אברהם אליהו פלוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024

ר' אברהם אליהו פלוטקין (י' בתשרי תרמ"ט - ח' בחשוון תש"ט) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות. כמו כן שימש כראש ישיבת תומכי תמימים פוקינג וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.

תולדות חייםעריכה

צעירותועריכה

מימין לשמאל: הרב ניסן נמנוב, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב פלוטקין

ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.

מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע לבוברויסק ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריהו נח שניאורסון.

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת תרס"ז לליובאוויטש שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מהות'].

ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שאדמו"ר הרש"ב העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

פעם בשמחת תורה, לאחר החזרה על המאמר דא"ח ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו אדמו"ר הריי"צ לביתו לעשות אצלו קידוש. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ביי"ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.

באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, אדמו"ר הריי"צ ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"^[1].

נישואין ורבנותעריכה

נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר נישואיו, בשנת תרע"ד, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כרב בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים.

בקיץ תרפ"ג עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים ורשה, שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרב אלטער שימחוביץ את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה ויטבסק. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ^[^{דרוש מקור]}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.

בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השנייה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל במסירות נפש לחיזוק חיי היהדות.

מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צעריכה

למחרת שמחת תורה בשנת תרפ"ח, התקבצו ובאו לבית הנתיבות בלנינגרד קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

במלחמת העולם השנייהעריכה

בשנות מלחמת העולם השנייה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

בשנת תש"ג הגיע עם משפחתו לסמרקנד. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ"ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה בישיבה שנפתחה במקום.

בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.

השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' יהושע פינסון, ובנו ר' שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה ברדיטשוב שבאוקראינה.

גיסו, ר' ישראל מגידסון נרצח.

היציאה מרוסיהעריכה

ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'יציאת רוסיה תש"ו', והגיע למחנות המעבר בפוקינג שבגרמניה. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד ואף היה ממנהלי הישיבה.

מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בצרפת שלח הרבי הריי"צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.

פטירתועריכה

מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת

כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר בח' בחשוון תש"ט ונטמן בבית העלמין בצפת.

בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".

משפחתועריכה

בנו, הרב שמואל פלוטקין
בתו מרת ליבא, רעיית הרב יהושע פינסון
ר' שניאור זלמן שגלוב (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)

לקריאה נוספתעריכה

תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון בית משיח (שבועון) גליון מס' 397 (הקישור לא תקין)
תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני בית משיח (שבועון) גליון מס' 398 (הקישור לא תקין)
תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי בית משיח (שבועון) גליון מס' 399 (הקישור לא תקין)
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
ספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין - יצא לאור בתשע"ה על ידי בנו.
עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…
כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי
הרב אליהו מטוסוב, ר' שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר) - על פעילותו בפוקינג.

הערות שוליים

↑ מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין

[1] מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]
-ר' '''אברהם אליהו פלאטקין''' נולד ב[[יום הכיפורים]] [[תרמ"ט]], לאביו הר"ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.
+ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[י' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
-ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.
+==תולדות חיים==
+===צעירותו===
+[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
+ר' אברהם אליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[‎תרמ"ט]] בעיר [[רוגצ'וב]] לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.
-ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש"ט]] ומ"כ בעיה"ק [[צפת]].
+מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].
-==שהותו בתומכי תמימים==
+בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}'].
-[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
-בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסק.
-בשנת [[תרס"ז]] שם ר' אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
-כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות'].
 ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
-==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו==
+פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.
-פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב.
-לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.
+לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[הקפות]] אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]].
 באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.
@@ שורה 27: / שורה 21: @@
 במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.
-==נישואיו==
+===נישואין ורבנות===
-שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.
-==רבנות==
-===אושוועט===
-זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט.
-בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.
-===הצעת משרה בוורשא===
-בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
-===ויטעבסק===
-לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו.
-===רסטרשקאוו===
-על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
-הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
-זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.
+נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.
-תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.
+זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].
-==הצעת משרה בשיקאגו==
+בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
-כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים.
+לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
-גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}
-==מעמד הפרידה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ==
+כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.
-למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.
+בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר [[לנינגרד]], שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.
-==המעבר ללנינגרד==
+===מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===
-בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.
+למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.
-ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.
+===במלחמת העולם השנייה===
-==בהרי אוראל==
+בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
-בשנות [[מלחמת העולם השניה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
+בשנת [[תש"ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].
-==בסמרקנד==
+בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
-בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.
+השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].
-למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.
+גיסו, ר' [[ישראל מגידסון]] נרצח.
-מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
+===היציאה מרוסיה===
+ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].
-(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]] ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].
+מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.
-===במעבר פאקינג===
+===פטירתו===
+[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
+כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].
-ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]].
+בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".
-גם כאן עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].
+==משפחתו==
+*בנו, הרב [[שמואל פלוטקין]]
-==חניית פאריז==
+*בתו מרת ליבא, רעיית הרב [[יהושע פינסון]]
+*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)
-מפאקינג המשיך ר' אברהם אלי' עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.
-כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] בצרפת שלח הרבי הריי"צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'.
-==פטירתו==
-[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
-כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל "המנוחה והנחלה" ב[[צרפת]], חלה במחלה קשה, ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].
-בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".
 == לקריאה נוספת==
@@ שורה 108: / שורה 73: @@
 * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)
 * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)
-* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.
-* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] ע"י בנו.
+* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]''' {{אינפו}}
-==קישורים חיצוניים==
+* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}
-* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], י"א בטבת תשע"ג {{שטורעם}}
+*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''' - על פעילותו ב[[פוקינג]].
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:פלוטקין, אברהם אליהו}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
-{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
+[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
+[[קטגוריה: אישים בסמרקנד]]
+[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]