רוסיה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|[ערך=[[") |
|||
| (109 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה הגדולה בעולם שנוסדה בשנת [[ה'תשנ"ב]]|אחר=שלטון הקומוניסטי ברוסיה |ראו=[[ברית המועצות]]}} | ||
'''רוסיה''' היא המדינה הגדולה בעולם | [[קובץ:לאזאר ופוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבה הראשי של רוסיה הרב [[בערל לאזאר|שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]] | ||
'''רוסיה''' היא המדינה הגדולה בעולם, בה נוסדה [[חסידות חב"ד]], ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ"ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]]. | |||
ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מינה ה[[רבי]] את ר' [[יהודה בוטרשווילי]] כנציג של רוסיה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]]. | |||
==האימפריה הרוסית== | ==האימפריה הרוסית== | ||
[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]] | [[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]] | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}} | ||
מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] | המדינה נקראה מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שמסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין. בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "[[תחום המושב]]". | ||
בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות | בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ "אופן התייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון דור שני" (חוברת ו').}}. כמו כן אדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה. | ||
בשנת [[תקנ"ט]] נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך מחזק את השלטון הטורקי האויב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", ולבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה לפיה [[תורת החסידות]] מכילה תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון. | |||
בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', | בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה בנו של אדמו"ר הזקן]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר{{הערה|דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.}}. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה. | ||
לאחר המלחמה | לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84–86.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד. | ||
האדמו"ר [[הצמח צדק]] נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות, כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, הקמת ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שדאג לשחרור הילדים החטופים בכל צורה שהיא, החל משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנטוניסטים. | |||
{{ | בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. כמו כן, הוא נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים ב[[ועידת פטרבורג (תר"ג)|ועידה שהתקיימה בפטרבורג]] ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, מכיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}. | ||
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה | |||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בניסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, ומיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות. | ||
[[ | [[הרבי הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. הוא נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים, וכן נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]] ופעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. הממשלה רצתה אז לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת"ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר"ע]], בוסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל. | ||
===משפט בייליס=== | ===משפט בייליס=== | ||
[[קובץ:בייליס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]] | |||
{{ערך מורחב|משפט בייליס}} | {{ערך מורחב|משפט בייליס}} | ||
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, אדמו"ר הרש"ב היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני קבלה וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה. | בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה. | ||
במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן | במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים. | ||
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע"ד]] ייסד וועד בפטרוגרד שדאג לצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ו.}} והשו"בים{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' שי"א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון. | |||
==ברית המועצות== | ==ברית המועצות== | ||
{{ | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה הקומוניסטית]], [[ברית המועצות]]}} | ||
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. | ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח [[אירופה]], וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. | ||
בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים. | בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים. | ||
===ההגבלות על הדת=== | ===ההגבלות על הדת=== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}} | ||
בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, אדמו"ר הרש"ב השתדל | בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה. | ||
לאחר ההפיכה | לאחר ההפיכה השנייה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות. | ||
עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. (המשטרה החשאית של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[ | עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]] : הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סגרו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השירותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים | [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים בשל הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כמו כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות. | ||
בעקבות | בעקבות פעולותיו [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]]. | ||
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים | ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן הריי"צ טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | ||
===בתקופת מלחמת העולם השנייה=== | ===בתקופת מלחמת העולם השנייה=== | ||
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}} | {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}} | ||
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב | במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נ, עמ' רכה.}}. | ||
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו | לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}. | ||
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל. | במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל. | ||
===בדור השביעי=== | ===בדור השביעי=== | ||
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים | [[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|ר' [[בערל ליווי]] אחד מהשלוחים החשאים שנשלחו על ידי הרבי לרוסיה, עם הקהילה החב"דית במקום]] | ||
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי [[שלוחים חשאים לרוסיה|רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים]], ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את [[לשכת עזרת אחים]] שנועדה לעזור ליהודי רוסיה. | |||
בשנת [[תשט"ז]] הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "[[חמ"ה]]", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, ו[[הפצת יהדות]] במקום. | |||
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף | ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}. | ||
בו' תשרי בשנת [[תשכ"ז]] | בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.}}. | ||
ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{ | ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר]. [https://col.org.il/news/133505 הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"] {{חב"ד און ליין|}}.}}. | ||
בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת | בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תנש"א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תנש"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}. | ||
בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי. | בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי. | ||
הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד | הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד ה[[גאולה]] - קיבוץ גלויות{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]].}}. | ||
== | ==הפדרציה הרוסית== | ||
[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' | [[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ([[תשע"ג]])]] | ||
בעקבות נפילת המשטר | [[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|שלוחים על רקע הקרמלין]] | ||
בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי והקמת הפדרציה הרוסית כישות מדינית יורשת לברית המועצות, הוקם ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם, קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומוניסטית. | |||
על פי הנתונים הרשמיים חיים | על פי הנתונים הרשמיים חיים ונתוני מרשם האוכלוסין הרוסי משנת תש"ע רשומים במדינה כ-158,000 יהודים אם כי מומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. | ||
ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות. | ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות. | ||
במקביל | במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תנש"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז [[תשע"ג]] החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים ב[[מוזיאון היהודי במוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות ה[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון]], תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון היהודי]] איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_תוקף_דעת_הרבי_נגד_השארת_הספרים_ברוסיה_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}. | ||
''' מלחמת רוסיה - אוקריאנה ''' | |||
ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ד}} וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור [[חג הפורים]]. | |||
==ראו גם== | |||
* [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 103: | שורה 109: | ||
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]]. | *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]]. | ||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]]. | *[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]]. | ||
*'''מוטציות של עשיה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 18 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה], סקירה מתוך שבועון בית משיח, תשע"א {{אינפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/15-10-2020-12-00-05-קובץ-ד-שמחת-תורה.pdf כימי צאתך אראנו נפלאות]''', סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי [[נבואות הרבי]] ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של [[ועד חיילי בית דוד]], סיום חודש החגים תשפ"א | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הרבי ויהדות רוסיה]''', תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מדינות אסיה}} | |||
{{מדינות אירופה}} | {{מדינות אירופה}} | ||
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | {{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | ||
[[קטגוריה:רוסיה|*]] | [[קטגוריה:רוסיה|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:18, 14 באפריל 2024
רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם, בה נוסדה חסידות חב"ד, ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף תרפ"ח. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי התורה והמצוות, וחסידים רבים מסרו בה את נפשם על קידוש ה'. כיום משגשג שם מפעל השליחות. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב בערל לאזאר.
בשמיני עצרת תשל"א מינה הרבי את ר' יהודה בוטרשווילי כנציג של רוסיה באו"ם החסידי.
האימפריה הרוסית[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – מלחמת נפוליאון, גזירת הקנטוניסטים |
המדינה נקראה מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת תרע"ח בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת תקכ"ד החלה חלוקת פולין בין המעצמות שמסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין. בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".
בתקופה ההיא החל אדמו"ר הזקן יחד עם תלמידים נוספים של המגיד ממזריטש לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות[1]. כמו כן אדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.
בשנת תקנ"ט נאסר אדמו"ר הזקן עקב הלשנת המתנגדים שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך מחזק את השלטון הטורקי האויב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", ולבסוף שוחרר בי"ט כסלו הנחוג מאז בחסידות חב"ד. בתקס"א נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה לפיה תורת החסידות מכילה תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן אדמו"ר הזקן במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.
בעת מלחמת נפוליאון תמך אדמו"ר הזקן[2] בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד[3] שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' משה מייזליש, כמו כן ידוע שרבי משה בנו של אדמו"ר הזקן ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר[4]. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
לאחר המלחמה והסתלקותו של אדמו"ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון[5] כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.
האדמו"ר הצמח צדק נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס הקנטוניסטים, וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות, כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, הקמת ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שדאג לשחרור הילדים החטופים בכל צורה שהיא, החל משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[6]. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנטוניסטים.
בנוסף לכך, אדמו"ר הצמח צדק עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה[7], והושיב בה כשלוש מאות משפחות. כמו כן, הוא נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג בתר"ג, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, מכיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו[8].
לאחר הסתלקותו המשיך בנו אדמו"ר מהר"ש את דרכו בניסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות לפטרבורג הבירה. בשנת תרמ"א נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, ומיד פרצו פרעות ביהודי אוקראינה ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.
הרבי הרש"ב פעל לסייע ליהודים שגורשו ממוסקבה בתרנ"ב למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. הוא נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים, וכן נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את הנישואין ופעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. הממשלה רצתה אז לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון בועידת הרבנים בתר"ע, בוסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.
משפט בייליס[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – משפט בייליס |
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, אדמו"ר הרש"ב היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת תרע"א, ומינה את הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני קבלה וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.
במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת תרס"ד דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות לפסח, בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ואדמו"ר הרש"ב הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.
במלחמת העולם הראשונה שפרצה בתרע"ד ייסד וועד בפטרוגרד שדאג לצורכי היהודים שנמלטו מהחזית[9] לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים[10] והשו"בים[11]. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת תומכי תמימים את העיירה ועברו לעיר רוסטוב על נהר הדון.
ברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערכים מורחבים – המהפכה הקומוניסטית, ברית המועצות |
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מי"א טבת, תרפ"ג (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-ט' טבת תשנ"ב, (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.
בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.
ההגבלות על הדת[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערכים מורחבים – יבסקציה, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, מאסר חסידים תרצ"ח |
בשנת תרע"ז פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, אדמו"ר הרש"ב השתדל שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.
לאחר ההפיכה השנייה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל אדמו"ר הרש"ב בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.
עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. (המשטרה החשאית של רוסיה[12]) את היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סגרו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השירותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.
אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חיידרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים בשל הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כמו כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"[13] שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.
בעקבות פעולותיו נאסר הרבי הריי"צ בט"ו סיון תרפ"ז ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת תרפ"ח.
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן הריי"צ טרח לארגן משלוחים של מצות לחג הפסח וארבעת המינים לחג הסוכות.
בשנת תרצ"ה ערך הנ.ק.וו.ד גל מאסרים במוסקבה וברוסטוב של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' יעקב מסקאליק שעקבותיו אבדו[14]. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - תרצ"ט) היו גלי מאסרים רבים[15] ששיאן בגל המאסרים בתרצ"ח שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה[16], בט' ניסן תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת[17].
בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו |
במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב[18]. בתקופה ההיא עסק הרבי הריי"צ במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח[19].
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת תש"ו נוצרה הזדמנות נדירה לעזוב את רוסיה, רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור הרבי הריי"צ הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' מענדל פוטרפס. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם לניו יורק ולארץ ישראל[20].
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.
בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את לשכת עזרת אחים שנועדה לעזור ליהודי רוסיה.
בשנת תשט"ז הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "חמ"ה", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, והפצת יהדות במקום.
ביום ב' של חג השבועות תשכ"ד בסוף ההתוועדות אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[21].
בו' תשרי בשנת תשכ"ז, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בל"ג בעומר תש"מ בפאראד דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה[22].
ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[23].
בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות כך. בשנת תנש"א חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק[24], הרבי הקדיש לכך התוועדות מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש בגאולה[25].
בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.
הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה - קיבוץ גלויות[26].
הפדרציה הרוסית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי והקמת הפדרציה הרוסית כישות מדינית יורשת לברית המועצות, הוקם ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם, קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומוניסטית.
על פי הנתונים הרשמיים חיים ונתוני מרשם האוכלוסין הרוסי משנת תש"ע רשומים במדינה כ-158,000 יהודים אם כי מומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה. כמו כן פועל ברוסיה הארגון אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים.
ברוסיה גם פועלת קרן אור אבנר העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.
במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של אדמו"ר הרש"ב (אוסף שניאורסון) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת תנש"א כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין[27] שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז תשע"ג החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי במוסקבה ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאון, תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה[28], אגודת חסידי חב"ד הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק[29].
מלחמת רוסיה - אוקריאנה
באדר א' תשפ"ב פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה[30] וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זושא וולף, דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, אור אבנר, תשס"ז.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, קה"ת, תש"ע.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, קה"ת, תשנ"ט.
- שלום דובער לוין, ארגון חב"ד ברוסיה - תולדות אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ"ט, תש"ס.
- נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, תשמ"ד.
- מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), תשס"ה.
- מוטציות של עשיה, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 18
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה, סקירה מתוך שבועון בית משיח, תשע"א
- כימי צאתך אראנו נפלאות, סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי נבואות הרבי ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של ועד חיילי בית דוד, סיום חודש החגים תשפ"א
- הרבי ויהדות רוסיה, תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו').
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת תקנ"ב ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון (מונדשיין) עמ' 73.
- ↑ דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.
- ↑ יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84–86.
- ↑ קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה עמ' 4.
- ↑ ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' ש"ד.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' ש"ו.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' שי"א.
- ↑ במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד תרצ"ד נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד תש"ג: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין בתשי"ג: מ. ג. ב, מאז עד תנש"א : הק.ג.ב.
- ↑ את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.
- ↑ על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית (שלום דובער לוין) עמ' רי"א.
- ↑ ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.
- ↑ על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.
- ↑ על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.
- ↑ על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק נ, עמ' רכה.
- ↑ על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.
- ↑ דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.
- ↑ דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, עיתון המבשר. הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"
.
- ↑ יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת תשס"א ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.
- ↑ ש"פ שופטים תנש"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.
- ↑ דבר מלכות ויקהל.
- ↑ יומן השליחות המיוחדת, שלום דובער לוין.
- ↑ נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד
- ↑ אגו"ח העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו , תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה באתר חב"ד און ליין.
- ↑ נכון לניסן תשפ"ד
| מדינות אסיה | |
|---|---|
| |
| *) חלק משטח המדינה נמצא באירופה. |
| מדינות אירופה | |
|---|---|
| |
| 1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |
|---|---|
|