יוסף הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "http://chabad.info/index.php" ב־"http://old2.ih.chabad.info/index.php") |
|||
| (34 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קבר יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח לקבר יוסף הצדיק]] | [[קובץ:קבר יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח לקבר יוסף הצדיק]] | ||
'''יוסף הצדיק''' | '''יוסף הצדיק''' הוא בנו האחד עשר של [[יעקב אבינו]] שנולד ללעת זקנותו{{הערה|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערה|רש"י שם בשם המדרש.}}. נולד לאמו [[רחל אמנו]]. | ||
בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל | בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל ה[[קדושה]] שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה. | ||
על פי הקבלה קיים משיח בן יוסף בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע. | על פי [[הקבלה]] קיים [[משיח בן יוסף]] בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
===יוסף והאבות=== | |||
חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה). | |||
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}. | |||
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות | |||
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם | |||
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת | |||
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של | |||
יוסף הצדיק{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}. | |||
===ספירת היסוד=== | |||
'''יסוד''' הוא אותיות י' – סוד. 'טיפה' הנמשכת מבחינת ה'סוד'. י' היא הקטנה שבאותיות ולכן רומזת להמשכה מועטת – 'טיפה', והמשכה זו מגיעה מבחינת אור הכתר שלמעלה מעולמות – שהוא 'סוד'{{הערה|תו"א ויגש ד"ה וילקט יוסף.}}. | |||
הוא | |||
עניין היסוד הוא שהאב משפיע לבן טיפה '''מעצמיותו'''. היינו, מצד אחד זו השפעה גשמית בלבד, ומועטת מאד (טיפה), ונמוכה ביותר - אבל מצד שני דוקא היא בכוחה להוליד, כי אינה 'הארה' בלבד (כדוגמת שכל שמלמד האב את בנו) אלא השפעה 'עצמית' – שנותן לבן משהו מעצמותו{{הערה|ספר הערכים כרך ח' ערך 'אזוב', עמ' קב וש"נ.}}. | |||
===פותר חלומות=== | |||
המשכה זו קשורה ליוסף הצדיק, כי יוסף היה '''פותר''' חלומות ו'פותר' הן אותיות '''תופר'''. היינו, שעניינו להמשיך (לתפור) קו וחוט דק (טיפה) מהאור הגנוז (אור הכתר, סוד) ועד לעולמות{{הערה|אוה"ת חנוכה עמ' שו-612, בא רפט-צ.}}. | |||
===רוח מערב=== | |||
מדת התפארת היא כללות כל רוחות השמים, כי תפארת כוללת בתוכה חסד וגבורה, ונמשכת ליסוד. תפארת עצמה היא מזרח (תחילת ההשפעה, שמשם זורחת השמש), והיא כוללת בתוכה את הצפון והדרום (חסד וגבורה), והשפעתה מסתיימת ב'''מערב – יסוד'''{{הערה|ילקוט לוי"צ על התורה – א עמ' 38.}}. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}} | |||
==השפעתו | ==השפעתו{{הערה|נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות.}}== | ||
*יוסף הוא [[נשמה]] דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל]. | |||
*ממשיך למטה בכל לב ישראל [[אהבה]] מסותרת{{הערה|תורה אור ויגש ועיין [[תניא]] פרק חי}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[משיח בן יוסף]] | *[[משיח בן יוסף]] | ||
*[[יוסף ואשת פוטיפר]] | |||
== קישורים | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25698 קבר יוסף הצדיק כיום] | |||
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25698 קבר יוסף הצדיק כיום] | {{השבטים|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:50, 3 בינואר 2025
יוסף הצדיק הוא בנו האחד עשר של יעקב אבינו שנולד ללעת זקנותו[1], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[2] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[3]. נולד לאמו רחל אמנו.
בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.
על פי הקבלה קיים משיח בן יוסף בכל דור, אלא שבסופו של דבר הוא יהרג על ידי ארמילוס הרשע.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
יוסף והאבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי צאן - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי צאן" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא בשדה, או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).
לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"[4] בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק מזון - "לחם לבב אנוש יסעד"[5] - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט[6].
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ודביקות תמידית עם הקב"ה, בדוגמת האבות[7] שעליהם נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"[8], וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן העבודה מעין עבודתו של יוסף הצדיק[9].
ספירת היסוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
יסוד הוא אותיות י' – סוד. 'טיפה' הנמשכת מבחינת ה'סוד'. י' היא הקטנה שבאותיות ולכן רומזת להמשכה מועטת – 'טיפה', והמשכה זו מגיעה מבחינת אור הכתר שלמעלה מעולמות – שהוא 'סוד'[10].
עניין היסוד הוא שהאב משפיע לבן טיפה מעצמיותו. היינו, מצד אחד זו השפעה גשמית בלבד, ומועטת מאד (טיפה), ונמוכה ביותר - אבל מצד שני דוקא היא בכוחה להוליד, כי אינה 'הארה' בלבד (כדוגמת שכל שמלמד האב את בנו) אלא השפעה 'עצמית' – שנותן לבן משהו מעצמותו[11].
פותר חלומות[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשכה זו קשורה ליוסף הצדיק, כי יוסף היה פותר חלומות ו'פותר' הן אותיות תופר. היינו, שעניינו להמשיך (לתפור) קו וחוט דק (טיפה) מהאור הגנוז (אור הכתר, סוד) ועד לעולמות[12].
רוח מערב[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדת התפארת היא כללות כל רוחות השמים, כי תפארת כוללת בתוכה חסד וגבורה, ונמשכת ליסוד. תפארת עצמה היא מזרח (תחילת ההשפעה, שמשם זורחת השמש), והיא כוללת בתוכה את הצפון והדרום (חסד וגבורה), והשפעתה מסתיימת במערב – יסוד[13].
| ערך מורחב – רוחות העולם |
השפעתו[14][עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף הוא נשמה דאצילות ומוריד השפעות יעקב למטה בפועל ממש [אבל בלי יעקב לא היה יכול להשפיע] הסיבה היא שכל הגבוה יותר יורד מטה יותר ולכן דווקא יוסף משפיעה למטה [ועיין לעיל].
- ממשיך למטה בכל לב ישראל אהבה מסותרת[15].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| השבטים - בני יעקב אבינו | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
| בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
| בני בלהה | דן • נפתלי | |
| בני זלפה | גד • אשר | |
הערות שוליים
- ↑ לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
- ↑ ראה רש"י שם.
- ↑ רש"י שם בשם המדרש.
- ↑ ראה במסכת מגילה.
- ↑ תהלים מזמור קג.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130.
- ↑ וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.
- ↑ לקוטי אמרים - פרק ל"ד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 130.- עמ' 132.
- ↑ תו"א ויגש ד"ה וילקט יוסף.
- ↑ ספר הערכים כרך ח' ערך 'אזוב', עמ' קב וש"נ.
- ↑ אוה"ת חנוכה עמ' שו-612, בא רפט-צ.
- ↑ ילקוט לוי"צ על התורה – א עמ' 38.
- ↑ נערך על פי ובשילוב כמה וכמה מקורות.
- ↑ תורה אור ויגש ועיין תניא פרק חי