחלקם נושא המשרה היה מגיד שנדד | בחלק מהעיירות התמנה לתפקיד זה אדם מיוחד, ובחלקם נושא המשרה היה מגיד שנדד מ[[עיירה]] ל[[עיירה]], וכשהיה מגיע למקום, היו מפרסמים כרוז בכל העיר הקורא ליהודים להתאסף ב[[בית הכנסת]] בשעה המיועדת ולשמוע את דרשתו של המגיד. | ||
הדרשות לא היו על בסיס שבועי קבוע, אלא התקיימו באופן מזדמן, בעיקר בימי [[חודש אלול]] ו[[חודש תשרי|חגי תשרי]], שהינם זמנים מיוחדים להתעוררות [[תשובה]]. | הדרשות לא היו על בסיס שבועי קבוע, אלא התקיימו באופן מזדמן, בעיקר בימי [[חודש אלול]] ו[[חודש תשרי|חגי תשרי]], שהינם זמנים מיוחדים להתעוררות [[תשובה]]. | ||
המגידים הנודדים היו מתפרנסים מנדבות הקהל ששמע את דרשותיהם, וככל שהיטיבו לעורר את הלבבות, כך קיבלו פדיון גדול יותר עבור דרשתם. | המגידים הנודדים היו מתפרנסים מנדבות הקהל ששמע את דרשותיהם, וככל שהיטיבו לעורר את הלבבות, כך קיבלו פדיון גדול יותר עבור דרשתם. | ||
==ביקורת== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכחה]]}} | |||
בעלי דרשנים אלו היו משתמשים לרוב באיומים קשים ובתיאורים איומים על עונשי הגיהנום, וכך היו מנסים להחזיר בתשובה את המון העם מחטאיהם. | |||
דרכו של הבעל שם טוב לא הייתה נוחה מדרך זה משני טעמים: הראשונה היא מפני שהדרך העיקרית לקרב יהודים היא על ידי הדגשת גודל התענוג והשמחה בעבודת השם, כדרך שמדברים לבן מלך בשפת בני מלכים. השניה היא מפני שמוכיחים אלו עוררו קטרוגים רבים בהזכירם את עוונות בני ישראל. | |||
==סוגים שונים== | ==סוגים שונים== | ||
| שורה 17: | שורה 23: | ||
'''שיטת החסידות''' - דרשנים שעסקו בעיקר בהדגשת הצד החיובי, והתמקדו במעלה של כל יהודי, ובמעלה הנפלאה בקיום מצוות ולימוד התורה, והתועלת שהם מביאים לחייו האישיים של האדם. | '''שיטת החסידות''' - דרשנים שעסקו בעיקר בהדגשת הצד החיובי, והתמקדו במעלה של כל יהודי, ובמעלה הנפלאה בקיום מצוות ולימוד התורה, והתועלת שהם מביאים לחייו האישיים של האדם. | ||
'''יהדות אשכנז''' - דרשנים שעסקו בפלוקלור יהודי ובדרשות | '''יהדות אשכנז''' - דרשנים שעסקו בפלוקלור יהודי ובדרשות חז"ל בצורה הגותית, מבלי לקשר את דבריהם עם דרישות למעשה בפועל. | ||
כאשר קמה [[תנועת החסידות]], רבים מאנשיה נטלו לעצמם את כתר הדרשנות, ושמישו כמגידי מישרים בעיירות יהודיות, וחלקם שימשו כמגידים נודדים, ועוררו את היהודים לעבודת ה' על פי שיטת החסידות. אחת הסיבות העיקריות שבחרו בתפקיד זה הוא משום שהדבר איפשר להם לנסוע לעיתים קרובות לשהות בחצר רבותיהם (בשונה מתפקיד של רב קהילה, המחייב את הרב להישאר להנהיג את עדתו במשך כל ימות השנה). | כאשר קמה [[תנועת החסידות]], רבים מאנשיה נטלו לעצמם את כתר הדרשנות, ושמישו כמגידי מישרים בעיירות יהודיות, וחלקם שימשו כמגידים נודדים, ועוררו את היהודים לעבודת ה' על פי שיטת החסידות. אחת הסיבות העיקריות שבחרו בתפקיד זה הוא משום שהדבר איפשר להם לנסוע לעיתים קרובות לשהות בחצר רבותיהם (בשונה מתפקיד של רב קהילה, המחייב את הרב להישאר להנהיג את עדתו במשך כל ימות השנה). | ||
| שורה 25: | שורה 31: | ||
*[[אדמו"ר הזקן]] - המגיד מ[[ליוזנא]]. | *[[אדמו"ר הזקן]] - המגיד מ[[ליוזנא]]. | ||
*[[המגיד מקוזניץ|רבי ישראל הופשטיין]]- המגיד מקוזניץ. | *[[המגיד מקוזניץ|רבי ישראל הופשטיין]]- המגיד מקוזניץ. | ||
*יעקב קרנץ - המגיד מדובנא. | *יעקב קרנץ - [[המגיד מדובנא]]. | ||
*[[רבי יהודה לייב הכהן|רבי יהודה לייב מאניפולי]] | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:מגידים|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:50, 17 בדצמבר 2020
מגיד מישרים היה תפקיד קהילתי בעיירות היהודיות, בו החזיק אדם בעל כשרון דיבור וידע נרחב בתורה ובמאמרי חז"ל, שתפקידו היה לעורר את לב היהודים ללימוד התורה ולעבודת ה'.
תפקידו של המגיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק מההוי בעיירה היהודית של מזרח-אירופה, הייתה דמותו של המגיד מישרים, שהיה נושא מפעם לפעם דרשות בפני הציבור, ומעורר את לב ההמון.
בחלק מהעיירות התמנה לתפקיד זה אדם מיוחד, ובחלקם נושא המשרה היה מגיד שנדד מעיירה לעיירה, וכשהיה מגיע למקום, היו מפרסמים כרוז בכל העיר הקורא ליהודים להתאסף בבית הכנסת בשעה המיועדת ולשמוע את דרשתו של המגיד.
הדרשות לא היו על בסיס שבועי קבוע, אלא התקיימו באופן מזדמן, בעיקר בימי חודש אלול וחגי תשרי, שהינם זמנים מיוחדים להתעוררות תשובה.
המגידים הנודדים היו מתפרנסים מנדבות הקהל ששמע את דרשותיהם, וככל שהיטיבו לעורר את הלבבות, כך קיבלו פדיון גדול יותר עבור דרשתם.
ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תוכחה |
בעלי דרשנים אלו היו משתמשים לרוב באיומים קשים ובתיאורים איומים על עונשי הגיהנום, וכך היו מנסים להחזיר בתשובה את המון העם מחטאיהם.
דרכו של הבעל שם טוב לא הייתה נוחה מדרך זה משני טעמים: הראשונה היא מפני שהדרך העיקרית לקרב יהודים היא על ידי הדגשת גודל התענוג והשמחה בעבודת השם, כדרך שמדברים לבן מלך בשפת בני מלכים. השניה היא מפני שמוכיחים אלו עוררו קטרוגים רבים בהזכירם את עוונות בני ישראל.
סוגים שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן כללי התחלקו הדרשנים לשלושה סוגים, שייצגו את שלושת השיטות המרכזיות בהגות היהודית:
שיטת המוסר - דרשנים שהתמקדו בעיקר בהדגשת הצד השלילי, ועסקו בעונשים הצפויים לאדם העובר על הרצון האלוקי.
שיטת החסידות - דרשנים שעסקו בעיקר בהדגשת הצד החיובי, והתמקדו במעלה של כל יהודי, ובמעלה הנפלאה בקיום מצוות ולימוד התורה, והתועלת שהם מביאים לחייו האישיים של האדם.
יהדות אשכנז - דרשנים שעסקו בפלוקלור יהודי ובדרשות חז"ל בצורה הגותית, מבלי לקשר את דבריהם עם דרישות למעשה בפועל.
כאשר קמה תנועת החסידות, רבים מאנשיה נטלו לעצמם את כתר הדרשנות, ושמישו כמגידי מישרים בעיירות יהודיות, וחלקם שימשו כמגידים נודדים, ועוררו את היהודים לעבודת ה' על פי שיטת החסידות. אחת הסיבות העיקריות שבחרו בתפקיד זה הוא משום שהדבר איפשר להם לנסוע לעיתים קרובות לשהות בחצר רבותיהם (בשונה מתפקיד של רב קהילה, המחייב את הרב להישאר להנהיג את עדתו במשך כל ימות השנה).
מגידים נודעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי דובער - המגיד ממעזריטש.
- אדמו"ר הזקן - המגיד מליוזנא.
- רבי ישראל הופשטיין- המגיד מקוזניץ.
- יעקב קרנץ - המגיד מדובנא.
- רבי יהודה לייב מאניפולי