רפאל שמעון קצנלבויגן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (שחזור) תגית: ביטול |
||
| (30 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קצלל1.png||ממוזער|250px|הרב רפאל שמעון]] | |||
הרב '''רפאל שמעון קצנלבויגן''' ([[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]] - [[כ"ט תמוז]] [[תש"נ]]), היה מקבוצת החסידים שעסקו | הרב '''רפאל שמעון קצנלבויגן''' ([[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]] - [[כ"ט תמוז]] [[תש"נ]]), היה מקבוצת החסידים שעסקו ב[[מסירות נפש]] בהברחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ומסר את נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[ברית המועצות]] במשך עשרות שנים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]]. לרב [[מיכאל קצנלבויגן|מיכאל]] ומרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]] ('המומע שרה'). | נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]]. לרב [[מיכאל קצנלבויגן|מיכאל]] ומרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]] ('המומע שרה'). | ||
בשנות ילדותו המוקדמות התגורר | בשנות ילדותו המוקדמות התגורר ב[[ליובאוויטש]], והתחנך בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]]. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נישא בברכת [[הרבי הריי"צ]] | בשנת [[תרצ"ב]] נישא בברכת [[הרבי הריי"צ]] עם מרת מוסיא למשפחת גורליק{{הערה|נולדה ב[[רוגוצ'וב]] בחודש חשוון של שנת [[תרס"ח]], לרב [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ולרעייתו מרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[כ"ט חשון]] [[תשס"ב]], בגיל 94.}}, והתגורר ב[[עיירה]] סטארי. | ||
לאחר שנתיים עברו ל[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי. | לאחר שנתיים עברו ל[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך". | בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך". | ||
ברכתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב"ד]].}}. | ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב"ד]].}}. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום. | ||
===המאסר=== | ===המאסר=== | ||
בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"{{הערה|אמו, 'המומע שרה', | בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"{{הערה|אמו, 'המומע שרה', הייתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.}}. | ||
ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה המשטרה החשאית על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת | ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה [[המשטרה החשאית]] על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] תש"ז, נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]]. | ||
בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא | בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהייתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שני חדרים, ועברו להתגורר בה.}}. | ||
=== | ===העלייה לארץ הקודש=== | ||
במשך שש עשרה שנה שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל"ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[ | במשך שש עשרה שנה הבאות שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל"ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], ועבד לפרנסתו כאחראי על ה[[מקוה טהרה|מקוה]], כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים. | ||
מספר חודשים לאחר עלייתו | מספר חודשים לאחר עלייתו ל[[ארץ הקודש]], לקראת [[י"א ניסן]] של שנת [[תשל"ב]]{{הערה|שהייתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו. | ||
נפטר ב[[כ"ט | נפטר ב[[כ"ט חשוון]] [[תש"נ]], ביום הולדתו השמונים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, הרב אליהו וולוביק | *חתנו, הרב [[אליהו וולוביק]] - גבאי בית הכנסת המרכזי ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*נכדו, הרב [[לוי יצחק וולוביק]], משלוחי הרבי ב[[ניו יורק]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http:// | *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58294 גלריה מהכנסת ספר תורה לזכרו] {{תמונה}} {{אינפו}}. | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58294 גלריה מהכנסת ספר תורה לזכרו] {{תמונה}} {{אינפו}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:קצנלבויגן, רפאל שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:47, 1 בדצמבר 2024
הרב רפאל שמעון קצנלבויגן (כ"ט תמוז עת"ר - כ"ט תמוז תש"נ), היה מקבוצת החסידים שעסקו במסירות נפש בהברחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע 'יציאת רוסיה תש"ו', ומסר את נפשו על שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות במשך עשרות שנים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בליובאוויטש בכ"ט תמוז עת"ר. לרב מיכאל ומרת שרה ('המומע שרה').
בשנות ילדותו המוקדמות התגורר בליובאוויטש, והתחנך בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרצ"ב נישא בברכת הרבי הריי"צ עם מרת מוסיא למשפחת גורליק[1], והתגורר בעיירה סטארי.
לאחר שנתיים עברו למלחובקה הסמוכה למוסקבה, ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי.
בשנת תרח"צ סייעה אשתו בשחרורו של נחום זלמן גורביץ מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב אדמו"ר הריי"צ בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך".
ברכתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת תרצ"ט נולדה להם בתם פייגא[2].
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו לסמרקנד, ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום.
המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיום המלחמה, נסעו ללבוב וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול לפולין באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "יציאת רוסיה תש"ו"[3].
בי"ד שבט תש"ז עלתה המשטרה החשאית על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, ובז' אלול תש"ז, נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך בסיביר.
בשנת תשט"ז השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר בטשקנט יחד עם זוגתו וביתו[4].
העלייה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שש עשרה שנה הבאות שמר על קיום התורה והמצוות במסירות נפש, ובשנת תשל"ב הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה לארץ הקודש, שם קבע את מושבו בנחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, ועבד לפרנסתו כאחראי על המקוה, כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים.
מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת י"א ניסן של שנת תשל"ב[5] נסע לרבי יחד עם זוגתו.
נפטר בכ"ט חשוון תש"נ, ביום הולדתו השמונים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב אליהו וולוביק - גבאי בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד.
- נכדו, הרב לוי יצחק וולוביק, משלוחי הרבי בניו יורק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ נולדה ברוגוצ'וב בחודש חשוון של שנת תרס"ח, לרב חיים אלעזר ולרעייתו מרת חיה דובה גורליק, ונפטרה בכ"ט חשון תשס"ב, בגיל 94.
- ↑ נישאה לסופר הרב אליהו וולוביק מנחלת הר חב"ד.
- ↑ אמו, 'המומע שרה', הייתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.
- ↑ בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהייתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' זלמן לבנהרץ יחד עם משפחתו של גיסה, הרב שלום וילנקין, ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שני חדרים, ועברו להתגורר בה.
- ↑ שהייתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.