חסידות רוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ישראליק ברים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'' | [[קובץ:האדמו''רים לבית רוז'ין..jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"רים לבית רוז'ין]] | ||
רבי [[ישראל מרוז'ין]] | '''שושלת רוז'ין''', מונה כיום חצרות רבות, בראשות נכדיו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. המכונה הסבא קדישא מרוז'ין | ||
רבי [[ישראל מרוז'ין]] נפטר ב[[ג' בחשוון]] [[תרי"א]], ונטמן ב[[עיירה]] סדיגורא בה התגורר בסוף חייו. לאחר פטירתו הוקמו חסידויות שהמשיכו את שושלת בית רוז'ין: | |||
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה המשיך בהנהגה בנו רבי ישראל מסדיגורה בעל ה"אור ישראל" ובנו בכורו רבי יצחק מבויאן בעל ה"הפחד יצחק" הקים את חסידות בויאן. בנו של הפחד יצחק היה רבי ישראל מבאיאן לייפציג. (אדמו"ר הרש"ב לא הפסיק מהללו ומדבר בשבחו, וכשנפגש בשבט אדר תרע"ד בעיר המרפא [[מענטאן]] עם [[אדמו"ר הרש"ב]], אמר לו הרש"ב שלכבוד גדול יחשב לו אם יבוא להתפלל יחד עמו במנינו הפרט, והיות שהשבת | *רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה הקים את חסידות [[סדיגורה]] בעיירת אביו ולאחר פטירתו המשיך אחיו רבי אברהם יעקב אני מסדיגורה בהנהגה. | ||
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה המשיך בהנהגה בנו רבי ישראל מסדיגורה בעל ה"אור ישראל" ובנו בכורו רבי יצחק מבויאן בעל ה"הפחד יצחק" הקים את חסידות [[נחום דוב ברייאר|בויאן]]. בנו של הפחד יצחק היה רבי ישראל מבאיאן לייפציג. ([[אדמו"ר הרש"ב]] לא הפסיק מהללו ומדבר בשבחו, וכשנפגש בשבט אדר [[תרע"ד]] בעיר המרפא [[מענטאן]] עם [[אדמו"ר הרש"ב]], אמר לו הרש"ב שלכבוד גדול יחשב לו אם יבוא להתפלל יחד עמו במנינו הפרט, והיות שהשבת הייתה שבת שקלים ובחב"ד לא נהגו לומר יוצרות בד' פרשיות, לא ימנע בשל כך מלבוא והוא יורה לומר במנינו הפרטי יוצרות לכבודו, אך הוא סירב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] ישנה ממנהגיו בשבילו ואמר כי אם יוכל יבוא למנין{{הערה|נר ישראל ח"ו ע' קע"ו - קע"ז}}). | |||
*בן אחר של הרה"ק מרוזי'ן, רבי מנחם נחום משטפנשט הקים את חסידות שטפנשט. | *בן אחר של הרה"ק מרוזי'ן, רבי מנחם נחום משטפנשט הקים את חסידות שטפנשט. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
*רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין הקים את חסידות הוסיאטין. | *רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין הקים את חסידות הוסיאטין. | ||
מלבד בניו הקימו נכדיו חצרות נוספות: חסידות בוהוש, חסידות וואסלוי, אוז'ירן{{ | מלבד בניו הקימו נכדיו חצרות נוספות: חסידות [[יצחק פרידמן|בוהוש]], חסידות וואסלוי, אוז'ירן{{הערה|על ידי רבי לוי יצחק מנזון חתנו של רבי ישראל מרוז'ין.}} חסידות קאפיטשיניץ, חסידות פאשקאן, חסידות קאפיטשיניץ-ירושלים, ועוד. | ||
==בוהוש וואסלוי== | ==[[יצחק פרידמן|בוהוש]] וואסלוי== | ||
{{ערך מורחב|יצחק פרידמן}} | {{ערך מורחב|יצחק פרידמן}} | ||
מחסידיות אלו עמדו רבים מהאדמו"רים בקשר עם נשיאי חב"ד. בביקורו של האדמו"ר רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש אצל הרבי אמר הרבי: "אצלנו בחב"ד | מחסידיות אלו עמדו רבים מהאדמו"רים בקשר עם נשיאי חב"ד. בביקורו של האדמו"ר רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש אצל הרבי אמר הרבי: "אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". | ||
כאשר הוציאו לאור קובץ ליום הולדתו השמונים של הרבי, שלחו | כאשר הוציאו לאור קובץ ליום הולדתו השמונים של הרבי, שלחו אדמו"רי רוזין, מבוהוש ומוואסלוי{{הערה|יחד עם האדמו"ר ממוז'יץ.}} מכתב ברכה משותף לרבי, וכך נאמר בו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה| | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפילתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}} | ||
== | ==קופיטשניץ== | ||
{{ערך מורחב|אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ}} | {{ערך מורחב|אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ}} | ||
רבי '''אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ''' עמד בקשר מכתבים עם הריי"צ. | רבי '''אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ''' עמד בקשר מכתבים עם הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=46 אגרות הריי"צ]}} הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. ואף בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה.{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}} | ||
אודות קשרים אלו סיפר הרבי: | אודות קשרים אלו סיפר הרבי: | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
קובץ:טשורטקוב 2.jpg|רבי נחום מרדכי בר"י פרידמן מצורטקוב | קובץ:טשורטקוב 2.jpg|רבי נחום מרדכי בר"י פרידמן מצורטקוב | ||
קובץ:יצחק פרדימן.JPG|רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש | קובץ:יצחק פרדימן.JPG|רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש | ||
קובץ:סדיגורא 2.jpg| | קובץ:סדיגורא 2.jpg|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[סדיגורה]] | ||
קובץ:ישראל משה פרידמן.png|רבי [[ישראל משה פרידמן]] מ[[סדיגורה]] | |||
קובץ:סאדיגורה דבר מלכות.jpg|רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]], האדמו"ר הנוכחי מ[[סדיגורה]] | |||
</gallery> | </gallery> | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מלכות בית רוז'ין וליובאוויטש''', שבועון כפר חב"ד גליון 1879 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:30, 29 בספטמבר 2024
שושלת רוז'ין, מונה כיום חצרות רבות, בראשות נכדיו של רבי ישראל מרוז'ין. המכונה הסבא קדישא מרוז'ין
רבי ישראל מרוז'ין נפטר בג' בחשוון תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו. לאחר פטירתו הוקמו חסידויות שהמשיכו את שושלת בית רוז'ין:
- רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה הקים את חסידות סדיגורה בעיירת אביו ולאחר פטירתו המשיך אחיו רבי אברהם יעקב אני מסדיגורה בהנהגה.
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה המשיך בהנהגה בנו רבי ישראל מסדיגורה בעל ה"אור ישראל" ובנו בכורו רבי יצחק מבויאן בעל ה"הפחד יצחק" הקים את חסידות בויאן. בנו של הפחד יצחק היה רבי ישראל מבאיאן לייפציג. (אדמו"ר הרש"ב לא הפסיק מהללו ומדבר בשבחו, וכשנפגש בשבט אדר תרע"ד בעיר המרפא מענטאן עם אדמו"ר הרש"ב, אמר לו הרש"ב שלכבוד גדול יחשב לו אם יבוא להתפלל יחד עמו במנינו הפרט, והיות שהשבת הייתה שבת שקלים ובחב"ד לא נהגו לומר יוצרות בד' פרשיות, לא ימנע בשל כך מלבוא והוא יורה לומר במנינו הפרטי יוצרות לכבודו, אך הוא סירב שאדמו"ר הרש"ב ישנה ממנהגיו בשבילו ואמר כי אם יוכל יבוא למנין[1]).
- בן אחר של הרה"ק מרוזי'ן, רבי מנחם נחום משטפנשט הקים את חסידות שטפנשט.
- בן נוסף, רבי דוד משה מטשורטקוב הקים את חסידות טשורטקוב.
- רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין הקים את חסידות הוסיאטין.
מלבד בניו הקימו נכדיו חצרות נוספות: חסידות בוהוש, חסידות וואסלוי, אוז'ירן[2] חסידות קאפיטשיניץ, חסידות פאשקאן, חסידות קאפיטשיניץ-ירושלים, ועוד.
בוהוש וואסלוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יצחק פרידמן |
מחסידיות אלו עמדו רבים מהאדמו"רים בקשר עם נשיאי חב"ד. בביקורו של האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש אצל הרבי אמר הרבי: "אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית רוז'ין, והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". כאשר הוציאו לאור קובץ ליום הולדתו השמונים של הרבי, שלחו אדמו"רי רוזין, מבוהוש ומוואסלוי[3] מכתב ברכה משותף לרבי, וכך נאמר בו:
רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפילתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.
קופיטשניץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ |
רבי אברהם יהושע העשיל מקאפשיניץ עמד בקשר מכתבים עם הריי"צ.[4] הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. ואף בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה.[5]
אודות קשרים אלו סיפר הרבי:
כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" - הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"...
וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... - השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", - ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים ידי חובה במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות - מה איכפת לך שהוא הוא!
גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
רבי אברהם מתתיהו הסבא קדישא משטעפינשט
-
רבי דוד משה מטשורטקוב
-
רבי דב בר פרידמן בר"י מצורטקוב
-
רבי נחום מרדכי בר"י פרידמן מצורטקוב
-
רבי יצחק פרידמן מבוהוש
-
רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה
-
רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה
-
רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן, האדמו"ר הנוכחי מסדיגורה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מלכות בית רוז'ין וליובאוויטש, שבועון כפר חב"ד גליון 1879
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |