יחזקאל ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (47 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]] | ||
הרב '''יחזקאל ברוד''' | הרב '''יחזקאל הלוי ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] – [[פסח]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז ב[[קראון הייטס]]. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')]], מחסידי ברסלב. | |||
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה. | |||
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'. | |||
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים. | |||
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל ל[[ברדיטשוב]], שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'. | |||
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר [[דנייפרופטרובסק]], ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג. | |||
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב. | |||
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין. | |||
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף. | |||
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו. | |||
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם. | |||
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות. | |||
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער. | |||
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם נשא לאישה את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער. | |||
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך. | במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך. | ||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
==בארצות הברית== | ==בארצות הברית== | ||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו. | ||
ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו | ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית. | ||
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב | ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו. | ||
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. | נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
; | ;צאצאיו: | ||
*הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה. | |||
*הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]]. | *בתו, חוה חזן, בעלה ר' חיים מאיר [[נחלת הר חב"ד]], קריית מלאכי. | ||
*הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד | *בתו, שטערנא ווייס, אלמנת ר' משה יוסף ע"ה [[קראון הייטס]]. | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה. | |||
*בנו, הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]]. | |||
*בנו, הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל. | |||
אחיו ואחיותיו | אחיו ואחיותיו: | ||
רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב | *רייזל אסטולין אשת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. | ||
לפקיבקר אשת ר' יענקל | *שרה אסתר לפקיבקר אשת ר' יעקב יוסף (יענקל) - [[בני ברק]]. | ||
גלינסקי אשת | *צביה גלינסקי אשת הרב יעקב ראש ישיבת נובהרדוק -חדרה (בני ברק).ויום פטירתו הוא כ"ב שבט תשע"ד. | ||
הרב ישראל | *הרב ישראל - וזוגתו פערל [[כפר חב"ד]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | * {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו }} מהדורה שניה תשפ"ד | ||
{{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}} | {{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברוד]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:23, 3 בנובמבר 2024
הרב יחזקאל הלוי ברוד (כ"ה בניסן תרפ"ג – פסח תשס"ה) היה חסיד חב"ד שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז בקראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה בניסן תרפ"ג בעיירה מז'יבוז', לאביו הרב חיים בנימין ברוד (מז'יבוז'), מחסידי ברסלב.
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות הכפירה הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען שבת, כשרות ושמירת התורה ומצוותיה.
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד בחיידר עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות תומכי תמימים אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב לחב"ד. בתחילה היה זה בחרקוב. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.
בחודש אייר תרצ"ז, הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת 'תומכי תמימים'.
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שברוסיה הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של התוועדות כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי המשטרה החשאית למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב מיכאל טייטלבוים, שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' חנוך העניך רפופורט. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה במסירות נפש רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי מלחמת העולם השנייה, ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים בטשקנט, נסע לפוגשם שם.
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'יציאת רוסיה תש"ו' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים בפוקינג שבגרמניה, שם נשא לאישה את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הורה לו הרבי לבוא לארצות הברית, ולבנות שם את חייו.
ואכן, כשבועיים לפני חג השבועות תשי"א, הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית.
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב שלום דב גולדשמיד), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית הרבי היה נמנה על לקוחותיו.
נפטר ביום טוב הראשון של חג הפסח בשנת תשס"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צאצאיו
- בתו, חוה חזן, בעלה ר' חיים מאיר נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
- בתו, שטערנא ווייס, אלמנת ר' משה יוסף ע"ה קראון הייטס.
- בנו, הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- בנו, הרב שלום דובער ברוד, מנהל פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית, קראון הייטס.
- בנו, הרב ישראל ברוד, מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון צעירי אגודת חב"ד, ישראל.
אחיו ואחיותיו:
- רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב אסטולין.
- שרה אסתר לפקיבקר אשת ר' יעקב יוסף (יענקל) - בני ברק.
- צביה גלינסקי אשת הרב יעקב ראש ישיבת נובהרדוק -חדרה (בני ברק).ויום פטירתו הוא כ"ב שבט תשע"ד.
- הרב ישראל - וזוגתו פערל כפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יחזקאל ברוד והרב מנחם ברוד (עורך), אור חסידי בחושך הסובייטי, ארץ ישראל תשנ"ו, באתר אוצר החכמה מהדורה שניה תשפ"ד