יעקב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב פרידמן''' (?-[[ | {{מפנה|יעקב פרידמן}} | ||
הרב '''יעקב הלוי פרידמן''' (? - [[א' אדר|א' אדר א']] [[תשס"א]]) היה מראשי הפעילים בהחזקת מוסדות [[חדרי תורה אור]], ופעיל בהפצת מעיינות החסידות בשכונת [[בארא פארק]] בהוראת הרבי. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בקאשדאר | נולד בקאשדאר שב[[ליטא]] לאביו ר' נפתלי הירץ ולאמו אלטע חוה פרידמן. | ||
בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל | בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם בת ה[[עיירה]] קובנה הסמוכה, וקבע בה את מגוריו. בזמן מגוריו בעיר החל להתקרב ל[[תורת החסידות]] והשתתף בשיעוריו של ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק בארוך]] ושל ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | ||
כאשר החלה [[מלחמת העולם | כאשר החלה [[מלחמת העולם השנייה]], נלקח על ידי הנאצים לגטו שאוול הסמוך לקובנה שם סבל עינויים רבים, ואף הוכרח להשתתף בצעדת המוות במהלכה הוכרח יחד עם אלפי יהודים לצעוד רגלים מרחק עצום של מאות קילומטרים עם מנות זעומות של אוכל ומים. | ||
בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי ספר תורה שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות השואה בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'. | בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי [[ספר תורה]] שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות [[השואה]] בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'. | ||
===בעסקנות הכלל=== | ===בעסקנות הכלל=== | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בסיום המלחמה הגיע למחנה המעבר ב[[פוקינג]] שם החל לעסוק באיסוף מצרכים וכספים לנזקקים, וכך הציל את חייהם של יהודים רבים שכשל כוחם מהסבל שעברו במחנות על ידי הנאצים. | בסיום המלחמה הגיע למחנה המעבר ב[[פוקינג]] שם החל לעסוק באיסוף מצרכים וכספים לנזקקים, וכך הציל את חייהם של יהודים רבים שכשל כוחם מהסבל שעברו במחנות על ידי הנאצים. | ||
בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם בת למשפחת | בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם יהודית בת למשפחת קאליך, והמשיך להתגורר במחנה ולדאוג לצרכי הנזקקים שהגיעו למקום. | ||
כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר ל[[ארצות הברית]] שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש | כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר ל[[ארצות הברית]] שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה 'דרכי נועם', והוא נענה לבקשה. | ||
עם ייסוד [[חדרי תורה אור]] בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי ארצות הברית עבור מוסדות אלו. | עם ייסוד [[חדרי תורה אור]] בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי [[ארצות הברית]] עבור מוסדות אלו. | ||
בסביבות שנת [[תש"כ]] קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת [[בארא פארק]] על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים | בסביבות שנת [[תש"כ]] קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת [[בארא פארק]] על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים ב[[תורת החסידות]] במספר בתי כנסת בשכונת מגוריו. | ||
נפטר ב[[ | נפטר שבת פרשת משפטים ב[[א' אדר|א' אדר א']] [[תשס"א]]. | ||
בשנת [[תשע"ה]] יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'. | בשנת [[תשע"ה]] יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו | *רעייתו יהודית. | ||
* | *חתנו הרב [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר נצרת עילית. | ||
*חתנו הרב יהודה וולף. | |||
* | *חתנו הרב שלום הלוי הורביץ. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תשורה מנישואי ר' יחיאל מיכל מרוזוב''', י"ט שבט תשס"ז | *'''תשורה מנישואי ר' יחיאל מיכל מרוזוב''', י"ט שבט תשס"ז | ||
*'''תפארת יעקב''', ספר הסוקר את תולדות חייו מאת חתנו הרב הורביץ, תשע"ד | |||
{{מיון רגיל:פרידמן, יעקב}} | {{מיון רגיל:פרידמן, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:אישים בבורו פארק]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:28, 17 ביוני 2024
המונח "יעקב פרידמן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יעקב פרידמן (פירושונים).
הרב יעקב הלוי פרידמן (? - א' אדר א' תשס"א) היה מראשי הפעילים בהחזקת מוסדות חדרי תורה אור, ופעיל בהפצת מעיינות החסידות בשכונת בארא פארק בהוראת הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקאשדאר שבליטא לאביו ר' נפתלי הירץ ולאמו אלטע חוה פרידמן.
בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, וכשהגיע לגיל הנישואין התחתן עם בת העיירה קובנה הסמוכה, וקבע בה את מגוריו. בזמן מגוריו בעיר החל להתקרב לתורת החסידות והשתתף בשיעוריו של המשפיע הרב יהושע אייזיק בארוך ושל ר' איצ'ה דער מתמיד.
כאשר החלה מלחמת העולם השנייה, נלקח על ידי הנאצים לגטו שאוול הסמוך לקובנה שם סבל עינויים רבים, ואף הוכרח להשתתף בצעדת המוות במהלכה הוכרח יחד עם אלפי יהודים לצעוד רגלים מרחק עצום של מאות קילומטרים עם מנות זעומות של אוכל ומים.
בניסים גלויים הצליח לשרוד את הצעדה כשלאורך כל הדרך הוא מעוטף בגווילי ספר תורה שהציל מהגטו בשאוול, ובסיומה החל להיטלטל בין מחנות המוות השונים ושרד את אימות השואה בגפו, כאשר אשתו ושני ילדיו נספו על קידוש ה'.
בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיום המלחמה הגיע למחנה המעבר בפוקינג שם החל לעסוק באיסוף מצרכים וכספים לנזקקים, וכך הציל את חייהם של יהודים רבים שכשל כוחם מהסבל שעברו במחנות על ידי הנאצים.
בתקופה זו נישא בשנית, והתחתן עם יהודית בת למשפחת קאליך, והמשיך להתגורר במחנה ולדאוג לצרכי הנזקקים שהגיעו למקום.
כאשר נסגר המחנה, עבר למחנה מעבר אחר בשם פערנוואלד שם דאג להקים ישיבה בראשה העמיד את ר' אליהו חיים רויטבלאט, וניהל אותה במשך תקופת זמן עד שקיבל הוראה מהרבי להגר לארצות הברית שם התיישב בשכונת בדפורד שבברוקלין והחל לעסוק במסחר יהלומים. משחלפו חודשים ספורים התבקש לשמש כמלמד בתלמוד תורה 'דרכי נועם', והוא נענה לבקשה.
עם ייסוד חדרי תורה אור בארץ הקודש, קיבל את ברכתו של הרבי לעזוב את משרתו כמלמד, ולהתחיל לעסוק בגיוס כספים ברחבי ארצות הברית עבור מוסדות אלו.
בסביבות שנת תש"כ קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת בארא פארק על מנת להפיץ חסידות בין תושבי השכונה במקביל לעבודתו בגיוס כספים, והוא מילא את שליחותו בנאמנות והיה מוסר שיעורים קבועים בתורת החסידות במספר בתי כנסת בשכונת מגוריו.
נפטר שבת פרשת משפטים בא' אדר א' תשס"א.
בשנת תשע"ה יצא לזכרו הספר 'תפארת יעקב' הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו להחזקת רשת מוסדות 'תורה אור'.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו יהודית.
- חתנו הרב ישעיהו הרצל - רב העיר נצרת עילית.
- חתנו הרב יהודה וולף.
- חתנו הרב שלום הלוי הורביץ.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה מנישואי ר' יחיאל מיכל מרוזוב, י"ט שבט תשס"ז
- תפארת יעקב, ספר הסוקר את תולדות חייו מאת חתנו הרב הורביץ, תשע"ד