אוהל אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024

ערך זה עוסק באוהל בבית החיים מונטיפיורי (ציון אדמו"ר הריי"צ). אם התכוונתם לאוהל אחר, ראו אוהל (פירושונים).

ציון אדמו"ר הריי"צ (מכונה האוהל) הינו מקום
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.

הוועד לבנין האוהל

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.

בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.

חברי הועד היו: הרב שמואל לויטין- יו"ר, הרב ניסן טלושקין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב אליהו סימפסון, הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב משה דובער ריבקין, הרב ירחמיאל בנימינסון והרב משה לייב רודשטיין.

האוהל

הרבי נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי ראש חודש ובט"ו בחודש ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים שני^[1] וחמישי, ועוד.

האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.

במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום. החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.

בשנת תשנ"ד נבנה בסמוך בית אהל חב"ד ליובאוויטש לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם, וכיום הניהול הוא בידי ר' אבא רפסון.

כיום יש באזור ישיבה, 2 מקוואות טהרה, ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.

רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, ג' תמוז, בערב ראש השנה, ערב ראש חודש ובימי ראשון.

מעלת האוהל

על מעלת האוהל וחשיבות ההליכה אליו דיבר הרבי רבות במשך השנים.

הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.

בשיחת ל"ג בעומר תש"י אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה" על דרך ציונו של רשב"י.

בשיחת יו"ד שבט תשי"ד בה ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות ואמר כי למקום יש קדושה כמו בארץ ישראל. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל מצד סמיכות המקום הרי זה עצמו כבר מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".

הרב שלמה גורן סיפר שהרבי אמר לו שמהאוהל ל-770 יש מעין פרוזדור ולכן נסיעותיו לאוהל אינם נחשבות כיציאה מ770^[2], כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.

עם זאת, בהנהגת הרבי ראו כי הוא מקפיד שלא להפוך את המקום למקום קבוע ולמרכז חב"די וכדומה. כך מעולם לא נסע הרבי לאוהל לשהות במקום שבת ויום טוב. מספרים שהרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים^[3] אלא לא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770.

בחודש מנחם אב תשנ"ג, שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב^[4].

מנהגי ההשתטחות

מכתב הרבי בו כותב: "יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש"

את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.

א. נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.

ב. באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.

ג. נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.

ד. אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).

ה. נהוג לקרוע את המכתב ולהניחו על הציון.

ו. אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל^[5], כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מהשקיעה. אך שותים (בדווקא).

ועל דרך זה הורה הרבי למזכירו ר' בנימין קליין.

אזכיר על הציון

המענה הרגיל והמצוי של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. במענות קודש היה הנוסח בדרך כלל: "אזכיר על הציון", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". באגרות קודש היה כותב תוכן זה בלשונות שונים. גם בחלוקת הדולרים ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים^[6].

לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שאכן הזכיר אותו על הציון, ולעיתים אף תוך פירוט התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה, כשכמה פעמים ביאר הרבי את הודעתו זאת הרבי לאור מאמר חז"ל: "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו". אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי בשיחות הקודש.

משמעות התשובה כברכה ועידוד

מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מקראון הייטס שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק שלום בער גנזבורג ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"^[7].

פעם ניגש השד"ר הרב שניאור זלמן דוכמן לרבי בפרוזדור הכניסה של 770 אחרי שהרבי יצא מתפילת מנחה וביקש ברכה לזוג מסויים שלא זכו לזרעא חייא וקיימא וביקשו ממנו שיבקש עבורם מהרבי. לאחר שר' זלמן מסר את שמם השיב הרבי שכשיהיה באוהל יזכיר אותם, אך ר' זלמן לא הרפה ושאל: "מדוע שהרבי לא ייתן להם ברכה אמיתית?!". הרבי לא הגיב על דבריו אלו והמשיך לחדרו הקדוש. כעבור כשנה נולדה לזוג ילדה ולאחר שהדבר נודע לר' זלמן הוא ניגש לרבי שוב בעת שיצא מתפילת מנחה ובישר זאת. הרבי בתחילה לא הגיב והמשיך לעבר חדרו אך כשעמד לפתוח את דלת חדרו, הסתובב לר' זלמן ואמר בבת שחוק: "נו ר' זלמן, אזכיר על הציון, היא ברכה אמיתית?!"^[8].

ביחידות מסויימת בתחילת חורף תשל"ד התבטא הרבי שבשעה שנותנים ברכה של "אזכיר על הציון" זוהי הברכה הגדולה ביותר^[9].

כך גם בתקופה שישיבת תומכי תמימים קריית גת הייתה נתונה בחובות גדולים והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב משה הבלין חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: "עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?"^[10].

בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מאנ"ש שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר בחלוקת הדולרים ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: "כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?"^[11].

בערב יום כיפור תנש"א כתב הרבי לרב מנחם מענדל גרונר, במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת תומכי תמימים קרית גת - התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון"^[12]) - האם אכן זה לרצונו של הרבי כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): "כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה"^[13].

במענה לאחד שביקש שהרבי יברכו בפירוש ובפירוט השיב הרבי:

מה תוסיף על ברכתי שבפתקא כו' שאזכירו על הציון וכו'?!

— תשורה חייקין ט' אדר תשס"ב ע' 39

עם זאת במענה מקיץ תש"נ בקשר לשליח הרב שבתי סלבטיצקי, שהיו שרצו להשיג את גבולו כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: "זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ ותו לא!!"^[14].

אזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב

בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים^[15], הודיע הרבי בשיחה שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.

במענה מחודש חשוון תשמ"ז על הדו"ח מכינוס השלוחים בדרום אמריקה כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: "נתקבל ותשואות חן ואזכיר על הציון. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים כפסק דין תורת אמת. להקל ההבנה גם לאלו וכו' הראו דוקא בזמנינו דוגמה בולטת ושעל פיה עושים בפועל ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו בדומם – ביכולת בני אדם לפעול כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע כמימרא יודעים כל המסקנות ופסק דין לפועל ממש. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה כפשוט ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, להבדיל באין ערוך"^[16].

אזכרה בציון גם מבלי לצאת מ-770

ביומנו של הרב אהרן דוב הלפרין מסופר שבערב חג הסוכות תשל"ד שאחד האורחים מארץ הקודש הכניס פתק דחוף לרבי בקשר לאביו שלקה בהתקף לב חמור ומצבו נהיה קריטי, וכעבור שעה קלה יצאה התשובה: "אזכיר על הציון ויבשר טוב". הלה לא הסתפק בתשובה זו והכניס מיד פתק דחוף נוסף ובו כתב שאי אפשר לחכות עד שהרבי יסע לאוהל בעוד יותר משבוע (אחרי חג הסוכות שבו נוהג שלא לנסוע) משום מדובר במצב קריטי בו אי אפשר לחכות. תוך זמן קצר יצאה תשובה מהרבי: "מאז - כבר הזכרתיו כמה פעמים על הציון. באם רוצה - יסע בעצמו לציון ויבשר טוב".

המזכיר הרב שלום מענדל סימפסון סיפר שפעם צלצל אחד מאנ"ש למזכירות וביקש שיכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון", זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו. "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון" הסיק המזכיר בספרו את הסיפור^[17].

כעין זה מספר הרב חיים שלום דובער ליפסקר ששאר בשרו ר' יעקב יוסף לפקיבקר שהה ברוסיה והיה מסורב עליה וביקש מקרובי משפחתו שהתגוררו בקראון הייטס שיבקשו את ברכת הרבי שייצא מרוסיה. ר' בערל ליפסקר כתב על כך לרבי פעם אחת והרבי ענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה ימים כתב ר' בערל לרבי שוב בענין זה והרבי ענה: "הזכרתיו על הציון ואזכירו עוד הפעם". הדבר היה למרות שבכל אותה התקופה הרבי לא נסע לאוהל^[18].

גם לאחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב השיב הרבי^[19] בנוסח: "אזכיר על הציון"^[20].

ראו גם

לקריאה נוספת

התקשרות אמיתית לנשיא הדור, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 36
וישאירום שם ברשותו, סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 37

קישורים חיצוניים

וידאו מהרבי באוהל (12:45) (הקישור אינו פעיל, י' בכסלו ה'תשפ"ה)
כשהרבי ביקר באוהל...
ליקוט מסודר ודקדקני על הנהגת הרבי בענין הנסיעה לציון כ"ק אדמו"ר הריי"צ, הרב מיכאל אהרן זליגסון.
כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת
ככה נבנה האוהל: הבנייה התעכבה, עד שהחסידים הקימו ועד
החדרון שנבנה בזכות דאגתם של הבחורים, ושריפתו הפתאומית
רבי לילדים: נְסִיעָה לָאֹהֶל
הרבי מעתיר בתפילה באוהל הק', גלריה

הערות שוליים

↑ לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו
↑ מאמרו של הרב שלמה גורן שפורסם בעיתונות אחרי ג' תמוז.
↑ מפי הרב יקותיאל מנחם ראפ
↑ יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב מנחם אב תשנ"ג
↑ הרב יואל כהן העיד שפעם הרבי שמע מאחד הבחורים שנכנס לאוהל אחרי שאכל תפוח, והרבי התבטא: רחמנות אויף איר! (רחמנות עליך)^[^{דרוש מקור]}
↑ ראו לדוגמה בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - חדשות 770 בית חיינו גליון 22 עמ' 1
↑ בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.
↑ תשורה גרינברג תשע"ה עמ' 4
↑ יומן ר' שלום דובער שור - ספר זכרון דברי שלום ע' מט
↑ הרב הבלין בלעלון 'הסיפור שלי'
↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45
↑ במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון
↑ מפי הרב מנחם מענדל גרונר
↑ ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129
↑ בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני הפ"נים
↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה
↑ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר
↑ מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח), בית משיח גל' 500
↑ בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר
↑ לדוגמה לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' פסח צבי שמערלינג. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.

[1] לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו

[2] מאמרו של הרב שלמה גורן שפורסם בעיתונות אחרי ג' תמוז.

[3] מפי הרב יקותיאל מנחם ראפ

[4] יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב מנחם אב תשנ"ג

[5] הרב יואל כהן העיד שפעם הרבי שמע מאחד הבחורים שנכנס לאוהל אחרי שאכל תפוח, והרבי התבטא: רחמנות אויף איר! (רחמנות עליך)^[^{דרוש מקור]}

[6] ראו לדוגמה בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - חדשות 770 בית חיינו גליון 22 עמ' 1

[7] בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.

[8] תשורה גרינברג תשע"ה עמ' 4

[9] יומן ר' שלום דובער שור - ספר זכרון דברי שלום ע' מט

[10] הרב הבלין בלעלון 'הסיפור שלי'

[11] ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45

[12] במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון

[13] מפי הרב מנחם מענדל גרונר

[14] ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129

[15] בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני הפ"נים

[16] ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה

[17] בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר

[18] מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח), בית משיח גל' 500

[19] בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר

[20] לדוגמה לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' פסח צבי שמערלינג. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל בבית החיים מונטיפיורי (קבר הריי"צ)|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל בבית החיים מונטיפיורי (ציון [[אדמו"ר הריי"צ]])|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}
-[[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קובץ:האוהל.jpg|ממוזער|פנים ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
-'''האוהל''' הינו המקום בו נטמן [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] והמקום אותו פוקדים רבבות הרואים אותו כמקום המצאותו של [[הרבי]]. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].
+[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ]]
+'''ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]''' (מכונה '''האוהל''') הינו מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].
-== האוהל ==
+== הוועד לבנין האוהל ==
-[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים [[ראשון]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], גם בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] ובימי הההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי את ה[[פ"נ|פ"נים]] ורבים מהמכתבים שקיבל.
+לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.
-האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
+[[קובץ:מכתב תודה לתורם.jpeg|שמאל|ממוזער|מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש [[תשרי]] [[תשי"א]]. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל]]
+בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.
-במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף ב[[חודש אדר שני]] [[תשנ"ב]].
+חברי הועד היו: הרב [[שמואל לויטין]]- יו"ר, הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].
-במהלך שנת תשנ"ג נשאל הרבי על ידי הרופאים באם הוא מעוניין לנסוע לאוהל, והשיב בשלילה, אך השיב בחיוב לשאלה - אם ימשיך לנסוע ברגע שיתאפשר המצב{{מקור}}.
+==האוהל==
+[[קובץ:הרבי בתפילה באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי בתפילה באוהל, בשנים הראשונות]]
+[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו [[מכתבים]] ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראש חודש]] ו[[בט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}}  ו[[חמישי]], ועוד.
-לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מנהל את המקום ר' אבא רפסון, שהקים במקום את ישיבת תומכי תמימים קווינס ו'חדר' בניהול ר' כתריאל שם טוב.
+האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
-לאוהל קיימת עמותה בה חברים הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.
+במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום. החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].
-רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], בערב [[ראש השנה]] וב[[ג' תמוז]].
+בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' [[חיים ברוך הלברשטם]], וכיום הניהול הוא בידי ר' [[אבא רפסון]].
-== דברי הרבי על האוהל ==
+כיום יש באזור [[ישיבה]], 2 [[מקווה|מקוואות טהרה]], ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.
-דבר שבשיגרה היה מענה הרבי {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}. על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".
-באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".
+רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], [[ג' תמוז]], בערב [[ראש השנה]], [[ערב ראש חודש]] ובימי ראשון.
-הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.
+== מעלת האוהל ==
+על מעלת האוהל וחשיבות ההליכה אליו דיבר הרבי רבות במשך השנים.
-הרבי אמר לרב [[שלמה גורן]], כי, האוהל הוא כמו חלק מ-[[770]]{{מקור}}, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.
+הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך [[התקשרות]] אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.
-יחד עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפי' ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770{{הערה|אך להעיר מהמפורש ביומן מערב ר"ה ה'תשי"א, שכאשר השער של בית החיים היה נעול והיה נראה שלא יספיקו לחזור לפני היכנס החג, התבטא הרבי ש"מניין ישנו, ויש גם חזן, חסר רק שופר!"}}.
+בשיחת ל"ג בעומר תש"י אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה" על דרך ציונו של רשב"י.
+ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] בה ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע [[היצר הרע]] כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל מצד סמיכות המקום הרי זה עצמו כבר מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".
+הרב [[שלמה גורן]] סיפר שהרבי אמר לו שמהאוהל ל-770 יש מעין פרוזדור ולכן נסיעותיו לאוהל אינם נחשבות כיציאה מ[[770]]{{הערה|מאמרו של הרב [[שלמה גורן]] שפורסם בעיתונות אחרי ג' תמוז.}}, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.
+עם זאת, בהנהגת הרבי ראו כי הוא מקפיד שלא להפוך את המקום למקום קבוע ולמרכז חב"די וכדומה. כך מעולם לא נסע הרבי לאוהל לשהות במקום שבת ויום טוב. מספרים שהרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}} אלא לא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770.
+ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ג]], שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב{{הערה|יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב [[מנחם אב]] תשנ"ג}}.
 == מנהגי ההשתטחות ==
+[[קובץ:בית קברות בשבת.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מכתב הרבי בו כותב: "יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש"]]
 את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.
-'''א.''' נוקשים בדלת האוהל בטרם הכניסה.
+'''א.''' נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.
-'''ב.''' באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.
+'''ב.''' באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].
-'''ג.''' נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.
+'''ג.''' נהוג שלא ללבוש נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.
 '''ד.''' אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).
-'''ה.''' נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.
+'''ה.''' נהוג לקרוע את המכתב ולהניחו על הציון.
+'''ו.''' אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל{{הערה|הרב [[יואל כהן]] העיד שפעם הרבי שמע מאחד הבחורים שנכנס לאוהל אחרי שאכל תפוח, והרבי התבטא: '''רחמנות אויף איר!''' (רחמנות עליך){{מקור}}}}, כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. אך שותים (בדווקא).
+ועל דרך זה הורה הרבי למזכירו ר' [[בנימין קליין]].
+==אזכיר על הציון==
+[[קובץ:מכתב אזכיר עה''צ.png|ממוזער| "'''אזכיר עה"צ''' [=על הציון]" בכתב יד קודשו של הרבי במענה לבקשת ברכה שבמכתב ]]
+המענה הרגיל והמצוי של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ב[[מענות קודש]] היה הנוסח בדרך כלל: "'''אזכיר על הציון'''", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". ב[[אגרות קודש]] היה כותב תוכן זה בלשונות שונים. גם ב[[חלוקת הדולרים]] ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים{{הערה|ראו לדוגמה בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - [[חדשות 770 בית חיינו]] גליון 22 עמ' 1}}.
+לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שאכן הזכיר אותו על הציון, ולעיתים אף תוך פירוט התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה, כשכמה פעמים ביאר הרבי את הודעתו זאת הרבי לאור מאמר חז"ל: "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו". אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי ב[[שיחה|שיחות הקודש]].
+===משמעות התשובה כברכה ועידוד===
+מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מ[[קראון הייטס]] שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק [[שלום בער גנזבורג]] ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.}}.
+פעם ניגש השד"ר הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לרבי בפרוזדור הכניסה של 770 אחרי שהרבי יצא מתפילת מנחה וביקש ברכה לזוג מסויים שלא זכו לזרעא חייא וקיימא וביקשו ממנו שיבקש עבורם מהרבי. לאחר שר' זלמן מסר את שמם השיב הרבי שכשיהיה באוהל יזכיר אותם, אך ר' זלמן לא הרפה ושאל: "מדוע שהרבי לא ייתן להם ברכה אמיתית?!". הרבי לא הגיב על דבריו אלו והמשיך לחדרו הקדוש. כעבור כשנה נולדה לזוג ילדה ולאחר שהדבר נודע לר' זלמן הוא ניגש לרבי שוב בעת שיצא מתפילת מנחה ובישר זאת. הרבי בתחילה לא הגיב והמשיך לעבר חדרו אך כשעמד לפתוח את דלת חדרו, הסתובב לר' זלמן ואמר בבת שחוק: "נו ר' זלמן, אזכיר על הציון, היא ברכה אמיתית?!"{{הערה|תשורה גרינברג תשע"ה עמ' 4}}.
+ביחידות מסויימת בתחילת חורף [[תשל"ד]] התבטא הרבי שבשעה שנותנים ברכה של "אזכיר על הציון" זוהי הברכה הגדולה ביותר{{הערה|יומן ר' שלום דובער שור - ספר זכרון דברי שלום ע' מט}}.
-'''ו.''' אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל{{הערה|הרב [[יואל כהן]] מעיד שפעם הרבי שאל אותו לפני הנסיעה אם אכל משהו, ומשהשיב שאכל תפוח, הורה לו הרבי לנסוע ביום אחר.}}, אך שותים (בדווקא).
+כך גם בתקופה שישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] הייתה נתונה בחובות גדולים והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?}}{{הערה|הרב הבלין ב[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdfראיון לעלון 'הסיפור שלי']}}.
+בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מ[[אנ"ש]] שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: {{ציטוטון|כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45}}.
+ב[[ערב יום כיפור]] [[תנש"א]] כתב הרבי לרב [[מנחם מענדל גרונר]], במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] - התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון"{{הערה|במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון}}) - האם אכן זה לרצונו של הרבי כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): {{ציטוטון|כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה}}{{הערה|מפי הרב מנחם מענדל גרונר}}.
+במענה לאחד שביקש שהרבי יברכו בפירוש ובפירוט השיב הרבי:
+{{ציטוט|תוכן=מה תוסיף על ברכתי שבפתקא כו' שאזכירו על הציון וכו'?!|מקור=תשורה חייקין ט' אדר תשס"ב ע' 39}}
+עם זאת במענה מקיץ [[תש"נ]] בקשר לשליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שהיו שרצו [[השגת גבול|להשיג את גבולו]] כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: {{ציטוטון|זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ '''ותו לא!!'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129}}.
+===אזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב===
+בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים{{הערה|בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני ה[[פ"נים]]}}, הודיע הרבי ב[[שיחה]] שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.
+במענה מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]] על הדו"ח מכינוס השלוחים בדרום [[אמריקה]] כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמה בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה}}.
+===אזכרה בציון גם מבלי לצאת מ-770===
+ביומנו של הרב [[אהרן דוב הלפרין]] מסופר שבערב [[חג הסוכות]] [[תשל"ד]] שאחד האורחים מ[[ארץ הקודש]] הכניס פתק דחוף לרבי בקשר לאביו שלקה בהתקף לב חמור ומצבו נהיה קריטי, וכעבור שעה קלה יצאה התשובה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשר טוב}}. הלה לא הסתפק בתשובה זו והכניס מיד פתק דחוף נוסף ובו כתב שאי אפשר לחכות עד שהרבי יסע לאוהל בעוד יותר משבוע (אחרי חג הסוכות שבו נוהג שלא לנסוע) משום מדובר במצב קריטי בו אי אפשר לחכות. תוך זמן קצר יצאה תשובה מהרבי: {{ציטוטון|מאז - כבר הזכרתיו כמה פעמים על הציון. באם רוצה - יסע בעצמו לציון ויבשר טוב}}.
+ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]] סיפר שפעם צלצל אחד מ[[אנ"ש]] למזכירות וביקש שיכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון", זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו. "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון" הסיק המזכיר בספרו את הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/magazine/504905/ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר] {{אינפו}}}}.
+כעין זה מספר הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ששאר בשרו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] שהה ברוסיה והיה מסורב עליה וביקש מקרובי משפחתו שהתגוררו ב[[קראון הייטס]] שיבקשו את ברכת הרבי שייצא מרוסיה. ר' בערל ליפסקר כתב על כך לרבי פעם אחת והרבי ענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה ימים כתב ר' בערל לרבי שוב בענין זה והרבי ענה: "הזכרתיו על הציון ואזכירו עוד הפעם". הדבר היה למרות שבכל אותה התקופה הרבי לא נסע לאוהל{{הערה|מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח), בית משיח גל' 500}}.
+גם לאחרי [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] השיב הרבי{{הערה|בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר}} בנוסח: "אזכיר על הציון"{{הערה|לדוגמה לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' [[פסח צבי שמערלינג]]. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.}}.
 == ראו גם ==
 *[[אוהל (קבר הצדיק)]]
+*[[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''התקשרות אמיתית לנשיא הדור''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 36
+*'''וישאירום שם ברשותו''', סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 37
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידאו מהרבי באוהל (12:45)]
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידאו מהרבי באוהל (12:45)] {{אינפו}}{{קישור שבור}}
+*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3371590 כשהרבי ביקר באוהל...]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
+*'''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=75027 ליקוט מסודר ודקדקני על הנהגת הרבי בענין הנסיעה לציון כ"ק אדמו"ר הריי"צ]''', הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]].
+*'''[https://col.org.il/news/122917 כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת]''' {{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/135998 ככה נבנה האוהל: הבנייה התעכבה, עד שהחסידים הקימו ועד {{col}}]'''
+*'''[https://col.org.il/news/135970 החדרון שנבנה בזכות דאגתם של הבחורים, ושריפתו הפתאומית{{col}}]
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/651742/ רבי לילדים: נְסִיעָה לָאֹהֶל]''' {{וידפו}}
+*'''[https://chabad.info/in-focus/30525/ הרבי מעתיר בתפילה באוהל הק', גלריה] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
+[[קטגוריה:קווינס]]