דובער משה שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:59, 12 באוגוסט 2024

הרב דוב בער משה שמוטקין (תרי"ט - י"ב באדר תרפ"ט) היה גביר חב"די, משפיע, מראשוני הקהילה החב"דית בורשה ומייסד ישיבת תומכי תמימים המקומית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה דוקשיץ שבבלארוס בשנת תרי"ט, לאביו הרב זלמן הוניאנקער שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי אדמו"ר הצמח צדק.

ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. בהושענא רבה, זכה אביו לברכת אדמו"ר הצמח צדק שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר.

בילדותו היה שובב גדול, ונהג לעשות מעשי קונדס רבים.

פרנסתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי אברהם ברודנר, נכנס ליחידות אצל אדמו"ר המהר"ש, ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. אדמו"ר המהר"ש יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.

ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לורשה, שם התגורר גיסו הרב יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ה. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.

לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.

מייסד ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התגבשה בוורשה קבוצת בחורים שביקשו ללמוד חסידות, ובעיקר את ספר התניא, ביניהם היה הרב מאיר בליז'ינסקי שהפך לימים לחסיד חב"ד. ר' בערל משה פגש את הקבוצה בבית הכנסת החב"די בעיר, והחל לקרב אותם וללמוד איתם חסידות. הוא הזמין אותם לסעוד בביתו סעודה שלישית בשבת, וחזר בפניהם מאמרי חסידות.

לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר.

התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים^[1].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תר"פ עלה לארץ הקודש. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרב יהודה שמוטקין מתל אביב. הרב בערל משה רכש פרדסים בראשון לציון, ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון.

בשנת תרפ"ט, בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה בחודש כסלו, עת חתונתו של הרבי. הרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה.

בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר בי"ב אדר שני תרפ"ט, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, ירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' יוסף שמוטקין
בנו, ר' שניאור זלמן שמוטקין
ביתו, מרת דבורה אשת ר' מנחם מענדל רוזנמוטר.

ר' שמואל.
מרת ליבא אשת ר' ישראל איסר קרומהנד.
מרת חיענא אשת ר' משה ארי' לייב קפילביץ'.
ר' אברהם.
ר' מנחם מענדל.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם מענדל אדלר, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 219

הערות שוליים

↑ הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי בבטאון חב"ד חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר

[1] הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי בבטאון חב"ד חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-המשפיע הרה"ח המפורסם ר' דוב בער משה שמוטקין ע"ה, היה מראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה. הוא אף ייסד שם את ישיבת תומכי תמימים, שהיוותה למעשה באותם ימים, את הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד. היה מחשובי העסקנים שם, ומשפיע חסידות בוורשה בכלל ובישיבת תו"ת בפרט.
+[[קובץ:דובער בערל משה שמוטקין.png|ממוזער|הרב דובער משה שמוטקין]]
+[[קובץ:משה דובער שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
+הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' ([[תרי"ט]] - [[י"ב באדר]] [[תרפ"ט]]) היה גביר חב"די, [[משפיע]], מראשוני הקהילה החב"דית ב[[ורשה]] ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים המקומית]].
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[עיירה]] [[דוקשיץ]] שב[[בלארוס]] בשנת [[תרי"ט]], לאביו הרב [[זלמן הוניאנקער]] שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-== ביוגרפיה ==
+ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. ב[[הושענא רבה]], זכה אביו לברכת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר.
-הרב בערל משה, נולד למשפחה בעיירה דוקשיץ אשר בליטא. אביו הר"ר [[שניאור זלמן שמוטקין]], היה חסיד מרומם ובעל מדרגה, מקושר בלו"נ לכ"ק האדמו"ר הצמח צדק. מקובל במשפחתו, שערב פטירתו, ביקש הר"ר זלמן להיטמן לצד התינוקות, שלא טעמו טעם חטא.
+בילדותו היה שובב גדול, ונהג לעשות מעשי קונדס רבים.
-סיפור לידתו כרוך עם בירכתו של כ"ק האדמו"ר הצמח צדק. לאחר 18 שנים מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן (לימים אשת החסיד המפורסם הגביר ר' יוסף גורביץ' ממוסקבה, ולאחמ"כ הגיע עם גיסו לפולין), היה זה בהושענא רבה, זכה לברכת רבו, לבן-זכר. פעלולים רבים נהג לעשות בערל משה בילדותו. מעשי ניסים רבים קשורים בסיפורים אלה, והם מתוארים במקומות שונים.
+===פרנסתו===
+לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי [[אברהם ברודנר]], נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. [[אדמו"ר המהר"ש]] יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.
-לאחר חתונתו, כאשר בא לשאול את רבו כ"ק אדמו"ר מהר"ש, איזה מקצוע יברור לו לפרנסתו – יעץ לו הרבי להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.
+ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת ב[[דוקשיץ]] וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע ל[[ורשה]], שם התגורר גיסו הרב [[יוז'יק גורביץ']], שברח מ[[מוסקבה]] בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת [[תרנ"ה]]. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.
-הוא התחיל ללמוד, ראשית דבר, את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת מדינתו; ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית-מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו – עקב טעות באספקת תרופה – נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לוורשה, שם דר גיסו הרה"ח ר' יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ה. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.
+לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול.
-לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.
+=== מייסד ישיבת תומכי תמימים ===
+בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]], התגבשה בוורשה קבוצת בחורים שביקשו ללמוד חסידות, ובעיקר את [[ספר התניא]], ביניהם היה הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהפך לימים לחסיד חב"ד. ר' בערל משה פגש את הקבוצה בבית הכנסת החב"די בעיר, והחל לקרב אותם וללמוד איתם חסידות. הוא הזמין אותם לסעוד בביתו סעודה שלישית בשבת, וחזר בפניהם מאמרי חסידות.
-== מייסד ישיבת תומכי תמימים ==
+לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין [[פורים]] לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר.
-הרה"ח ר' [[מאיר בליז'נסקי]] ע"ה מתאר בזיכרונותיו את הקמתה של הישיבה בוורשה (כפ"ח גיליון מס' 320, עמ' 16), שזכה להיות משנים-עשר תלמידי הפתיחה של הישיבה:
+התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים{{הערה|הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ב[[בטאון חב"ד]] חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}.
-"בשטיבל בו למדתי, נהגו לבוא לתפילת מנחה וערבית כל סוגי האנשים, כמו: סוחרים, רוכלים, מתווכים, אשר היו באים לרגל עסקיהם במרכז המסחרי שהיה בסמיכות-מקום לבית-המדרש. מאחר שהיו מבקרים אצלנו יום יום, התיידדו הללו עם הבחורים והיו אתם בקשרי ידידות הדוקים.
+=== פטירתו ===
+בשנת [[תר"פ]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרב [[יהודה שמוטקין]] מ[[תל אביב]]. הרב בערל משה רכש פרדסים ב[[ראשון לציון]], ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].
-בין אלה היה יהודי אחד בשם אברבנאל. הוא סיפר לנו, כי אמש למד לימוד מעניין בספר הנקרא "תניא"; ובאם נסכים – מוכן הוא להזמין לנו את האיש, אצלו שמע את השיעור.
+בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. [[הרבי הריי"צ]] כיבדו להיות עד בכתובה.
-למרות שהיו כבר בחורים מבוגרים, ועל אף שכולם באו מבתים חסידיים – איש מהם לא ידע על מה הוא שח ומה טיבו של הספר ששמו "תניא".
+בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר ב[[י"ב אדר|י"ב אדר שני]] [[תרפ"ט]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]], [[ירושלים]].
-אחד מהבחורים התגורר באותו רחוב בו היה בית-מדרש שנקרא בימ"ד חב"ד. משום מה היה נקרא כך, אף שאלה שהיו מבקרים בו לא היו חסידי חב"ד כלל, וכל מושג לא היה להם על חסידות חב"ד. בחור זה היה היחידי שאמר, כי ביקר פעם בבית-מדרש זה וראה שם ספר בשם "תניא".
+==משפחתו==
+*בנו, ר' [[יוסף שמוטקין]]
+*בנו, ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]]
+*ביתו, מרת דבורה אשת ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
-אותו ערב הגיע אלינו יהודי בעל הדרת-פנים, איש זקן ונשוא-פנים, אשר הוציא מילקוטו ספרי "תניא", והתיישב ללמוד עם הבחורים. היה זה הרה"ח ר' בעריל משה שמוטקין ז"ל, חסיד ידוע, נגיד ועשיר, אשר ידיו רב לו בנגלה ובחסידות.
+*ר' שמואל.
+*מרת ליבא אשת ר' [[ישראל איסר קרומהנד]].
+*מרת חיענא אשת ר' [[משה ארי' לייב קפילביץ']].
+*ר' אברהם.
+*ר' מנחם מענדל.
-השתתפתי בכל שיעוריו, ומני-אז התחלתי להרגיש סיפוק רוחני עצום, מעין אושר עילאי. ספיקותיי המרובים, בהם התלבטתי זמן כה רב ואשר לא מצאתי על העת תשובה עליהם – הלכו ונגוזו. הכל החל להיות מחוור אצלי.
+==לקריאה נוספת==
+*מנחם מענדל אדלר, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 219
-הוא, ר' בעריל משה, גם הזמין אותנו לבוא אל ביתו בסעודה שלישית בש"ק. לראשונה שמענו אז דברים חדשים אשר לא ידענום ולא שמענום מעולם. שמענו לראשונה את ניגון רבינו הזקן על פיוט "בני היכלא", ולראשונה שמענו מאמר חסידות. עדיין זוכר הנני היטב את אותו מאמר, המאמר הראשון ששמעתי בחיי – מאמר "מי כמוכה" מהרבי מוהר"ש נ"ע...
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:שמוטקין, דובער משה}}
-... היה זה, כאמור, סיפורו של ר' בעריל משה שסיפר לנו מהרבי [הצמח צדק. שבעריל משה בעצמו היה באותה העת בליובאוויטש. כפ"ח שם עמ' 18]. החל מאותו מוצאי שבת קודש התחלנו להיות אתו בקשרים הדוקים יותר ויותר. אני עצמי, למרות היותי בן ארבע-עשרה בלבד, וכל חבריי מבוגרים ממני, נמשכתי אליו ביותר ולא הרפיתי ממנו.
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, בישר לנו ראש הישיבה, שהיה "מתנגד", כי לקראת הקיץ לא ירשה יותר לאיש זה, ר' בעריל משה, לבוא לישיבה ללמוד חסידות חב"ד עם הבחורים. התנגדנו והבענו את רצוננו כי הננו מרוצים מאוד מלימודיו ורוצים אנו לשמוע ממנו תורה. אך הלה עמד על שלו, כי הוא הבעל-הבית כאן, וכדבריו כן יקום; ומי שאין הדבר מוצא חן בעיניו – יכול הוא לחפש לו מקום-לימוד אחר.
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
-נדהמנו לשמוע הדברים שירדו עלינו כחתף. עבורנו היה הדבר כהלם ולא ידענו מה לעשות. לבסוף הוחלט בינינו, כי היות ואנו מוזמנים לביתו של ר' בעריל משה לקראת אחרון של פסח, נספר לו את דבריו של ראש הישיבה ויחד נטכס עצה מה לעשות.
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
-כאשר סיפרנו על כך לר' בעריל משה – הצטחק ואמר:
+[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]
-- "נו, וועט מען מאכן אליין א ישיבה!" (אם כך, נקים ישיבה לבד). הוא אמר לנו, כי היות וברחוב פרנציסקאנע 30 ישנו בית-מדרש פנוי, תשבו שם ללמוד ואני אחראי להחזיק את הישיבה!...".
+[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ט]]
-[בהמשך הזיכרונות, מספר ר' מאיר, את סיפורו האישי, על קפידתו של הרבי מפורסוב, וברכתו של כ"ק אדמו"ר הקודם]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]]
+[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]
-== פטירתו ==
-בשנת תר"פ עלה לארץ-הקודש. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]] ע"ה מתל-אביב. הרב בערל משה רכש פרדסים בראשל"צ, ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' [[יוסף שמוטקין]] ע"ה, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון-לציון.
-בשנת תרפ"ט, בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה בחודש כסלו, עת חתונתו של הרבי. כ"ק האדמו"ר הקודם כיבדו להיות עד בכתובה.
-בחזרתו לאה"ק חלה. נפטר בי"ב אדר תרפ"ט. מנ"כ בחלקת חב"ד אשר בהר-הזיתים, ירושלים ת"ו.
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|שמוטקין]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שמוטקין]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שמוטקין]]