מאיר אשכנזי (שנגחאי): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (39 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אשכנזי מאיר (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בצעירותו]] | [[קובץ:אשכנזי מאיר (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בצעירותו]] | ||
{{מפנה|מאיר אשכנזי|רבו של כפר חב"ד|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)}} | {{מפנה|מאיר אשכנזי|רבו של כפר חב"ד|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)}} | ||
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ב]] - [[כ"ו אב]] [[תשי"ד]]) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג. | |||
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ב]] - [[כ"ו אב]] [[תשי"ד]]) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש [[מסירות נפש]]' וחסיד מופלג. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]] | [[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]] | ||
===צעירותו ונשואיו=== | ===צעירותו ונשואיו=== | ||
נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]], בעיר צ'רניהיב | נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]], בעיר צ'רניהיב להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב"ד]]. | ||
בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין. | בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין. | ||
הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, | הרב אשכנזי קיבל [[סמיכה]] לרבנות, מהרב [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרב [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים אליעזר סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע"ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך ה[[נישואין]] נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע"ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ"ו]]. | ||
===רב בשנחאי=== | ===רב בשנחאי=== | ||
לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו | לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי [[רוסיה]] שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את עול הרבנות בשנחאי. | ||
בשנת [[תרפ"ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[ | בשנת [[תרפ"ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו. | ||
כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. | כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו אדמו"ר הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג. | ||
בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]]. | בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]]. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי [[פיקוח נפש]], כיוון שה[[תמימים]] היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם ל[[תומכי תמימים]], העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. | בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי [[פיקוח נפש]], כיוון שה[[תמימים]] היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם ל[[תומכי תמימים]], העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני. | בשנת [[תרצ"ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת '[[תורת אמת]]'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני. | ||
===מגיע לניו יורק=== | ===מגיע לניו יורק=== | ||
רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש"ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר [[ועד להחזקת המוסדות]] - [[מרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]]. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים ב[[קבלת הנשיאות | רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש"ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר [[ועד להחזקת המוסדות]] - [[מרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]]. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים ב[[קבלת הנשיאות של הרבי]] לאחר [[י' שבט תש"י]], והיה ה[[חסיד]] הראשון שנכנס אליו ל[[יחידות]]. | ||
הרב אשכנזי זכה לקירובים מ[[ | הרב אשכנזי זכה לקירובים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
ב[[יום רביעי]], [[כ"ו באב]] [[תשי"ד]], נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]], ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר [[הרבי]] את ר' מאיר והוסיף כי {{ציטוטון| | ב[[יום רביעי]], [[כ"ו באב]] [[תשי"ד]], נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]], ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר [[הרבי]] את ר' מאיר והוסיף כי {{ציטוטון|מו"ח אדמו"ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו}}. | ||
כאשר נודע לבנו הרב [[משה אשכנזי]] כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, קנה מהם את הספר בדמים מרובים ושלחו אל הרבי במתנה. על המעיל של הספר תורה כתב הקדשה לעילוי נשמת אביו "לע"נ הרב מאיר ב"ר שניאור זלמן ז"ל אשכנזי". הקדשה דומה נכתבה גם על הכתר המיוחד של הספר, אותו תרם מאוחר יותר. | |||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
[[ | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט" [= "צורה מאירה", צורה שמאירה]. | ||
הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה ב[[שנחאי]], כותב על הרב אשכנזי {{ציטוטון| הרב אשכנזי, יהודי [[תלמיד חכם]], מחסידי [[חב"ד]], [[רב]] מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו ו[[טלית קטן]], גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום...}}{{הערה|הרב מרדכי לוברט, '''ספר מלחמות יהודה - קדשים''', [[ניו יורק]], [[ | הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה ב[[שנחאי]], כותב על הרב אשכנזי {{ציטוטון| הרב אשכנזי, יהודי [[תלמיד חכם]], מחסידי [[חב"ד]], [[רב]] מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו ו[[טלית קטן]], גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום...}}{{הערה|הרב מרדכי לוברט, '''ספר מלחמות יהודה - קדשים''', [[ניו יורק]], [[תש"ס]].}}. | ||
הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים]], כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: {{ציטוטון|... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה עבודת השם הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי.. }}{{הערה|הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו.}}. | הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים]], כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: {{ציטוטון|... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה [[עבודת השם]] הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי..}}{{הערה|הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הרב [[משה אשכנזי]] | * בנו, הרב [[משה אשכנזי]] | ||
*בתו | * בתו, מרת מלכה מילנר אשת ר' צבי הירש מילנר | ||
*בתו | * בתו, מרת אסתר פאנק | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג | ||
*הרב האגדי, בית משיח, גליון 354, עמ' 36 ואילך. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב"דית] מתוך [[שבועון בית משיח]] | *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב"דית] מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} | ||
*יוסף אשכנזי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע] - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'. | *יוסף אשכנזי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע] - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'. {{אינפו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&st=&pgnum=33&hilite= השיעור הראשון שמסר בישיבת | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&st=&pgnum=33&hilite= השיעור הראשון שמסר בישיבת מזרח הרחוק שייסד בשנחאיי] - מתוך [[אהלי שם]] גליון ו'. {{PDF}} {{הב}} | ||
{{עץ משפחת אשכנזי}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אשכנזי, מאיר}} | {{מיון רגיל:אשכנזי, מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]] | [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]] | [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסין]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:12, 15 במרץ 2024
.JPG)
המונח "מאיר אשכנזי" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבו של כפר חב"ד, ראו מאיר אשכנזי (כפר חב"ד).
הרב מאיר אשכנזי (כ"ה כסלו תרנ"ב - כ"ו אב תשי"ד) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות בשנחאי. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
צעירותו ונשואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תרנ"ב, בעיר צ'רניהיב להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע חסידי חב"ד.
בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'תמים' מן המניין.
הרב אשכנזי קיבל סמיכה לרבנות, מהרב צבי תומרקין (אחיו של הרב יוסף תומרקין), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב חיים אליעזר סולובייצ'יק. בשנת תרע"ד, בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך הנישואין נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת תרע"ז נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת תרפ"ו.
רב בשנחאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר קבלת אישורים לעזיבת ברית המועצות, תכנן לקבל משרת רבנות בבוסטון, שבארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את עול הרבנות בשנחאי.
בשנת תרפ"ו מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ אליו.
כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. אדמו"ר הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו אדמו"ר הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.
בתקופה זו שימש גם כראש השיבה בתומכי תמימים שנחאי, כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי תומכי תמימים ווארשא ותומכי תמימים אוטווצק.
בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי פיקוח נפש, כיוון שהתמימים היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם לתומכי תמימים, העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מרבותינו נשיאנו.
בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.
מגיע לניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]
רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת תש"ט, עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר ועד להחזקת המוסדות - מרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל וחבר באגודת חסידי חב"ד. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים בקבלת הנשיאות של הרבי לאחר י' שבט תש"י, והיה החסיד הראשון שנכנס אליו ליחידות.
הרב אשכנזי זכה לקירובים מאדמו"ר הריי"צ והרבי.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום רביעי, כ"ו באב תשי"ד, נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת שבת פרשת ראה, ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר הרבי את ר' מאיר והוסיף כי "מו"ח אדמו"ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו".
כאשר נודע לבנו הרב משה אשכנזי כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, קנה מהם את הספר בדמים מרובים ושלחו אל הרבי במתנה. על המעיל של הספר תורה כתב הקדשה לעילוי נשמת אביו "לע"נ הרב מאיר ב"ר שניאור זלמן ז"ל אשכנזי". הקדשה דומה נכתבה גם על הכתר המיוחד של הספר, אותו תרם מאוחר יותר.
אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט" [= "צורה מאירה", צורה שמאירה].
הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה בשנחאי, כותב על הרב אשכנזי " הרב אשכנזי, יהודי תלמיד חכם, מחסידי חב"ד, רב מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו וטלית קטן, גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום..."[1].
הרב שמחה עלברג, יו"ר אגודת הרבנים, כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: "... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה עבודת השם הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי.."[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב משה אשכנזי
- בתו, מרת מלכה מילנר אשת ר' צבי הירש מילנר
- בתו, מרת אסתר פאנק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- הרב האגדי, בית משיח, גליון 354, עמ' 36 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב"דית מתוך שבועון בית משיח
(הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג) - יוסף אשכנזי, הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'. (הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג)
- השיעור הראשון שמסר בישיבת מזרח הרחוק שייסד בשנחאיי - מתוך אהלי שם גליון ו'.
| הרב מאיר אשכנזי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב משה אשכנזי | דבורה אשכנזי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי שמואל אשכנזי | הרב חיים אשכנזי | הרב נתן אשכנזי | מלכה פערל | הרב יוסף יצחק וילשאנסקי | אסתר | הרב נחמן יוסף טברסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מאיר אשכנזי | הרב שלמה הלפרן | לאה | נחמה דינה | הרב ארי קדם | טויבע ליבא | הרב זאב דב הלפרין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב חיים אליעזר אשכנזי | הרב שניאור זלמן אשכנזי | יוסף אשכנזי | גיטה | הרב אליעזר ברוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||