יחיאל מיכל אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| (40 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=יחיאל מיכל אפשטיין | |שם=יחיאל מיכל אפשטיין | ||
|כינוי= בעל הערוך השולחן | |כינוי= בעל הערוך השולחן | ||
|תמונה= | |תמונה=ערוך השולחן.JPG | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
|תאריך לידה=[[כ' בשבט]] [[תקפ"ט]] | |תאריך לידה=[[כ' בשבט]] [[תקפ"ט]] | ||
|מקום לידה= [[ברית המועצות]] | |מקום לידה= [[ברית המועצות]] | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פעילות=[[אוקראינה]] | |מקום פעילות=[[אוקראינה]] | ||
|תפקידים נוספים= אב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה | |תפקידים נוספים= אב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה | ||
|רבותיו= | |רבותיו= | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= ערוך השולחן | |חיבוריו= ערוך השולחן | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''יחיאל מיכל הלוי אפשטיין''' ([[כ' בשבט]] [[תקפ"ט]], - [[כ"ב באדר]] | רבי '''יחיאל מיכל הלוי אפשטיין''' ([[כ' בשבט]] [[תקפ"ט]], - [[כ"ב באדר ב']] [[תרס"ח]]). רב, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם ''''ערוך השולחן'''' על שם ספרו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אפשטין נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ולרבי אהרון הלוי, שלו מיוחס חיבור ספר החינוך. | הרב אפשטין נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ולרבי אהרון הלוי (הרא"ה), שלו מיוחס חיבור ספר החינוך. | ||
הרב אפשטיין נשא לאישה את בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין), ושאף להתעסק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף | הרב אפשטיין [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין), ושאף להתעסק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף ה[[נדוניה]] שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב. | ||
בשנת [[תרכ"ה]], בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת [[מתנגדים]], התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר | בשנת [[תרכ"ה]], בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת [[מתנגדים]], התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה. | ||
בשנת [[תרמ"ג]], בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (בתו של הרב אפשטיין הייתה אשתו השנייה של הנצי"ב). | בשנת [[תרמ"ג]], בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (בתו של הרב אפשטיין הייתה אשתו השנייה של הנצי"ב). | ||
הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, רבי [[אברהם יצחק קוק]], הרב יחזקאל אברמסקי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב יוסף אליהו הנקין. | הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב [[איסר זלמן מלצר]], רבי [[אברהם יצחק קוק]], הרב יחזקאל אברמסקי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב יוסף אליהו הנקין. | ||
רבי יחיאל מיכל חיבר חיבר את הספר "ערוך השולחן" על ארבעת חלקי השולחן ערוך. | |||
ייעוד הספר "ערוך השולחן" דומה למטרת ספר התשתית של ה"שולחן ערוך" - ה"בית יוסף" - לפסוק ולסדר את ההלכה הנוהגת בזמן הגלות כולה מן המשנה והתלמוד ועד הדיונים של הפוסקים האחרונים. בכך, שם הספר רומז למגמתו להיות מעין "שולחן ערוך" מעודכן. | |||
בהקדמה לספר, כותב הרב אפשטיין: "בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין ביארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים"... | |||
בנוסף להלכות, בספר גם מובאים הרבה ממנהגי קהילות ליטא בתקופתו של הרב אפשטיין. | |||
מאחר ש"ערוך השולחן" נכתב על פי סדר ה"שולחן ערוך", הוא עוסק כמוהו במצוות התקפות בזמן הזה בלבד, ונעדרים ממנו נושאים רחבים של דינים התלויים בארץ ישראל ובבית המקדש, כמו זרעים, קדשים, טומאה וטהרה, נזירות, ערכין וחרמין, סנהדרין, ממרים, מלכים, שקלים וקדוש החודש. | |||
נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של הרב אפשטיין - "ערוך השולחן העתיד" {{הערה|ראו דברי הרבי אודות ספר זה בהתוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 2669 בתחילתו.}} שנדפס רק לאחר פטירתו. | |||
ב"ערוך השולחן" מביא הרב אפשטיין פעמים רבות את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב, ומכנהו בשם "הגר"ז" (הגאון רבי זלמן). | |||
נפטר בנובהרדוק בכ"ב [[אדר]] ב' [[תרס"ח]]. | |||
== קשריו עם אדמו"ר הצמח צדק == | == קשריו עם אדמו"ר הצמח צדק == | ||
רבי יחיאל מיכל שהה בליובאוויטש תקופה מסוימת, ועזב אותה לאחר תקופה קצרה. יש אומרים בגלל מעשה מסוים שפגם בכבודו או ביזהו{{הערה|1=ר' [[יהושע מונדשיין]], ש"'''מקובל בקרב חסידי חב"ד''', שאביו עזב את ליובאוויטש בחרון-אף על אשר אחד מגדולי החסידים נהג בו שלא בכבוד המגיע לו לדעתו". [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מקור ברוך - מקור הכזבים].}}. הוא היה מיודד עם גדולי רבני חב"ד בדורו{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין והצמח צדק, עמ' 212.}}. | |||
נכדו החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולוזי'ן עד ירושלים"{{הערה|עמ' ל"ח.}} שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סבו "ערוך השולחן". אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו. | |||
רבי יחיאל מיכל שהה | [[הרבי]] ציין את ספריו במספר מקומות, וכינהו בתור "אחד מראשי האשכנזים"{{הערה|אגרות קודש, חלק י"ח, אגרת ו'תתק"ח.}}{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין והצמח צדק, עמ' 211.}}. | ||
===ביקורו אצל הצמח צדק=== | |||
בנו של רבי יחיאל מיכל, ר' ברוך אפשטיין, בנקאי ותלמיד חכם, כותב בספרו 'מקור ברוך' כי אביו שהה במחיצתו של הצ"צ במשך למעלה מחודש ימים, ובכל יום ויום היה נכנס אליו פעם או פעמיים, ובכל פעם שהה במחיצתו כמה וכמה שעות{{הערה|1= מקור ברוך בתחילת פרק כ.}} אף הפציר בו שיתעכב אצלו עוד שבוע ימים{{הערה|1=עמ' 1630.}} | |||
ר' [[יהושע מונדשיין]] טען{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מקור ברוך - מקור הכזבים].}} שהדבר אינו מתאים כלל עם המציאות - מכיון שלדברי ר' ברוך{{הערה|1=עמ' 1234.}} הביקור היה לאחר [[תר"כ]] ואילך{{הערה|1="בתחילת שנות השלשים למאה זו, למניננו", לשונו של המקור ברוך.}}, ואדמו"ר הצ"צ נפטר ב[[חודש ניסן]] תרכ"ו, אחרי שהיה חולה יותר משש שנים רצופות{{הערה|שם=בית רבי|'בית רבי', ג, פרק ו, ומקורו במכתבו של האדמו"ר מקאפוסט נכד הצ"צ.}}, מאז חודש כסלו תר"כ{{הערה|שם=בית רבי}}. בשנת תרכ"א או תרכ"ב נפטרה אשתו הרבנית, "ומאז היה סגור ומסוגר ולא היה רוצה שיסעו אליו... ומעט מזעיר היה שהיה מכניסם לחדרו על יחידות... וגם הדא"ח שהיה אומר בשנים אלו היה קשה לשמוע ולהבין מחמת חלישותו"{{הערה|שם=בית רבי}}. בנוסף, פרטים רבים בתיאורו של ר' ברוך אינם מתאימים למציאות. | |||
לדבריו, מגמתו של ה'מקור ברוך' ברורה: פסקיו של אביו כלל וכלל לא היו מקובלים בקהל חסידים{{הערה|אבל ראו במאמרו של ר' איתם הנקין, "ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך'", בעמ' 213-208, מה שכתב שם בזה. קישור למאמר בהערה 16 לקמן.}} , ובכך שהוא בדה את הסיפור אודות הקירובים העצומים מצד הצ"צ, ואשר ממנו קיבל את דרכי ההוראה שלא סר מהם כל ימיו, ועוד קיבל ממנו פרטים וכללים בלימוד הקבלה(!) - היה ה'מקור ברוך' סבור שעל ידי זה תשתנה תדמיתו של אביו בעיני הציבור. | |||
במאמר תגובה מאת ר' איתם הנקין הי"ד,{{הערה|חוקר תורני, לא חסידי (דתי לאומי), צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של הרב מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס| הרב איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע|עמוד=189}}}} יחד עם זאת גם הרב הנקין מודה בכך שחלק מדברי ה"מקור ברוך" בשבח ההתנגדות לחסידות, אותם כתב בשם הצמח צדק, הם פרי דמיונו של ה"מקור ברוך", ודברים אלו לא נאמרו כלל ע"י הצמח צדק.{{הערה|ראו במאמר של הרב הנקין שבהערה הקודמת, בעמ' 205.}} | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*הרב [[איתם הנקין]], תערוך לפני שולחן. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* בעל ערוך השולחן - "מראשי האשכנזים" - ליקוט מדברי הרבי אודות ספר "ערוך השולחן". התקשרות גליון 876 (רשימה ראשונה): | |||
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7708&CategoryID=1501 | |||
* רשימה שנייה אודות "ערוך השולחן" בדברי הרבי: | |||
התקשרות גליון 877: | |||
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7728&CategoryID=1504 | |||
*רשימה שלישית באותו נושא: | |||
התקשרות גליון 878: | |||
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7757&CategoryID=1507 | |||
*מאמר של הרב [[יהושע מונדשיין]],אודות ספר "מקור ברוך": [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מקור ברוך - מקור הכזבים] {{שטורעם}} | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא | {{מיון רגיל:אפשטיין, יחיאל מיכל}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:06, 25 ביוני 2023
| יחיאל מיכל אפשטיין | |
|---|---|
| |
| בעל הערוך השולחן | |
| לידה | כ' בשבט תקפ"ט |
| ברית המועצות | |
| פטירה | כ"ב באדר ב' תרס"ח |
| מקום פעילות | אוקראינה |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | אב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה |
| חיבוריו | ערוך השולחן |
רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, - כ"ב באדר ב' תרס"ח). רב, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אפשטין נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ולרבי אהרון הלוי (הרא"ה), שלו מיוחס חיבור ספר החינוך.
הרב אפשטיין נשא לאישה את בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין), ושאף להתעסק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.
בשנת תרכ"ה, בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב באוקראינה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה.
בשנת תרמ"ג, בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (בתו של הרב אפשטיין הייתה אשתו השנייה של הנצי"ב).
הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, רבי אברהם יצחק קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין והרב יוסף אליהו הנקין.
רבי יחיאל מיכל חיבר חיבר את הספר "ערוך השולחן" על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
ייעוד הספר "ערוך השולחן" דומה למטרת ספר התשתית של ה"שולחן ערוך" - ה"בית יוסף" - לפסוק ולסדר את ההלכה הנוהגת בזמן הגלות כולה מן המשנה והתלמוד ועד הדיונים של הפוסקים האחרונים. בכך, שם הספר רומז למגמתו להיות מעין "שולחן ערוך" מעודכן.
בהקדמה לספר, כותב הרב אפשטיין: "בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין ביארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים"... בנוסף להלכות, בספר גם מובאים הרבה ממנהגי קהילות ליטא בתקופתו של הרב אפשטיין.
מאחר ש"ערוך השולחן" נכתב על פי סדר ה"שולחן ערוך", הוא עוסק כמוהו במצוות התקפות בזמן הזה בלבד, ונעדרים ממנו נושאים רחבים של דינים התלויים בארץ ישראל ובבית המקדש, כמו זרעים, קדשים, טומאה וטהרה, נזירות, ערכין וחרמין, סנהדרין, ממרים, מלכים, שקלים וקדוש החודש. נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של הרב אפשטיין - "ערוך השולחן העתיד" [1] שנדפס רק לאחר פטירתו.
ב"ערוך השולחן" מביא הרב אפשטיין פעמים רבות את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב, ומכנהו בשם "הגר"ז" (הגאון רבי זלמן).
נפטר בנובהרדוק בכ"ב אדר ב' תרס"ח.
קשריו עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יחיאל מיכל שהה בליובאוויטש תקופה מסוימת, ועזב אותה לאחר תקופה קצרה. יש אומרים בגלל מעשה מסוים שפגם בכבודו או ביזהו[2]. הוא היה מיודד עם גדולי רבני חב"ד בדורו[3].
נכדו החוקר מאיר בר אילן כותב בספרו "מוולוזי'ן עד ירושלים"[4] שישנה הסכמה מהצמח צדק לספרו של סבו "ערוך השולחן". אולם לא ידוע על מקור נוסף בו אוזכרה הסכמה זו.
הרבי ציין את ספריו במספר מקומות, וכינהו בתור "אחד מראשי האשכנזים"[5][6].
ביקורו אצל הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו של רבי יחיאל מיכל, ר' ברוך אפשטיין, בנקאי ותלמיד חכם, כותב בספרו 'מקור ברוך' כי אביו שהה במחיצתו של הצ"צ במשך למעלה מחודש ימים, ובכל יום ויום היה נכנס אליו פעם או פעמיים, ובכל פעם שהה במחיצתו כמה וכמה שעות[7] אף הפציר בו שיתעכב אצלו עוד שבוע ימים[8]
ר' יהושע מונדשיין טען[9] שהדבר אינו מתאים כלל עם המציאות - מכיון שלדברי ר' ברוך[10] הביקור היה לאחר תר"כ ואילך[11], ואדמו"ר הצ"צ נפטר בחודש ניסן תרכ"ו, אחרי שהיה חולה יותר משש שנים רצופות[12], מאז חודש כסלו תר"כ[12]. בשנת תרכ"א או תרכ"ב נפטרה אשתו הרבנית, "ומאז היה סגור ומסוגר ולא היה רוצה שיסעו אליו... ומעט מזעיר היה שהיה מכניסם לחדרו על יחידות... וגם הדא"ח שהיה אומר בשנים אלו היה קשה לשמוע ולהבין מחמת חלישותו"[12]. בנוסף, פרטים רבים בתיאורו של ר' ברוך אינם מתאימים למציאות.
לדבריו, מגמתו של ה'מקור ברוך' ברורה: פסקיו של אביו כלל וכלל לא היו מקובלים בקהל חסידים[13] , ובכך שהוא בדה את הסיפור אודות הקירובים העצומים מצד הצ"צ, ואשר ממנו קיבל את דרכי ההוראה שלא סר מהם כל ימיו, ועוד קיבל ממנו פרטים וכללים בלימוד הקבלה(!) - היה ה'מקור ברוך' סבור שעל ידי זה תשתנה תדמיתו של אביו בעיני הציבור.
במאמר תגובה מאת ר' איתם הנקין הי"ד,[14] נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"[15] עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של הרב מונדשיין, לבין כך שנראה כי רבותינו נשיאינו ראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.[16] יחד עם זאת גם הרב הנקין מודה בכך שחלק מדברי ה"מקור ברוך" בשבח ההתנגדות לחסידות, אותם כתב בשם הצמח צדק, הם פרי דמיונו של ה"מקור ברוך", ודברים אלו לא נאמרו כלל ע"י הצמח צדק.[17]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב איתם הנקין, תערוך לפני שולחן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעל ערוך השולחן - "מראשי האשכנזים" - ליקוט מדברי הרבי אודות ספר "ערוך השולחן". התקשרות גליון 876 (רשימה ראשונה):
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7708&CategoryID=1501
- רשימה שנייה אודות "ערוך השולחן" בדברי הרבי:
התקשרות גליון 877: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7728&CategoryID=1504
- רשימה שלישית באותו נושא:
התקשרות גליון 878: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7757&CategoryID=1507
- מאמר של הרב יהושע מונדשיין,אודות ספר "מקור ברוך": מקור ברוך - מקור הכזבים
הערות שוליים
- ↑ ראו דברי הרבי אודות ספר זה בהתוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 2669 בתחילתו.
- ↑ ר' יהושע מונדשיין, ש"מקובל בקרב חסידי חב"ד, שאביו עזב את ליובאוויטש בחרון-אף על אשר אחד מגדולי החסידים נהג בו שלא בכבוד המגיע לו לדעתו". מקור ברוך - מקור הכזבים.
- ↑ ר' יחיאל מיכל עפשטיין והצמח צדק, עמ' 212.
- ↑ עמ' ל"ח.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"ח, אגרת ו'תתק"ח.
- ↑ ר' יחיאל מיכל עפשטיין והצמח צדק, עמ' 211.
- ↑ מקור ברוך בתחילת פרק כ.
- ↑ עמ' 1630.
- ↑ מקור ברוך - מקור הכזבים.
- ↑ עמ' 1234.
- ↑ "בתחילת שנות השלשים למאה זו, למניננו", לשונו של המקור ברוך.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 'בית רבי', ג, פרק ו, ומקורו במכתבו של האדמו"ר מקאפוסט נכד הצ"צ.
- ↑ אבל ראו במאמרו של ר' איתם הנקין, "ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך'", בעמ' 213-208, מה שכתב שם בזה. קישור למאמר בהערה 16 לקמן.
- ↑ חוקר תורני, לא חסידי (דתי לאומי), צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".
- ↑ רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".
- ↑ ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', הרב איתם הנקין, עלוני ממרא גיליון מספר 123, חורף תשע"א, ישיבת ניר, קריית-ארבע, באתר HebrewBooks
- ↑ ראו במאמר של הרב הנקין שבהערה הקודמת, בעמ' 205.