קישור לקטגורית ערכים מומלצים
קישור לקטגורית ערכים מומלצים

ניצוץ משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(185 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ניצוץ משיח''' הוא הארה מנשמת [[משיח]] הכללי המאירה ונמצאת בנשמתו של כל [[יהודי]] שעל ידי ניצוץ זה ביכולתו של כל יהודי להביא לחיו בזמן ה[[גלות]] את גילוי המשיח.
[[קובץ:ניצוץמ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דברי הבעל שם טוב המובאים לראשונה בספר [[מאור עיניים]] בנושא]]
'''ניצוץ משיח''' הוא הארה מנשמתו של [[מלך המשיח]], המאירה אצל כל [[יהודי]] בחלק הפנימי ביותר של [[נשמה|נשמתו]] ([[יחידה]], או [[עצם הנשמה]]). בזכות קשר זה שיש למלך המשיח עם כל יהודי, יש בכוחו [[גאולה|לגאול]] את כל אחד ואחד מישראל, אך העבודה מוטלת על כל יהודי ויהודי בפרט לגלות ניצוץ זה מהכח אל הפועל.


ועל ידי עבודה זו בזמן הגלות מביא את גילוי הנשמה הכללית הוא משיח הכללי בגילוי בפועל. כמו"כ בזה שיש לכל נשמה חלק בנשמת משיח יכול המשיח לגאול את ישראל ולהשפיע לכולם את השפעותיו בכלל ובתורה בפרט.
ניצוץ המשיח נותן ליהודי את הכח ל[[עבודת השם|עבוד את הבורא]] למעלה ממדידה והגבלה, מעין [[ימות המשיח]] - ועל ידי זה ביכלתו [[לחיות גאולה|לפעול אצל עצמו גאולה פרטית]] עוד בזמן ה[[גלות]], וכן להביא בפועל את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה הכללית]].
==מקורו==
בספר מאור עיניים כתב בשם [[בעל שם טוב]] שעל כל אחד מישראל להכין ולתקן חלק מקומת משיח השייך לנשמתו. ועל ידי שיתוקנו כולם, יבוא המשיח.


המקור והרמז לזה במקרא הוא בפסוק:{{הערה|במדבר כד, כז.}} "דרך כוכב מיעקב". ישנם שני ביאורים בפסוק. לפירוש אחד, הכוונה למלך המשיח.{{הערה|תרגום, רמב"ן על הפסוק ותלמוד ירושלמי תענית ד, ה.}} ולפירוש השני הכוונה לכל אחד מישראל.{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}} ומכיוון שכל הביאורים שייכים זה לזה, (כמוכח מדרשת חז"ל בתיבת "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' ולכן ההלכה שהשעטנז הוא רק כשהתקיימו כל הפירושים יחד{{מקור|בשיחות הרבי}}.) יוצא שכל אחד מישראל נאמר שהוא כוכב מיעקב שהוא נשמת משיח.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344}}
==מקורו בספרי החסידות==
המקור הקדום ביותר העוסק בקשר בין [[נשמה|נשמתו]] של כל יהודי לנשמתו של מלך המשיח הוא בכתביו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], המביא בספרו [[מאור עיניים]] אמרה בשם ה[[בעל שם טוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ שצריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין '''חלק קומת משיח השייך לנשמתו''' כנודע שאדם הוא ראשי תיבות [[אדם]] [[דוד]] [[משיח]].. וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל [[נשמה|נשמות]] ישראל כלולה משישים ריבוא.. על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו..|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 מאור עיניים פרשת פנחס]}}


==עניינו==
ביאור מפורט יותר אודות מהותו של ניצוץ זה, והעבודה של גילוי הניצוץ, אנו מוצאים בדור מאוחר יותר, בשם [[המגיד מקוזניץ']]{{הערה|שם=באר|באר יעקב חיים פרשת בראשית}}:
===העבודה===
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל התעוררות שאדם מרגיש בחייו, הן ב[[תורה]] הן ב[[תפילה]], הוא מ'''חלק המשיח שיש בכל הנשמות''', ולפני [[ביאת המשיח]] [[אחדות|יתאחדו]] כל חלקי המשיח המפוזרים בעולם לקומה שלימה, בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לאל חי}}
ניצוץ משיח הוא דרגת ה[[יחידה]] שבנשמה{{הערה|שם=תו"מ|תורת מנחם התוועדויות - תשמ"ו עמוד 343 ואילך, לקוטי שיחות חלק כט עמוד 358 ואילך.}} ועניינו הוא כעניינו של משיח הכללי שבביאתו יתגלה האלקות שלמעלה מטעם ודעת, שזהו הכוונה במאמר חז"ל{{הערה|סנהדרין צ"ז, א.}}: שמשיח בא "בהיסח הדעת" לפי שעניינו הוא הקשר לאלקות שלמעלה מהשכל והדעת. וכך הוא גם בניצוץ משיח הפרטי שהוא עצם התקשרותו של היהודי עם הקב"ה באופן למעלה מטעם ודעת. אולם בזמן הגלות כח זה הוא נעלם ולפעמים הכח הינו בגלות ממש בתוך ה[[נפש הבהמית]] והוא כאשר האדם מקשר ומשקיע את עצמו בענייני עולם הזה בהתקשרות חזקה בלי טעם וממילא הקשר העצמי לקדושה ואלוקות מתעלם ונמצא בגלות.


ועבודתו של יהודי הוא לגלות את ניצוץ זה. והוא על ידי עבודת התפילה מעומק הלב שאז מתגלה נקודה הפנימית שבו שלמעלה מהדעת. כן על ידי נתינת [[צדקה]] מכסף שעמל בו בעסק משא ומתן. לפי שבעסק האדם משקיע את עומק נפשו ועל ידי שנותן הכסף לצדקה הרי הוא נותן את עומק נפשו ונקודת ליבו לאלקות. ועל יד זה מעלה האדם את כל התורה ומצוות שלו שיהיו חדורים עם הקשר האלוקי שבנקודת הלב. עבודה זו היא גילוי המשיח בנפש האדם.{{הערה|ראה בכל זה בתניא אגרת הקודש סימן ד ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 692 בהערה שמציין להנ"ל.}}
גם הרבי [[הרש"ב]] קובע כי כל נשמה כלולה מכל הדרגות של ה[[אבות]], [[משה רבינו|משה]] ומשיח:{{ציטוט|תוכן=וכל נשמה היא נשמה דאצילות, והראיה ממאמר רז"ל שיוכל כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב, וגם למעלת משה, ועוד למעלה יותר '''שיוכל להגיע למדרגת משיח גם כן, והיינו מצד שורש נפשו שיש בו מכל המדרגות...'''|מקור=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\rashab\5643-44\B0000070.tif&ilIF=G&ilSC=30 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד ע']}}


ומכיוון שנשיא הדור הוא [[מלך המשיח#משיח שבכל דור|משיח שבדור]]{{הערה|שנשיא ישראל הוא התפשטות של [[משה רבינו]] שמשה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון לכן כל נשיא ישראל עניינו הוא משיח.(התוועדויות תשמ"ו שם לקוטי שיחות חלק כט שם) גם נשיא הדור הוא נשמה כללית לכן הוא כולל את כל ניצוצי משיח שבדור ולכן הוא המשיח הכללי([[קונטרס בית רבינו שבבל]] הערה 53 - התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 420).}} לכן גילוי ניצוץ משיח תלוי בקיום הוראותיו. ועל ידי ההתקשרות אליו נקל יותר להביא לגלוי הניצוץ הפרטי. ובפרט על ידי קיום השליחות שלו שמתגלה בשליח ה'כמותו' של המשלח - "שלוחו של אדם כמותו" - עניין המשיח שבמשלח. וזה נרמז בזה שהגימטריה של 'שליח' יחד עם  י' כוחות הנפש (שבהם חדר הניצוץ משיח) הוא 'משיח'.{{הערה|שם=תו"מ}}
[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב" - המפורש במקום אחד כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. על פי הכלל שביאורים שונים על אותו פסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור [[שעטנז]] הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בכל יהודי ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}.


===השפעתו בכוחות הנפש ולביאת המשיח===
על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים, אומר הקהל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן יכול לבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}.
ניצוץ משיח פועל בכל כוחות הנפש. כוחות הנפש הם כוחות עם תכונות שונות ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, מילא הקשר מדוד ומוגבל. פעולת הניצוץ בהם הוא שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. השפעתו חזקה ופנימית שבכוחו לפעול על כל הכוחות כולם (כשם שניצוץ מ[[משה רבינו]] נמצא בכל אחד מישראל ופועל בכוחותיו. שעל ידי [[התבוננות]] בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים{{הערה|תניא פרק מב.}} כך גם ניצוץ המשיח פועל על כל כוחות נפשו של היהודי באופן פנימי). הכוח שלו להשפיע בכל הכוחות נובע מכך שהוא ה'עצם' של כל הכוחות, לכן התגלותו פועלת בכל הכוחות.
תכונה נוספת ישנו לניצוץ משיח שהוא מכלה ומבטל את הנטיות והתכונות המנגדים אליו בדרך ממילא. ואין בכוח העניינים המנגדים אליו להתמודד עמו. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.{{הערה|שם=תו"מ}}


התגלותו של מלך המשיח תלויה בעבודת היהודי לגלות את ניצוץ משיח שבו. זאת בנוסף ל[[מלך]] בכלל שמינוי מלכותו היא על ידי העם - 'אין מלך בלא עם'{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז, פירוש רבינו בחיי על התורה וישב לח, ל. כד הקמח ערך ראש השנה (ב). עמק המלך שער שעשועי המלך תחילת פרק א.}} אצל מלך המשיח שייכותו לעם מודגשת יותר, שהרי ניצוץ מנשמתו נמצא ומאיר בהם.{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמוד 497.}} הכח לפעול את ביאת המשיח נמצא אצל כל יהודי כיחיד, למרות שהוא לבדו רק 'ניצוץ' מנשמת משיח שהמרחק בין הניצוץ לעצם הוא מרחק ללא ערך. למרות זאת, על פי הכלל ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"{{מקור}} יש כח בניצוץ אחד להביא לגילוי כל העצם.{{הערה|שם=תו"מ}}
==דרגתו ועניינו==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[יחידה שבנפש]], [[עצם הנשמה]]}}
ניצוץ משיח הוא 'נקודת היהדות' שבנפשו של יהודי - הנרמזת באות יו"ד, [[ראשי תיבות|ראש התיבה]] של שם עם '''י'''שראל{{הערה|שם=לקו"ש לט|1=שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב סעיף ו', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=14 ספר השיחות תשנ"ב עמוד 6].}}. כמו כן מכונה נקודה זו "נקודת פנימיות הלב"{{הערה|שם=תניא|1=ראה [[תניא]] [[אגרת הקודש - סימן ד'|אגרת הקודש סימן ד']]. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=415&hilite= לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 692 בהערה], שמקשר בין העניינים.}}.


התגלות הניצוץ בכוחות הנפש פועלת היא 'חידוש' בכל הכוחות. היות והקשר שבין כוחות הנשמה עם אלוקות הוא קשר של 'גילוים' - כשני נמצאים המתקשרים זה לזה. לעומת הקשר של הניצוץ שהוא עצם הנשמה הוא קשר עצמי - 'ישראל וקב"ה כולה חד'. ולכן התגלות העצם בכוחות הנפש הוא חידוש והתחדשות בכל הכוחות כולם. זהו גם תוכן האמרה שאומרים{{הערה|בתפילת [[קידוש הלבנה]].}} אודות התחדשותה של ה[[לבנה]] שעם ישראל עתידים להתחדש כמותה. כי לעתיד בביאת המשיח יתגלה בהם דרגת היחידה שהוא ניצוץ משיח ובהתגלותה יתחדשו כל הכוחות.{{הערה|למרות האמור שעבודת האדם היא לגלות את הניצוץ ועי"ז תבוא הגאולה. פשוט שעיקר הגילוי יהיה בביאת המשיח על ידי התגלות היחידה הכללית.{{מקור}}}} מעין התחדשות זו מתגלית בכל ראש חודש בעת שהלבנה מתחדשת שהרי עם ישראל "מונים ללבנה" ו"דומים ללבנה" וכשם שהלבנה מתחדשת מתחדשים גם הם - שמתגלה עצם הנשמה - ניצוץ משיח. ועל ידי זה מתחדשים אצלם כל הכוחות.{{הערה|התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 312.}}
דרגתו של ניצוץ המשיח היא בחלק העמוק ביותר שבנפש. בספר התניא מקביל [[אדמו"ר הזקן]] ניצוץ זה למדרגת ה[[חכמה]] שבנפש, ש"בה מלובש וגנוז אור ה' ממש"{{הערה|שם=שם|אגרת הקודש שם. בכלל, בספר התניא אדמו"ר הזקן מתייחס ל[[ספירת החכמה]] כדרגה הגבוהה ביותר ולא כותב על הדרגות שלמעלה ממנה; ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/4b.htm לקוטי תורה ויקרא ד, ב].}}. בדרך כלל, ביאר הרבי שזוהי דרגת ה[[יחידה שבנפש]]{{הערה|1=ראה שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט, עמוד 358 ואילך] (ב[[עברית]] - ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א', עמוד 342 ואילך]). ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם בשיחה נוספת חידש הרבי, שדרגתו של הניצוץ הוא לא רק בדרגת היחידה (שגם היא רק "שם" לנשמה עצמה) - אלא ב[[עצם הנשמה]] ממש{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, סעיף י': "נוסף על המדובר כמה פעמים שהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו באה על ידי זה שכל אחד ואחד מישראל מגלה ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה – יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא (לא לבחינת היחידה שהיא אחד מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, אלא) להתגלות עצם הנשמה ממש, שזהו אמיתת ענינו של משיח (הן ניצוץ משיח שבכל אחד ואחד מישראל, והן ועל אחת כמה וכמה משיח הכללי), העצם דישראל שלמעלה מבחינת היחידה".}}.


===דרגתו===
כיוון שניצוץ המשיח הוא החלק העמוק ביותר הנפש, המאוחד עם [[הקדוש ברוך הוא]] בתכלית - לכן התקשרותו עם הקדוש ברוך הוא אינה בדרך שכלית וכדומה, אלא בדרך שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ועניין זה מרומז במאמר חז"ל (סנהדרין צ"ז, א.) "משיח בא בהיסח הדעת", שכוונתו הפנימית היא - שעניינו של משיח הוא התקשרות באלוקות שלמעלה מן הדעת}}. כלומר שנשמת היהודי מרגישה שהיא מאוחדת ודבוקה עם מקורה, הקדוש ברוך הוא, מצד עצם מציאותה. וגם בעבודת האדם ענינו של הניצוץ הוא לא עבודה פרטית, אלא עצם הידיעה שהוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא{{הערה|אגרת הקודש ושיחות הנ"ל.}}.
ניצוץ משיח הוא דרגת היחידה שבנפש שהיא אחד עם הקב"ה באופן של "יחידה ליחדך"{{הערה|תו"מ}} אולם בעומק יותר מבאר הרבי שעיקר הכוונה הוא ל[[עצם הנשמה]] שלמעלה מכל הכוחות ולמעלה מכל התוארים וכפי שהנשמה הוא דבר אחד עם [[עצמות ומהות]] שעניינה בעבודה הוא עצם הידיעה שישנו מציאות עצם הנשמה שהיא אחד עם עצמותו.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 319.}}


ניצוץ משיח נמצא בגילוי יותר אצל ילדים שאצלם הכוחות הפנימיים פחות מעלימים ולכן עצם הנשמה נמצא בגלוי יותר שעל שם זה אמרו עליהם{{הערה|שבת קיט, ב.}} "אל תגעו במשיחי" אלו תינוקות של בית רבן.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות - תשנ"ב חלק א עמוד 273 ואילך.}}
ההתקשרות ל[[קב"ה]] שעל ידי ניצוץ המשיח, שרשה בנשמת המשיח - שהוא הממשיך והמגלה בנשמות ישראל את דרגת התקשרות זו. ולכן נקרא המשיח "יחידה כללית" - כיון שהוא כולל את כל בחינות ה"יחידה" של כל בני ישראל{{הערה|ראה הנסמן בשיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל, הערה 27.}}. וזוהי גם הסיבה לכך ש[[נשיא הדור]] - הכולל את כל נשמות הדור - הוא היחידה הכללית, וממילא גם המשיח שבדור{{הערה|ראה דבר מלכות ש"פ וירא תשנ"ב הערה 127. [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 53 - התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 420.}}.
 
==התגלותו==
ניצוץ המשיח נמצא בהעלם, כיון שבדרך כלל ה[[נפש האלוקית#הלבושים|כוחות הגלויים]] שבאדם נמצאים בגלוי והם מעלימים על ההתקשרות העצמית שבעצם הנפש{{הערה|ראה שיחות ש"פ וירא וש"פ תולדות הנ"ל.}}. במיוחד נמצא הניצוץ בהעלם בזמן ה[[גלות]], שאז יש העלם והסתר כללי על האור האלוקי; ועוד יותר, כאשר [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] של האדם מורידה אותו לגלות פרטית והוא שקוע בתאוות ועניני העולם{{הערה|שם=שם}}.
 
תפקידו של האדם הוא לגלות את הניצוץ על ידי עבודתו בזמן הגלות, ועל ידי זה בכוחו להתעלות ולהתרומם כבר בזמן הגלות מעין הגאולה. כמו כן, בזכות ניצוץ זה בכוחו להביא את הגאולה בפועל.
 
===בזמן הגלות===
למרות היות הניצוץ בהעלם בדרך כלל - ישנם כמה וכמה מקומות, זמנים ואישים שבהם הוא נמצא בגלוי יותר, המבוארים ב[[תורת החסידות]]:
*'''תורת החסידות''': [[הבעל שם טוב]] המשיך לתוך נשמות ישראל את שורש נשמתם הנקרא מזלא (שהוא היחידה שבנפש), ולכן נקרא בשם בעל שם טוב, כי מדרגת "כתר שם טוב" היא מדריגת אורו של משיח שעולה על כל הג' כתרים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=אלפים כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
*'''נשיא הדור''': כיון ש[[נשיא הדור]] הוא ה[[משיח שבדור]], ונשמתו היא היחידה הכללית הכוללת את כל נשמות הדור (כנ"ל) - לכן אצלו גלויה הארת המשיח והוא נותן את הכח לכל יהודי לגלות את הניצוץ שבו{{הערה|שיחות שמחת תורה תשמ"ו וקונטרס בית רבינו שבבבל הנ"ל.}}. ובמיוחד אצל נשיאי {{קח|תורת |החסידות}}, השייכים באופן גלוי לביאת המשיח{{הערה|שם=לקו"ש לט}}.
*'''תינוקות של בית רבן''': אצל [[ילד]]ים שאר כוחות הנפש אינם מפותחים, וממילא גם אינם מעלימים על הנקודה הפנימית של עצם הנפש - ולכן ניצוץ המשיח אצלם גלוי יותר. זוהי גם כוונת [[חז"ל]] באמרם שהילדים נקראים "משיחי", כמאמר{{הערה|שבת קיט, ב.}}: "אל תגעו במשיחי - אלו תינוקות של בית רבן"{{הערה|1=שיחת קודש שבת פרשת ראה מברכים [[חודש אלול]] תשמ"א, ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=552&hilite= שיחות קודש חלק ד עמוד 532]). תורת מנחם התוועדויות - [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 273 ואילך.}}.
*'''ראש חודש''': בכל [[ראש חודש]], כאשר ה[[לבנה]] מתחדשת, ישנה גם התחדשות ב[[עם ישראל]] שעליהם נאמר{{הערה|ראה סוכה כט, א.}} שהם "[[לוח עברי|מונים ללבנה]]" ו"דומים ללבנה". התחדשות זו היא גילוי ניצוץ המשיח, הפועלת חידוש בכל מציאותו של האדם ופועלת את ביאת המשיח{{הערה|1=דבר מלכות שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב סעיף ב', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=131&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 123].}}.
 
כמו כן מבוארים בחסידות כמה וכמה ענינים בעבודת האדם שבהם הוא יכול לגלות את ניצוץ המשיח (בנוסף לכך שכל קיום תורה ומצוות מגלה את הניצוץ{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 599 הנ"ל.}}):
*'''עבודת התפילה''': בשעת [[עבודת התפילה]] מגלה האדם את הקשר הפנימי שלו לקדוש ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת, ונשמתו יוצאת מהגלות הפרטית לפי שעה; לכן בזמן זה במיוחד מתגלה ניצוץ המשיח{{הערה|שם=שם}}.
*'''צדקה''': כיון שבעסקיו משקיע האדם את כל נפשו וכוחותיו כדי להרוויח כסף, לכן כשהוא מפזר כסף זה למצוות ה[[צדקה]] הוא מגלה את הנקודה הפנימית ביותר שבנפשו ומקשר אותה לקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה הוא מעלה את כל עבודתו בתורה ומצוות - וזהו גילוי ניצוץ המשיח{{הערה|שם=שם}}.
*'''[[ענוה]]''': על פי ביאור המיוחס ל[[המגיד מקוזניץ']], התשוקה לדביקות בה' נפגמה ב[[חטא עץ הדעת]] על ידי מידת ה[[גאוה]]. וכשיתאחדו כל חלקי ההשתוקקות של משיח מכל העולמות, על ידי מידת ה[[שפלות]] - יתוקן חטא עץ הדעת ויתאחדו כל חלקי קומת משיח, כמו שאומר הנביא{{הערה|זכריה ט, ט.}} שמשיח יבוא "עני ורוכב על ה[[חמור]]" (כלומר - על החומריות, הגאוה){{הערה|שם=באר}}.
*'''ההתקשרות לנשיא הדור וקיום שליחותו''': כיון שבנשיא הדור מאירה בגלוי בחינת המשיח הכללית (כנ"ל), לכן בה[[התקשרות]] אליו וקיום [[שליחות]]ו מתגלה באדם ניצוץ המשיח, והוא חודר בכל [[עשר הכוחות|עשר כוחות נפשו]]. זהו גם הרמז שבמילה "שליח", אשר בתוספת עשר היא ב[[גימטריא]] משיח - שכאשר היהודי מקיים את שליחותו בכל עשר כוחות הנפש הוא מגלה ומביא את המשיח. יותר מכך, כל מטרת קיומו של הניצוץ הוא כדי לתת ליהודי את הכח למלא את שליחותו{{הערה|שם=מו|1=ראה באריכות שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל.}}. ובפרט בנשיאי החסידות שענינם הוא הבאת המשיח, שלימוד תורתם מסייע ופועל גילוי הניצוץ{{הערה|שם=לקו"ש לט}}.
*'''תביעת הגאולה''': על ידי [[הציפייה לגאולה]] והכרזת "[[ווי וואנט משיח נאו]]" מגלה יהודי את ניצוץ המשיח שבו{{הערה|1=שיחת ח"י אלול תשמ"ב ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cc16fa0e-d163-4e7e-899a-61bc7bad4594&st=ניצוץ+משיח&pgnum=445 התוועדויות ח"ד ע' 2191-2]).}}.
* '''לימוד עניני משיח וגאולה''': הוראת הרבי על לימוד עניני משיח וגאולה היא "הדרך הישרה (הקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה)" לפעול התגלות וביאת המשיח - "מתחיל מהתגלות וביאת המשיח שבכאו"א מישראל"{{הערה|שיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א סעיף ט' ובהערה 74}}.
 
===בהבאת הגאולה===
בזכות ניצוץ המשיח שאצל כל יהודי, יש בכוחו להביא את הגאולה הכללית - על ידי שהוא מגלה את הניצוץ הפרטי שבו, בעבודתו עם כל [[עשר הכוחות|כוחות נפשו]]. למרות שמדובר רק בניצוץ פרטי, ובעבודתו הפרטית של יהודי - הרי כיון שניצוץ המשיח הוא ענין פנימי ו[[עצם|עצמי]], חל עליו הכלל "העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"{{הערה|1=תורת [[הבעל שם טוב]], ומשמעותה - שענין הנוגע לעצם הדבר ולא רק לחיצוניותו, גם כשהוא מתחלק לפרטים הוא באמת נמצא בכל פרט; לדוגמא, חיות הנפש המחיה את האברים כולם כאחד, גם כאשר "תופסים במקצתה" - החיות המלובשת באבר פרטי - הרי "תופסים בכולה", אותה חיות הנמצאת בכל האברים. ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/227 כתר שם טוב בהוספות, סימן קט"ז, ובהנסמן שם]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/30/8/1/153 לקוטי שיחות חלק ל' ע' 153 ובהערה 55].}}, ולכן גם ניצוץ אחד יכול לפעול גאולה כללית בכל העולם{{הערה|שם=מו}}. זו גם הסיבה לפסק הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ג', הלכה ד'.}} שכאשר "עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה" - כיון שבמצוה, אפילו אחת, מתגלה ניצוץ המשיח ופועל בעולם כולו{{הערה|1=שיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל. שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=230&hilite= עשרה בטבת תשמ"ז, הערה 123].}}.
 
ניצוץ המשיח גם מדגיש יותר את כוחו של יהודי להכתיר את מלך המשיח ולהתקשר אליו, בהכרזת "[[יחי המלך]]". שכן, אם לכל מלך יש קשר עמוק לעם (שלכן הוא תלוי בהם, "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|רבינו בחיי על התורה וישב לח, ל. כד הקמח ערך ראש השנה (ב). [[עמק המלך]] שער שעשועי המלך תחילת פרק א. [[שער היחוד והאמונה - פרק ז']].}}) - אצל מלך המשיח הקשר עמוק אף יותר, בזכות הניצוץ מנשמתו שנמצא אצל כל יהודי{{הערה|1=שיחת ב' [[ניסן]] תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=360&hilite= ספר השיחות תשמ"ח חלק א', ע' 352]).}}.
 
כמו כן הניצוץ הוא זה שנותן את הכח למלך המשיח לגאול כל יהודי ויהודי, אפילו הנמוך ביותר - כיון שגם לו יש קשר למשיח על ידי הניצוץ מנשמתו המאיר בו. בדומה למבואר אודות משה רבינו{{הערה|כפירוש החסידות לפסוק (בהעלותך יא, כא) "שש מאות אלף רגלי העם אשר '''אנכי בקרבו'''" - שהכוונה היא לניצוץ ממשה רבינו שמאיר בקרבו של כל יהודי (ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/33b.htm לקוטי תורה בהעלותך לג, ג] ועוד).}}, שיכול היה להוציא את כל ישראל ממצרים, רק בזכות החלק ממשה רבינו שהאיר בתוך כל אחד מישראל{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשמ"ג ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=141 התוועדויות חלק ג' ע' 1316]).}}.
עבודת [[אהבת ישראל]] באופן המיוחד השייך לדורנו, תקופת "[[סף הגאולה]]", תוך הדגשת [[אחדות ישראל|אחדותם של ישראל]] מצד בחי' היחידה, "נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות" - אפשרית בכוחו של ניצוץ המשיח{{הערה|1=שיחת ש"פ מטו"מ [[תנש"א]] סעיף י"ג ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=268&hilite= ספר השיחות ח"ב ע' 718]).}}.
 
===בזמן הגאולה===
בגאולה האמיתית והשלימה יהיה גלוי ניצוץ המשיח שבכל יהודי, שהוא עצם נשמתו, ולכן דוקא אז יוכל היהודי לעבוד את ה' באופן שלמעלה לגמרי מההגבלות{{הערה|1=ראה דבר מלכות שיחת ש"פ ראה תנש"א, סעיף ט' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=326&hilite= ספר השיחות חלק ב', ע' 776]).}}. וזהו החידוש העיקרי ביותר בגאולה - התגלות מציאותם האמיתית של עם ישראל, הדרגה העמוקה ביותר בנשמתם; וזאת באופן שתתגלה ותחדור בכל הדרגות שבנשמה, שגם בהם תהיה ניכרת ההתקשרות העמוקה של עצם הנשמה{{הערה|שיחת ש"פ תולדות הנ"ל, סעיף ט'.}}.
 
בכוחו של ניצוץ המשיח שבכל אחד מישראל, יוכל המשיח [[מלך המשיח#"רב" - מלמד תורה|ללמד את כל ישראל תורה]] ולהמשיך להם השפעות בזמן הגאולה{{הערה|ספר המאמרים [[תשל"ד]] - [[תשל"ה]] עמוד 252.}}.
 
==השפעתו על שאר הכוחות==
 
ניצוץ משיח [[משפיע]] על כל כוחות הנפש ומאפשר קשר עמוק יותר עם ה[[אלוקות]]. כוחות הנפש השונים הם בעלי תכונות שונות, ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, בעקבות כך הקשר שנוצר על ידם עם אלקות מדוד ומוגבל לפי תכונתם. לעומת זאת הניצוץ משיח נוצר "קשר עצמי" שאינו מוגבל, ועל ידי התגלותו נרגש קשר זה בכל הכוחות, שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. נוסף לכך הניצוץ משיח מכלה ומבטל את הנטיות השליליות שבנפש האדם "בדרך ממילא", משום שביחס לדרגת התקשרותו לאלקות אין המנגדים לאלקות תופסים מקום כלל. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.
 
השפעתו של הניצוץ היא השפעה '[[פנימי]]ת'. וכן יש בכח התגלותו של הניצוץ לפעול ב'כל' הכוחות כולם{{הערה|כפעולת ניצוצו של [[משה רבינו]] שנמצא בכל אחד מישראל. שפועל בכל כוחותיו באופן פנימי. שעל ידי [[התבוננות]] בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים. (תניא [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]].)}}. כך גם ניצוץ משיח פועל על כל כוחות הנפש של היהודי באופן פנימי. זאת משום שהניצוץ משיח הוא ה'עצם' של כל הכוחות, וכל הכוחות כולם התגלות הארה ממנו, לכן התגלותו פועלת בהם משום שהוא העצם שלהם{{הערה|שם=מו}}.
 
התגלות הניצוץ בכוחות הנפש היא "חידוש". היות וההתקשרות של כוחות ה[[נשמה]] עם אלוקות הוא קשר של "גילויים" - שני מציאויות נפרדות המתקשרות זה לזה, והזקוקים בכל עת לפעולת התעוררות מחודשת על מנת להשפיע בהם כוחות אלוקות מחודשים. לעומת זאת הקשר של הניצוץ משיח הוא קשר עצמי - שבעצם מציאותו הוא אחת עם אלוקות, שהוא סוג נעלה יותר באין ערוך במעלת ההתקשרות, לכן ההתחדשות בו היא תמידית, ועל ידי התקשרותו עם שאר חלקי הנפש הוא פועל "חידוש" בכל סוגי ההתקשרות שבכל הכוחות. ולכן גאולתם של ישראל לעתיד לבוא מכונה "חידוש" בברכת קידוש לבנה, בה אומרים: "שהם (עם ישראל) עתידים להתחדש כמותה".


על ידי זה שבכל אחד מישראל יש ניצוץ משיח יוכל המשיח [[מלך המשיח#"רב" - מלמד תורה|ללמד את כל ישראל תורה]] ויוציא את כולם מהגלות וימשיך להם השפעות.{{הערה|ספר המאמרים תשל"ד - תשל"ה עמוד 252.}} 
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[לחיות גאולה]]
* [[לחיות גאולה]]
* [[קבלת פני משיח צדקנו]]
* [[קבלת פני משיח צדקנו]]
* [[דבר מלכות תולדות (ב')]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 מאור עיניים]''' - פרשת פנחס.
* רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] - בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 מאור עיניים פרשת פנחס], ורשה, תרמ"ט, מתוך אתר [[HebrewBooks]].
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ו]''' שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373 באידיש]  
* הרבי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=140&hilite= התוועדויות תשמ"ג חלק ג] עמוד 1315 - שייכותו של משיח לכל אחד מישראל.
* הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=130 ספר השיחות - תשנ"ב]''' - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה. (אידיש)
* הרבי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=347 התוועדויות תשמ"ו] שיחת ליל שמחת תורה - עניינו של ניצוץ משיח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=373 באידיש]
* הרבי - [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378Q0hTU3AzY3dKcE0/view?resourcekey=0-p95CtBsKg213T_ZRnoSYdQ דבר מלכות תולדות] - משיח הוא עצם שלמעלה מיחידה.
* הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593460 ה"תסביך המשיחי" של עם ישראל], באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}.
 
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]

גרסה אחרונה מ־15:54, 23 באוגוסט 2024

דברי הבעל שם טוב המובאים לראשונה בספר מאור עיניים בנושא

ניצוץ משיח הוא הארה מנשמתו של מלך המשיח, המאירה אצל כל יהודי בחלק הפנימי ביותר של נשמתו (יחידה, או עצם הנשמה). בזכות קשר זה שיש למלך המשיח עם כל יהודי, יש בכוחו לגאול את כל אחד ואחד מישראל, אך העבודה מוטלת על כל יהודי ויהודי בפרט לגלות ניצוץ זה מהכח אל הפועל.

ניצוץ המשיח נותן ליהודי את הכח לעבוד את הבורא למעלה ממדידה והגבלה, מעין ימות המשיח - ועל ידי זה ביכלתו לפעול אצל עצמו גאולה פרטית עוד בזמן הגלות, וכן להביא בפועל את הגאולה הכללית.

מקורו בספרי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור הקדום ביותר העוסק בקשר בין נשמתו של כל יהודי לנשמתו של מלך המשיח הוא בכתביו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, המביא בספרו מאור עיניים אמרה בשם הבעל שם טוב, וזה לשונו:

כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ שצריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו כנודע שאדם הוא ראשי תיבות אדם דוד משיח.. וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל נשמות ישראל כלולה משישים ריבוא.. על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו..

ביאור מפורט יותר אודות מהותו של ניצוץ זה, והעבודה של גילוי הניצוץ, אנו מוצאים בדור מאוחר יותר, בשם המגיד מקוזניץ'[1]:

כל התעוררות שאדם מרגיש בחייו, הן בתורה הן בתפילה, הוא מחלק המשיח שיש בכל הנשמות, ולפני ביאת המשיח יתאחדו כל חלקי המשיח המפוזרים בעולם לקומה שלימה, בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לאל חי

גם הרבי הרש"ב קובע כי כל נשמה כלולה מכל הדרגות של האבות, משה ומשיח:

וכל נשמה היא נשמה דאצילות, והראיה ממאמר רז"ל שיוכל כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה האבות אברהם יצחק ויעקב, וגם למעלת משה, ועוד למעלה יותר שיוכל להגיע למדרגת משיח גם כן, והיינו מצד שורש נפשו שיש בו מכל המדרגות...

הרבי הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק[2]: "דרך כוכב מיעקב" - המפורש במקום אחד כנבואה על מלך המשיח[3], ובמקום אחר על כל אחד מישראל[4]. על פי הכלל שביאורים שונים על אותו פסוק אחד שייכים זה לזה[5], מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בכל יהודי ניצוץ מנשמתו של משיח[6].

על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים, אומר הקהל[7]: "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב[8] ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב חיים אלעזר שפירא בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות[9], ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן יכול לבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה[10].

דרגתו ועניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – יחידה שבנפש, עצם הנשמה

ניצוץ משיח הוא 'נקודת היהדות' שבנפשו של יהודי - הנרמזת באות יו"ד, ראש התיבה של שם עם ישראל[11]. כמו כן מכונה נקודה זו "נקודת פנימיות הלב"[12].

דרגתו של ניצוץ המשיח היא בחלק העמוק ביותר שבנפש. בספר התניא מקביל אדמו"ר הזקן ניצוץ זה למדרגת החכמה שבנפש, ש"בה מלובש וגנוז אור ה' ממש"[13]. בדרך כלל, ביאר הרבי שזוהי דרגת היחידה שבנפש[14]. אמנם בשיחה נוספת חידש הרבי, שדרגתו של הניצוץ הוא לא רק בדרגת היחידה (שגם היא רק "שם" לנשמה עצמה) - אלא בעצם הנשמה ממש[15].

כיוון שניצוץ המשיח הוא החלק העמוק ביותר הנפש, המאוחד עם הקדוש ברוך הוא בתכלית - לכן התקשרותו עם הקדוש ברוך הוא אינה בדרך שכלית וכדומה, אלא בדרך שלמעלה מטעם ודעת[16]. כלומר שנשמת היהודי מרגישה שהיא מאוחדת ודבוקה עם מקורה, הקדוש ברוך הוא, מצד עצם מציאותה. וגם בעבודת האדם ענינו של הניצוץ הוא לא עבודה פרטית, אלא עצם הידיעה שהוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא[17].

ההתקשרות לקב"ה שעל ידי ניצוץ המשיח, שרשה בנשמת המשיח - שהוא הממשיך והמגלה בנשמות ישראל את דרגת התקשרות זו. ולכן נקרא המשיח "יחידה כללית" - כיון שהוא כולל את כל בחינות ה"יחידה" של כל בני ישראל[18]. וזוהי גם הסיבה לכך שנשיא הדור - הכולל את כל נשמות הדור - הוא היחידה הכללית, וממילא גם המשיח שבדור[19].

התגלותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניצוץ המשיח נמצא בהעלם, כיון שבדרך כלל הכוחות הגלויים שבאדם נמצאים בגלוי והם מעלימים על ההתקשרות העצמית שבעצם הנפש[20]. במיוחד נמצא הניצוץ בהעלם בזמן הגלות, שאז יש העלם והסתר כללי על האור האלוקי; ועוד יותר, כאשר נפשו הבהמית של האדם מורידה אותו לגלות פרטית והוא שקוע בתאוות ועניני העולם[13].

תפקידו של האדם הוא לגלות את הניצוץ על ידי עבודתו בזמן הגלות, ועל ידי זה בכוחו להתעלות ולהתרומם כבר בזמן הגלות מעין הגאולה. כמו כן, בזכות ניצוץ זה בכוחו להביא את הגאולה בפועל.

בזמן הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות היות הניצוץ בהעלם בדרך כלל - ישנם כמה וכמה מקומות, זמנים ואישים שבהם הוא נמצא בגלוי יותר, המבוארים בתורת החסידות:

  • תורת החסידות: הבעל שם טוב המשיך לתוך נשמות ישראל את שורש נשמתם הנקרא מזלא (שהוא היחידה שבנפש), ולכן נקרא בשם בעל שם טוב, כי מדרגת "כתר שם טוב" היא מדריגת אורו של משיח שעולה על כל הג' כתרים[21].
  • נשיא הדור: כיון שנשיא הדור הוא המשיח שבדור, ונשמתו היא היחידה הכללית הכוללת את כל נשמות הדור (כנ"ל) - לכן אצלו גלויה הארת המשיח והוא נותן את הכח לכל יהודי לגלות את הניצוץ שבו[22]. ובמיוחד אצל נשיאי החסידות, השייכים באופן גלוי לביאת המשיח[11].
  • תינוקות של בית רבן: אצל ילדים שאר כוחות הנפש אינם מפותחים, וממילא גם אינם מעלימים על הנקודה הפנימית של עצם הנפש - ולכן ניצוץ המשיח אצלם גלוי יותר. זוהי גם כוונת חז"ל באמרם שהילדים נקראים "משיחי", כמאמר[23]: "אל תגעו במשיחי - אלו תינוקות של בית רבן"[24].
  • ראש חודש: בכל ראש חודש, כאשר הלבנה מתחדשת, ישנה גם התחדשות בעם ישראל שעליהם נאמר[25] שהם "מונים ללבנה" ו"דומים ללבנה". התחדשות זו היא גילוי ניצוץ המשיח, הפועלת חידוש בכל מציאותו של האדם ופועלת את ביאת המשיח[26].

כמו כן מבוארים בחסידות כמה וכמה ענינים בעבודת האדם שבהם הוא יכול לגלות את ניצוץ המשיח (בנוסף לכך שכל קיום תורה ומצוות מגלה את הניצוץ[27]):

  • עבודת התפילה: בשעת עבודת התפילה מגלה האדם את הקשר הפנימי שלו לקדוש ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת, ונשמתו יוצאת מהגלות הפרטית לפי שעה; לכן בזמן זה במיוחד מתגלה ניצוץ המשיח[13].
  • צדקה: כיון שבעסקיו משקיע האדם את כל נפשו וכוחותיו כדי להרוויח כסף, לכן כשהוא מפזר כסף זה למצוות הצדקה הוא מגלה את הנקודה הפנימית ביותר שבנפשו ומקשר אותה לקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה הוא מעלה את כל עבודתו בתורה ומצוות - וזהו גילוי ניצוץ המשיח[13].
  • ענוה: על פי ביאור המיוחס להמגיד מקוזניץ', התשוקה לדביקות בה' נפגמה בחטא עץ הדעת על ידי מידת הגאוה. וכשיתאחדו כל חלקי ההשתוקקות של משיח מכל העולמות, על ידי מידת השפלות - יתוקן חטא עץ הדעת ויתאחדו כל חלקי קומת משיח, כמו שאומר הנביא[28] שמשיח יבוא "עני ורוכב על החמור" (כלומר - על החומריות, הגאוה)[1].
  • ההתקשרות לנשיא הדור וקיום שליחותו: כיון שבנשיא הדור מאירה בגלוי בחינת המשיח הכללית (כנ"ל), לכן בההתקשרות אליו וקיום שליחותו מתגלה באדם ניצוץ המשיח, והוא חודר בכל עשר כוחות נפשו. זהו גם הרמז שבמילה "שליח", אשר בתוספת עשר היא בגימטריא משיח - שכאשר היהודי מקיים את שליחותו בכל עשר כוחות הנפש הוא מגלה ומביא את המשיח. יותר מכך, כל מטרת קיומו של הניצוץ הוא כדי לתת ליהודי את הכח למלא את שליחותו[29]. ובפרט בנשיאי החסידות שענינם הוא הבאת המשיח, שלימוד תורתם מסייע ופועל גילוי הניצוץ[11].
  • תביעת הגאולה: על ידי הציפייה לגאולה והכרזת "ווי וואנט משיח נאו" מגלה יהודי את ניצוץ המשיח שבו[30].
  • לימוד עניני משיח וגאולה: הוראת הרבי על לימוד עניני משיח וגאולה היא "הדרך הישרה (הקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה)" לפעול התגלות וביאת המשיח - "מתחיל מהתגלות וביאת המשיח שבכאו"א מישראל"[31].

בהבאת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזכות ניצוץ המשיח שאצל כל יהודי, יש בכוחו להביא את הגאולה הכללית - על ידי שהוא מגלה את הניצוץ הפרטי שבו, בעבודתו עם כל כוחות נפשו. למרות שמדובר רק בניצוץ פרטי, ובעבודתו הפרטית של יהודי - הרי כיון שניצוץ המשיח הוא ענין פנימי ועצמי, חל עליו הכלל "העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"[32], ולכן גם ניצוץ אחד יכול לפעול גאולה כללית בכל העולם[29]. זו גם הסיבה לפסק הרמב"ם[33] שכאשר "עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה" - כיון שבמצוה, אפילו אחת, מתגלה ניצוץ המשיח ופועל בעולם כולו[34].

ניצוץ המשיח גם מדגיש יותר את כוחו של יהודי להכתיר את מלך המשיח ולהתקשר אליו, בהכרזת "יחי המלך". שכן, אם לכל מלך יש קשר עמוק לעם (שלכן הוא תלוי בהם, "אין מלך בלא עם"[35]) - אצל מלך המשיח הקשר עמוק אף יותר, בזכות הניצוץ מנשמתו שנמצא אצל כל יהודי[36].

כמו כן הניצוץ הוא זה שנותן את הכח למלך המשיח לגאול כל יהודי ויהודי, אפילו הנמוך ביותר - כיון שגם לו יש קשר למשיח על ידי הניצוץ מנשמתו המאיר בו. בדומה למבואר אודות משה רבינו[37], שיכול היה להוציא את כל ישראל ממצרים, רק בזכות החלק ממשה רבינו שהאיר בתוך כל אחד מישראל[38]. עבודת אהבת ישראל באופן המיוחד השייך לדורנו, תקופת "סף הגאולה", תוך הדגשת אחדותם של ישראל מצד בחי' היחידה, "נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות" - אפשרית בכוחו של ניצוץ המשיח[39].

בזמן הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגאולה האמיתית והשלימה יהיה גלוי ניצוץ המשיח שבכל יהודי, שהוא עצם נשמתו, ולכן דוקא אז יוכל היהודי לעבוד את ה' באופן שלמעלה לגמרי מההגבלות[40]. וזהו החידוש העיקרי ביותר בגאולה - התגלות מציאותם האמיתית של עם ישראל, הדרגה העמוקה ביותר בנשמתם; וזאת באופן שתתגלה ותחדור בכל הדרגות שבנשמה, שגם בהם תהיה ניכרת ההתקשרות העמוקה של עצם הנשמה[41].

בכוחו של ניצוץ המשיח שבכל אחד מישראל, יוכל המשיח ללמד את כל ישראל תורה ולהמשיך להם השפעות בזמן הגאולה[42].

השפעתו על שאר הכוחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניצוץ משיח משפיע על כל כוחות הנפש ומאפשר קשר עמוק יותר עם האלוקות. כוחות הנפש השונים הם בעלי תכונות שונות, ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, בעקבות כך הקשר שנוצר על ידם עם אלקות מדוד ומוגבל לפי תכונתם. לעומת זאת הניצוץ משיח נוצר "קשר עצמי" שאינו מוגבל, ועל ידי התגלותו נרגש קשר זה בכל הכוחות, שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. נוסף לכך הניצוץ משיח מכלה ומבטל את הנטיות השליליות שבנפש האדם "בדרך ממילא", משום שביחס לדרגת התקשרותו לאלקות אין המנגדים לאלקות תופסים מקום כלל. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.

השפעתו של הניצוץ היא השפעה 'פנימית'. וכן יש בכח התגלותו של הניצוץ לפעול ב'כל' הכוחות כולם[43]. כך גם ניצוץ משיח פועל על כל כוחות הנפש של היהודי באופן פנימי. זאת משום שהניצוץ משיח הוא ה'עצם' של כל הכוחות, וכל הכוחות כולם התגלות הארה ממנו, לכן התגלותו פועלת בהם משום שהוא העצם שלהם[29].

התגלות הניצוץ בכוחות הנפש היא "חידוש". היות וההתקשרות של כוחות הנשמה עם אלוקות הוא קשר של "גילויים" - שני מציאויות נפרדות המתקשרות זה לזה, והזקוקים בכל עת לפעולת התעוררות מחודשת על מנת להשפיע בהם כוחות אלוקות מחודשים. לעומת זאת הקשר של הניצוץ משיח הוא קשר עצמי - שבעצם מציאותו הוא אחת עם אלוקות, שהוא סוג נעלה יותר באין ערוך במעלת ההתקשרות, לכן ההתחדשות בו היא תמידית, ועל ידי התקשרותו עם שאר חלקי הנפש הוא פועל "חידוש" בכל סוגי ההתקשרות שבכל הכוחות. ולכן גאולתם של ישראל לעתיד לבוא מכונה "חידוש" בברכת קידוש לבנה, בה אומרים: "שהם (עם ישראל) עתידים להתחדש כמותה".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 באר יעקב חיים פרשת בראשית
  2. ↑ במדבר כד, כז.
  3. ↑ תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש הרמב"ן על הפסוק.
  4. ↑ תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.
  5. ↑ ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.
  6. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599 (בעברית - בספר תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 344.
  7. ↑ סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184.
  8. ↑ ישעיה יא, ב.
  9. ↑ אות כז.
  10. ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות תשמ"ו עמוד 144 ואילך.
  11. ↑ 11.0 11.1 11.2 שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב סעיף ו', ספר השיחות תשנ"ב עמוד 6.
  12. ↑ ראה תניא אגרת הקודש סימן ד'. וראה בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 692 בהערה, שמקשר בין העניינים.
  13. ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 אגרת הקודש שם. בכלל, בספר התניא אדמו"ר הזקן מתייחס לספירת החכמה כדרגה הגבוהה ביותר ולא כותב על הדרגות שלמעלה ממנה; ראה לקוטי תורה ויקרא ד, ב.
  14. ↑ ראה שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ו - לקוטי שיחות חלק כ"ט, עמוד 358 ואילך (בעברית - בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א', עמוד 342 ואילך). ובמקומות רבים נוספים.
  15. ↑ דבר מלכות שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, סעיף י': "נוסף על המדובר כמה פעמים שהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו באה על ידי זה שכל אחד ואחד מישראל מגלה ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה – יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא (לא לבחינת היחידה שהיא אחד מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, אלא) להתגלות עצם הנשמה ממש, שזהו אמיתת ענינו של משיח (הן ניצוץ משיח שבכל אחד ואחד מישראל, והן ועל אחת כמה וכמה משיח הכללי), העצם דישראל שלמעלה מבחינת היחידה".
  16. ↑ ועניין זה מרומז במאמר חז"ל (סנהדרין צ"ז, א.) "משיח בא בהיסח הדעת", שכוונתו הפנימית היא - שעניינו של משיח הוא התקשרות באלוקות שלמעלה מן הדעת
  17. ↑ אגרת הקודש ושיחות הנ"ל.
  18. ↑ ראה הנסמן בשיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל, הערה 27.
  19. ↑ ראה דבר מלכות ש"פ וירא תשנ"ב הערה 127. קונטרס בית רבינו שבבבל הערה 53 - התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 420.
  20. ↑ ראה שיחות ש"פ וירא וש"פ תולדות הנ"ל.
  21. ↑ כתר שם טוב ע' תיח - מדברי אדמו"ר הרש"ב.
  22. ↑ שיחות שמחת תורה תשמ"ו וקונטרס בית רבינו שבבבל הנ"ל.
  23. ↑ שבת קיט, ב.
  24. ↑ שיחת קודש שבת פרשת ראה מברכים חודש אלול תשמ"א, (שיחות קודש חלק ד עמוד 532). תורת מנחם התוועדויות - תשנ"ב חלק א עמוד 273 ואילך.
  25. ↑ ראה סוכה כט, א.
  26. ↑ דבר מלכות שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב סעיף ב', ספר השיחות חלק א' ע' 123.
  27. ↑ לקוטי שיחות חלק ב' ע' 599 הנ"ל.
  28. ↑ זכריה ט, ט.
  29. ↑ 29.0 29.1 29.2 ראה באריכות שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל.
  30. ↑ שיחת ח"י אלול תשמ"ב (התוועדויות ח"ד ע' 2191-2).
  31. ↑ שיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א סעיף ט' ובהערה 74
  32. ↑ תורת הבעל שם טוב, ומשמעותה - שענין הנוגע לעצם הדבר ולא רק לחיצוניותו, גם כשהוא מתחלק לפרטים הוא באמת נמצא בכל פרט; לדוגמא, חיות הנפש המחיה את האברים כולם כאחד, גם כאשר "תופסים במקצתה" - החיות המלובשת באבר פרטי - הרי "תופסים בכולה", אותה חיות הנמצאת בכל האברים. ראה כתר שם טוב בהוספות, סימן קט"ז, ובהנסמן שם. לקוטי שיחות חלק ל' ע' 153 ובהערה 55.
  33. ↑ הלכות תשובה פרק ג', הלכה ד'.
  34. ↑ שיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל. שיחת עשרה בטבת תשמ"ז, הערה 123.
  35. ↑ רבינו בחיי על התורה וישב לח, ל. כד הקמח ערך ראש השנה (ב). עמק המלך שער שעשועי המלך תחילת פרק א. שער היחוד והאמונה - פרק ז'.
  36. ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח (ספר השיחות תשמ"ח חלק א', ע' 352).
  37. ↑ כפירוש החסידות לפסוק (בהעלותך יא, כא) "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" - שהכוונה היא לניצוץ ממשה רבינו שמאיר בקרבו של כל יהודי (ראה לקוטי תורה בהעלותך לג, ג ועוד).
  38. ↑ שיחת אחרון של פסח תשמ"ג (התוועדויות חלק ג' ע' 1316).
  39. ↑ שיחת ש"פ מטו"מ תנש"א סעיף י"ג (ספר השיחות ח"ב ע' 718).
  40. ↑ ראה דבר מלכות שיחת ש"פ ראה תנש"א, סעיף ט' (ספר השיחות חלק ב', ע' 776).
  41. ↑ שיחת ש"פ תולדות הנ"ל, סעיף ט'.
  42. ↑ ספר המאמרים תשל"ד - תשל"ה עמוד 252.
  43. ↑ כפעולת ניצוצו של משה רבינו שנמצא בכל אחד מישראל. שפועל בכל כוחותיו באופן פנימי. שעל ידי התבוננות בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים. (תניא ליקוטי אמרים - פרק מ"ב.)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ניצוץ_משיח&oldid=709182"