מענדל לייב אברמסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מענדל לייב אברמסון''' | {{מקורות}} | ||
הרב '''מענדל לייב אברמסון''' היה מחשובי חסידי חב"ד במוסקבה. | |||
בצעירותו היה חסיד של אדמו"רי [[קאפוסט]] הרבנים [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאחר פטירתם נתקשר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בקשר אמיץ. | בצעירותו היה חסיד של אדמו"רי [[קאפוסט]] הרבנים [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאחר פטירתם נתקשר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בקשר אמיץ. | ||
בזמן שלטון [[רוסיה]] הסובייטית עשה רבות למען [[תומכי תמימים]], ועל כן נעצר על ידי | בזמן שלטון [[רוסיה]] הסובייטית עשה רבות למען [[תומכי תמימים]], ועל כן נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] אך שמר על פיו ולא גילה מאומה. | ||
ר' מענדל לייב סיפר לר' [[זלמן לייב אסטולין]]: | ר' מענדל לייב סיפר לר' [[זלמן לייב אסטולין]]: | ||
לאחר המהפכה הקומוניסטית הורע המצב הכלכלי, בפרט ליהודי שומר תורה, | לאחר המהפכה הקומוניסטית הורע המצב הכלכלי, בפרט ליהודי שומר תורה, ו'הגיעו [[מים]] עד נפש'. | ||
כשהגיע | כשהגיע אדמו"ר הריי"צ למוסקבה, המצב הכלכלי היה כל כך קשה, עד שלא היו בכיסי קופק'ות ספורות לשלם לחשמלית על מנת לנסוע לרבי, ונאלצתי לילך דרך ארוכה רגלי. | ||
כשנכנסתי | כשנכנסתי ל[[יחידות]] הגשתי לרבי שלש עמודים מלאים. נטל הרבי את ה[[פדיון נפש]] וענה לי על כל שאלותיי. | ||
כשהחלתי לצאת קרא ואמר לי: | כשהחלתי לצאת קרא ואמר לי: "עד כאן ביקשת על רוחניות, ומה עם הגשמיות"? | ||
"מגשמיות לא אכפת לי כלל", עניתי בהנעת היד בביטול. | |||
הרבי חייך ואמר: | הרבי חייך ואמר: "לך אין זה מפריע, אך לי נוגע מאוד מהגשמיות שלך", וברכני, ואכן מאז השתפר מעט מצבי. | ||
לאחר גאולת הרבי הריי"צ בי"ב תמוז אמר ר' מענדל לייב: "אי לאו האי יומא די"ב תמוז, אינני יודע אם הייתי יכול להישאר יהודי. הם (הקומוניסטים) התכוונו ל"בגדול החל ובקטון כילה". הם זממו להרוס את הכול". | לאחר גאולת [[הרבי הריי"צ]] בי"ב תמוז אמר ר' מענדל לייב: "אי לאו האי יומא די"ב תמוז, אינני יודע אם הייתי יכול להישאר יהודי. הם (הקומוניסטים) התכוונו ל"בגדול החל ובקטון כילה". הם זממו להרוס את הכול". | ||
באחת הפעמים שנחקר על ידי | באחת הפעמים שנחקר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] החוקר הנזעם זרק על ראשו כסא, ר' מענדל לייב נפח את נשמתו במקום. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | **הרב [[שלום בער פרידלנד]], '''גאון וחסיד''', ביוגרפיה של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], (תשס"ח, 320 עמודים){{הבהרה|איזה עמ'?}}. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:אברמסון, מענדל לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:44, 16 במאי 2024
הרב מענדל לייב אברמסון היה מחשובי חסידי חב"ד במוסקבה.
בצעירותו היה חסיד של אדמו"רי קאפוסט הרבנים יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) ולאחר פטירתם נתקשר לאדמו"ר הרש"ב בקשר אמיץ.
בזמן שלטון רוסיה הסובייטית עשה רבות למען תומכי תמימים, ועל כן נעצר על ידי הק.ג.ב. אך שמר על פיו ולא גילה מאומה.
ר' מענדל לייב סיפר לר' זלמן לייב אסטולין: לאחר המהפכה הקומוניסטית הורע המצב הכלכלי, בפרט ליהודי שומר תורה, ו'הגיעו מים עד נפש'. כשהגיע אדמו"ר הריי"צ למוסקבה, המצב הכלכלי היה כל כך קשה, עד שלא היו בכיסי קופק'ות ספורות לשלם לחשמלית על מנת לנסוע לרבי, ונאלצתי לילך דרך ארוכה רגלי. כשנכנסתי ליחידות הגשתי לרבי שלש עמודים מלאים. נטל הרבי את הפדיון נפש וענה לי על כל שאלותיי. כשהחלתי לצאת קרא ואמר לי: "עד כאן ביקשת על רוחניות, ומה עם הגשמיות"? "מגשמיות לא אכפת לי כלל", עניתי בהנעת היד בביטול. הרבי חייך ואמר: "לך אין זה מפריע, אך לי נוגע מאוד מהגשמיות שלך", וברכני, ואכן מאז השתפר מעט מצבי.
לאחר גאולת הרבי הריי"צ בי"ב תמוז אמר ר' מענדל לייב: "אי לאו האי יומא די"ב תמוז, אינני יודע אם הייתי יכול להישאר יהודי. הם (הקומוניסטים) התכוונו ל"בגדול החל ובקטון כילה". הם זממו להרוס את הכול".
באחת הפעמים שנחקר על ידי הק.ג.ב. החוקר הנזעם זרק על ראשו כסא, ר' מענדל לייב נפח את נשמתו במקום.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום בער פרידלנד, גאון וחסיד, ביוגרפיה של הרב זלמן לייב אסטולין, (תשס"ח, 320 עמודים)[דרושה הבהרה].