יעקב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
|||
| (121 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]] | ||
הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), | הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של | ===נעוריו=== | ||
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]] | |||
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]]. | |||
בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}. | |||
=== | === ב[[רוסיה]] === | ||
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | |||
ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. | |||
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. | |||
הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות. | |||
=== | === ב[[לטביה]]=== | ||
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]]. | |||
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. | |||
בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}. | |||
===רב בליבוי=== | |||
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה. | |||
אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו. | |||
מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}. | |||
===בארץ ישראל === | |||
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]]. | |||
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]] | [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]] | ||
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב]], שיעורי תורה. | ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד. | ||
במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר. | |||
היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]". | |||
במשך | במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]]. | ||
זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. | |||
היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. | |||
==עם רבותינו נשיאינו== | ==עם רבותינו נשיאינו== | ||
{{לעריכה|פסקה=כן}} | |||
=== אצל הרבי הרש"ב === | === אצל הרבי הרש"ב === | ||
{{פסקה חסרה}} | |||
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. | |||
הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. | |||
מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב. | |||
ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. | |||
שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך! | |||
בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. | |||
המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש). | |||
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. | |||
כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. | |||
ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. | |||
היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... | |||
מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע... | |||
כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו | כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה. | ||
=== אצל הרבי הריי"צ === | === אצל הרבי הריי"צ === | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו | למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער. | ||
הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"... | |||
פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. | |||
=== אצל הרבי === | === אצל הרבי === | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
הן בהיותו | הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב. | ||
באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק. | |||
הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב. | |||
בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים. | |||
נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"... | |||
== פטירתו וצוואתו == | == פטירתו וצוואתו == | ||
[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]] | |||
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון. | ||
לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה | לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו. | ||
לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב! | לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב! | ||
לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}. | |||
לאחר | לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז. | |||
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - רב העיר [[בני ברק]]. | *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]]. | ||
*הרב [[אברהם אליהו | *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט. | |||
''' | '''מנכדיו הבולטים:''' | ||
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - | *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]]. | ||
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] | *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | |||
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109. | |||
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51 | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} | *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 87: | שורה 141: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
| שורה 95: | שורה 150: | ||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | [[קטגוריה:משפחת לנדא]] | ||
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:17, 26 באוקטובר 2024
הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - כ"ו שבט תשמ"ו), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית הרבי הרש"ב ולימים רבה של העיר בני ברק. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ג בעיירה קורניץ לאביו החסיד הרב משה יהודא ליב לנדא שהיה רבה של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב מרדכי זיסקינד לנדא והרב זלמן קורניצער.
בשנת תרס"ח החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של הרבי הרש"ב[1].
ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.
המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.
הקים גם את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.
בלטביה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש אדמו"ר הריי"צ לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.
בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי יוסף רוזין שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש כסלו תר"צ נשא את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה בדווינסק, ומסדר הקידושין היה הרוגוצ'ובר[2].
רב בליבוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר ליבוי שבלטביה.
אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב שמואל חסדן מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב ישראל חסדן ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.
מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה[3].
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו בכ"ו שבט שנת תשמ"ו.
בבני ברק יסד את עניני המעשרות, שמירת השבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.
במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.
היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע בשבת הגדול ושבת שובה, נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים בספר התניא מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "רעוא דרעוין".
במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד בארץ הקודש, והיה מחברי בית דין רבני חב"ד.
זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.
היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מאמשינוב רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.
אצל הרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת הרבי הרש"ב עד ליום הסתלקותו.
הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.
מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.
ברוסטוב היה הרב לנדא מהחוזרים והיה נכנס לחזרה בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.
שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!
בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.
המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.
כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.
ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.
היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...
מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...
כאשר רצה הרבי לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.
אצל הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש לרבי הריי"צ, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר[4] . הרבי הריי"צ אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.
הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא ניצוץ מאור יקר"...
פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את תפארת בחורים. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ הקודש היה בקשר הדוק עם הרבי. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית בארץ הקודש, ובפרט בקשר למנהגי חב"ד השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.
באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי תניא בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.
הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.
בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.
נכדו הרב שלמה זלמן לנדא בשהותו ב770 בשנת ה'קבוצה' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...
פטירתו וצוואתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ"ו שבט תשמ"ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.
לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.
לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: "על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק!" וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!
לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו הרבי[5]: "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב".
לאחר פטירתו כיהן בנו הרב משה יהודה לייב לנדא כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
- בנו, הרב משה יהודה לייב לנדא - לשעבר רב העיר בני ברק.
- בנו, הרב אברהם חיים אליהו לנדא - ראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב שלמה נח קרול - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.
מנכדיו הבולטים:
- הרב יצחק אייזיק לנדא - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת חח"ל צפת.
- הרב שלמה זלמן לנדא - משפיע קהילת חב"ד בבני ברק וראש ישיבת תומכי תמימים רעננה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תולדות הרב ישראל חסדן בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- יומן הרב יעקב לנדא, - שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 109.
- מדוע אבא לא בא?, צרור זכרונות מבנו הרב אליהו לנדא על הקשר של הרב יעקב לנדא ואדמו"ר הרש"ב, שבועון כפר חב"ד גליון 1851 עמוד 51
- ספר חסידים הראשונים ע' 227-234.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גלריית תמונות מהרב לנדא -
גלריה נוספת 
- הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת
- צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כך תיאר זאת במכתב שכתב:"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ (נספה בשואה), ור' ליב מטוסוב (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...".
- ↑ ידיעה בעיתון פרי מארגן.
- ↑ תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.
- ↑ פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד[דרושה הבהרה].
- ↑ ימי מלך, כרך ב, עמ' 895
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש
- אישים בבני ברק
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חברי בית דין רבני חב"ד בעבר
- דיינים
- אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים
- משפחת לנדא
- פעילי יד לאחים
- אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו
- אישים שנולדו בשנת תרנ"ג