משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הנחה העביר את הדף משתמש:הנחה/טיוטה - פולמוס ל־משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת: החלפת תוכן הדף)
מ (קטגוריה)
 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הבא לקמן הוא סיכום הפולמוס הנידון בקובצים למיניהם במשך שני העשורים האחרונים (יש לחלק הפולמוס לכמה וכמה נושאים כשבכל נושא כמה שיטות ודיעות וכו' כפשוט, שאין להתייחס לשיטה הכופרת רח"ל בשיחות וכו' רק לשיטות המיסדים דבריהם על תורת ה' ושיחות ודברי הרבי)
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נרות שבת]]
הדלקת '''נר שבת''' היא מצווה שתיקנו חכמים. מצווה זו נהגה בפועל על ידי ה[[אבות]] ואמהות שאף נהגו בהדלקה זו. מצווה זו, על אף שחובתה על כל אחד ואחד, חובת ההדלקה שייכת בעיקר לנשי ישראל.


;כל הבעיות מתחילים ב'רגש'!!! ב[[מוחין]] כל דעה נסבלת (אלא אם כן הוא כפירה שאז אסור מדאורייתא לקרוא) ואתר ערכים עניינו 'מוחין' ולא ביטוי לרגשות.
טעם המצווה הוא בכדי להרבות בשלום בית, שלא ישבו בחושך ויכשלו בעץ ובאבן בחשיכה ובכדי להוסיף בעונג וכבוד שבת בשעת אכילת [[סעודות השבת]]. טעמים אלו מחייבים הדלקה בכל חדר מחדרי הבית השימושיים בשבת, וכן הדלקה מיוחדת במקום האכילה.


==הרקע==
בשנת תשל"ד קרא הרבי לכל נשי ובנות ישראל לחדש המנהג שכל נערה ובת אף לפני הנישואין תדליק בכל ערב שבת 'נר שבת' בכדי להאיר את העולם באור מצווה ובאור תורה.
דיבורי הרבי..


==זהותו של מלך המשיח==
==מקורה==
====ראוי או בחזקת או ודאי====
הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים
וכך כתבו במדרש{{הערה|בראשית רבה יא, ב.}}: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת :{{הערה|בראשית רבה ס, טו.}} "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר".
אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת{{הערה|לא, ב.}}:
{{ציטוט|תוכן=על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ו'''בהדלקת הנר'''}}
וכפי שנראה מדברי התוספות{{הערה|שם כה, ב. דיבור המתחיל 'הדלקת נר'.}} שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר, וכלשונו: "..הדלקת נר... דחובה היא, דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".


:'''משיח מין החיים או מהמתים'''
==גדרה==
בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}} מובאת אמרה של רב: "אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות". בפשטות באה אמרה זו לתאר את אישיותו של המשיח שהוא יהיה כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר.{{הערה|מהרש"א שם, וראה שיחת פרשת תולדות תשנ"ב}} וכן מדובר באנשים צדיקים וחסידים שסבלו [[יסורים]].{{הערה|רש"י שם}}
===חובת ההדלקה===
תיקנו חז"ל{{הערה|משנה שבת לא}} שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת, חובה זו היא חובת גברא (שהאדם מחוייב להביא עצמו לידי חיוב המצווה){{מקור|עיי' דברות משה פרק במה מדליקין}}ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.


יש שרצו{{מקור|מי? היכן הדיון בספרות הקודמת אודות עניין זה}} ללמוד מגמרא זו  שהסתפקו ה[[אמוראים]] האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] קודם ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.
מצוות ההדלקה בפועל ניתנה להנשים והבנות.{{הבהרה|יש להרחיב בגדר השייכות (שאפי' במקום שהחיוב הוא על הגבר אם יש אשה היא מדליקה בשליחותו 'ואין הבעל יכול לעכב' - מקור, וכן להוסיף בטעם הדבר.}}
למרות שאחריות וחובת ההדלקה במשפחה חלה על בעל הבית, משום שעליו מוטלת החובה להביא שלום בית בביתו (ומן הדין שאר בני הבית אינם יכולים להדליק שלא בשליחותו){{הערה|שולחן ערוך רבינו סימן רס"ג קונטרס אחרון אות ב.}} ובעקרון כל בני הבית (גם האישה) יוצאים בנרו הדלוק (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האישה והדלקתה היא בשליחות בעלה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=140 עולת שבת סימן רס"ג סעיף א] וקונטרס אחרון שם.}} ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.


בפרט לפירושו הראשון של [[רש"י]]: שרב קבע, שאילו המשיח הוא מאלו שחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, (ולפירושו השני הוא מביא דוגמא בלבד, ובא לתאר את מעלותיו של המשיח (ולא לזהות מי הוא) שהוא בדוגמת רבי ודניאל (כנ"ל)) אמנם לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר '''היה''' דניאל וכו" ואילו כוונת רב לפירוש רש"י שדניאל יקום לתחייה היה לו לומר "ואם '''הוא''' מאלו שמתו הרי '''הוא''' דניאל" ומוכח שכוונת רש"י שאילו משיח היה בא בדורו היה הוא משיח ואילו יבוא היום הרי הוא רבינו הקדוש{{הערה|ראה בקובץ גאולה ומשיח קובץ א (צויין להלן בהערות)ויש הרוצים ליישב הלשון{{מקור|פירוש מוזר ביותר שרש"י ישתמש בדעה שלא נפסקה ושהגמ' עצמה תוקפת בחריפות. ומ"מ אם יש מקור אדרבה.}} שהכוונה היא לאומר "אין משיח לישראל" (ראה בפנים דעת רבי הלל), מאמר שאינו נפסק להלכה ככל, ולכן משתמש בלשון היה ולהלכה הרי הוא עדיין.}}
===טעם המצווה===
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים,{{הבהרה}} מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.{{מקור|מה הקשר? ראה לקו"ש חלק כ"ג אודות האמונה בכל יום.}}
שלום בית
ואכן פסק הרמב"ם{{הערת שוליים|פי"א מהלכות מלכים.}} שמשיח יעשה פעולות לפני ביאתו ויתירה מכך שהוא יהיה מלך על ישראל לפני הגאולה ולכן עליו להיות מלך שילחם ויעשה את כל הפעולות בסמוך ובהמשך עד לגאולת ישראל.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 206 הערה 6 התוועדויות תשנ"א ח" עמוד 159 ובהערה 66 ראה בכל זה: הרב ברוך אברלנדר קובץ הערות וביאורים אהלי תורה תשכ"ט.[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ גאולה ומשיח קובץ א] ו[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf בקובץ ב] וב[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ ז]. ועוד.}}
(שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה


(ההשלכה של ג' תמוז בזה)
עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי)
===קבלת מלכותו===
(ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..."
על פי שיחת מ"ח, העידודים והאמרות קבלת וכו'
כבוד שבת (רש"י)
===פרסומו===
===מקום ההדלקה===
===השלכות===
אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא אינו יכול להדליק את הנר בכל מקום שרוצה אלא היא צריכה לשמש למטרה שלשמה מדליקים (או עונג שבת או שלום בית כאמור לעיל) ולכן עליה לדלוק או במקום אכילה  או בכל מקום אחר שישתמש בו האדם בשבת, להאיר את החשיכה.
==ג' תמוז==
וכן להיפך שגם אם יצא ידי חובת ההדלקה אולם יש לו עוד חדרים שמשתמש בהם בשבת מוטלת עליו החובה להדליק בכל חדר וחדר.
 
:נוסף על כך:
מין הדין גם כשמדליק במקום החייב בהדלקה באופנים המפורטים להלן על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי שייצא ידי חובה. אחריותו על המקום נמדדת הן בהשתמשותו שלו במקום והן בבעלותו כלומר מקום שרק הוא המשתמש בו (בשבת) ייחשב כבאחריותו לעומת מקום שהוא מתמש בו אלא יחד עם בעל הדירה אחריות המקום הוא על בעל הדירה וממילא חובת ההדלקה חלה על בעל הדירה.{{מקור}}{{הבהרה|מצאנו שאדם מדליק במקום אכילה אף שאינו שלו.}}
 
במקרה שישנם כמה אנשים ששווים באחריותם על המקום (כגון: כמה אנשים שישנים יחד ואוכלים בפני עצמם{{הערה|אילו אוכלים משל אחד מהם, כולם יוצאים בנרו מדין סמוך כדלהלן בפנים.}}). אף שישנו חובת הדלקה על כולם (שאינם סמוכים ואין מדליקים עליהם) נחלקו הפוסקים אם יש  אפשרות שכולם ידליקו יחד. יש מהפוסקים{{הערה|דרשות רבינו חיים אור זרוע (ע' 71). הובא בשו"ת מהרי"ל סימן נג. הובא בשלטי הגבורים על מרדכי רמז רע"ג אות ג.}} שסוברים שאי אפשר שידליקו יחד משום ש"נר לאחד נר למאה". (אלא אחד ידליק והשאר ישתתפו בפרוטה{{מקור|לא ראיתי אם עצה זו הובאה בקשר לזה בפוסקים הנ"ל}}) אמנם יש החולקים{{הערה|מהרי"ל סימן נג. רמ"א רס"ג סעיף ח. מגן אברהם סימן רס"ג ס"ק טו.}} המיישבים המנהג "שכל מה שניתוספה אורה בבית יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית".
 
{{הבהרה|יש לעיין אם דיון זה הוא רק כשלא יצאו והדלקתם להוציא חיוב הגברא שעליהם או גם כשיצאו יד"ח אלא שבחדר זה לא הדליקו ונפק"מ אם צריך השתתפות לפי המחבר ראה משנ"ב ס"ק ל.}}{{הבהרה|יש להבהיר אם זה רק במקום אכילה או גם במקום של שלום בית.}}
 
;מקום אכילה
החיוב להדליק נר במקום האכילה הוא משום עונג שבת (כבוד){{מקור}} ומשום שלום בית - "שמצטערים בני ביתו לישב בחושך ולאכול"{{מקור}}
 
הגדרת מקום האכילה הוא מקום אכילת הסעודה או הכנת המאכלים{{מקור}} (ושייך להדליק אפי' כשאינו באחריותו כגון:..)
 
עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה{{מקור}}{{הבהרה|למה?}} ולכן כאשר מדליק בכמה מקומות את הברכה עליו לעשות על הנר שנמצא במקום האכילה.{{מקור}} כן, במקומות שעל ידי ההדלקה מקבל שבת (כמבואר להלן) קבלת השבת נעשית בהדלקת הנר שבמקום האכילה.{{מקור}} כמו כן המנהג להוסיף בנרות נוהג במקום האכילה משאין כן בשאר החדרים מועיל נר אחד.{{מקור}} {{הבהרה|האם זה שבמקום אכילה שייך להדליק אף כשאינו באחריותו הוא גם שייך לנידון זה?}}
 
;חדרי הבית
חדרי הבית השימושיים בשבת חיים בהדלקת הנר משום שלום בית שמא ייכשל בעץ או באבן ולכן אף שהדליק כבר במקום האכילה ויצא חובת המצווה חייב להוסיף ולהדליק אף בחדרים.
 
וכן אדם היישן בחדרו הפרטי (אפילו שאינו בעל החדר אלא שהוא נמצא לרשותו הבלעדי לשבת ואין הבעה"ב משתמש בו כלל{{מקור}}) אפילו במקרה שיוצא ידי חובת ההדלקה באופנים המפורטים להלן (שסמוך על שולחן בעה"ב או שמשתתף בפרוטה או שאשתו מדליקה עליו) חלה עליו החובה להדליק בחדרו משום שלום בית שלא יכשל בעץ ובאבן, ואף '''מברך''' ברכה על הדלקה זו.{{הבהרה|יש להבהיר במקרה שיש עוד כמה איתו וכולם יוי"ח אם החיוב חל על כולם (ראה משנ"ב סק ל ולעיל).}}
 
ולכן בחורים ...(שו"ע סעיף ו(?))
 
===יוצא בנר של אחר===
ישנם אפשרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.
* סמוך על שולחנו
*משתתף בפרוטה
 
==קבלת שבת בהדלקה==
נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת
ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי
 
כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.
 
==כמה נרות במקום אחד==
שלשה בעה"ב
 
==שליחה בהדלקה==
אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך
 
===מנהג הבנות שלפני הנישואין ומנהג הקטנות===
נוהגים רבים שהתחלת קיום מצוות הדלקת נרות לרוב הוא לאחר החתונה{{הערה|וטעמו בפשטות לפי שבדרך כלל קודם החתונה הנער או הנערה סמוכים על שולחן אחרים ויוצאים בהדלקתם והכן כשאינם סמוכים חייבים מין הדין במצוות הדלקה כמבואר בשולחן ערוך (סימן רס"ג סעיף ו) אודות 'בחורים'}} אולם בדורות קדומים נהגו בנות לפני הנישואין להדליק נרות אף כשהן בבית הוריהם{{הערה|ערוך השולחן סימן רס"ג סעיף ח וראה אגרות קודש חלק ל עמוד בשלילת הביאור שהכוונה לנשואות.}} מנהג זה השתמר בהרבה משפחות מיוחסות עד לדורנו זה. המנהג כשלעצמו השתכח ברבים מהמשפחות עקב מלחמת העולם מחסור בנרות ושמן וחשש שריפות.{{אגרות קודש חלק {{מקור}}.}} מנהג זה יש לו אף סימוכין על מקור מצוות ההדלקה באמהות הקדושות [[שרה]] ו[[רבקה אמנו|רבקה]]{{הערה|1="שהוא מצווה שהנשים מוחזקות מהאמהות ז"ל הק' והלאה" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40312&st=&pgnum=35 אשל אברהם סימן רס"ג] שהדליקו בגיל שלש עוד קודם הנישואין.{{הערה|כשיטת רוב הפרשנים בזה:הבהרה
 
הרב [[שלום דובער לוין]] בקונטרסו {{הערה|שם=נש"ק|נרות שבת קודש עמוד 29 ובהערה שם באריכות המקורות.}} מציין לחלק ממשפחות אלו: משפחת אלתר (חסידות [[גור]]) הגר ([[ויזניץ]]) הלברשטם ([[צאנז]] - [[באבוב]]) השיל ([[קופישניץ]] - [[אפטא]]) וינברג ([[סלונים]]) טוורסקי ([[טשרנוביל]] - [[רחמסטריווקא]]) סלוביצ'יק ([[בריסק]]){{הערה|1=[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=44588 מודעה שפורסמה בעיתון המודיע] בשם בן הרב רפאל סולוביצ'יק בן ר' [[הגרי"ז|יצחק זאב סולוביצ'יק]].}}  פרידמן ([[סדיגורא]] - [[רוז'ין]]) קרליץ (ה'[[חזון איש]]') שניאורסון (חב"ד -[[ליובאוויטש]]) רוקח ([[בעלז]]){{הערה|ראה [[קובץ:מאורי השבת - בעלזא.pdf]].}} שפירא ([[וולוז'ין - בריסק|וואלזין]]) וכן במשפחות ירושלמיות וותיקות ומצאצאי הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] נהגו במנהג זה.{{מקור|חשוב למצוא מקורות כתובים מכל המשפחות הנ"ל.}}
 
גיל התחלת ההדלקה שונה בין המשפחות יש המתחילות החל מגיל מצוות ויש שמתחילות בגיל ששה אולם המנהג במשפחת בית הרב הוא שהדליקו מגיל רך ביותר{{הערה|שם=נש"ק}} 
 
*מנהג זה קיבל משנה תוקף בפירסום המבצע על ידי הרבי...
*(כדאי להביא סקר בנידון..אם יש)
*פירסום המבצע עורר פולמוס שלם בנידון על ידי הרב עובדיה ורבנים נוספים (סקירה בעניין)
 
;הפולמוס ההלכתי
 
# סמוך פטור ומברך?
# אין להדליק במקום אחד
#
 
;הדנים בעניין
*הרב השואל והרב בנימין יהושע זילבר בספרו אז נדברו חלק ו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=880&st=&pgnum=109 סימנים סו - סז]
*אור לציון חלק ב יח, ה.
*יחווה דעת חלק ב סימן לב
*ירחון אור תורה שבט ל"ה, טבת מ"ו ואייר מ"ו.
*ילקוט יוסף הלכות שבת חלק א ע' קמה.
 
==פרטי הדינים בנר==
*כמה מדליק?
2, 7, 10, הדלקה על כל ילד, שכחה מוסיפה (שכחה להוסיף י"א שמוסיפה עוד אחד) מחוץ לבית י"א שאינו מוסיף (הרבי כמדומה שלל זאת)
(הוראת הרבי: לפני הנישואין - 1!)
*ממה מדליק?
- שמן שעווה או כיו"ב
- צמר גפן?
==סגולת ההדלקה==
 
==מבצע נש"ק==
{{ערך מורחב|מבצע נרות שבת קודש}}
ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ד]] ב[[שיחה]] שאמר הרבי בפני [[נשי ובנות חב"ד]] הכריז הרבי על [[מבצע]] חדש להפצת היהדות להפיץ את מצוות הדלקת נר שבת אצל כל נשי ובנות ישראל מגיל צעיר ביותר, מבצע זה הוא אחד מעשרת מבצעיו של הרבי והוא משלשת המבצעים השייכים בעיקר לנשי ישראל הנרמזים בשם 'חנה' [[כשרות האכילה ושתיה|'''ח'''לה]] [[טהרת המשפחה|'''נ''ידה]] ו'''ה'''דלקת הנר.
 
בעקבות מבצע הודיע הרבי אשר כל ילדה שתקבל על עצמה להדליק נר שבת תקבל ממנו דולר לברכה, כמו"כ במסגרת המבצע חולקו פמוטות רבים עבור נשים אלו והחל מאז פועלים נשי ובנות חב"ד להפצת מצווה זו בתפוצות ישראל על ידי חלוקת נרות בכל ערבי שבת וחג.
 
הרבי ביאר שמבצע זה נבחר במיוחד עקב היותו סגולה נפלאה לחושך הגלות המתגבר, שעצם עניינה ותוכנה הגלוי של מצווה זו היא להאיר את העולם באור התורה.
 
==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25073&st=&pgnum=183 שוע"ר - הלכות הדלקת נר שבת סימן רס"ג ואילך]''' ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/263/index.htm בטקסט])
* הרב [[שלום דובער לוין]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס נרות שבת קודש]''' - ביאור בתוכן ופרטי המצווה ומעלותיה ובירור אודות מנהג הדלקת הנר לפני הנישואין.
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]

גרסה אחרונה מ־19:01, 23 במאי 2021

נרות שבת

הדלקת נר שבת היא מצווה שתיקנו חכמים. מצווה זו נהגה בפועל על ידי האבות ואמהות שאף נהגו בהדלקה זו. מצווה זו, על אף שחובתה על כל אחד ואחד, חובת ההדלקה שייכת בעיקר לנשי ישראל.

טעם המצווה הוא בכדי להרבות בשלום בית, שלא ישבו בחושך ויכשלו בעץ ובאבן בחשיכה ובכדי להוסיף בעונג וכבוד שבת בשעת אכילת סעודות השבת. טעמים אלו מחייבים הדלקה בכל חדר מחדרי הבית השימושיים בשבת, וכן הדלקה מיוחדת במקום האכילה.

בשנת תשל"ד קרא הרבי לכל נשי ובנות ישראל לחדש המנהג שכל נערה ובת אף לפני הנישואין תדליק בכל ערב שבת 'נר שבת' בכדי להאיר את העולם באור מצווה ובאור תורה.

מקורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים וכך כתבו במדרש[1]: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת :[2] "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר". אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת[3]:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר

וכפי שנראה מדברי התוספות[4] שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר, וכלשונו: "..הדלקת נר... דחובה היא, דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".

גדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חובת ההדלקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תיקנו חז"ל[5] שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת, חובה זו היא חובת גברא (שהאדם מחוייב להביא עצמו לידי חיוב המצווה)[דרוש מקור: עיי' דברות משה פרק במה מדליקין]ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.

מצוות ההדלקה בפועל ניתנה להנשים והבנות.[דרושה הבהרה] למרות שאחריות וחובת ההדלקה במשפחה חלה על בעל הבית, משום שעליו מוטלת החובה להביא שלום בית בביתו (ומן הדין שאר בני הבית אינם יכולים להדליק שלא בשליחותו)[6] ובעקרון כל בני הבית (גם האישה) יוצאים בנרו הדלוק (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האישה והדלקתה היא בשליחות בעלה.[7] ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.

טעם המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום בית (שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה

עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי) (ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..." כבוד שבת (רש"י)

מקום ההדלקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא אינו יכול להדליק את הנר בכל מקום שרוצה אלא היא צריכה לשמש למטרה שלשמה מדליקים (או עונג שבת או שלום בית כאמור לעיל) ולכן עליה לדלוק או במקום אכילה או בכל מקום אחר שישתמש בו האדם בשבת, להאיר את החשיכה. וכן להיפך שגם אם יצא ידי חובת ההדלקה אולם יש לו עוד חדרים שמשתמש בהם בשבת מוטלת עליו החובה להדליק בכל חדר וחדר.

נוסף על כך:

מין הדין גם כשמדליק במקום החייב בהדלקה באופנים המפורטים להלן על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי שייצא ידי חובה. אחריותו על המקום נמדדת הן בהשתמשותו שלו במקום והן בבעלותו כלומר מקום שרק הוא המשתמש בו (בשבת) ייחשב כבאחריותו לעומת מקום שהוא מתמש בו אלא יחד עם בעל הדירה אחריות המקום הוא על בעל הדירה וממילא חובת ההדלקה חלה על בעל הדירה.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

במקרה שישנם כמה אנשים ששווים באחריותם על המקום (כגון: כמה אנשים שישנים יחד ואוכלים בפני עצמם[8]). אף שישנו חובת הדלקה על כולם (שאינם סמוכים ואין מדליקים עליהם) נחלקו הפוסקים אם יש אפשרות שכולם ידליקו יחד. יש מהפוסקים[9] שסוברים שאי אפשר שידליקו יחד משום ש"נר לאחד נר למאה". (אלא אחד ידליק והשאר ישתתפו בפרוטה[דרוש מקור: לא ראיתי אם עצה זו הובאה בקשר לזה בפוסקים הנ"ל]) אמנם יש החולקים[10] המיישבים המנהג "שכל מה שניתוספה אורה בבית יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית".

[דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]

מקום אכילה

החיוב להדליק נר במקום האכילה הוא משום עונג שבת (כבוד)[דרוש מקור] ומשום שלום בית - "שמצטערים בני ביתו לישב בחושך ולאכול"[דרוש מקור]

הגדרת מקום האכילה הוא מקום אכילת הסעודה או הכנת המאכלים[דרוש מקור] (ושייך להדליק אפי' כשאינו באחריותו כגון:..)

עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה[דרוש מקור][דרושה הבהרה] ולכן כאשר מדליק בכמה מקומות את הברכה עליו לעשות על הנר שנמצא במקום האכילה.[דרוש מקור] כן, במקומות שעל ידי ההדלקה מקבל שבת (כמבואר להלן) קבלת השבת נעשית בהדלקת הנר שבמקום האכילה.[דרוש מקור] כמו כן המנהג להוסיף בנרות נוהג במקום האכילה משאין כן בשאר החדרים מועיל נר אחד.[דרוש מקור] [דרושה הבהרה]

חדרי הבית

חדרי הבית השימושיים בשבת חיים בהדלקת הנר משום שלום בית שמא ייכשל בעץ או באבן ולכן אף שהדליק כבר במקום האכילה ויצא חובת המצווה חייב להוסיף ולהדליק אף בחדרים.

וכן אדם היישן בחדרו הפרטי (אפילו שאינו בעל החדר אלא שהוא נמצא לרשותו הבלעדי לשבת ואין הבעה"ב משתמש בו כלל[דרוש מקור]) אפילו במקרה שיוצא ידי חובת ההדלקה באופנים המפורטים להלן (שסמוך על שולחן בעה"ב או שמשתתף בפרוטה או שאשתו מדליקה עליו) חלה עליו החובה להדליק בחדרו משום שלום בית שלא יכשל בעץ ובאבן, ואף מברך ברכה על הדלקה זו.[דרושה הבהרה]

ולכן בחורים ...(שו"ע סעיף ו(?))

יוצא בנר של אחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם אפשרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.

  • סמוך על שולחנו
  • משתתף בפרוטה

קבלת שבת בהדלקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי

כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.

כמה נרות במקום אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלשה בעה"ב

שליחה בהדלקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך

מנהג הבנות שלפני הנישואין ומנהג הקטנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוהגים רבים שהתחלת קיום מצוות הדלקת נרות לרוב הוא לאחר החתונה[11] אולם בדורות קדומים נהגו בנות לפני הנישואין להדליק נרות אף כשהן בבית הוריהם[12] מנהג זה השתמר בהרבה משפחות מיוחסות עד לדורנו זה. המנהג כשלעצמו השתכח ברבים מהמשפחות עקב מלחמת העולם מחסור בנרות ושמן וחשש שריפות.{{אגרות קודש חלק [דרוש מקור].}} מנהג זה יש לו אף סימוכין על מקור מצוות ההדלקה באמהות הקדושות שרה ורבקה{{הערה|1="שהוא מצווה שהנשים מוחזקות מהאמהות ז"ל הק' והלאה" אשל אברהם סימן רס"ג שהדליקו בגיל שלש עוד קודם הנישואין.{{הערה|כשיטת רוב הפרשנים בזה:הבהרה

הרב שלום דובער לוין בקונטרסו [13] מציין לחלק ממשפחות אלו: משפחת אלתר (חסידות גור) הגר (ויזניץ) הלברשטם (צאנז - באבוב) השיל (קופישניץ - אפטא) וינברג (סלונים) טוורסקי (טשרנוביל - רחמסטריווקא) סלוביצ'יק (בריסק)[14] פרידמן (סדיגורא - רוז'ין) קרליץ (ה'חזון איש') שניאורסון (חב"ד -ליובאוויטש) רוקח (בעלז)[15] שפירא (וואלזין) וכן במשפחות ירושלמיות וותיקות ומצאצאי הרב יוסף חיים זוננפלד נהגו במנהג זה.[דרוש מקור: חשוב למצוא מקורות כתובים מכל המשפחות הנ"ל.]

גיל התחלת ההדלקה שונה בין המשפחות יש המתחילות החל מגיל מצוות ויש שמתחילות בגיל ששה אולם המנהג במשפחת בית הרב הוא שהדליקו מגיל רך ביותר[13]

  • מנהג זה קיבל משנה תוקף בפירסום המבצע על ידי הרבי...
  • (כדאי להביא סקר בנידון..אם יש)
  • פירסום המבצע עורר פולמוס שלם בנידון על ידי הרב עובדיה ורבנים נוספים (סקירה בעניין)
הפולמוס ההלכתי
  1. סמוך פטור ומברך?
  2. אין להדליק במקום אחד
הדנים בעניין
  • הרב השואל והרב בנימין יהושע זילבר בספרו אז נדברו חלק ו סימנים סו - סז
  • אור לציון חלק ב יח, ה.
  • יחווה דעת חלק ב סימן לב
  • ירחון אור תורה שבט ל"ה, טבת מ"ו ואייר מ"ו.
  • ילקוט יוסף הלכות שבת חלק א ע' קמה.

פרטי הדינים בנר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כמה מדליק?

2, 7, 10, הדלקה על כל ילד, שכחה מוסיפה (שכחה להוסיף י"א שמוסיפה עוד אחד) מחוץ לבית י"א שאינו מוסיף (הרבי כמדומה שלל זאת) (הוראת הרבי: לפני הנישואין - 1!)

  • ממה מדליק?

- שמן שעווה או כיו"ב - צמר גפן?

סגולת ההדלקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצע נש"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע נרות שבת קודש

בכ"ד אלול תשל"ד בשיחה שאמר הרבי בפני נשי ובנות חב"ד הכריז הרבי על מבצע חדש להפצת היהדות להפיץ את מצוות הדלקת נר שבת אצל כל נשי ובנות ישראל מגיל צעיר ביותר, מבצע זה הוא אחד מעשרת מבצעיו של הרבי והוא משלשת המבצעים השייכים בעיקר לנשי ישראל הנרמזים בשם 'חנה' חלה 'נידה והדלקת הנר.

בעקבות מבצע הודיע הרבי אשר כל ילדה שתקבל על עצמה להדליק נר שבת תקבל ממנו דולר לברכה, כמו"כ במסגרת המבצע חולקו פמוטות רבים עבור נשים אלו והחל מאז פועלים נשי ובנות חב"ד להפצת מצווה זו בתפוצות ישראל על ידי חלוקת נרות בכל ערבי שבת וחג.

הרבי ביאר שמבצע זה נבחר במיוחד עקב היותו סגולה נפלאה לחושך הגלות המתגבר, שעצם עניינה ותוכנה הגלוי של מצווה זו היא להאיר את העולם באור התורה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. בראשית רבה יא, ב.
  2. בראשית רבה ס, טו.
  3. לא, ב.
  4. שם כה, ב. דיבור המתחיל 'הדלקת נר'.
  5. משנה שבת לא
  6. שולחן ערוך רבינו סימן רס"ג קונטרס אחרון אות ב.
  7. עולת שבת סימן רס"ג סעיף א וקונטרס אחרון שם.
  8. אילו אוכלים משל אחד מהם, כולם יוצאים בנרו מדין סמוך כדלהלן בפנים.
  9. דרשות רבינו חיים אור זרוע (ע' 71). הובא בשו"ת מהרי"ל סימן נג. הובא בשלטי הגבורים על מרדכי רמז רע"ג אות ג.
  10. מהרי"ל סימן נג. רמ"א רס"ג סעיף ח. מגן אברהם סימן רס"ג ס"ק טו.
  11. וטעמו בפשטות לפי שבדרך כלל קודם החתונה הנער או הנערה סמוכים על שולחן אחרים ויוצאים בהדלקתם והכן כשאינם סמוכים חייבים מין הדין במצוות הדלקה כמבואר בשולחן ערוך (סימן רס"ג סעיף ו) אודות 'בחורים'
  12. ערוך השולחן סימן רס"ג סעיף ח וראה אגרות קודש חלק ל עמוד בשלילת הביאור שהכוונה לנשואות.
  13. 13.0 13.1 נרות שבת קודש עמוד 29 ובהערה שם באריכות המקורות.
  14. מודעה שפורסמה בעיתון המודיע בשם בן הרב רפאל סולוביצ'יק בן ר' יצחק זאב סולוביצ'יק.
  15. ראה קובץ:מאורי השבת - בעלזא.pdf.