ברית מילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
 
(68 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{סוגיה
|שם הסוגיה=ברית מילה
|מקרא=[[פרשת לך לך]] יז, א-יד; [[פרשת תזריע]] יב, ג
|משנה=[[מסכת שבת]], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01085.html#HtmpReportNum0018_L5 פרק יט]
|תלמוד בבלי=[[מסכת שבת]], פרק [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=130&format=pdf 'רבי אליעזר דמילה']
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.mechon-mamre.org/i/26.htm הלכות מילה]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצווה רטו. [[ספר החינוך]] מצווה ב
|מאמרים=[[תורה אור]] לך לך ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12A ולא יקרא], ד"ה בעצם היום הזה; [[לקוטי תורה]] תזריע ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/7/20c וביום השמיני]; סידור עם דא"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=43365&st=%u05d4%u05de%u05d9%u05dc%u05d4 שער המילה]; [[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/2 מצות מילה]
|שיחות=נלקטו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15785&st=&pgnum=15&hilite= שערי מילה]
}}


[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
מצוות '''מילה''' היא ה[[מצווה]] הראשונה שבה נצטווה [[אברהם אבינו]], ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה [[תורה]], אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה{{הערה|[[הרמב"ם]] בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.}}. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ל[[לידה]]. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.


מצוות '''מילה''' היא [[מצוות עשה]] על האב למול את בנו ביום השמיני להיולדו, [[מצווה]] זו הינה מהבסיסים במצוות ה[[יהדות]], ומהווה אחד משלבי הצטרפותו של [[גר]] ל[[עם ישראל]]. גם אנשים מבוגרים אשר לא נימולו ביום השמיני, מצווים למול את עצמם.
מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו [[ערל]]) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.
 
המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.
 
בברית מילה הוא תחלת כניסת [[נפש אלוקית|הנפש הקדושה]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], מהדורה בתרא, אורח חיים, ד, ב. על מקורו של אדה"ד עיין [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות,]] ח"ג, ע' 763, וח"כ ע' 246-247.}}.


==המצווה==
==המצווה==
ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר [[אברהם אבינו]] מל את עצמו בגיל 99 שנים, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו [[יצחק]].
ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר [[אברהם אבינו]] מל את עצמו בגיל 99 שנים{{הערה|ראו הרחבה בזה: הרב אברהם יהושע העשיל גוראריה, '''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view ונמצא מהול]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 65.}}, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו [[יצחק]].


מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:
מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:
שורה 12: שורה 27:


==בחסידות==
==בחסידות==
פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות ל[[קליפת נוגה]] המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של [[קליפת נוגה]], על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמוצים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של [[אברהם אבינו]] נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.
פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות ל[[קליפת נוגה]] המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של [[קליפת נוגה]], על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמצומים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של [[אברהם אבינו]] נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.
   
   
פירוש מילה הוא מ"ל [[י"ה]], שהוא גילוי של [[אבא]] ו[[אמא]], שהוא בחינת ה[[ביטול]] שבכח מ"ה שבנפש.
פירוש מילה הוא מ"ל [[י"ה]], שהוא גילוי של [[אבא]] ו[[אמא]], שהוא בחינת ה[[ביטול]] שבכח מ"ה שבנפש.


בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שהאהבה תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏<REF>תורה אור סוף פרשת לך לך</REF>.  
בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שה[[אהבה]] תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏{{הערה|1=תורה אור סוף פרשת לך לך}}.
==אשרי תבחר ותקרב==
===הבדלת הקליפות ממידת החסד===
נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל "אשרי תבחר ותקרב", (פסוק הנאמר במהלך הברית) מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] בליל יום הברית של אחד ה[[חסידים]] בשנת [[תשט"ז]], ולקראת שנת ה- 89 לשנת הברית של הרבי, הגיה [[הרבי]] את ה[[מאמר]] והציאו בקונטרס מיוחד.
רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד [[מידת החסד]] הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה.
 
ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים".
 
וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.
 
אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.
 
ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.
 
פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.
 
== מנהגי ברית מילה ==
 
ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום{{הערה|1= כ"ח אדר ב'}}: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).
 
בעלי הברית נוהגים ללבוש טלית בשעת הברית{{הערה|1=ראו בהרחבה '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין לבישת טלית בברית]''', הרב [[רפאל אברהם דובקין]], שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 596].}}.
 
בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.
 
בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.
 
על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים{{הערה|כאשר נולד הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] (כיום שליח הרבי ל[[כרמיאל]]), ביקש אביו הרב [[מרדכי ריבקין]] מהרבי שיהיה [[סנדק]] בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שאז ה[[סנדק|סנדקאות]] היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] (עדותו נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] פרשת נח תשע"ב).}}, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי על ברכי הסנדק בשעת הברית.
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] בהיותו סנדק, בשעת החיתוך, הפנה את ראשו הק' כמי שלא יכול להסתכל על דם, וכך גם נהג [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|מתוך רשימת דברי הרבי בסעודת ברית מילה, תורת מנחם ח"ב עמוד 278 והערה 4.}}.
 
נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאת 89 שנים לברית של הרבי.
 
רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין].}}.
 
===שעת הברית===
הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.]) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון| . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסב סעיף א.
 
עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.
 
נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.


==להרחבה==
==להרחבה==
*[[דרך מצוותיך]], מצוות מילה
*[[דרך מצוותיך]], מצוות מילה
*פרשת לך לך ב[[תורה אור]]
*פרשת לך לך ב[[תורה אור]]
*[[דם|דם מילה וקרבן פסח]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
 
*'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]]
*'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]].
*'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]]
 
*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
*'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]].
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק''', שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34
 
*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אופשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורוויץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]].


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[ברית מילה (מנהגים)|מנהגי ברית מילה]]
* [[מבשרי אחזה אלוה]]
* [[ערלה]]
* [[ערלה]]
* [[פדיון הבן]]
* [[פדיון הבן]]
* [[וואכנאכט (ליל ברית)]]
* [[סנדק]]
* [[קוואטער]]
* [[שמירת הברית]]
* ארגון [[ברית אברהם]]
* [[:קטגוריה:מוהלים|מוהלים חב"דיים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2886 שיעור וידאו] במאמר ד"ה "למנצח על השמינית", מתוך הספר [[לקוטי תורה]] פרשת תזריע, ל[[אדמו"ר הזקן]] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
*הרב [[יהושע מונדשיין]], ''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf#page=149 ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
* הרב [[יהושע מונדשיין]], ''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf#page=149 ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/28/780815678721.html ליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע למהות הפנימית של ברית מילה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
* הרב [[יוסף אברהם פיזם]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/28/780815678721.html ליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע למהות הפנימית של ברית מילה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1670705#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ברית מילה - כל מה שרציתם לדעת]''' {{בית חבד}}
*הרב שמשון טייכטל, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e394dad97859_1580813741.pdf פסקי הרב - הלכות מילה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/615a05f900989_1633289721.pdf סדר ברית מילה עם ליקוטי טעמים מנהגים ופנינים] {{PDF}}{{COL}}
 
;מולטימדיה
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4509486#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך עושים ברית מילה?]''' {{וידאו}} סרטון בהפקת ערוץ יהדותון
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134166 מהי ברכת הברית? ומה מנהגנו באמירת עלינו לשבח אחר הברית?] {{*}} [https://col.org.il/news/134256 ברית באולם או בבית כנסת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2886 שיעור וידאו] במאמר ד"ה "למנצח על השמינית", מתוך הספר [[לקוטי תורה]] פרשת תזריע, ל[[אדמו"ר הזקן]] {{וידפו}}
*הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726422/ מתורת הצמח צדק: "ברית מילה"]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/726732/ לקט מיוחד מחלוקת דולרים: צדקה עבור הרך הנימול]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/725136/ מדיה הלכה: קורס ברית מילה]''' {{וידפו}}


{{לידה}}
{{מצוות}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:ברית מילה]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:האבות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024

ברית מילה
(מקורות עיקריים)
מקרא פרשת לך לך יז, א-יד; פרשת תזריע יב, ג
משנה מסכת שבת, פרק יט
תלמוד בבלי מסכת שבת, פרק 'רבי אליעזר דמילה'
משנה תורה לרמב"ם הלכות מילה
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם מצווה רטו. ספר החינוך מצווה ב
מאמרים תורה אור לך לך ד"ה ולא יקרא, ד"ה בעצם היום הזה; לקוטי תורה תזריע ד"ה וביום השמיני; סידור עם דא"ח שער המילה; דרך מצוותיך, מצות מילה
שיחות נלקטו בספר שערי מילה
ברית מילה בבית חיינו, תשל"ד. (צילום: נח פולבערג)

מצוות מילה היא המצווה הראשונה שבה נצטווה אברהם אבינו, ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה תורה, אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה[1]. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ללידה. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.

מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו ערל) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.

המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.

בברית מילה הוא תחלת כניסת הנפש הקדושה[2].

המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר אברהם אבינו מל את עצמו בגיל 99 שנים[3], והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו יצחק.

מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:

וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה

— בראשית יז, יד

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות לקליפת נוגה המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של קליפת נוגה, על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמצומים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של אברהם אבינו נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.

פירוש מילה הוא מ"ל י"ה, שהוא גילוי של אבא ואמא, שהוא בחינת הביטול שבכח מ"ה שבנפש.

בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שהאהבה תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏[4].

הבדלת הקליפות ממידת החסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד מידת החסד הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה.

ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת המשיח שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את הנבראים, גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא קליפות וסט"א המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.

פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.

מנהגי ברית מילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום[5]: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בעלי הברית נוהגים ללבוש טלית בשעת הברית[6].

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים[7], נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי על ברכי הסנדק בשעת הברית.

אדמו"ר הריי"צ בהיותו סנדק, בשעת החיתוך, הפנה את ראשו הק' כמי שלא יכול להסתכל על דם, וכך גם נהג כ"ק אדמו"ר שליט"א[8].

נהוג לחזור בזמן הברית את המאמר דיבור המתחיל "אשרי תבחר ותקרב" (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי הרבי בליל יום הברית של נכדו של הרב אפרים אליעזר יאלעס באור לכ"ו מרחשוון תשט"ז, והוגה על ידו בשנת תנש"א - לקראת י"ח ניסן במלאת 89 שנים לברית של הרבי.

רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים[9].

שעת הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא במסכת פסחים (ד, א.) מביאה ברייתא: " . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . ." ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] והשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן רסב סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' לייב'לע אייגר האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו[10], שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת המתנגדים בחסידים. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא[11] אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל החידושי הרי"ם[12] וידידו ר' צדוק הכהן מלובלין[13] כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"חתם סופר", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון[14]. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ברוב עם הדרת מלך. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ההתוועדות מעוררים בציבור ענייני יראת שמים שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל המצוות "ליראה את ה'".[15] הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.

להרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מולטימדיה


הריון ולידה
פרו ורבו · תכנון המשפחה · עיבור · הריון · עיבור ולידת הנשמה · הפלה · ירידת הנשמה לגוף · לידה · קמע ליולדת ולתינוק · קריאת שם · שלום זכר · ליל הברית · ברית מילה · פדיון הבן · מכון פוע"ה · שפרה ופועה · אות בספר התורה לילדי ישראל
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול
אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי
ילדות ונערות שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה
תקופת החתונה שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
כללי חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון)

הערות שוליים

  1. ↑ הרמב"ם בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.
  2. ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מהדורה בתרא, אורח חיים, ד, ב. על מקורו של אדה"ד עיין לקוטי שיחות, ח"ג, ע' 763, וח"כ ע' 246-247.
  3. ↑ ראו הרחבה בזה: הרב אברהם יהושע העשיל גוראריה, ונמצא מהול, קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 65.
  4. ↑ תורה אור סוף פרשת לך לך
  5. ↑ כ"ח אדר ב'
  6. ↑ ראו בהרחבה בענין לבישת טלית בברית, הרב רפאל אברהם דובקין, שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 596].
  7. ↑ כאשר נולד הרב יוסף יצחק ריבקין (כיום שליח הרבי לכרמיאל), ביקש אביו הרב מרדכי ריבקין מהרבי שיהיה סנדק בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של אדמו"ר הריי"צ (שאז הסנדקאות היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב יהושע דוברבסקי (עדותו נדפסה בשבועון בית משיח פרשת נח תשע"ב).
  8. ↑ מתוך רשימת דברי הרבי בסעודת ברית מילה, תורת מנחם ח"ב עמוד 278 והערה 4.
  9. ↑ עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין.
  10. ↑ הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.
  11. ↑ ברכות לב ב
  12. ↑ תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.
  13. ↑ תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".
  14. ↑ שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.
  15. ↑ אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ברית_מילה&oldid=721721"