מרכז לעניני חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(139 גרסאות ביניים של 58 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], מרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי ומארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]].
 
==ייסוד המרכז==
==ייסוד המרכז==


המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.


בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.


בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].


תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז ישיבות - תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.


בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל משתתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].


==פעילות המרכז==
==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:


*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|[[אגרות קודש]] שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].


*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].


*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
שורה 26: שורה 26:
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).


*'''מחלקת המצו"ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].


*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.  


*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  


*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].


*'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.


*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
שורה 42: שורה 42:
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.


*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
 
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.
 
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}
 
===פעילות המרכז המתחדשת===
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] ונוהלה על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]] עד פטירתו בתשפ"ד:
*'''[[CTeen]]'''
*'''Ckeeds'''
*'''[[jem]]'''
*'''JNet'''
*'''בית מדרש לשלוחים'''
*'''מיי שליח'''
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.
 
==כינוס השלוחים העולמי==
[[קובץ:ישעיה הרצל כינוס השלוחים תשפ"ה בנקט.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[ישעיהו הרצל]] חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] נואם בבאנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]]
[[קובץ:יואב גלנט כינוס השלוחים תשפ"ה.jpeg|ממוזער|שמאל| יואב גלנט שר הביטחון במלחמת [[חרבות ברזל]] נואם בהתוועדות ר"ח כסלו כינוס השלוחים ב-770. לידו הרב [[יוסף צבי קרליבך]] חבר ועד הכינוס, הרב [[דוד נחשון]] מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם]] והשליח הרב [[אברהם מיידנצ'יק]]]]
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המרכזית]]
'''[[כינוס השלוחים העולמי]]''' הינו כינוס שנתי של [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]], בהתוועדות של הרבי.
 
הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
 
במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.
 
פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].
 
המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.
 
==ועד הכינוס==
את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]] מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] עד פטירתו.
 
;רשימת ממוני ה[[מרכז לעניני חינוך]], חברי הוועד מרחבי העולם{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ה]].}}''':'''
 
{{טורים|תוכן=
* הרב [[נפתלי אסטולין]] - לוס אנג'לס, קליפורניה
* הרב [[גרשון אבצן]] - [[סינסנטי]], אוהיו
* הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]] - בולוניה, [[איטליה]]
* הרב [[רחמים בנין]] - [[ונציה]], [[איטליה]]
* הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]] - [[כפר חב"ד]], [[ארץ הקודש]]
* הרב יעקב ביטון - סרסל, [[צרפת]]
* הרב [[שמשון גולדשטיין]] - פושקר, [[הודו]]
* הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], [[ארץ הקודש]]
* הרב [[מנחם מענדל הענדל]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]
* הרב ישעיה העכט - נורווק, קונטיקט
* הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]
* הרב מנחם מענדל טורין - ספרינגפילד, אילינו
* הרב [[יוסף יצחק לוי]] - מנילה, [[פיליפינים]]
* הרב [[משה חיים לוין]] - ברוקלין, ניו יורק
* הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - פלטבוש, [[ניו יורק]]
* הרב [[שלום בער קלמנסון]] - [[סינסנטי]], אוהיו
* הרב [[יוסף צבי קרליבך]] - ניו ברונזוויק, [[ניו ג'רזי]]
* הרב יהודה שפריצר - מונרו, [[ניו ג'רזי]]}}


==תש"י ואילך==
==תש"י ואילך==


לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לפתקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.


בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.


יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שע"י 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.


במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].


בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ"י הוכנס הרחי"ק.}}.
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי{{מקור}}, הוכנס נציג מל"ח ל[[הועד להרחבת 770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].


==מינויים ודיונים==
==מינויים ודיונים==
===שטר צוואה===


===שטר צוואה===
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}
 
===ניירות רשמיים===


בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (ע"פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל"ח.
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.


אנשי [[מרכז לעניני חינוך]] בראשותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב"ד אינפו]]}}.
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].


===ניירות רשמיים===
===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}.


בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).


למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}}.
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].


לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי.
==לאחר פטירת הרב קוטלרסקי==
בהלויית הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שנפטר ביום [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]], הוקראה צוואתו שביקש כי בנו יחליפו בתפקידו במרכז לענייני חינוך{{הערה|[https://col.org.il/news/162909 הצוואה לשלוחים הוקראה: '''"עמדו לצד בני, שימלא מקומי"'''] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]] לא הגיבה לבקשה-צוואה ובראיון עם בנו הרב מנחם מנדל קוטלרסקי בתשרי תשפ"ה, הוגדרה העברת התפקיד מאב לבנו: "הרב מנחם מענדל נטל על עצמו את המשך מפעלי השליחות שהוביל אביו ב'מרכז לענייני חינוך"{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72}}.


===שני מרכזים===
==לקריאה נוספת==
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}


מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-[[770]]){{הערה|ע"פ פסק בית הדין המיוחד.}} ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].
==קישורים חיצוניים==


===זבל"א===
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
עקב סכסוכים בין הרבחיים יהודה קרינסקי והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי){{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: "'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו"ר ה[[ריי"צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מרוסיה ר"ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ"ח ר"ל'''}} או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)


ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].  
===פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י===
* [[בנימין סוחייק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי [[מרכז לענייני חינוך]]]
*'''[https://col.org.il/news/165471 סקירה היסטורית מרתקת: המל"ח וספריית החגים של הרבי]''', הרצאה של הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] {{וידאו}}{{COL}}
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] '''[https://drive.google.com/file/d/1OyXOKrKb9-ISW9O9SUEff36z5adAvrnG/view?usp=drivesdk הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]''', תשורה משמחת נישואי יוסף יצחק ושרה הינדא גרינפלד, סיון תשפ"ד


{{770}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

גרסה אחרונה מ־09:08, 3 בדצמבר 2024

לוגו המרכז

מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד, מרכז את מפעל השליחות העולמי ומארגן את כינוס השלוחים העולמי.

ייסוד המרכז[עריכה | עריכת קוד מקור]

המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ בקשר עם בואו של חתנו בכ"ח סיון תש"א ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית[1].

כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות[2].

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב אברהם פריז והרב מאיר ליבר קלר.

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז[3].

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלאס, ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב יוסף ראדאל; באנגליה[4] - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון[5]; בארץ הקודש[6] - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו[7] - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

פעילות המרכז[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים[8]; בין פעולותיו נמנו[9]:

  • המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).
  • המחלקה לעובדים בצבא הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם[12].
  • שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
  • תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
  • מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
  • מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.
  • כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע[14].
  • מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טאקס ענד טיילס"[15], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"[16]

חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.

בשנת תש"ד הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע למרכז לענייני חינוך באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד יוליוס (יהודה) סטולמן ואלכסנדר אלחנן כהן. בהנהלת הקרן היה חבר הרבי יחד עם הרב ניסן מינדל.[דרוש מקור]

פעילות המרכז המתחדשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין 788 איסטערן פארקווי תחת מחלקה '302' ונוהלה על ידי הרב משה קוטלרסקי עד פטירתו בתשפ"ד:

כינוס השלוחים העולמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישעיהו הרצל חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק נואם בבאנקט כינוס השלוחים תשפ"ה
יואב גלנט שר הביטחון במלחמת חרבות ברזל נואם בהתוועדות ר"ח כסלו כינוס השלוחים ב-770. לידו הרב יוסף צבי קרליבך חבר ועד הכינוס, הרב דוד נחשון מנכ"ל ניידות חב"ד וצבאות השם והשליח הרב אברהם מיידנצ'יק
שלוחי הרבי בתמונה המרכזית

כינוס השלוחים העולמי הינו כינוס שנתי של שלוחי הרבי מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה בשבת מברכים חודש כסלו ב-770, בהתוועדות של הרבי.

הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי ועד הכינוס שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב שלום מענדל סימפסון.

במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים לשליח בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.

פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ההתוועדות של הרבי. בדרך כלל מתייחס הרבי בהתוועדות זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת לפרשת השבוע.

המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.

ועד הכינוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב שלום מנחם מענדל סימפסון מנהל המרכז לעניני חינוך עד פטירתו.

רשימת ממוני המרכז לעניני חינוך, חברי הוועד מרחבי העולם[17]:

תש"י ואילך[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר י' שבט תש"י הפך הרבי לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי בתי חב"ד - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים בחב"ד: ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים העולמי, החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304, היה בעלים של ספריית הרבי בחדרו[18] ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב יהודה קרינסקי שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון כינוס השלוחים העולמי והרב משה יהודה קוטלרסקי שניהל מטעם המל"ח את מפעל השליחות.

בשנת תשמ"ט, על-פי הוראת הרבי[דרוש מקור], הוכנס נציג מל"ח להועד להרחבת 770 - הנציג היה הרב שלום מענדל סימפסון.

מינויים ודיונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטר צוואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון[19]. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' ניסן מינדל, וכן עדות הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז[20]. לאידך פסקו רוב הרבנים בועד רבני ליובאוויטש אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.[דרוש מקור]

ניירות רשמיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ הכינו[21] חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי הרב בערל יוניק, והרב דוד רסקין, הרב שלום מענדל סימפסון, הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב זאב יחזקאל כ"ץ[22] והרב חיים יהודה קרינסקי.

שני מרכזים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר דיונים וויכוחים בשנים תשנ"ה-תשנ"ז, נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני ועד רבני ליובאוויטש המתנהל על ידי חיים יהודה קרינסקי, ר' משה יהודה קוטלרסקי ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת תש"ע) גם הרבנים: אברהם יצחק שם טוב, נחמן סודאק, ישראל דערן, שלום דובער לויטין, שמואל קפלן ודניאל מוסקוביץ'. המרכז השני בראשות הרב שלום מענדל סימפסון, נתמך על-ידי בד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים[23].

זבל"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

עקב חילוקי דעות בין הרב חיים יהודה קרינסקי והרב ירחמיאל בנימין קליין, מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב משה יהודה קוטלרסקי ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת תש"ע על זבל"א במסגרת ועד רבני ליובאוויטש בו השתתפו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב משה בוגמילסקי והרב דוד משה ליברמן. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

בחודש אב תש"ע יצאה פסיקה זמנית[24] בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב זלמן אהרן גרוסבאום.

לאחר פטירת הרב קוטלרסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלויית הרב משה יהודה קוטלרסקי שנפטר ביום כ"ז אייר תשפ"ד, הוקראה צוואתו שביקש כי בנו יחליפו בתפקידו במרכז לענייני חינוך[25], אך הנהלת מרכז לענייני חינוך לא הגיבה לבקשה-צוואה ובראיון עם בנו הרב מנחם מנדל קוטלרסקי בתשרי תשפ"ה, הוגדרה העברת התפקיד מאב לבנו: "הרב מנחם מענדל נטל על עצמו את המשך מפעלי השליחות שהוביל אביו ב'מרכז לענייני חינוך"[26].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כאן לא מסכמים, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 6  •  חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]


בניין שבע מאות ושבעים
בנין המשולשים
כללי רכישה וחנוכת הבית · בדק הבית
קומה ראשונה קומת הכניסה · חדר המזכירות · חדר הרבי · הזאל הקטן · מרכז שידורי חב"ד · מרכז לעניני חינוך .
קומה שניה דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770 · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ
קומה שלישית ספריית ליובאוויטש · אוצר החסידים
הזאל הגדול בית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסת · קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770
תומכי תמימים המרכזית ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 · קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"ש
בנין המשרדים ועד להפצת שיחות · JEM · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים · מרכז 302
קונטרס בית רבינו שבבבל   •   תמונות 770   •   המספר 770

הערות שוליים

  1. ↑ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
  2. ↑ לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
  3. ↑ במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג מרכז ישיבות - תומכי תמימים ליובאוויטש וניהל סניף של אחי תמימים במקום.
  4. ↑ בחודש חשוון תש"ט.
  5. ↑ בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סימן רכ"ד
  6. ↑ בחודש אייר תש"ט.
  7. ↑ בשנת שי"ת.
  8. ↑ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
  9. ↑ על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
  10. ↑ עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
  11. ↑ בצורה נפרדת
  12. ↑ ראה עוד בתולדות חב"ד בארצות הברית פרק נז, ימי בראשית ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד
  13. ↑ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
  14. ↑ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
  15. ↑ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
  16. ↑ הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170
  17. ↑ נכון לשנת תשפ"ה.
  18. ↑ עד שאוחדה עם ספריית אגודת חסידי חב"ד בשנת תשמ"ח.
  19. ↑ צילום הצוואה.
  20. ↑ צילום הפסק
  21. ↑ על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.
  22. ↑ כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.
  23. ↑ בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו , הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן (ע' 8)
  24. ↑ צילום.
  25. ↑ הצוואה לשלוחים הוקראה: "עמדו לצד בני, שימלא מקומי"
  26. ↑ כפר חב"ד 2081 ע' 72
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מרכז_לעניני_חינוך&oldid=723088"