אליהו מיכל היילפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
מענדל סופר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''אליהו יחיאל מיכאל היילפרין''' ([[ז' תשרי]] [[תרנ"ב]] – [[י' אב]] [[ת"ש]]) היה מגזע חסידי חב"ד, שנודע כאיש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בירושלים ב[[ז' תשרי]] [[תרנ"ב]] לאביו הרב צבי הירש | נולד בירושלים ב[[ז' תשרי]] [[תרנ"ב]] לאביו הרב צבי הירש הלפרין ול מרת פשה הדסה, ונקרא על שם זקניו הגאון החסיד רבי [[אליהו יוסף מדריבין]]{{הערה|אביה של אמו, הרבנית פשה הדסה.}} תלמידו של הרבי בעל [[צמח צדק]] והרב יחיאל מיכל היילפרין. | ||
בצעירותו חלה במחלה קשה, וכאשר הזכירו אותו לברכה לפני הגאון | בצעירותו חלה במחלה קשה, וכאשר הזכירו אותו לברכה לפני הגאון החסיד רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה'תורת חסד') אמר שהיות וקוראים לו על שם הרב מדריבין, בוודאי תהיה לו אריכות ימים ויזכה לרפואה שלימה. | ||
בהיותו נער בן חמש עשרה, נערכה ביקורת של משלחת עסקנים מחוץ לארץ שבאו לבדוק כיצד מתנהלת חלוקת הכספים של כולל 'חיבת ירושלים' הממומן על ידי אנשי גליציה, והיות וחשש שיחליטו לצמצם בכספים הנשלחים לאחזקת אנשי ירושלים, השתמש בכשרון הסופרות המבורך בו ניחן, וכתב אגרת ארוכה בה פירט בצבעים חיים את מצבם הקשה של אנשי ירושלים, והמכתב אכן פעל את פעולתו וחלוקת הכספים המשיכה כרגיל. | בהיותו נער בן חמש עשרה, נערכה ביקורת של משלחת עסקנים מחוץ לארץ שבאו לבדוק כיצד מתנהלת חלוקת הכספים של כולל 'חיבת ירושלים' הממומן על ידי אנשי גליציה, והיות וחשש שיחליטו לצמצם בכספים הנשלחים לאחזקת אנשי ירושלים, השתמש בכשרון הסופרות המבורך בו ניחן, וכתב אגרת ארוכה בה פירט בצבעים חיים את מצבם הקשה של אנשי ירושלים, והמכתב אכן פעל את פעולתו וחלוקת הכספים המשיכה כרגיל. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
הוא נהג לערוך נסיעות לחוץ לארץ בהן ביקר אצל קרובי משפחתו האדמו"רים לבית היילפרין, ובמהלך ביקורים אלו זכה לקירובים גדולים בחצר חסידות בעלז. | הוא נהג לערוך נסיעות לחוץ לארץ בהן ביקר אצל קרובי משפחתו האדמו"רים לבית היילפרין, ובמהלך ביקורים אלו זכה לקירובים גדולים בחצר חסידות בעלז. | ||
בירושלים, נהג להתפלל בבית המדרש של חסידי | בירושלים, נהג להתפלל בבית המדרש של חסידי רוז'ין ובויאן, אך הקפיד להתפלל בנוסח חב"ד ועמד בקשרים קרובים עם גדולי חסידי חב"ד בירושלים. | ||
בהיותו אברך בגיל העמידה, נקלע להתנפלות של פורעים ערביים בסמיכות לשער יפו ואבן תועה פגעה בראשו וגרמה לו לסבל שנמשך מספר שנים עד שנפטר בדמי ימיו ביום ראשון [[י אב]] [[ת"ש]], | בהיותו אברך בגיל העמידה, נקלע להתנפלות של פורעים ערביים בסמיכות לשער יפו ואבן תועה פגעה בראשו וגרמה לו לסבל שנמשך מספר שנים עד שנפטר בדמי ימיו ביום ראשון [[י אב]] [[ת"ש]], [[תשעה באב]] נדחה. נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב | רעייתו, מרת שרה הלפרין - נפטרה ו' שבט תש"ז. | ||
* בנו, הרב ישראל יצחק זליג הלפרין - נפטר י"ז חשון תשי"ט. רעייתו, מרת מיכלה הלפרין - נפטרה ו' טבת תשס"ב. | |||
* בתו, מרת חיה כהן - אשת הרב פרופסור שלמה כהן. | |||
* בתו, מרת דבורה ריינא הומינר - נפטרה ז' תמוז תשס"ה. בעלה הרב שמואל הומינר - נפטר י"ט סיון תשל"ז. | |||
* אחיו, הרב חנניה יוסף היילפרין - רב [[בית הכנסת]] חב"ד בית ישראל, [[ירושלים]] | |||
{{מיון רגיל:היילפרין, אליהו מיכל}} | {{מיון רגיל:היילפרין, אליהו מיכל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:40, 2 במרץ 2025
הרב אליהו יחיאל מיכאל היילפרין (ז' תשרי תרנ"ב – י' אב ת"ש) היה מגזע חסידי חב"ד, שנודע כאיש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בז' תשרי תרנ"ב לאביו הרב צבי הירש הלפרין ול מרת פשה הדסה, ונקרא על שם זקניו הגאון החסיד רבי אליהו יוסף מדריבין[1] תלמידו של הרבי בעל צמח צדק והרב יחיאל מיכל היילפרין.
בצעירותו חלה במחלה קשה, וכאשר הזכירו אותו לברכה לפני הגאון החסיד רבי שניאור זלמן פרדקין (בעל ה'תורת חסד') אמר שהיות וקוראים לו על שם הרב מדריבין, בוודאי תהיה לו אריכות ימים ויזכה לרפואה שלימה.
בהיותו נער בן חמש עשרה, נערכה ביקורת של משלחת עסקנים מחוץ לארץ שבאו לבדוק כיצד מתנהלת חלוקת הכספים של כולל 'חיבת ירושלים' הממומן על ידי אנשי גליציה, והיות וחשש שיחליטו לצמצם בכספים הנשלחים לאחזקת אנשי ירושלים, השתמש בכשרון הסופרות המבורך בו ניחן, וכתב אגרת ארוכה בה פירט בצבעים חיים את מצבם הקשה של אנשי ירושלים, והמכתב אכן פעל את פעולתו וחלוקת הכספים המשיכה כרגיל.
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה לבית ערמן, והוא צורף לישיבת 'חיי עולם', בעוד רעייתו ייסדה וניהלה את בית התבשיל שפעל בסמיכות לישיבה והעניק ארוחות חמות לתלמידי הישיבה והתלמוד תורה ולנזקקים.
הוא נהג לערוך נסיעות לחוץ לארץ בהן ביקר אצל קרובי משפחתו האדמו"רים לבית היילפרין, ובמהלך ביקורים אלו זכה לקירובים גדולים בחצר חסידות בעלז.
בירושלים, נהג להתפלל בבית המדרש של חסידי רוז'ין ובויאן, אך הקפיד להתפלל בנוסח חב"ד ועמד בקשרים קרובים עם גדולי חסידי חב"ד בירושלים.
בהיותו אברך בגיל העמידה, נקלע להתנפלות של פורעים ערביים בסמיכות לשער יפו ואבן תועה פגעה בראשו וגרמה לו לסבל שנמשך מספר שנים עד שנפטר בדמי ימיו ביום ראשון י אב ת"ש, תשעה באב נדחה. נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.
הערות שוליים
- ↑ אביה של אמו, הרבנית פשה הדסה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, מרת שרה הלפרין - נפטרה ו' שבט תש"ז.
- בנו, הרב ישראל יצחק זליג הלפרין - נפטר י"ז חשון תשי"ט. רעייתו, מרת מיכלה הלפרין - נפטרה ו' טבת תשס"ב.
- בתו, מרת חיה כהן - אשת הרב פרופסור שלמה כהן.
- בתו, מרת דבורה ריינא הומינר - נפטרה ז' תמוז תשס"ה. בעלה הרב שמואל הומינר - נפטר י"ט סיון תשל"ז.