ראובן הלמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
|||
| (59 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=תושב [[כפר חב"ד]] שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי|אחר=סבו, מאנשי קהילת חב"ד ב[[דיסנא]]|ראו=[[ראובן הלמן (דיסנא)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=תושב [[כפר חב"ד]] שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי|אחר=סבו, מאנשי קהילת חב"ד ב[[דיסנא]]|ראו=[[ראובן הלמן (דיסנא)]]}} | ||
[[קובץ:ראובן הלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב הלמן בשנותיו האחרונות]] | [[קובץ:ראובן הלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב הלמן בשנותיו האחרונות]] | ||
ר' '''ראובן הלמן''' ([[י"א אדר]] [[תרפ"ז]]-[[ד' אב]] [[תשע"ג]]) היה חסיד חב"ד שהתרחק בצעירותו משורשיו החב"דיים, וזכה שהרבי בעצמו התעסק בקירובו והעניק לו יחס מיוחד וקירובים נדירים. התגורר ב[[כפר חב"ד]], וסייע במאמצי השמירה על בטחונם של התושבים. | ר' '''ראובן הלמן''' ([[י"א אדר]] [[תרפ"ז]] - [[ד' אב]] [[תשע"ג]]) היה חסיד חב"ד שהתרחק בצעירותו משורשיו החב"דיים, וזכה שהרבי בעצמו התעסק בקירובו והעניק לו יחס מיוחד וקירובים נדירים. התגורר ב[[כפר חב"ד]], וסייע במאמצי השמירה על בטחונם של התושבים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ראובן הלמן שומר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בזמן שמירתו ב[[כפר חב"ד]]]] | [[קובץ:ראובן הלמן שומר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בזמן שמירתו ב[[כפר חב"ד]]]] | ||
נולד ב[[תל אביב]] ב[[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תרפ"ז]] לאביו ר' [[דוד | נולד ב[[תל אביב]] ב[[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תרפ"ז]] לאביו ר' [[דוד הלמן]] ששימש כרוקח ראשי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בעיר, ולאמו מרת הניה. בעת [[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא ראובן על שם סבו מצד אביו. | ||
בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו{{הערה|המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.}}, ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ול[[צה"ל]], ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים ל[[כפר חב"ד]]. | בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו{{הערה|המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.}}, ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ול[[צה"ל]], ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים ל[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות. | לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות. | ||
לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של חסידות חב"ד ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב | לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של [[חסידות חב"ד]] ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שיזכה ב"דור ישרים יבורך". | ||
ב[[חודש אדר]] [[תשי"ד]] נסע ר' ראובן לאמריקה, וכחלק ממסע ביקורו התארח ב[[קראון הייטס]] אצל ידידו של אביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שקירב אותו והכניס אותו לעולמה של [[חסידות חב"ד]], והוא אף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי שנמשכה כשעתיים, ביחידות זו יעץ לו הרבי בין השאר שישתלם בלימודיו בפילדלפיה, וכן העניק לו ספר [[תניא]] ונתן לו סדר לימוד מפורט שכלל בין השאר שיעור לימוד בספרי הנביאים ובספר 'חובת הלבבות'{{הערה|1=בעקבות [[יחידות]] זו כתב הרבי לאביו ר' דוד: "נהניתי מהשיחה אשר הייתה בינינו, ומהתנועה אשר נראית בו להתקרב עוד יותר ויותר לכל הקדוש לנו, אשר אף גם ממצבו עתה נהנה אני, שהוא טוב יותר מאשר כתב לנו כבודו אודותו, ואולי ירא כבודו שאהבתו אהבת אב משחדת אותו, ולכן הקטין ומיעט בהנ"ל. והעיקר הוא כנ"ל שהולך הוא ימינה, בהנוגע לתורתינו ומצותי' והשי"ת יזכה את כבודו וזוגתו שיחיו, אשר מתוך בריאותו נכונה יקבלו רוב נחת מבנם ומבתם וחתנם שיחיו".}}. | |||
מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי{{הערה|כך לדוגמא השתתף בסעודת [[ליל הסדר]] עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה [[יין]] בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן ב[[שבת]] האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שיאמר [[לחיים]] לזכותו של החתן.}}, וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים. | |||
הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית [[תל אביב]], ובד' אדר [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב. | |||
במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני [[מלחמת ששת הימים]] אימן את צעירי כפר חב"ד ולימד אותם להשתמש בנשק. | בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו ל[[כפר חב"ד]], אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד. | ||
במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני [[מלחמת ששת הימים]] אימן את צעירי [[כפר חב"ד]] ולימד אותם להשתמש בנשק. | |||
בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו ב[[צפת]], ונפטר ביום חמישי [[ד' מנחם אב]] [[תשע"ג]], ונטמן עוד באותו יום ב[[בית העלמין בצפת]]. | בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו ב[[צפת]], ונפטר ביום חמישי [[ד' מנחם אב]] [[תשע"ג]], ונטמן עוד באותו יום ב[[בית העלמין בצפת]]. | ||
רעייתו נפטרה בל' אדר א' תשע"ט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/116791 דיווח באתר COL].}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' דוד | *בנו, ר' יוסף דוד (דוידי) הלמן - [[קראון הייטס]]. | ||
*בנו, ר' שניאור זלמן הלמן - מחנך ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] [[ | *בנו, ר' שניאור זלמן הלמן - מחנך ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] [[קריית שמואל]]. | ||
*בנו, ר' לוי יצחק הלמן - [[קראון הייטס]] | *בנו, ר' לוי יצחק (יצחקי) הלמן - [[קראון הייטס]]. | ||
*בתו מרת | *בתו מרת חדווה, רעיית ר' יצחק לייב פדרמן שנפטר [[כ"ה ניסן]] [[תשנ"ח]] - מילווקי, ויסקונסין. | ||
*בתו מרת | *בתו מרת דבורה שמוטקין, רעיית ר' מנחם מענדל שמוטקין - מילווקי, ויסקונסין. | ||
*בתו מרת | *בתו מרת חנה, רעיית ר' חנוך שחר - [[צפת]]- נפטרה כ"ד טבת תשע"ו. | ||
*בתו מרת | *בתו מרת אריאלה, רעיית הרב משה תמרי-טייטלבוים - [[צפת]]. | ||
*בתו מרת נאווה פנינה, רעיית ר' [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ב[[קריית ים]]- נפטרה כ"ד תמוז תשס"ח-. | |||
*בתו מרת נאווה פנינה, רעיית ר' [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ב[[ | *בתו מרת חוה פייגל שגלוב (הלמן), [[צפת]]. | ||
*בתו מרת | *בתו מרת העניא הלמן - עמנואל. | ||
*נכדו ר' מאיר יצחק תמרי הי"ד תושב חרמש, נהרג בפיגוע ב[[י' סיון]] [[תשפ"ג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ- | *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_זכרון_להולכים_הרהח_ר_ראובן_הלמן_עה_98718.html סיפור חייו של ר' ראובן הלמן והקשר המיוחד עם הרבי] {{חב"ד און ליין|}} | ||
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן] {{PDF}} {{COL}} | |||
*{{קישור שטורעם|64707|news|כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה|מערכת שטורעם|י"א במנחם-אב תשע"ג}} | *{{קישור שטורעם|64707|news|כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה|מערכת שטורעם|י"א במנחם-אב תשע"ג}} | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c6/תשורה-מנחם-מענדל-בר-משה-שי-דורון.pdf ירוו ממנו נחת]''', תשורה מברית המילה מנחם מענדל דורון, י"א [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}} {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הלמן, ראובן}} | {{מיון רגיל:הלמן, ראובן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בעמנואל]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:19, 16 ביוני 2024
ר' ראובן הלמן (י"א אדר תרפ"ז - ד' אב תשע"ג) היה חסיד חב"ד שהתרחק בצעירותו משורשיו החב"דיים, וזכה שהרבי בעצמו התעסק בקירובו והעניק לו יחס מיוחד וקירובים נדירים. התגורר בכפר חב"ד, וסייע במאמצי השמירה על בטחונם של התושבים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתל אביב בי"א אדר ב' תרפ"ז לאביו ר' דוד הלמן ששימש כרוקח ראשי בבית הרפואה בעיר, ולאמו מרת הניה. בעת ברית המילה נקרא ראובן על שם סבו מצד אביו.
בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת אדמו"ר הריי"צ לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו[1], ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ולצה"ל, ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים לכפר חב"ד.
לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות.
לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של חסידות חב"ד ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב ברכתו של אדמו"ר הריי"צ שיזכה ב"דור ישרים יבורך".
בחודש אדר תשי"ד נסע ר' ראובן לאמריקה, וכחלק ממסע ביקורו התארח בקראון הייטס אצל ידידו של אביו ר' שלום דובער אלפרוביץ' שקירב אותו והכניס אותו לעולמה של חסידות חב"ד, והוא אף נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה כשעתיים, ביחידות זו יעץ לו הרבי בין השאר שישתלם בלימודיו בפילדלפיה, וכן העניק לו ספר תניא ונתן לו סדר לימוד מפורט שכלל בין השאר שיעור לימוד בספרי הנביאים ובספר 'חובת הלבבות'[2].
מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי[3], וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים.
הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית תל אביב, ובד' אדר תשט"ז נשא את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין מתל אביב.
בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו לכפר חב"ד, אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד.
במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים אימן את צעירי כפר חב"ד ולימד אותם להשתמש בנשק.
בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו בצפת, ונפטר ביום חמישי ד' מנחם אב תשע"ג, ונטמן עוד באותו יום בבית העלמין בצפת.
רעייתו נפטרה בל' אדר א' תשע"ט[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יוסף דוד (דוידי) הלמן - קראון הייטס.
- בנו, ר' שניאור זלמן הלמן - מחנך בתלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל.
- בנו, ר' לוי יצחק (יצחקי) הלמן - קראון הייטס.
- בתו מרת חדווה, רעיית ר' יצחק לייב פדרמן שנפטר כ"ה ניסן תשנ"ח - מילווקי, ויסקונסין.
- בתו מרת דבורה שמוטקין, רעיית ר' מנחם מענדל שמוטקין - מילווקי, ויסקונסין.
- בתו מרת חנה, רעיית ר' חנוך שחר - צפת- נפטרה כ"ד טבת תשע"ו.
- בתו מרת אריאלה, רעיית הרב משה תמרי-טייטלבוים - צפת.
- בתו מרת נאווה פנינה, רעיית ר' משה שמואל אוירכמן, שליח הרבי בקריית ים- נפטרה כ"ד תמוז תשס"ח-.
- בתו מרת חוה פייגל שגלוב (הלמן), צפת.
- בתו מרת העניא הלמן - עמנואל.
- נכדו ר' מאיר יצחק תמרי הי"ד תושב חרמש, נהרג בפיגוע בי' סיון תשפ"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור חייו של ר' ראובן הלמן והקשר המיוחד עם הרבי
- תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן
- מערכת שטורעם, כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה - באתר שטורעם
- ירוו ממנו נחת, תשורה מברית המילה מנחם מענדל דורון, י"א סיוון תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.
- ↑ בעקבות יחידות זו כתב הרבי לאביו ר' דוד: "נהניתי מהשיחה אשר הייתה בינינו, ומהתנועה אשר נראית בו להתקרב עוד יותר ויותר לכל הקדוש לנו, אשר אף גם ממצבו עתה נהנה אני, שהוא טוב יותר מאשר כתב לנו כבודו אודותו, ואולי ירא כבודו שאהבתו אהבת אב משחדת אותו, ולכן הקטין ומיעט בהנ"ל. והעיקר הוא כנ"ל שהולך הוא ימינה, בהנוגע לתורתינו ומצותי' והשי"ת יזכה את כבודו וזוגתו שיחיו, אשר מתוך בריאותו נכונה יקבלו רוב נחת מבנם ומבתם וחתנם שיחיו".
- ↑ כך לדוגמא השתתף בסעודת ליל הסדר עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה יין בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן בשבת האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' שלום דובער אלפרוביץ' שיאמר לחיים לזכותו של החתן.
- ↑ דיווח באתר COL.