אלתר הילביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(43 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל|מסגרת|500px|הרב אלתר הילביץ]]
[[קובץ:הרב הילביץ.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב אלתר הילביץ]]
'''הרב אלתר הילביץ''' - בעל מחבר ספרי הלכה חשובים ושותף פעיל בעריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
[[קובץ:הילביץ אצל הרבי.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|הרב הילביץ אומר [[לחיים]] ל[[רבי]] (עומד ראשון מימין).]]
'''הרב אלתר הילביץ''' ([[י"א אלול]] [[תרס"ו]] - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].


== קורות חייו ==
== תולדות חיים ==
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה בנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין (שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]).
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין{{הערה|שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]}}.


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].


בעת [[המהפכה הקומוניסטית]] עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]], שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל.
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד ב[[אוניברסיטה]] המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל.


בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב [[מאיר בר-אילן]] לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.


בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]].
בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית ל[[יוהנסבורג]] דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]].


בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.


== הנחת אבן הפינה ל[[ארמון למלך המשיח]]==
ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].


ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע.
== הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח==


על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]], זקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ' ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.
ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה ל[[ארמון למלך המשיח]].


מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' [[זושא ריבקין]] (-מארגן האירוע) שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב [[לייבל גרונר]], שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]] ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.
לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי.


נוכחותו של ר' אלתר הילביץ ע"ה, בטקס הנחת אבן הפינה - הסבה לרבי קורת רוח מרובה. כבר מפתח דבריו של ר' אלתר בטקס, ניתן להבין מה היו הדברים שבגינם רווה הרבי נחת: "זכות גדולה היא לי באופן אישי להיות עכשיו כאן במסיבה הזאת שהיא הנחת אבן הפינה לנחלתו הפרטית של הרבי שיחי' לאורך ימים ושנים טובות."
== חיבורים שכתב וערך ==
בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל.


*'''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].
חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']].


==משפחתו==
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.


*'''סבו''' - המשפיע הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.).
בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים בספרי [[הרמב"ם]] המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, [[הרבי]] כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית [[תל אביב]] בשנת [[תשי"ב]] קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה.
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.


*'''אביו''' - הרב '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה בנו של הרה"ח אברהם לנדא.
בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.


*'''בנו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]].
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב צבי הירש אשכנזי.


*'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הנודע הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' הי"ד והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' ע"ה משגיח בישיבה בליובאוויטש.
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.


== חיבורים שכתב וערך ==
== ספריו ==
*סדרת '''חקרי זמנים''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת מוסד הרב קוק.


חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']].
==משפחתו==


היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
*'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.).
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.


בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים מופלאים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, גדולי הדור, כגון [[הרבי מליובאוויטש]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ועוד שיגרו מכתבי-ברכה והערות על הספר. מעיריית [[תל אביב]] קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה בשנת [[תשי"א]].
*'''אביו''' - הרב '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה חתנו של הרב אברהם לנדא.


את סדרת הספרים '''חקרי זמנים''', העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה, החל להוציא בשנת [[תשל"ז]].
*'''צאצאיו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס.
*נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב [[ברוכין]].  


בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס בכישרון רב את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב [[צבי הירש אשכנזי]].
*'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש.


== ספריו ==
==קישורים חיצוניים==
*ספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40598&st=&pgnum=1 "ללשונות הרמב"ם"] באתר [http://www.hebrewbooks.org hebrew books]


*סדרת '''[[חקרי זמנים]]''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
===ממאמריו===
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת [[מוסד הרב קוק]].
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/05.pdf השמחה מאין תמצא?]
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/09.pdf לצאת מהמיצרים בפסח]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הילביץ, אלתר}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הילביץ אלתר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הילביץ אלתר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הילביץ אלתר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

גרסה אחרונה מ־06:19, 20 באוקטובר 2024

הרב אלתר הילביץ
הרב הילביץ אומר לחיים לרבי (עומד ראשון מימין).

הרב אלתר הילביץ (י"א אלול תרס"ו - ד' אלול תשנ"ד) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של האנציקלופדיה תלמודית. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלתר הילביץ נולד בי"א אלול תרס"ו בזעמבין לאביו הרב מנחם מענדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' אברהם לנדא מזעמבין[1].

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של אדמו"ר הרש"ב.

בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן הרב הראשון בהר-הכרמל.

בשנת תרצ"ו עלה לארץ, התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.

בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית ליוהנסבורג דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה.

בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.

ר' אלתר נפטר בד' אלול תשנ"ד.

הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח.

לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי.

חיבורים שכתב וערך[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני'.

היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.

בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, ללשונות הרמב"ם, ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, הרבי כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית תל אביב בשנת תשי"ב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה.

בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.

בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרב צבי הירש אשכנזי.

מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • ללשונות הרמב"ם - הוצאת מוסד הרב קוק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

  • צאצאיו - הרב מנחם מענדל הילביץ - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות. נפטר - י"ח בכסלו תשע"א. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס.
  • נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב ברוכין.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממאמריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן
  2. ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.