לשון הקודש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-לשון הקודש מורכבת מ[[אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן השפות המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
+'''לשון הקודש''' הינה השפה של [[הקדוש ברוך הוא]], ובאמצעותה [[בריאת העולם|ברא את העולם]] והמשיך לנבראים את החיות האלוקית.
-[[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות.
+מאז בריאת העולם, דיברה האנושות כולה בלשון הקודש, עד מאורעות [[מגדל בבל]] שבעקבותיהם בלל ה' את שפת כל הארץ.
-הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}}
+==מהות השפה==
+השפה מורכבת מ[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן שפות המכונות 'שפות הסכמיות' המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
+==השימוש בלשון הקודש==
+רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בלשון הקודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|1=ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}. אדמו"ר הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלשון הקודש, המוכיח על פי יסודות מהתורה בנגלה וב[[תורת הקבלה|נסתר]], כי הדיבור בשפת הקודש בענייני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר [[הקב"ה]] אנכי ה' אלוקיך, ידברו בו בני אדם כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}}
-== ראו עוד ==
+[[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית החדשה, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|1=לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה [[מקרר]] בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.
-*[[אידיש]]
+בשיחת קודש בי"ט כסלו תשל"ד<ref><nowiki>https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm</nowiki>. (שיחת י"ט כסלו תשל"ד, סעיף יד, עמ' 18)</ref> דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם "מורל". הרבי אמר: ""אינני יודע כיצד פרצה "מגיפה" זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה "מגיפה", שבנוגע לכמה "מונחים" - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים, ולכן קוראים זאת בשם "מורל"<ref>מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. </ref>. מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"".
+== ראו גם ==
+*[[נוטריקון]]
 *[[עברית]]
+*[[:קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש|ניגונים בלשון הקודש]]
+{{שפות}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:בני ישראל]]
+[[קטגוריה:שפות]]
+[[קטגוריה:לשון הקודש|*]]
+[[en:Lashon Hakodesh]]