ג' בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:40, 21 ביולי 2024

<< >> חודש תמוז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ג' בתמוז הוא היום השלישי בחודש תמוז.

אירועים ביהדות

ב'תפ"ט – אירע הנס של שמש בגבעון דום על ידי יהושע במלחמת מלכי הדרום.

ימי חב"ד

אירועים

תרי"א – התרחשה השריפה הגדולה בליובאוויטש.
תרפ"ז – אדמו"ר הריי"צ שוחרר ממאסרו (מיום ט"ו סיוון תרפ"ז) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו קוסטרמה. יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה.

תשנ"ד – הרבי התכסה מעינינו. בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך לחיות בחיים נצחיים, והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח. זאת בשל דבריו של הרבי כי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דורנו^[1], הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"^[2]. בהקשר לכך, מזכירים חסידים את האמור^[3]: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה.

עם זאת מעורר היום את הציפיה והתביעה לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת בגאולה השלימה.

תשס"ד - התקיימה לראשונה עצרת גאולה ומשיח לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו.

נולדו

תשי"א – הרב משה מרדכי ארנשטיין, כיהן כמשפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת ובקהילת חב"ד בעיר.
תשי"ג – הרב יצחק יעקב רוזנשיין, משלוחי הרבי לארץ הקודש ור"מ בישיבת תורת אמת ירושלים.

נפטרו

תנש"א – הרב יהושע שניאור זלמן סרברנסקי, שליח הרבי באוסטרליה.

עניינו

הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא הרבי הריי"צ ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"^[4]. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית בי"ב תמוז, התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב^[5].

יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה י"ב תמוז: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות הייתה לצורך עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה^[6]. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז הייתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) – עם זאת "חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז"^[7].

יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים להפצת המעיינות חוצה; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה – הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה^[8].

קישורים חיצוניים

מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר באתר .
לקוטי שיחות מועדים - ג' תמוז
תיאור גאולת הרבי הריי"צ
"ג' תמוז פועל גאולה מכל השאלות והספקות!" – לקט שיחות הרבי בנושא ג' תמוז, בעריכת ועד חיילי בית דוד, באתר
"זקניך ויאמרו לך" ● מיוחד באתר
מאמרים אודות ג' בתמוז –
הרב שלום יעקב חזן, למהותו של ג' תמוז בתורת הרבי, באתר
ג' תמוז אינו יו"ד שבט! ● ראיון עומק עם הרב יוסף הכט, באתר
ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק עם הרב זושא פוזנר, באתר
ציטוטים מהרבי על יום ג' תמוז
תגית: ג' תמוז ב

הפתגם היומי - ג' בתמוז - מלוח היום יום

אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: א אידישער קרעכץ וואס קומט ח"ו בסבה פון א ניט גוט גשמי איז אויך א תשובה גדולה, בפרט א קרעכץ בסבה פון א ניט גוט רוחני איז אודאי און אודאי א תשובה מעליתא. דער קרעכץ שלעפט ארויס פון עומק רע, און שטעלט אנידער אין א מעמד טוב.

תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר: אנחה יהודית המגיעה בסיבה של לא טוב גשמי הוא גם תשובה גדולה, בפרט אנחה בסיבה של לא טוב רוחני. ודאי וודאי תשובה מעולה. האנחה מושכת מעומק רע ומעמידה במעמד טוב.

הערות שוליים

↑ ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר באתי לגני מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של אדמו"ר הזקן והאחרון שבהם הוא דורו של הרבי.
↑ ראו לדוגמה במאמר באתי לגני תשי"א. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, אלא אדרבה – מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).
↑ רש"י בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על מלך המשיח.
↑ ראה ספר החינוך מצווה יח.
↑ ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.
↑ שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.
↑ לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.
↑ שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.

[1] ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר באתי לגני מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של אדמו"ר הזקן והאחרון שבהם הוא דורו של הרבי.

[2] ראו לדוגמה במאמר באתי לגני תשי"א. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, אלא אדרבה – מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).

[3] רש"י בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על מלך המשיח.

[4] ראה ספר החינוך מצווה יח.

[5] ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.

[6] שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.

[7] לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.

[8] שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==אירועים ביהדות==
-*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.
+*ב'תפ"ט – אירע הנס של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע בן נון|יהושע]] ב[[מלחמת מלכי הדרום]].
-*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.
-*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.
-==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
+==ימי חב"ד==
-*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
+===אירועים===
-*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]].
+*[[תרי"א]] – התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
-יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
+*[[תרפ"ז]] – [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיוון]] [[תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]]. יום זה מוגדר על ידי הרבי כ[[אתחלתא דגאולה]], ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים [[תחנון]] ביום זה.
-ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
-*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] העלם והסתר נורא ואיום. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, וא"כ וודאי שמשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות, וכתוצאה מכך ישנם דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.
-חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.
+*[[תשנ"ד]] – [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהרבי [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]], והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]].}}, הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כ[[נשמה]] בגוף בריא (הייתה [[הסתלקות]] ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] וגם ה[[נשמה]] בגוף הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה – מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכש[[נשמה|נשמות]] בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
+(ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).}}. בהקשר לכך, מזכירים חסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
-חלק אחר של חסידים כן שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.
+עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]].
-ברור שגם התנהגות זו אינה בסתירה לכך שיום זה אינו כיום הילולא בו בעל ההילולא מסיים את נשיאותו ומסתלק חלילה.
+*[[תשס"ד]] - התקיימה לראשונה [[עצרת גאולה ומשיח]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]].
-כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
+===[[יום הולדת|נולדו]]===
-(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
+*[[תשי"א]] – הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], כיהן כ[[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת חח"ל צפת]] ובקהילת חב"ד בעיר.
+*[[תשי"ג]] – הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ור"מ בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]].
+===[[פטירה|נפטרו]]===
+*[[תנש"א]] [[רב|– הרב]] [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי|יהושע שניאור זלמן סרברנסקי,]] [[שליח]] [[הרבי]] [[אוסטרליה|באוסטרליה.]]
 ==עניינו==
-ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.
+הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא [[הרבי הריי"צ]] ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}}. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית ב[[י"ב תמוז]], התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב{{הערה|ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.}}.
-הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.
-דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}
-אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].
-הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).
-התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.
+יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה [[י"ב תמוז]]: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות הייתה '''לצורך''' עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.}}. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז הייתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) – עם זאת {{ציטוטון|חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.}}.
-וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}
+יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים ל[[הפצת המעיינות חוצה]]; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה – הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}
+*[https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18695.htm '''מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר'''] באתר {{הגאולה}}.
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/3_tammuz לקוטי שיחות מועדים - ג' תמוז] {{מפתח}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/moshiach/160411/ "ג' תמוז פועל גאולה מכל השאלות והספקות!"]''' – לקט שיחות הרבי בנושא ג' תמוז, בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]], באתר {{אינפו|}}
+*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76443 "זקניך ויאמרו לך" ● מיוחד]''' באתר {{אינפו|}}
+*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] – {{חב"ד בישראל}}
+*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/160276/ למהותו של ג' תמוז בתורת הרבי]''', באתר {{אינפו|}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82533 ג' תמוז אינו יו"ד שבט! ● ראיון עומק] עם הרב [[יוסף הכט]], באתר {{אינפו|}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם הרב [[זושא פוזנר]], באתר {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/moshiach/1101062/ ציטוטים מהרבי על יום ג' תמוז] {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/tag/%d7%92-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96/ תגית: ג' תמוז ב] {{אינפו}}
 {{להיום יום|ג'|תמוז}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]
+[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תמוז|ב ג]]