ליקוטי אמרים - פרק ו' – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ו' - הנפש הבהמית'''


==הקדמה==
==הקדמה==
'''פרק ו'''' של [[ספר התניא]] עוסק ב[[עשר הספירות]] של ה[[נפש הבהמית]] הנקראים בשם [[עשר כתרין דמסאבותא]]. וכן מבואר שני הדרגות השונות שיש בקליפות: [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש הקליפות הטמאות]].
לאחר ביאור מהות הנפש האלוקית{{הערה|בפרק ב'.}} כוחותיה{{הערה|בפרק ג'.}} ולבושיה{{הערה|בפרקים ד-ה.}}, ניגש אדמו"ר הזקן לבאר בקצרה את עניינה של הנפש הבהמית. הביאור נחלק '''לשלושה''' פרקים (ו-ח), כאשר הפרק הראשון (הנוכחי) מסביר את כוחותיה, לבושיה{{הערה|מהותה התבארה בקצרה בפרק א, שהוא "ישות" - עצם הרגשת עצמו.}}, ומהו עניינה וה"מבוקש" שלה.


==טקסט==
==טקסט==
שורה 8: שורה 15:


==סיכום==
==סיכום==
כוחות ה[[נפש]] של [[סטרא אחרא]] הם לעומת [[כוחות הנפש]] של [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]]. כמו שלנפש האלוקית יש עשרה כוחות - [[מוחין]] ו[[מידות]] - ו[[שלושה לבושים]], כן יש ל[[נפש הבהמית]] [[עשר כתרין דמסאבותא]], שבע מידת הבאות מ[[ארבעה יסודות רעים]] ושלוש [[מוחין]] ררעים, וכן לבושים רעים.
הנפש הבהמית ולבושיה נמשכים מה"סטרא אחרא" (=הצד האחר, כלומר- לא מהקדושה). ההבדל בין קדושה לטומאה הוא בביטול: ככל שנברא יותר "מרגיש את עצמו", הוא יותר נפרד מאלוקות.  


כל [[מעשה]] [[דיבור]] ו[[מחשבה]] אשר "אינו לה' הוא", לא רק שהוא רע אלא גם לא טוב, הרי הוא שורשו מלבושים הרעים הנ"ל.
אלא שבטומאה שתי דרגות זו למטה מזו:


זו גם משמעות המושג [[סטרא אחרא]] - "צד אחר", כל מה שאינו לצד הקדושה, שייך לצד האחר.
א. הנפש הבהמית עצמה נלקחה מקליפת נוגה (שהיא '''ממוצע''' בין הקדושה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי). עניינה ומהותה הוא להחיות את הגוף ולכן כל חפצה ותשוקתה הם ענייני הגוף (ממון, כבוד ותענוגות), אך מצד עצמה אינה '''מנגדת''' לאלוקות.


בקליפות עצמם ישנם ב' מדריגות - המדרגה התחתונה היא [[שלוש קליפות הטמאות]] שאין בהם טוב וכלל ומהם נמשכות נפשות וגופי [[אומות העולם]], דברים אסורים ו[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] של [[שס"ה מצוות לא תעשה]].
ב. אך לבושיה טמאים יותר ממנה - והם משלוש קליפות הטמאות. ולכן מחשבה דיבור ומעשה של איסור (ואפילו "סתם" - בלי כוונה, או שאינם מועילים לקדושה) מטמאים את הנפש '''יותר ממה שהיא מצד עצמה''' (ומורידים אותה לשלוש קליפות הטמאות לגמרי).


==צילום דפוס התניא==
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="250px" heights="300px">
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:ו1.JPG|עמוד 1
קובץ:פרק ו חלק א.jpg|עמוד 1
קובץ:ו2.JPG|עמוד 2
קובץ:פרק ו חלק 2.JPG|עמוד 2
קובץ:ו3.JPG|עמוד 3
קובץ:פרק ו חלק 3.JPG|עמוד 3
</gallery>
</gallery>


שורה 27: שורה 34:
*[[סטרא אחרא]]
*[[סטרא אחרא]]
*[[שלוש קליפות הטמאות]]
*[[שלוש קליפות הטמאות]]
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535564 ביאור משולב לפרק ו'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2866/ ״סטרא אחרא״ – מהי?]''', ביאור רחב לפרק א' מתוך הספר [[פניני התניא]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]