בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]]
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]]
'''בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון''' הוא בית הכנסת החב"די העתיק ביותר ב[[ארץ הקודש]], ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של [[אדמו"ר האמצעי]].  
'''בית כנסת [[אדמו"ר האמצעי]] בחברון''' המכונה גם בשם '''בית הכנסת מנוחה רחל''', הוא בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם. הוא נקנה מכספו של [[אדמו"ר האמצעי]].  


בעיתון ‘הצבי' מיום ט' ב[[אייר]] [[תרמ"ה]], כותב הרב סלימן מני, רב עדת הספרדים בחברון ש"הספרדים נתנו להם בית הכנסת הקטנה אשר עד עתה הוא תחת ידם".  
==היסטוריה==
[[קובץ:פרעות_תרפט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת מנוחה רחל]] לאחר שחולל על ידי הפורעים ב[[חברון]] בעת המאורעות]]
בעיתון 'הצבי' מיום ט' ב[[אייר]] [[תרמ"ה]], כותב הרב סלימן מני, רב עדת הספרדים בחברון ש"הספרדים נתנו להם בית הכנסת הקטנה אשר עד עתה הוא תחת ידם".  


כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה האדמו"ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו', והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף שנקרא לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]].  
כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה ה[[אדמו"ר האמצעי]] חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]].  


חשיבות רבה נודעה לבית הכנסת אברהם אבינו. במשך דורות רבים התקיימו בו מנייני תפילה, שיעורי תורה וחסידות.  
חשיבות רבה נודעה לבית הכנסת אברהם אבינו. במשך דורות רבים התקיימו בו מנייני תפילה, שיעורי תורה וחסידות.  


לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על-ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך ז"ל, בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי", כפי שכונה בזמנו.  
===גאולת בית הכנסת===
לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך, בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי", כפי שכונה בזמנו.  


כאשר הרב משה לוינגר, אבי הישוב היהודי בחברון, נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] בחודש ניסן תשמ"א, אמר לו הרבי בנוגע לקניית [[בית רומנו]]: "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את ‘בית הדסה' ובית הכנסת ‘אברהם אבינו', זה דבר חשוב".  
כאשר הרב משה לוינגר, אבי היישוב היהודי בחברון, נכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ב[[חודש ניסן]] תשמ"א, אמר לו הרבי בנוגע לקניית [[בית רומנו]]: "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את 'בית הדסה' ובית הכנסת 'אברהם אבינו', זה דבר חשוב".  


ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של האדמו"ר האמצעי שהתגוררה בחברון והיתה מהדמויות הבולטות בה.  
ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה.  


רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, ובהתוועדות ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על המקום הזה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה האדמו"ר האמצעי כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בעיר האבות חברון.
רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על המקום הזה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בעיר [[האבות]] חברון.


למרות קדושתו וחשיבותו ההיסטורית של המקום, לא היה מי שלקח על עצמו את היוזמה לפאר ולרומם את המקום, הן ויזואלית והן מהותית. שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]] החליט בשנת [[תשס"ד]] לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים.
למרות קדושתו וחשיבותו ההיסטורית של המקום, לא היה מי שלקח על עצמו את היוזמה לפאר ולרומם את המקום, הן ויזואלית והן מהותית. שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]] החליט בשנת [[תשס"ד]] לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/130309 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת החב"די העתיק בעולם – בחברון]''' {{COL}}


[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

גרסה אחרונה מ־12:25, 8 באפריל 2021

בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון המכונה גם בשם בית הכנסת מנוחה רחל, הוא בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם. הוא נקנה מכספו של אדמו"ר האמצעי.

שיפוצים בית הכנסת אדמו"ר האמצעי בחברון

היסטוריהעריכה

 
בית כנסת מנוחה רחל לאחר שחולל על ידי הפורעים בחברון בעת המאורעות

בעיתון 'הצבי' מיום ט' באייר תרמ"ה, כותב הרב סלימן מני, רב עדת הספרדים בחברון ש"הספרדים נתנו להם בית הכנסת הקטנה אשר עד עתה הוא תחת ידם".

כאשר עלו חסידי חב"ד לחברון בשנת תקפ"ג, קנה האדמו"ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף שנקרא לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק בשם בית מנחם.

חשיבות רבה נודעה לבית הכנסת אברהם אבינו. במשך דורות רבים התקיימו בו מנייני תפילה, שיעורי תורה וחסידות.

גאולת בית הכנסתעריכה

לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך, בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי", כפי שכונה בזמנו.

כאשר הרב משה לוינגר, אבי היישוב היהודי בחברון, נכנס ל'יחידות' אצל הרבי בחודש ניסן תשמ"א, אמר לו הרבי בנוגע לקניית בית רומנו: "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את 'בית הדסה' ובית הכנסת 'אברהם אבינו', זה דבר חשוב".

ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב יצחק פייביש גינזבורג. הוא הקים שם כולל ללימוד חסידות, ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת מנוחה רחל", על שם בתו של האדמו"ר האמצעי שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה.

רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, ובהתוועדות ט-י כסלו תש"מ, התעכב הרבי על המקום הזה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה האדמו"ר האמצעי כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בעיר האבות חברון.

למרות קדושתו וחשיבותו ההיסטורית של המקום, לא היה מי שלקח על עצמו את היוזמה לפאר ולרומם את המקום, הן ויזואלית והן מהותית. שליח הרבי בחברון, הרב דני כהן החליט בשנת תשס"ד לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים.

קישורים חיצונייםעריכה