יצחק רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==ביוגרפיה==" ב־"==קורות חיים==")
 
(62 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יצחק רסקין הי"ד]]
[[קובץ:הרב יצחק רסקין הי"ד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק רסקין]]
ר' '''יצחק רסקין''' ([[תרנ"ב]] (לערך) - נרצח ב[[ניסן]] [[תרצ"ח]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידיו של אדמו"ר הריי"צ שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך.
ר' '''יצחק רסקין''' ([[י"א כסלו]] [[תרמ"ד]] -[[ז' ניסן]] [[תרח"צ]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך.


==קורות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת תרנ"ב לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].
נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].


לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, מידי לילה ישנו אצלו קרוב לעשרים אורחים; כמו תמימים שלמדו במקום סתר בעיר, או אורחים שהזדמנו לעיר ולא היה להם מקום להתארח, ובעיקר אירח פליטים 'מסוכנים' שנמלטו מהנ.ק.וו.ד. למרות הסיכון שבדבר. את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים!
לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים.


ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך.
ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך.


פעילות נוספת שעסק בה, היתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מסוכן ליצור קשר עם בני משפחת האסיר מחשש למעקב, אולם ר' איצ'ה היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]]. מידי בוקר יצא מביתו ועבר מבית לבית, לפי כתובות שניתנו לו קודם לכן, והיה מבצע את הבריתות בלוקחו עמו אחד מאנ"ש או התמימים כדי שישמש כסנדק.  
פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]].


לעיתים קרובות היו שומעים אותו מדבר על [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי]] באהבה ובגעגועים רבים, באומרו שרק הרבי נותן לו את הכוחות להמשיך הלאה בעבודת הקודש בימים טרופים שכאלו. תפילותיו היו לשם דבר. תפילת [[קבלת שבת]] שלו הייתה נמשכת כשעתיים, בדרך כלל היה מתפלל בבית ותפילתו היתה משתפכת ב[[ניגון]] חב"די ערב.


==מאסרו==
היה ידוע כ"[[עובד]]" גדול.
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בחודש ניסן תרצ"ח נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.


{{מיון רגיל:רסקין יצחק}}
{{תמונות מרובות
| סיומת = מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד
| רוחב = 150
 
| תמונה1 = יצחק רסקין מצבה.jpg
| חלופי1 =
 
| תמונה2 = מצבת יצחק רסקין 2.jpg
| חלופי2 =
}}
===פטירתו===
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לפני מאסרו ביקש מבנותיו שלא יאחרו את חתונת ביתו מינה עקב בגללו ושיזכרו להמשיך את חייהן בדרך שבגללה הוא נאסר{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב"ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], 2010, עמ' 191.}}. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' [[ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.
 
לימים סיפר חתנו הרב [[מנחם מענדל רסקין]] כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי [[תומכי תמימים]] המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו{{הערה|מפי נכדו הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], ששמע את המעשה מפיו.}}.
 
==משפחתו==
לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]], אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.
 
פעם נערכה [[התוועדות]] חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.
*בתו - מינה אשת הרב [[אברהם אהרן חן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].- נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח- והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ-. 
*בתו - סימא חסיא אשת הרב [[מאיר איטקין]] מ[[קראון הייטס]].- נפטרה כ"א סיון תשס"ח-.
*בתו - רחל פינסון אשת הרב [[ניסן פינסון]] מ[[תוניסיה|תוניס]].
*בתו - שרה רסקין אשת הרב [[מנחם מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]]. - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד
*נכדו - הרב [[חיים בן ציון חן]], [[לוד#שיכון חב"ד|שיכון חב"ד לוד]]
 
==לקריאה נוספת==
{{כפר|עו"ד קובי סגל|האישום:פעילות לאומנית אנטי מהפכנית|2055|64|תשפ"ד}}
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 8 - 9.
*{{קישור חבד און ליין|139821|מצמרר: הנין, שליח הרבי, מספר איך סבא רבא נפרד לפני שנהרג||כ"ה תמוז תשפ"ב}}
 
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

גרסה אחרונה מ־22:29, 9 בספטמבר 2024

הרב יצחק רסקין

ר' יצחק רסקין (י"א כסלו תרמ"ד -ז' ניסן תרח"צ) (מוכר בשם איצ'ע רסקין) היה מחסידי הרבי הריי"צ שהתעסק בהפצת היהדות בברית המועצות ומסר את נפשו על כך.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' חיים בן ציון רסקין. בגיל שמונה נשלח ללמוד בליובאוויטש כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד בישיבה, ומילא את כריסו בנגלה ובחסידות.

לאחר חתונתו עבר לגור בלנינגרד. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני היהדות בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' חונייע מרוזוב אירח בביתו במשך שבע שנים.

ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'חיידר' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שהמקווה שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם בשחיטה כשרה עבור אלו שחפצו בכך.

פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת בריתות מילה.


היה ידוע כ"עובד" גדול.

מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל ב' אדר תרח"צ נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לפני מאסרו ביקש מבנותיו שלא יאחרו את חתונת ביתו מינה עקב בגללו ושיזכרו להמשיך את חייהן בדרך שבגללה הוא נאסר[1]. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' ניסן תרח"ץ נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו.ד. האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.

לימים סיפר חתנו הרב מנחם מענדל רסקין כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי תומכי תמימים המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מאדמו"ר הריי"צ, אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.

פעם נערכה התוועדות חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עו"ד קובי סגל, ‏האישום:פעילות לאומנית אנטי מהפכנית, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2055 עמוד 64 (תשפ"ד)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, הוצאת קה"ת כפר חב"ד, 2010, עמ' 191.
  2. מפי נכדו הרב שמואל רסקין, ששמע את המעשה מפיו.