יצחק פרץ ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(44 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יצחק פרץ ליפשיץ''' נולד ב[[שדליץ]] בשנת [[תרע"ז]] לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו.  
[[קובץ:יצחק פרץ ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פרץ ליפשיץ]]
הרב '''יצחק פרץ ליפשיץ''' ([[י"א באייר]] [[תרס"ז]] – [[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מייסד [[תלמוד תורה]].


למד בישיבת "עמק ההלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס הי"ד ונתחבב על גדולי התורה וההוראה.
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א באייר]] [[תרס"ז]] ב[[עיירה]] קוטין שב[[פולין]], לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו.


== תלמיד בתורת אמת ==
למד בישיבת "עמק הלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס ונתחבב על גדולי התורה וההוראה.
כשהיה בגיל 17 עלה לבדו ל[[ארץ הקודש]], וראשי ישיבת [תורת אמת]] הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות.  


הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בחר בו לחתן לבתו, וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שמחוביץ]], קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו-כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים.
בשנת [[תרפ"ה]], כשהיה בגיל 17 עלה לבדו ל[[ארץ הקודש]], ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תורת אמת]] הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות.


== בחדרה ==
הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בחר בו לחתן לבתו מוסיא, וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שמחוביץ]], קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים. הוא היה בין אלו שליוו את [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל מסעותיו ברחבי ארץ הקודש, בשנת [[תרפ"ט]].
בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] השתקע ב[[חדרה]], שם היו לו הוראות מהרבי הריי"צ, כמו להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות.


לפרנסתו נתמנה לשו"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו כ"ק אדמו"ר מהוריי"...ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ".
בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] השתקע ב[[חדרה]], שם היו לו הוראות מהרבי הריי, ביניהם להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות.


הרב ליפשיץ ייסד את [[תלמוד תורה חדרה]], וכ"ק אדמו"ר מהורייהורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו [[הרבי]] אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה . . יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח".
לפרנסתו נתמנה ל[[שו"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ}}.


כמו-כן קיבל מאדמושליט"א מלך המשיח עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה.
הרב ליפשיץ ייסד [[תלמוד תורה]] בעיר, ו[[אדמוהריי"צ]], הורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו הרבי אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה.. יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח".


== בירושלים ==
כמו כן קיבל מ[[הרבי]] עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה.
בשנת [[תשמ"ב]] עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורב לרבים בקביעות בבית-כנסת חב"ד בשיכון.


== פטירתו ==
בשנת [[תשמ"ב]] עבר להתגורר בשיכון חב"ד [[ירושלים]], שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורה לרבים בקביעות בבית כנסת חב"ד בשיכון.
ב[[חודש חשוון]] [[תשנ"ז]] נפטר מפגיעת רכב בסמוך לביתו שבשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית-הכנסת בשיכון חב"ד.  


נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים סמוך לקבר חותנו הרב שלמה זלמן הבלין.
ב[[ה' בחשוון]] [[תשנ"ז]] נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליפשיץ יצחק]]
נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], סמוך לקבר חותנו הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפשיץ יצחק]]
רעייתו הראשונה, מוסיא מרים - נפטרה ב' שבט תשכ"א, בשנת 51 לחייה, ונטמנה בעיר חדרה - בית עלמין ישן.
רעייתו השניה, איטה - נפטרה כ אדר א' תשס"ה.
 
==צאצאיו==
* בנו, שלמה זלמן ליפשיץ - כפר חב"ד.
* בתו, עדה רעיית שרגא פייטל סודקביץ - כפר חב"ד.
*נכדתו מרת רחל, אשת הרב [[אהרן דב הלפרין]] - מייסד ועורך [[שבועון כפר חב"ד]]
*נכדו הרב [[חזקי ליפשיץ]] - שליח הרבי בקטמנדו, נפאל
*נינתו מרת מוסי, אשת הרב [[אשר ליצמן]] - שלוחי הרבי בסיאול, קוריאה הדרומית
*נכדו ר' [[בנימין ליפשיץ]] - סגן יו"ר במועצה האזורית עמק לוד
 
{{מיון רגיל:ליפשיץ יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]

גרסה אחרונה מ־19:04, 28 בפברואר 2024

הרב יצחק פרץ ליפשיץ

הרב יצחק פרץ ליפשיץ (י"א באייר תרס"זה' בחשוון תשנ"ז) היה חסיד חב"ד מייסד תלמוד תורה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א באייר תרס"ז בעיירה קוטין שבפולין, לאביו הרב צבי-מנשה, מחשובי חסידי סוכטשוב. בגיל שלוש שנים נתייתם מאביו והתחנך אצל דודו.

למד בישיבת "עמק הלכה" אצל הגאון המפורסם רבי נתן שפיגלגלאס ונתחבב על גדולי התורה וההוראה.

בשנת תרפ"ה, כשהיה בגיל 17 עלה לבדו לארץ הקודש, וראשי ישיבת תורת אמת הזמינוהו לבוא וללמוד בישיבה, שם השתלם בתורה וחסידות.

הרב שלמה זלמן הבלין בחר בו לחתן לבתו מוסיא, והמשפיע הרב אלתר שמחוביץ, קירבו והדריכו לתורה ועבודה פנימית. כמו כן קנה אז תורה וחסידות מפי זקני חב"ד בירושלים. הוא היה בין אלו שליוו את אדמו"ר הריי"צ בכל מסעותיו ברחבי ארץ הקודש, בשנת תרפ"ט.

בברכתו של אדמו"ר הריי"צ השתקע בחדרה, שם היו לו הוראות מהרבי הריי"צ, ביניהם להחזיר את קרובת הרבי שגרה שם לדרך היהדות.

לפרנסתו נתמנה לשו"ב. באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מופיעים מספר מכתבים אליו, באחד המכתבים מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ: "ותלמידנו הכי נעלה ידידי וו"ח אי"א יצחק שיחי' ליפשיץ".

הרב ליפשיץ ייסד תלמוד תורה בעיר, ואדמו"ר הריי"צ, הורה לו במכתביו להרחיב את שערי התלמוד תורה. במכתבים רבים שואל אותו הרבי אודות שלום "קרובי משפחתנו יחיו הדרים בחדרה.. יפרוש בשלומם וימסור להם את ברכתי בגשם וברוח".

כמו כן קיבל מהרבי עידודים והוראות בקשר לעבודת הק' שלו בחדרה.

בשנת תשמ"ב עבר להתגורר בשיכון חב"ד ירושלים, שם ישב ולמד תורה. ברוב שעות היממה עסק בעיון התורה והיה מוסר שיעורי תורה לרבים בקביעות בבית כנסת חב"ד בשיכון.

בה' בחשוון תשנ"ז נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בשכונת אונסדורף בירושלים, בדרכו לשיעורו הקבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד.

נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, סמוך לקבר חותנו הרב שלמה זלמן הבלין. רעייתו הראשונה, מוסיא מרים - נפטרה ב' שבט תשכ"א, בשנת 51 לחייה, ונטמנה בעיר חדרה - בית עלמין ישן. רעייתו השניה, איטה - נפטרה כ אדר א' תשס"ה.

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]