זאב דב סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|זאב דב סלונים|זאב דב סלונים (ירושלים)}} | {{אין תמונה}}{{מפנה|זאב דב סלונים|זאב דב סלונים (ירושלים)}} | ||
ר' '''זאב דב סלונים''' היה מנכבדי ומנהיגי הקהילה ה[[חב"ד|חב"דית]] ב[[חברון]] וידידו של הגאון רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. | |||
ר' '''זאב דב סלונים''' ([[תרי"ז]] - [[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ח]]), היה מנכבדי ומנהיגי הקהילה ה[[חב"ד|חב"דית]] ב[[חברון]] וידידו של הגאון רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
הצטיין בחכמתו ובשכלו הישר, יראתו קדמה לחכמתו, היה צנוע בהליכותיו ואהוב על הבריות. סבתו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] חבבה אותו מאוד, ואמרה כי היא מחשיבה אותו כבנה הרביעי. | הצטיין בחכמתו ובשכלו הישר, יראתו קדמה לחכמתו, היה צנוע בהליכותיו ואהוב על הבריות. סבתו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] חבבה אותו מאוד, ואמרה כי היא מחשיבה אותו כבנה הרביעי. | ||
הוא היה תלמידו ב[[נגלה]] של הגה"ח ר' [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון ואת חינוכו ה[[חסיד|חסידי]] קיבל אצל ה[[חסיד]] המפורסם ר' [[יעקב קדנר]] מחסידי ה[[אדמו"ר האמצעי]]. בנו הרב [[עזריאל זליג סלונים]] סיפר, כי [[הרבי המהר"ש]] היה שולח מ[[ליובאוויטש]] [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים אל החסיד ר' יהודה לייב סלונים עבור בנו ר' זאב דב. | הוא היה תלמידו ב[[נגלה]] של הגה"ח ר' [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] ואת חינוכו ה[[חסיד|חסידי]] קיבל אצל ה[[חסיד]] המפורסם ר' [[יעקב קדנר]] מחסידי ה[[אדמו"ר האמצעי]]. בנו הרב [[עזריאל זליג סלונים]] סיפר, כי [[הרבי המהר"ש]] היה שולח מ[[ליובאוויטש]] [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים אל החסיד ר' יהודה לייב סלונים עבור בנו ר' זאב דב. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם הרבנית ליבא סלאוע בת הגאון המפורסם ר' [[אליהו יוסף מדריבין]], שהיה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הזקן, אחר כך מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי, ובאחרית ימיו התקשר לאדמו"ר ה"צמח צדק", כן היה רבו של רש"ז מלובלין{{הערה|בתו מזיווג הראשון היא הרבנית פעשע הדסה רעיית הגאון החסיד ר' צבי הירש היילפרין.}}. | |||
לאחר פטירת רעייתו, התחתן ב[[זיווג שני]] עם הרבנית אלטע חיה שימקא (סימה), בתו של הרה"ח ר' עזריאל זעליג הכהן, מחסידי ומקורבי האדמו"ר הרה"צ רבי אהרן (ב"ר מרדכי) מטשרנוביל{{הערה|בהיותה בת שנתיים, הביאה אביה אל האדמו"ר שהשתעשע עם הילדה ולקחה על זרעותיו. אבי אמה היה החסיד המפורסם, הגביר והנדיב, ר' שלמה זלמן קלונסקי, מחסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. בהיותו פעם ביחידות, שאל אם לנסוע לארץ ישראל כדי להשתקע שם. אדמו"ר הצ"צ לא הסכים לנסיעתו, וציוה עליו להשאר ברוסיה. לאחר זמן נתייתמה נכדתו חיה שימקא מהוריה, ובהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר מהר"ש בשנת תרכ"ט, ציוה עליו לנסוע לחברון, יחד עם נכדתו היתומה שהתחנכה בביתו (ועם עוד שני נכדים יתומים בניו של בנו ר' צבי, שאף הוא ואשתו נפטרו ל"ע באותה תקופה). לפני הפרידה, אמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "בבואך לאה"ק, יציעו לך בוודאי שידוכים עבור הנכדה, קבל את השידוך הראשון שיציעו לך ממשפחתי". ואכן, בבואו לחברון, הציעו לו את ר' זאב דב עבור נכדתו, וברור, שהחסיד ר' שלמה זלמן הסכים לכך מיד.}}. | |||
נהרג בצורה טראגית, כאשר התערב בסכסוך עם ערבי מקומי שניסה | נהרג בצורה טראגית, כאשר התערב בסכסוך עם ערבי מקומי שניסה להשתלט על [[בית הכנסת]] אברהם אבינו שנרכש על ידי אדמו"ר האמצעי, והוכה במהלומה חזקה בחזהו ממנה נפל למשכב, ונפטר בהיותו צעיר לימים בן 41 שנים בלבד ביום [[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ח]] ונטמן בירושלים. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*הרב [[לייב סלונים]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. | *הרב [[יהודה לייב סלונים (הראשון)|יהודה לייב סלונים]] , מחשובי חסידי חב"ד בירושלים. | ||
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]. | *הרב [[עזריאל זליג סלונים]]. | ||
*בתו מזיווג ראשון, מרת פעשא הדסה, רעיית הרב [[צבי הירש הלפרין]]. | |||
*בתו מרת שיינא מושקא{{הערה|נפטרה בדמי ימיה והותירה אחריה תינוקת יתומה שהתחתנה לימים עם אחיה הצעיר, עזריאל זליג.}}, רעיית ר' משה שלמה כהנא שפירא | |||
*בתו מרת דבורה פייגל, רעיית ר' מרדכי זיידל לודמיר - צפת | |||
*בתו מרת יוכבת מינדל, רעיית ר' ישראל לייב אברוצ'ער | |||
'''אחיותיו:''' | '''אחיותיו:''' | ||
*מרת לאה רבקה. | *מרת לאה רבקה. | ||
| שורה 22: | שורה 31: | ||
*מרת [[מושקא דבורה]]. | *מרת [[מושקא דבורה]]. | ||
===בנותיו=== | |||
*מרת פעשה הדסה | |||
*דבורה פייגא (אשת ר' מרדכי זיידל לודמיר) | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/146643 125 שנה להירצחו של נכד הרבנית מנוחה רחל]''' {{COL}} | |||
*'''[https://www.teshura.com/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf תולדות חייו בתשורה מנישואי צאצאיו]''', עמוד 80 | |||
{{מיון רגיל:סלונים זאב דב}} | {{מיון רגיל:סלונים זאב דב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]] | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:03, 8 באוקטובר 2024
המונח "זאב דב סלונים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זאב דב סלונים (ירושלים).
ר' זאב דב סלונים (תרי"ז - כ"ט תמוז תרנ"ח), היה מנכבדי ומנהיגי הקהילה החב"דית בחברון וידידו של הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זאב נולד להוריו הרב יהודה לייב סלונים והרבנית רעכיל בשנת תרי"ז, ונקרא על שם שני זקניו רבי זאב וולף מטשערניאוסטראה, ואדמו"ר האמצעי.
הצטיין בחכמתו ובשכלו הישר, יראתו קדמה לחכמתו, היה צנוע בהליכותיו ואהוב על הבריות. סבתו הרבנית מנוחה רחל סלונים חבבה אותו מאוד, ואמרה כי היא מחשיבה אותו כבנה הרביעי.
הוא היה תלמידו בנגלה של הגה"ח ר' שמעון מנשה חייקין רבה של חברון ואת חינוכו החסידי קיבל אצל החסיד המפורסם ר' יעקב קדנר מחסידי האדמו"ר האמצעי. בנו הרב עזריאל זליג סלונים סיפר, כי הרבי המהר"ש היה שולח מליובאוויטש מאמרים מיוחדים אל החסיד ר' יהודה לייב סלונים עבור בנו ר' זאב דב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם הרבנית ליבא סלאוע בת הגאון המפורסם ר' אליהו יוסף מדריבין, שהיה בצעירותו מחסידי אדמו"ר הזקן, אחר כך מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי, ובאחרית ימיו התקשר לאדמו"ר ה"צמח צדק", כן היה רבו של רש"ז מלובלין[1].
לאחר פטירת רעייתו, התחתן בזיווג שני עם הרבנית אלטע חיה שימקא (סימה), בתו של הרה"ח ר' עזריאל זעליג הכהן, מחסידי ומקורבי האדמו"ר הרה"צ רבי אהרן (ב"ר מרדכי) מטשרנוביל[2].
נהרג בצורה טראגית, כאשר התערב בסכסוך עם ערבי מקומי שניסה להשתלט על בית הכנסת אברהם אבינו שנרכש על ידי אדמו"ר האמצעי, והוכה במהלומה חזקה בחזהו ממנה נפל למשכב, ונפטר בהיותו צעיר לימים בן 41 שנים בלבד ביום כ"ט תמוז תרנ"ח ונטמן בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- הרב יהודה לייב סלונים , מחשובי חסידי חב"ד בירושלים.
- הרב עזריאל זליג סלונים.
- בתו מזיווג ראשון, מרת פעשא הדסה, רעיית הרב צבי הירש הלפרין.
- בתו מרת שיינא מושקא[3], רעיית ר' משה שלמה כהנא שפירא
- בתו מרת דבורה פייגל, רעיית ר' מרדכי זיידל לודמיר - צפת
- בתו מרת יוכבת מינדל, רעיית ר' ישראל לייב אברוצ'ער
אחיותיו:
- מרת לאה רבקה.
- מרת אסתר שינא שיפרה.
- מרת מושקא דבורה.
בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרת פעשה הדסה
- דבורה פייגא (אשת ר' מרדכי זיידל לודמיר)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ בתו מזיווג הראשון היא הרבנית פעשע הדסה רעיית הגאון החסיד ר' צבי הירש היילפרין.
- ↑ בהיותה בת שנתיים, הביאה אביה אל האדמו"ר שהשתעשע עם הילדה ולקחה על זרעותיו. אבי אמה היה החסיד המפורסם, הגביר והנדיב, ר' שלמה זלמן קלונסקי, מחסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. בהיותו פעם ביחידות, שאל אם לנסוע לארץ ישראל כדי להשתקע שם. אדמו"ר הצ"צ לא הסכים לנסיעתו, וציוה עליו להשאר ברוסיה. לאחר זמן נתייתמה נכדתו חיה שימקא מהוריה, ובהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר מהר"ש בשנת תרכ"ט, ציוה עליו לנסוע לחברון, יחד עם נכדתו היתומה שהתחנכה בביתו (ועם עוד שני נכדים יתומים בניו של בנו ר' צבי, שאף הוא ואשתו נפטרו ל"ע באותה תקופה). לפני הפרידה, אמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "בבואך לאה"ק, יציעו לך בוודאי שידוכים עבור הנכדה, קבל את השידוך הראשון שיציעו לך ממשפחתי". ואכן, בבואו לחברון, הציעו לו את ר' זאב דב עבור נכדתו, וברור, שהחסיד ר' שלמה זלמן הסכים לכך מיד.
- ↑ נפטרה בדמי ימיה והותירה אחריה תינוקת יתומה שהתחתנה לימים עם אחיה הצעיר, עזריאל זליג.