קריית גת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(221 גרסאות ביניים של 62 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=קרית גת | |||
|תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ"ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]] | |||
|כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ"ג]]) | |||
|עיר=קרית גת | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|שכונה חב"דית= | |||
|מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] | |||
|רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]] | |||
|משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]] | |||
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב"ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי"ס בנות | |||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]] | |||
|מספר שלוחים= כ21 | |||
|מספר בתי חב"ד=כ8 | |||
|מספר משפחות בקהילה= כ300 | |||
|ראו גם= | |||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]] | |||
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]] | |||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]] | |||
}} | |||
[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] | |||
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]] | |||
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[ | '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים. בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים המקומית. | ||
חסיד חב"ד הראשון שהגיע לקרית גת הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טוביה הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו הקים בית ספר חב"ד בעיר, ומאז כיהן כמנהל בית הספר. הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק היהדות והחסידות של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר כדי לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת תומכי תמימים בקרית גת. חסידי חב"ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובבית ספר, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-300 משפחות חב"דיות. | |||
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר== | ==התייסדות קהילת חב"ד בעיר== | ||
===מנהל בית הספר הרב אבלסקי=== | |||
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], להקים את בית ספר חב"ד בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד. | |||
== | [[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר. | ||
[[קובץ: | בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". | ||
קריית גת | |||
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל. | |||
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת). | |||
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי. | |||
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד. | |||
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת. | |||
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת"). | |||
===מנהל המוסדות הרב וולפא=== | |||
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה. | |||
===מנהל הגנים הרב לוין=== | |||
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה. | |||
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל. | |||
==ישיבת תומכי תמימים== | |||
===ישיבה גדולה=== | |||
[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלוש מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים כיום קרוב ל-400 תלמידים. | |||
====התפתחות הישיבה==== | |||
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]] | |||
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. | |||
הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב". | |||
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת תשכ"ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין, והרב וולפא שימש מאז כמנהל הישיבה במשך עשרות שנים בהם הצמיח ופיתח את הישיבה, תוך גיוס תקציבים ותרומות בסכומי עתק, שהביאו לבניה ושגשוג. | |||
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]]. | |||
בשנת תש"נ, תוך כדי משבר כלכלי, עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה למנהל במקביל לתפקידו כראש הישיבה. | |||
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]] | |||
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. | |||
[[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה]] | |||
ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ"ז טבת]] [[תשפ"ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר. | |||
==חב"ד בעירייה== | |||
הרב [[שלום בער וולפא]] כיהן כראש רשימת חב"ד בקרית גת ובמקום השני ר' חיים שלום. | |||
ר' [[חיים שלום]] כיהן כנציג חב"ד וסגן ראש העיר במשך מספר קדנציות{{הערה|מנדי דיקשטיין '''חיים ושלום יוסיפו לך''', שבועון {{בית משיח}} 1422 עמוד 30}}. | |||
נציג חב"ד לשעבר בעיריית [[קרית גת]] ר' [[זלמן הכט]]. כיהן כנציג קהילת חב"ד והישיבות בראשות הרב [[משה הבלין]]. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה. | |||
לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה. | |||
לקראת [[חודש אב]] [[תשפ"ג]] ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ"ד]]{{הערה|שם=נצ}}. | |||
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}} | |||
בפועל הרב זלמן הכט ששימש כנציג חב"ד בעיריית קרית גת, לא נכנס לעירייה. | |||
לראשות העיר חב"ד תמכה בראש העיר אבירם דהרי, והוא הפסיד בבחירות. | |||
==יסוד ופעילות ועד הקהילה== | |||
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה המונה למעלה מ-300 משפחות אנ"ש. | |||
{{הערה|כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד)}}. | |||
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר. | |||
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג. | |||
===חברי הוועד תשפ"ג=== | |||
* ר' שלום דב בער גרונר | |||
* ר' מנחם מענדל כהן | |||
* ר' איל ימין | |||
* ר' יונתן רמון | |||
* ר' פרץ פרידמן | |||
* ר' ישראל נח בליניצקי | |||
* ר' רועי צנעני | |||
* ר' יעקב יוסף רסקין | |||
ועוד | |||
===בחירות לועד תשפ"ה=== | |||
בז' כסלו תשפ"ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות). | |||
הבחירות נערכו בפיקוח וועדת הבחירות: הרב [[מאיר מאירי]], הרב [[יעקב סנגאווי]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. | |||
שבעת החברים שנבחרו ברוב קולות (לפי אחוזי ההצבעה) הם: | |||
הרב [[ישראל נח בליניצקי]] (185). | |||
הרב [[פרץ פרידמן]] (182). | |||
הרב אייל ימין (171). | |||
הרב בערלה גרונר (בן הרב [[מנחם מנדל גרונר]]) (116). | |||
הרב משה זקהיים (116). | |||
הרב מנחם מענדל כהן (114). | |||
הרב יעקב יוסף רסקין (105). | |||
הבחירות התקיימו בברכת רב הקהילה ורב העיר הרב [[משה הבלין]], וביוזמת חברי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/elections/1159331/ 212 משפחות בחרו: ועד חדש לקהילת חב"ד בקריית גת]{{אינפו}}}} | |||
==מפתח העיר== | |||
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]] | |||
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר. | |||
== | ==ספר תורה מהרבי== | ||
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו. | |||
עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם. | |||
ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה: | |||
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}. | |||
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו. | |||
בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות. | |||
*[[כולל אברכים]] "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי. | |||
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]]. | |||
*מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]]. | |||
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות. | |||
*[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]]. | |||
*[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. | |||
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]]. | |||
*בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן. | |||
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז. | |||
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל. | |||
*תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני. | |||
*בית ספר [[שלהבות חב"ד]] - בניהול הגברת נועה נתן. | |||
בית | ==שלוחים ובתי חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה]] | |||
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט. | |||
*בית חב"ד המרכזי - מרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו"ר: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}. | |||
מנכ"ל: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]]. | |||
*בית חב"ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם/ מרכז אגרות קודש. משרדי המנכ"ל, שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]]. | |||
*[[בית חב"ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]]. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב [[אלישיב קפלון]]. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב. | |||
*[[בית חב"ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ. | |||
*[[חב"ד לנוער]] מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט. | |||
*[[בית חב"ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי. | |||
*[[בית חב"ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה. | |||
*[[בית חב"ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן. | |||
*[[חב"ד בעליה]] מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב. | |||
קהילת יהודי | ==בתי כנסת חב"ד== | ||
*בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]] | |||
*בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב [[שלמה בוטבול]] ובניהולו של השליח הרב [[אהרון בוטבול]]. | |||
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]]. | |||
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין. | |||
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ"ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]]. | |||
* קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים | |||
* בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת. | |||
* בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* | * '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]]. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] | *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת] {{חב"ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב"ד}} | ||
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}} | |||
*[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת] | |||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קריית גת]] | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] |
גרסה אחרונה מ־11:34, 10 בדצמבר 2024
קרית גת | |
---|---|
שלוחי הרבי בפגישה עם ראש העיר (תשפ"ג) | |
עיר | קרית גת |
מדינה | ארץ ישראל |
מייסדי הקהילה | הרב זלמן טוביה אבלסקי |
רב הקהילה | הרב משה הבלין |
משפיע הקהילה | הרב אהרון גולד |
מוסדות | ישיבת תומכי תמימים, תלמוד תורה אוהלי מנחם, בי"ס בנות |
שלוחים מרכזיים | הרב שלמה בוטבול והרב אהרון בוטבול |
מספר שלוחים | כ21 |
מספר בתי חב"ד | כ8 |
מספר משפחות בקהילה | כ300 |
קטגוריה:אישים בקריית גת | |
קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת | |
קטגוריה:שלוחים בקרית גת |
קריית גת היא עיר בדרום ארץ ישראל. בעיר מתגוררים, נכון לשנת תשפ"ג, 65,798 תושבים. בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות[1], והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב משה הבלין הינו מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.
חסיד חב"ד הראשון שהגיע לקרית גת הוא הרב זלמן טוביה הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו הקים בית ספר חב"ד בעיר, ומאז כיהן כמנהל בית הספר. הרב יעקב פלס, ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק היהדות והחסידות של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר כדי לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת תומכי תמימים בקרית גת. חסידי חב"ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובבית ספר, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-300 משפחות חב"דיות.
התייסדות קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהל בית הספר הרב אבלסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ט יצא הרב זלמן טוביה אבלסקי, בהוראת הרבי, להקים את בית ספר חב"ד בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.
שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר. בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.
בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").
מנהל המוסדות הרב וולפא[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח משה הבלין ששימש כראש הישיבה.
מנהל הגנים הרב לוין[עריכה | עריכת קוד מקור]
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח גרשון דובער הלוי לוין עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה. ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל.
ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תומכי תמימים קריית גת (גדולה) (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) היא ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלוש מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים כיום קרוב ל-400 תלמידים.
התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.
הרבי עודד[2] במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".
את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שימש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין, והרב וולפא שימש מאז כמנהל הישיבה במשך עשרות שנים בהם הצמיח ופיתח את הישיבה, תוך גיוס תקציבים ותרומות בסכומי עתק, שהביאו לבניה ושגשוג. בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר. בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד. בשנת תש"נ, תוך כדי משבר כלכלי, עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה למנהל במקביל לתפקידו כראש הישיבה.
בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.
בחודש חשוון תשפ"ד נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, ובכ"ז טבת תשפ"ד נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.
חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום בער וולפא כיהן כראש רשימת חב"ד בקרית גת ובמקום השני ר' חיים שלום.
ר' חיים שלום כיהן כנציג חב"ד וסגן ראש העיר במשך מספר קדנציות[3]. נציג חב"ד לשעבר בעיריית קרית גת ר' זלמן הכט. כיהן כנציג קהילת חב"ד והישיבות בראשות הרב משה הבלין. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה.
לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה. לקראת חודש אב תשפ"ג ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בחודש חשון תשפ"ד[1].
בפועל הרב זלמן הכט ששימש כנציג חב"ד בעיריית קרית גת, לא נכנס לעירייה. לראשות העיר חב"ד תמכה בראש העיר אבירם דהרי, והוא הפסיד בבחירות.
יסוד ופעילות ועד הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום חמישי י' תמוז תשפ"ג התקיים אירוע הקהל גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה המונה למעלה מ-300 משפחות אנ"ש.
[4].
בחול המועד סוכות תשפ"ד, יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.
בערב חג הפסח תשפ"ד קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.
חברי הוועד תשפ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שלום דב בער גרונר
- ר' מנחם מענדל כהן
- ר' איל ימין
- ר' יונתן רמון
- ר' פרץ פרידמן
- ר' ישראל נח בליניצקי
- ר' רועי צנעני
- ר' יעקב יוסף רסקין
ועוד
בחירות לועד תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בז' כסלו תשפ"ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות).
הבחירות נערכו בפיקוח וועדת הבחירות: הרב מאיר מאירי, הרב יעקב סנגאווי והרב יעקב יוסף קופרמן.
שבעת החברים שנבחרו ברוב קולות (לפי אחוזי ההצבעה) הם:
הרב ישראל נח בליניצקי (185).
הרב פרץ פרידמן (182).
הרב אייל ימין (171).
הרב בערלה גרונר (בן הרב מנחם מנדל גרונר) (116).
הרב משה זקהיים (116).
הרב מנחם מענדל כהן (114).
הרב יעקב יוסף רסקין (105).
הבחירות התקיימו בברכת רב הקהילה ורב העיר הרב משה הבלין, וביוזמת חברי הקהילה[5]
מפתח העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את מפתח העיר. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב"ד בעיר, הרב יעקב פלס מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. בח"י אלול תשכ"ב נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב יעקב פלס, מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ההתוועדות בליל ערב ראש השנה תשכ"ג, ניגש הרב פלס אל הרבי ומסר את מפתח העיר.
ספר תורה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקריית גת, שהה בקיץ תשכ"א בארצות הברית, הרב זלמן אבלסקי, הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ליחידות אצל הרבי וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.
עם שובו לארץ הקודש כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.
בט"ז באדר א' כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:
"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר בארץ הקודש ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"[6].
ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב"דיות.
- כולל אברכים "שערי גאולה" חב"ד, - ראש הכולל: הרב מאיר מאירי, מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.
- רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.
- מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
- רשת גני ילדים ומעונות חב"ד הכוללת 26 גנים ומעונות.
- ישיבה גדולה בראשות הרב משה הבלין.
- ישיבה קטנה בראשות הרב יוסף יצחק זילברשטרום.
- תלמוד תורה לבנים ו'מתיבתא' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' טוביה חבקין.
- בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.
- בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע"ז.
- ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.
- תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.
- בית ספר שלהבות חב"ד - בניהול הגברת נועה נתן.
שלוחים ובתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.
- בית חב"ד המרכזי - מרכז מסחרי 81. שירות בדיקת תפילין ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז איגרות קודש - יו"ר: שליח הרבי לקרית גת, הרב שלמה בוטבול[7].
מנכ"ל: שליח הרבי לקרית גת, הרב אהרון בוטבול.
- בית חב"ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם/ מרכז אגרות קודש. משרדי המנכ"ל, שליח הרבי לקרית גת, הרב אהרון בוטבול.
- בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.
- בית חב"ד רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.
- בית חב"ד רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
- בית חב"ד רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב אלישיב קפלון.
- בית חב"ד רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב מנחם מענדל רייצס והרב ניסן פייזקוב.
- בית חב"ד כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.
- חב"ד לנוער מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.
- בית חב"ד חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.
- בית חב"ד רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.
- בית חב"ד שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.
- בית חב"ד רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.
- חב"ד בעליה מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.
בתי כנסת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב יעקב סינגאוי
- בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול.
- בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
- בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.
- בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים שחרית, מנחה וערבית לאנ"ש - בניהולו של הרב יצחק אלישביץ והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב משה הבלין.
- קהילת יהודי בוכרה בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים
- בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת.
- בית כנסת ספריית החסידות - מבית מעייני ישראל מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשם ולתפארת - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה. אלול, תשס"ט.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר בית חב"ד קריית גת אתר נוסף
- השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור
- יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב"ד את קריית גת
- הדפסת ספר התניא במוסדות חב"ד קרית גת
- 21 שלוחי חב"ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר
- אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת
יישובים בארץ ישראל | |
---|---|
| |
(לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית'
- ↑ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי
- ↑ מנדי דיקשטיין חיים ושלום יוסיפו לך, שבועון 1422 עמוד 30
- ↑ כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל ל"ג בעומר לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד)
- ↑ 212 משפחות בחרו: ועד חדש לקהילת חב"ד בקריית גת
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'שפח
- ↑ ראו מכתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת