אברהם גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה מחדש) |
אין תקציר עריכה |
||
| (31 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== תולדות | [[קובץ:גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת [[תנש"א]]]] | ||
הרב '''אברהם גולדברג''' ([[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] - [[י"ג ניסן]] [[תשס"ג]]), ממייסדי ועסקני [[צפת|הקהילה החב"דית בצפת]]. פעיל נמרץ ב[[הפצת המעיינות]] והפצת [[בשורת הגאולה]]. ממייסדי ישיבת [[בית לוי יצחק|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים. | |||
==תולדות חיים== | |||
=== בברית המועצות === | === בברית המועצות === | ||
הרב גולדברג נולד ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[רוסיה]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק, [[ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה. | הרב גולדברג נולד ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[רוסיה]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק, [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה. | ||
בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[סמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים. | בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[סמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים. | ||
בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם | בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם ב[[שבת]] נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד [[תורה]] יחד עם אביו והרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב"ד בעיר. | ||
בגיל עשר נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף תומכי תמימים בסמרקנד]]. | בגיל עשר נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף תומכי תמימים בסמרקנד]]. | ||
=== בארץ הקודש === | === בארץ הקודש === | ||
בשנת [[תשכ"ט]], כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של רוסיה נשלח ל[[ארץ הקודש]], שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[רמת גן]]. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך. | בשנת [[תשכ"ט]], כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של [[רוסיה]] נשלח ל[[ארץ הקודש]], שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[רמת גן]]. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך. | ||
בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט | בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט ו[[סמרקנד]] נכנס להמשך הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
באותה שנה הגיע אביו לבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[כפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו. | באותה שנה הגיע אביו לבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[כפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו. | ||
נפטר בפתאומיות ב[[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ונטמן ב[[בית העלמין בצפת]] | נפטר בפתאומיות ב[[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ונטמן ב[[בית העלמין בצפת]]. | ||
== עסקנותו ופעילותו == | == עסקנותו ופעילותו == | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בשלהי שנת [[תשל"ד]] עבר עם משפחתו ל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות. | בשלהי שנת [[תשל"ד]] עבר עם משפחתו ל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות. | ||
הרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]]. | הרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]]. | ||
את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו: | את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו: | ||
* יסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ביישובים הסמוכים לעיר צפת. | |||
* יסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] | |||
* יסוד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]]. | * יסוד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]]. | ||
* ממייסדי [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו. | * ממייסדי [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים. | בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים. | ||
=== הדפסת ספר התניא בלבנון === | === הדפסת [[ספר התניא]] בלבנון === | ||
אחת היוזמות החשובות בהם עסק, | אחת היוזמות החשובות בהם עסק, הייתה [[הדפסת ספר התניא]] ב[[לבנון]] בעת [[מלחמת שלום הגליל]]. אחרי ש[[צה"ל]] כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת [[ספר התניא]] בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם. | ||
פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של [[ספר התניא]] במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות [[מקווה טהרה]] במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של [[הרבי]]. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חב"ד שהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ה[[הלכה|הלכתי]]. | |||
=== בפעילות עם עולי [[רוסיה]] === | |||
כשהחל גל העלייה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, [[ברית מילה|בריתות]], [[בר מצווה|בר מצוות]], [[חתונה|חתונות]] ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות ב[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים ב{{ה|עיר העתיקה}}. | |||
=== בפעילות עם עולי רוסיה === | |||
כשהחל גל | |||
=== פרסום משיח === | === פרסום משיח === | ||
כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי]], כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות | כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי]], כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות משיח]], הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא ל[[ארץ הקודש]] ו[[הרבי כמלך המשיח|להתגלות כמלך המשיח]]. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת. | ||
{{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}} | {{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בצפת]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פלס]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:10, 28 באפריל 2022
הרב אברהם גולדברג (י"ב תמוז תשי"א - י"ג ניסן תשס"ג), ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב גולדברג נולד בחג הגאולה י"ב תמוז תשי"א בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, רוסיה. הוא נולד לאביו הרב יצחק, חסיד ברסלב שברח מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.
בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה לסמרקנד ומאוחר יותר לטשקנט, שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים.
בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם בשבת נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד תורה יחד עם אביו והרב לוי פרסמן, מחסידי חב"ד בעיר. בגיל עשר נשלח ללמוד בסניף תומכי תמימים בסמרקנד.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ט, כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של רוסיה נשלח לארץ הקודש, שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ברמת גן. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.
בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט וסמרקנד נכנס להמשך הלימודים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
באותה שנה הגיע אביו לבקרו בניו יורק והתקבל ל'יחידות' אצל הרבי. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' יעקב פלס מכפר חב"ד, שם קבע את מקום מגוריו.
נפטר בפתאומיות בי"ג בניסן תשס"ג, יום ההילולא של אדמו"ר הצמח צדק, ונטמן בבית העלמין בצפת.
עסקנותו ופעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשליחות בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי שנת תשל"ד עבר עם משפחתו לצפת, והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד הרבי, שנתן הוראה לרב לייבל קפלן לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.
הרב גולדברג ניחן בחוש נגינה והיה בעל תפילה מיוחד. בהתוועדויות היה מנהל את סדר הניגונים.
את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:
- יסוד בתי חב"ד ביישובים הסמוכים לעיר צפת.
- יסוד ישיבת בית לוי יצחק, בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב אלתר אליהו פרידמן.
- ממייסדי בית חנה בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו.
- סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת
בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.
הדפסת ספר התניא בלבנון[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחת היוזמות החשובות בהם עסק, הייתה הדפסת ספר התניא בלבנון בעת מלחמת שלום הגליל. אחרי שצה"ל כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת ספר התניא בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם.
פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של ספר התניא במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות מקווה טהרה במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של הרבי. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חב"ד שהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ההלכתי.
בפעילות עם עולי רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהחל גל העלייה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, בריתות, בר מצוות, חתונות ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות בקריית חב"ד שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים בעיר העתיקה.
פרסום משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו בשאר מבצעיו של הרבי, כך גם בפרסום בשורת הגאולה ופרסום זהות משיח, הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא לארץ הקודש ולהתגלות כמלך המשיח. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.