מנשה קליין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (36 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי מנשה קליין | |שם=רבי מנשה קליין | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב מנשה קליין.JPG | ||
|כינוי=מנשה הקטן | |כינוי=מנשה הקטן | ||
|תיאור=רב קהילת אונגוואר ב[[בורו פארק]] ו[[ירושלים]] | |תיאור=רב קהילת אונגוואר ב[[בורו פארק]] ו[[ירושלים]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=קהילת אונגוואר | |השתייכות=קהילת אונגוואר | ||
}} | }} | ||
רבי '''מנשה קליין''' (מכונה '''מנשה הקטן''') היה [[אדמו"ר]] ומנהיג קהילת אונגוואר ב[[ירושלים]] וב[[ניו יורק]], מחבר השו"ת "משנה הלכות". היה מעריץ גדול של [[הרבי]] והשתתף | רבי '''מנשה קליין''' (מכונה גם רבי '''מנשה הקטן'''{{הערה|מפני שכך היה חותם את שמו.}}; [[א' בניסן]] [[תרפ"ג]] - [[כ"ט באלול]] [[תשע"א]]) היה [[אדמו"ר]] ומנהיג קהילת אונגוואר ב[[ירושלים]] וב[[ניו יורק]], מחבר השו"ת "משנה הלכות". היה מעריץ גדול של [[הרבי]] והשתתף בכמה וכמה אירועים של [[חסידות חב"ד]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מנשה קליין נולד ביום [[א' בניסן]] שנת [[תרפ"ג]] בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום [[ח' בניסן]] נערך ה[[ברית מילה]] שלו והמוהל היה ר' [[חיים אלעזר שפירא]] (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של [[שבט מנשה]] שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת [[תרצ"ב]] הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה. | הרב מנשה קליין נולד ביום [[א' בניסן]] שנת [[תרפ"ג]] בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום [[ח' בניסן]] נערך ה[[ברית מילה]] שלו והמוהל היה ר' [[חיים אלעזר שפירא]] (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של [[שבט מנשה]] שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת [[תרצ"ב]] הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה. | ||
בסוף שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם | בסוף שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב [[חג השבועות]] נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושביץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה [[נדר]] שאם הוא ינצל הוא יקדיש את חייו להפצת [[תורה]] ו[[יהדות]]. אחרי המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר עם גם הרב [[ישראל מאיר לאו]]. | ||
בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב קליין ל[[ניו יורק]] והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת [[בורו פארק]] בברוקלין. בשנת [[תשמ"ג]] החל לבנות קהילה גם ב[[ירושלים]] ובשנת [[תשמ"ה]] החל לבקר בה לפרקים. בשנת [[תשס"ט]] עבר לגור | בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב קליין ל[[ניו יורק]] והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת [[בורו פארק]] בברוקלין. בשנת [[תשמ"ג]] החל לבנות קהילה גם ב[[ירושלים]] ובשנת [[תשמ"ה]] החל לבקר בה לפרקים. בשנת [[תשס"ט]] עבר לגור בקריית אונגוואר בירושלים ומידי שנה היה נוסע לביקור בניו יורק. | ||
ביום [[כ"ט באלול]] שנת [[תשע"א]] נפטר לאחר מחלה קצרה. | ביום [[כ"ט באלול]] שנת [[תשע"א]] נפטר לאחר מחלה קצרה{{הערה|נקבר בבית העלמין העתיק של [[צפת]], קרוב לקבריהם של [[הבית יוסף]] ו[[האריז"ל]].}}. | ||
== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב קליין (מימין) עם ספריו ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]] | [[קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב קליין (מימין) עם ספריו ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]] | ||
[[קובץ:הרב קליין בביקור אצל הרב אשכנזי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין בביקורו ב[[כפר חב"ד]] אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]] | [[קובץ:הרב קליין בביקור אצל הרב אשכנזי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין בביקורו ב[[כפר חב"ד]] אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]] | ||
[[קובץ:הרב קליין מוסר שיעור בישיבה בכפח.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין מוסר שיעור ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]] | [[קובץ:הרב קליין מוסר שיעור בישיבה בכפח.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין מוסר שיעור ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]] | ||
[[קובץ:הקדשת הרב קליין לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב קליין לכרך העשירי של "מנחת הלכות" אותו העניק לרבי בשנת [[תשמ"ח]].<BR> '''פיענוח הכתב-יד''': {{ציטוטון|הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה | [[קובץ:הקדשת הרב קליין לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב קליין לכרך העשירי של "מנחת הלכות" אותו העניק לרבי בשנת [[תשמ"ח]].<BR> '''פיענוח הכתב-יד''': {{ציטוטון|הרי זה בכי יותן, מתנת [[אהבה]] לידידי עוז וידיד [[נפש]]י וידיד נפש-כל-חי, הרב הגאון ה[[צדיק]] אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א-ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאת ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה}}.]] | ||
הרב קליין פגש את [[הרבי]] לראשונה בשנת [[תש"ו]]. ביום [[כ"ד טבת]] בשנת [[תש"ז]] השתתף בסיום ה[[ש"ס]] שערך הרבי. לאחר פטירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הורה הרבי ל[[מזכירות]] לאפשר לרב קליין להיכנס ל'[[יחידות]]' ללא צורך בקביעת תור. | הרב קליין פגש את [[הרבי]] לראשונה בשנת [[תש"ו]]. ביום [[כ"ד טבת]] בשנת [[תש"ז]] השתתף בסיום ה[[ש"ס]] שערך הרבי. לאחר פטירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הורה הרבי ל[[מזכירות]] לאפשר לרב קליין להיכנס ל'[[יחידות]]' ללא צורך בקביעת תור. | ||
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשל"ט]] הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]]{{ | ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשל"ט]] הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]]{{הערה|בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]] - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.}}. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות [[חוק מיהו יהודי]] יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון{{הערה|בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.}}. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. [[בני ישראל]] צעקו כבר | בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. [[בני ישראל]] צעקו כבר וה[[צעקה]] הייתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים [[נפש]] אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה". | ||
ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול". | ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול". | ||
הרב קליין היה מדבר על הרבי בהערצה גדולה{{ | הרב קליין היה מדבר על הרבי בהערצה גדולה{{הערה|מעיד על כך הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקר אצל הרב קליין.}}. בכינוס שנערך ב-[[770]] באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען [[הפצת היהדות]]. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשנ"ב]] השתתף הרב קליין ב"[[מלוה מלכה]]" של [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] בברוקלין שב[[ניו יורק]], שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה. בשנת [[תשמ"ט]] שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון". | ||
הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהפנות אליהם{{ | הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהפנות אליהם{{הערה|ראו "משנה הלכות"; חלק א' סימנים י"ב-י"ח, חלק ב' הלכות גיטין סימן נ"ח, חלק ג' סימן קל"ט, חלק ד' סימן פ"ה-פ"ו, חלק ז' סימן ר"נ, חלק ח' סימן ס"א, חלק ט' סימן קע"ט, חלק י' סימן קס"ח, ר"ד, ש"י ועוד.}}. בשנת [[תשי"ז]] סיים לכתוב את פירושו לספר "הלכות גדולות" ולפני ההדפסה שלח את ספרו להגהה אל הרבי. ביום [[ט' באלול]] קיבל מהרבי מענה עם הערות לספר, אותו פרסם בתחילת ספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&st=%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94+%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&pgnum=407&hilite=98ec85e3-b897-4555-a8eb-ac0d79016b52 "אגרות קודש", חלק ט"ו עמוד שצ"ג. אגרת ה'תשכ] - [[היברו בוקס]].}}. בשנת [[תש"מ]] הדפיס את פירושו לספר "מצות המלך" ובתחילת הספר הביא את מכתבו של הרבי בו מעודדו על יוזמתו הברוכה להנהיג לימוד של "מצוה יומית". אגרותיו של הרב קליין אל הרבי מלאים בתיאורי כבוד וידידות. את אחד מאגרותיו הוא פותח: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
הרב קליין גם התכתב רבות עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], ביניהם; הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ועוד. | הרב קליין גם התכתב רבות עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], ביניהם; הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ועוד. | ||
את ספריו היה הרב קליין שולח אל הרבי, כאשר בדף השער היה מוסיף הקדשה עם ריבוי תארי ידידות והערצה על הרבי. בספר "משנה הלכות" חלק שלישי, המופיע ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] מופיע הקדשה של הרב קליין על ספרו ששלח לרבי: {{ציטוטון|ב"ה ל"ב למטמונים התשכ"א. הרי זה בכי יותן לאותות אהבה מאוהב נאמן להאי גאון וצדיק דזיו ליה כבר בתיה, פטיש החזק עמוד הימיני, משכיל לאיתן חכם חרשים המפורסם בכל העולם לשם ולתפארת, כביר המעש חו"פ אין גומרים עליו להלל, כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מנדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. מאתי שפל האישים, ידיד נפש אוהבו בלב ונפש. מנשה הקטן בן לאאמו"ר הקדוש ר' אליעזר זאב וא"מ רחל לאה | את ספריו היה הרב קליין שולח אל הרבי, כאשר בדף השער היה מוסיף הקדשה עם ריבוי תארי ידידות והערצה על הרבי. בספר "משנה הלכות" חלק שלישי, המופיע ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] מופיע הקדשה של הרב קליין על ספרו ששלח לרבי: {{ציטוטון|ב"ה ל"ב למטמונים התשכ"א. הרי זה בכי יותן לאותות [[אהבה]] מאוהב נאמן להאי גאון וצדיק דזיו ליה כבר בתיה, פטיש החזק עמוד הימיני, משכיל לאיתן חכם חרשים המפורסם בכל העולם לשם ולתפארת, כביר המעש חו"פ אין גומרים עליו להלל, כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מנדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. מאתי שפל האישים, ידיד [[נפש]] אוהבו בלב ונפש. מנשה הקטן בן לאאמו"ר הקדוש ר' אליעזר זאב וא"מ רחל לאה}}. | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ט]] ביקר הרב קליין ב[[כפר חב"ד]] יחד עם בנו ר' דוד שלמה קליין, אב"ד | ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ט]] ביקר הרב קליין ב[[כפר חב"ד]] יחד עם בנו ר' דוד שלמה קליין, אב"ד קריית אונגוואר בירושלים. תחילה נכנסו אצל הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן מסר הרב מנשה קליין שיעור ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. הרב קליין בחן מספר פעמים תלמידי ישיבות חב"ד ל"סמיכה", כאשר אחד מהם היה ב[[חודש אדר]] [[תשס"ג]], עבור תלמידי [[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבת מוריסטון]]. לפני המבחן אמר: "אני שמח לפגוש קבוצה של בחורים צעירים מחסידי ליובאוויטש שהם תלמידי חכמים מופלגים. בעזרת השם יתברך, תהיו מורי הוראה לשם ולתפארת שיקדשו שם שמים". באותה הזדמנות גם מסר ל[[תמימים]] שיעור בהלכות תערובות. בסיום הבחינה העניק לכל אחד מהנבחנים תעודה ואת ספרו "מל ולא פרע" העוסק במצוות [[ברית מילה]]. | ||
בנו של הרב קליין, הרב משה קליין, הדפיס את ספרו "משנת הגר", המהווה אנציקלופדיה לדיני גרות ו[[שבע מצוות בני נח]]. הוא סיפר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי עם אביו, הם שוחחו ביניהם בנושא [[מיהו יהודי]]. לפתע פנה אליו הרבי ואמר לו: "ענין מיהו יהודי נוגע גם אליך". בזמנו לא הבין הרב דוד שלמה למה כוונתו. כיום, לאחר הוצאת החיבור בנושא, הבין שלכך התכוון הרבי. | בנו של הרב קליין, הרב משה קליין, הדפיס את ספרו "משנת הגר", המהווה אנציקלופדיה לדיני גרות ו[[שבע מצוות בני נח]]. הוא סיפר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי עם אביו, הם שוחחו ביניהם בנושא [[מיהו יהודי]]. לפתע פנה אליו הרבי ואמר לו: "ענין מיהו יהודי נוגע גם אליך". בזמנו לא הבין הרב דוד שלמה למה כוונתו. כיום, לאחר הוצאת החיבור בנושא, הבין שלכך התכוון הרבי. | ||
הרב קליין נתן הסכמה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] של הרב [[שלום בער וולפא]] העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם. בחודש [[אב]] [[תשנ"ד]] נאם הרב קליין ב-[[770]] וקרא למנות רבי חדש. לאחר נאומו הסביר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] שהרבי ממשיך להנהיג ואין צורך במינוי חדש. בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב קליין מכתב לחברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ של קראון הייטס]] בשלילת אמונת החסידים, לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[שלום דובער וולפא]] השיב לו במכתב את המקורות לאמונת החסידים בפסיקה התורנית וכן על פי הנאמר ב[[גמרא]], [[מדרשים]] וגדולי הראשונים. ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את מכתבו בעניין שלילת האמונה בספרו "משנה הלכות" החדש{{ | הרב קליין נתן הסכמה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] של הרב [[שלום בער וולפא]] העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם. בחודש [[אב]] [[תשנ"ד]] נאם הרב קליין ב-[[770]] וקרא למנות רבי חדש. לאחר נאומו הסביר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] שהרבי ממשיך להנהיג ואין צורך במינוי חדש. בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב קליין מכתב לחברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ של קראון הייטס]] בשלילת אמונת החסידים, לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[שלום דובער וולפא]] השיב לו במכתב את המקורות לאמונת החסידים בפסיקה התורנית וכן על פי הנאמר ב[[גמרא]], [[מדרשים]] וגדולי הראשונים. ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את מכתבו בעניין שלילת האמונה בספרו "משנה הלכות" החדש{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=46875 הגאון רבי מנשה קליין: הכרזת יחי - ביזיון לרבי] - [[חב"ד און ליין]].}}, בעקבות כך פירסם הרב וולפא את תשובתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 תגובת הרב וולפא לרב קליין] - [[חב"ד אינפו]].}}. | ||
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשע"א]] שלח הרב קליין את בנו, הרב אברהם קליין, לברך את הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], לרגל התמנותו לרב ב[[קראון הייטס]]{{ | ב[[חודש שבט]] שנת [[תשע"א]] שלח הרב קליין את בנו, הרב אברהם קליין, לברך את הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], לרגל התמנותו לרב ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59271 הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס] - [[חב"ד אינפו]].}}. | ||
==השתתפותו בסיומי הרמב"ם== | ==השתתפותו בסיומי הרמב"ם== | ||
[[קובץ:הרב קליין בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]] | [[קובץ:הרב קליין בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]] | ||
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס ב[[ניו יורק]]. בשנת תשמ"ט השתתף הרב קליין בסיום הרמב"ם ובדבריו הגן על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי: | בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של ספר [[הרמב"ם]] שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס ב[[ניו יורק]]. בשנת [[תשמ"ט]] השתתף הרב קליין בסיום [[הרמב"ם]] ובדבריו הגן על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|תוכן=לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם.. אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות | |תוכן=לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם.. אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. [[הקב"ה]] נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות הייתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה.. וכן בדורנו בא הרב [[מאיר שפירא]] ותיקן דף היומי ב[[תלמוד בבלי]], ואחריו כ"ק [[אדמו"ר]] מ[[גור]] שתיקן דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי]].. ועתה בא הרבי מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את [[הרמב"ם]] היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה.. והרי אמרו ח שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי [[הרמב"ם]] שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן | ||
}} | }} | ||
בסיום הרמב"ם בשנת [[תש"נ]] אמר: | בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] אמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|תוכן=הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה.. "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו.. ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי | |תוכן=הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה.. "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי [[הרמב"ם]] בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו.. ונזכה לערוך את סיום [[הרמב"ם]] הבא, ביחד עם הרבי, בירושלים עיר הקודש בבנין [[בית המקדש]] אמן | ||
}} | }} | ||
בסיום הרמב"ם בשנת [[תשנ"ד]] אמר: | בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשנ"ד]] אמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|תוכן=איתא בספר קול מבשר, שהרב הקדוש רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]] אמר, הלואי שיהיה נמצא יהודי שינדב להדפיס את הרמב"ם בפורמט קטן עם פירוש קצר, בכדי שיהודים ילמדו רמב"ם בכל יום. ובכן, בואו ונחזיק טובה לרבי בעל התקנה. והנני להציע שבכל פעם קודם הלימוד יאמרו כל הלומדים בפירוש, שלימודם הוא לזכות רפואתו השלימה של מייסד התקנה. | |תוכן=איתא בספר קול מבשר, שהרב הקדוש רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]] אמר, הלואי שיהיה נמצא יהודי שינדב להדפיס את [[הרמב"ם]] בפורמט קטן עם פירוש קצר, בכדי שיהודים ילמדו רמב"ם בכל יום. ובכן, בואו ונחזיק טובה לרבי בעל התקנה. והנני להציע שבכל פעם קודם הלימוד יאמרו כל הלומדים בפירוש, שלימודם הוא לזכות רפואתו השלימה של מייסד התקנה. ובוודאי יזכנו השי"ת שבמחזור הי"א יהיה בריא אולם ונזכה כולנו לגאולת עולם | ||
}} | }} | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34816 הצעת "ספר היוחסין" ושלילתה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]. | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34816 הצעת "ספר היוחסין" ושלילתה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]. | ||
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94+%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f&pgnum=531&hilite=0145be35-0ca1-4876-a764-c94890618552 ברכת שנה טובה מהרבי | *[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94+%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f&pgnum=531&hilite=0145be35-0ca1-4876-a764-c94890618552 ברכת שנה טובה מהרבי ו[[פלפול]] תורני] - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן] - [[חב"ד אינפו]] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן] - [[חב"ד אינפו]] | ||
===ספריו - מאתר [[היברו בוקס]]=== | ===ספריו - מאתר [[היברו בוקס]]=== | ||
| שורה 138: | שורה 138: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:44, 25 ביוני 2023
| רבי מנשה קליין | |
|---|---|
 רב קהילת אונגוואר בבורו פארק וירושלים | |
| מנשה הקטן | |
| לידה | א' בניסן תרפ"ג |
| אונגוואר | |
| פטירה | כ"ט באלול תשע"א |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | בורו פארק וירושלים |
| השתייכות | קהילת אונגוואר |
| רבותיו | הרב יוסף אלימלך כהנא, רבי יקותיאל יהודא הלברשטם מצאנז - קלויזנבורג |
| חיבוריו | "משנה הלכות" ועוד |
רבי מנשה קליין (מכונה גם רבי מנשה הקטן[1]; א' בניסן תרפ"ג - כ"ט באלול תשע"א) היה אדמו"ר ומנהיג קהילת אונגוואר בירושלים ובניו יורק, מחבר השו"ת "משנה הלכות". היה מעריץ גדול של הרבי והשתתף בכמה וכמה אירועים של חסידות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מנשה קליין נולד ביום א' בניסן שנת תרפ"ג בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום ח' בניסן נערך הברית מילה שלו והמוהל היה ר' חיים אלעזר שפירא (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת תרצ"ב הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה.
בסוף שנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב חג השבועות נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושביץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה נדר שאם הוא ינצל הוא יקדיש את חייו להפצת תורה ויהדות. אחרי המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר עם גם הרב ישראל מאיר לאו.
בשנת תש"ו הגיע הרב קליין לניו יורק והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת בורו פארק בברוקלין. בשנת תשמ"ג החל לבנות קהילה גם בירושלים ובשנת תשמ"ה החל לבקר בה לפרקים. בשנת תשס"ט עבר לגור בקריית אונגוואר בירושלים ומידי שנה היה נוסע לביקור בניו יורק.
ביום כ"ט באלול שנת תשע"א נפטר לאחר מחלה קצרה[2].
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
פיענוח הכתב-יד: "הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה לידידי עוז וידיד נפשי וידיד נפש-כל-חי, הרב הגאון הצדיק אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א-ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאת ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה".
הרב קליין פגש את הרבי לראשונה בשנת תש"ו. ביום כ"ד טבת בשנת תש"ז השתתף בסיום הש"ס שערך הרבי. לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, הורה הרבי למזכירות לאפשר לרב קליין להיכנס ל'יחידות' ללא צורך בקביעת תור.
ביום י"ג באלול שנת תשל"ט הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מגור[3]. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות חוק מיהו יהודי יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון[4].
בשנת תשמ"ח הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת חיה מושקא שניאורסון. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת!.. בני ישראל צעקו כבר והצעקה הייתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".
בראש חודש תמוז שנת תש"נ הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".
הרב קליין היה מדבר על הרבי בהערצה גדולה[5]. בכינוס שנערך ב-770 באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען הפצת היהדות. בחודש טבת שנת תשנ"ב השתתף הרב קליין ב"מלוה מלכה" של איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן בברוקלין שבניו יורק, שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה. בשנת תשמ"ט שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון".
הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהפנות אליהם[6]. בשנת תשי"ז סיים לכתוב את פירושו לספר "הלכות גדולות" ולפני ההדפסה שלח את ספרו להגהה אל הרבי. ביום ט' באלול קיבל מהרבי מענה עם הערות לספר, אותו פרסם בתחילת ספרו[7]. בשנת תש"מ הדפיס את פירושו לספר "מצות המלך" ובתחילת הספר הביא את מכתבו של הרבי בו מעודדו על יוזמתו הברוכה להנהיג לימוד של "מצוה יומית". אגרותיו של הרב קליין אל הרבי מלאים בתיאורי כבוד וידידות. את אחד מאגרותיו הוא פותח:
משכיל לאיתן חכם חרשים דזיו ליה כבר בתיה, הרב הגאון חסיד ועניו, מתלמידיו של אהרן, שמו מפארים בכל קצוי תבל, פטיש החזק עוקר הרים, אין גומרין עליו להלל וכו', כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. עתה באתי בשביל דברי תורה, להשיב על תשובתו הרמה שקיבלתי מאת כבוד-הדר-גאונו והיה לי למשיב נפש. ובאתי להרחיב את הענין קצת ולא להקשות על דברי הדר-גאונו כי מה אדע אשר לא ידע.. ואני חותם מעין הפתיחה כי היה לי עונג גדול בקבלי תשובתו הרמה, והנני מסיים באהבה, אהבת עולם, ובכל הכבוד והוקרה עד עולם.
— משנה הלכות, חלק א'
הרב קליין גם התכתב רבות עם חסידי חב"ד, ביניהם; הרב משה דובער ריבקין, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ועוד.
את ספריו היה הרב קליין שולח אל הרבי, כאשר בדף השער היה מוסיף הקדשה עם ריבוי תארי ידידות והערצה על הרבי. בספר "משנה הלכות" חלק שלישי, המופיע בספריית אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית מופיע הקדשה של הרב קליין על ספרו ששלח לרבי: "ב"ה ל"ב למטמונים התשכ"א. הרי זה בכי יותן לאותות אהבה מאוהב נאמן להאי גאון וצדיק דזיו ליה כבר בתיה, פטיש החזק עמוד הימיני, משכיל לאיתן חכם חרשים המפורסם בכל העולם לשם ולתפארת, כביר המעש חו"פ אין גומרים עליו להלל, כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מנדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. מאתי שפל האישים, ידיד נפש אוהבו בלב ונפש. מנשה הקטן בן לאאמו"ר הקדוש ר' אליעזר זאב וא"מ רחל לאה".
בחודש אלול תשנ"ט ביקר הרב קליין בכפר חב"ד יחד עם בנו ר' דוד שלמה קליין, אב"ד קריית אונגוואר בירושלים. תחילה נכנסו אצל הרב מרדכי אשכנזי, רבו של כפר חב"ד ולאחר מכן מסר הרב מנשה קליין שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. הרב קליין בחן מספר פעמים תלמידי ישיבות חב"ד ל"סמיכה", כאשר אחד מהם היה בחודש אדר תשס"ג, עבור תלמידי ישיבת מוריסטון. לפני המבחן אמר: "אני שמח לפגוש קבוצה של בחורים צעירים מחסידי ליובאוויטש שהם תלמידי חכמים מופלגים. בעזרת השם יתברך, תהיו מורי הוראה לשם ולתפארת שיקדשו שם שמים". באותה הזדמנות גם מסר לתמימים שיעור בהלכות תערובות. בסיום הבחינה העניק לכל אחד מהנבחנים תעודה ואת ספרו "מל ולא פרע" העוסק במצוות ברית מילה.
בנו של הרב קליין, הרב משה קליין, הדפיס את ספרו "משנת הגר", המהווה אנציקלופדיה לדיני גרות ושבע מצוות בני נח. הוא סיפר שכאשר היה ביחידות אצל הרבי עם אביו, הם שוחחו ביניהם בנושא מיהו יהודי. לפתע פנה אליו הרבי ואמר לו: "ענין מיהו יהודי נוגע גם אליך". בזמנו לא הבין הרב דוד שלמה למה כוונתו. כיום, לאחר הוצאת החיבור בנושא, הבין שלכך התכוון הרבי.
הרב קליין נתן הסכמה לספר יחי המלך של הרב שלום בער וולפא העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם. בחודש אב תשנ"ד נאם הרב קליין ב-770 וקרא למנות רבי חדש. לאחר נאומו הסביר הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן שהרבי ממשיך להנהיג ואין צורך במינוי חדש. בשנת תשנ"ו כתב הרב קליין מכתב לחברי הבד"ץ של קראון הייטס בשלילת אמונת החסידים, לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, שהרבי הוא מלך המשיח. הרב שלום דובער וולפא השיב לו במכתב את המקורות לאמונת החסידים בפסיקה התורנית וכן על פי הנאמר בגמרא, מדרשים וגדולי הראשונים. בחודש אייר תשס"ט הדפיס הרב קליין את מכתבו בעניין שלילת האמונה בספרו "משנה הלכות" החדש[8], בעקבות כך פירסם הרב וולפא את תשובתו[9].
בחודש שבט שנת תשע"א שלח הרב קליין את בנו, הרב אברהם קליין, לברך את הרב יוסף ישעיה ברוין, לרגל התמנותו לרב בקראון הייטס[10].
השתתפותו בסיומי הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ה, עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס בניו יורק. בשנת תשמ"ט השתתף הרב קליין בסיום הרמב"ם ובדבריו הגן על תקנת לימוד הרמב"ם של הרבי:
לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם.. אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות הייתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה.. וכן בדורנו בא הרב מאיר שפירא ותיקן דף היומי בתלמוד בבלי, ואחריו כ"ק אדמו"ר מגור שתיקן דף יומי בתלמוד ירושלמי.. ועתה בא הרבי מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה.. והרי אמרו ח שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה.. "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו.. ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי, בירושלים עיר הקודש בבנין בית המקדש אמן
איתא בספר קול מבשר, שהרב הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחא אמר, הלואי שיהיה נמצא יהודי שינדב להדפיס את הרמב"ם בפורמט קטן עם פירוש קצר, בכדי שיהודים ילמדו רמב"ם בכל יום. ובכן, בואו ונחזיק טובה לרבי בעל התקנה. והנני להציע שבכל פעם קודם הלימוד יאמרו כל הלומדים בפירוש, שלימודם הוא לזכות רפואתו השלימה של מייסד התקנה. ובוודאי יזכנו השי"ת שבמחזור הי"א יהיה בריא אולם ונזכה כולנו לגאולת עולם
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת משנה הלכות (17 כרכים)
- מגיד משנה על התורה (5 כרכים)
- מצות המלך (2 כרכים) - על התרי"ג מצוות
- משנה הלכות (5 כרכים) - על הלכות גדולות
- חידושי משנה על הש"ס (4 כרכים)
- מל ולא פרע - על מצוות ברית מילה
- פתשגן הכתב - פירוש על אגרת התשובה לרבנו יונה.
- אום אני חומה - על דיני עירוב
- קהילות ישראל - התכתבויות עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר)
- פני משנה - התכתבות עם רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם" מגור)
- בית רחל - בדיני אישות
- גט המעושה בערכאות
- ימי שמונה - על חג החנוכה
- הגדה מגיד משנה - חג הפסח
- פירוש על "ספר מצות המלך - סמ"ה".
- דרך ישרה - פירוש לספר ארחות חיים להרא"ש.
- ספר הקנינים - פירוש על מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם.
- פרסומי ניסא, ירושלים "מכון משנה הלכות, תשע"א. תיאור אוטוביוגרפי, שאלות ותשובות וקינות על השואה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיח שרפי קודש
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 135-146.
- נשיאי חב"ד ובני דורם חלק א' עמ' 167.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הצעת "ספר היוחסין" ושלילתה - מתוך שבועון בית משיח.
- ברכת שנה טובה מהרבי ופלפול תורני - אגרות קודש חלק י"ג
- הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן - חב"ד אינפו
ספריו - מאתר היברו בוקס[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משנה הלכות - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', חלק ז', חלק ח', חלק ט', חלק י', חלק י"א, חלק י"ב, חלק י"ג, חלק י"ד, חלק ט"ו, חלק ט"ז, חלק י"ז
- קונטרס שערי הלכות - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה' חלק ו', חלק ז', חלק ח', חלק ט', חלק י', חלק י"א, חלקים י"ב-י"ג, חלק י"ד, חלק ט"ו, חלק ט"ז, חלק י"ז, חלק י"ח, חלק י"ט, חלק כ', חלק כ"א, חלק כ"ב
- מגיד משנה - ספר בראשית ספר שמות, ספר ויקרא ספר במדבר, מגיד משנה - ספר דברים
- הלכות גדולות - מסכת גיטין, מסכת יבמות, מסכת כתובות, מסכת נדה
- חידושי משנה - מסכת קידושין, מסכת גיטין, מסכת פסחים
- מל ולא פרע
- פירוש "פתשגן הכתב" על אגרת התשובה לרבינו יונה
- אום אני חומה
- משנה הלכות על הגדה של פסח
- ערבי פסחים על הגדה של פסח
- עצי ברושים
- בלשון המשנה
הערות שוליים
- ↑ מפני שכך היה חותם את שמו.
- ↑ נקבר בבית העלמין העתיק של צפת, קרוב לקבריהם של הבית יוסף והאריז"ל.
- ↑ בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, צדיקים ובעלי תשובה - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.
- ↑ בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.
- ↑ מעיד על כך הרב שלום דובער וולפא שביקר אצל הרב קליין.
- ↑ ראו "משנה הלכות"; חלק א' סימנים י"ב-י"ח, חלק ב' הלכות גיטין סימן נ"ח, חלק ג' סימן קל"ט, חלק ד' סימן פ"ה-פ"ו, חלק ז' סימן ר"נ, חלק ח' סימן ס"א, חלק ט' סימן קע"ט, חלק י' סימן קס"ח, ר"ד, ש"י ועוד.
- ↑ "אגרות קודש", חלק ט"ו עמוד שצ"ג. אגרת ה'תשכ - היברו בוקס.
- ↑ הגאון רבי מנשה קליין: הכרזת יחי - ביזיון לרבי - חב"ד און ליין.
- ↑ תגובת הרב וולפא לרב קליין - חב"ד אינפו.
- ↑ הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס - חב"ד אינפו.