שלום דובער וולפא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(ניסוח)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(348 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרב וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב וולפא]]
{{דמות
'''הרב שלום דובער הלוי וולפא שיחי' ''', נולד בשנת [[תש"ח]] (1948). נכדו של הרב [[עזריאל זליג סלונים]].
| שם =הרב שלום דובער וולפא
| תמונה =הרב שלום דובער וולפא.jpg
| תאריך לידה =תש"ח
| מקום מגורים =[[ביתר עילית]]
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =מרבני חב"ד בארץ הקודש, ראש מכון הרמב"ם השלם
| תפקידים נוספים =יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]].


גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהוראת [[הרבי]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. נשוי ואב ל-11.
}}


בשנת [[תש"מ]] 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת [[תשמ"ב]] 1982 הוציא את הספר '[[שלום שלום ואין שלום]]' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.
==תולדות חיים==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולמד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].


הרב וולפא התפרסם בין השנים [[תשמ"ג]]- [[תשמ"ט]] במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של [[הרבי מלך המשיח]] לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".
על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]], ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.


בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] את ספריו "יחי המלך" ו"יחי המלך המשיח" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.
כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.


לאחר [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] המשיך הרב וולפא במגמה זו בהוציאו את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא משיח גם לאחר ג' בתמוז.
בשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].


פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז- ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".
בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור ב[[חסידות]] לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא [[גאולה ומשיח]] ונצחיותו של [[נשיא הדור]] וקיום הוראותיו של הרבי בנושא [[משיח]] ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".


הרב וולפא הוציא גם את הספר [[בין אור לחושך]] להסביר את שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.
== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. במלחמת [[חרבות ברזל]], הרב [[אלקנה שמוטקין]] מנהל [[ג'ם]] הוציא את דעת תורה במהדורה נוספת ובראיון לכפר חב"ד{{הערה|2044}} שיבח את הספר דעת תורה והמחבר הרב [[שלום בער וולפא]] ואף המליץ לכל אחד לקרוא הספר.


בשנת 2006 הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את [[מכון הרמב"ם השלם]]. בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.


==המאבק נגד ההתנתקות==
בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.


בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.
בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.


בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים כמו כן ניתנה האפשרות למשתתפים בגירוש לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשה נפשע זה (ובכך למנוע את פרסומם בחוברת, מהלך שגרם לרבים מהמגרשים להתחרט על המעשה ולהצהיר כי לא יחזרו עליו שוב!.
בעקבות ההתנתקות יזם את הקמת [[מוזיאון גוש קטיף]] בירושלים. במוזיאון מידע רב על ההתיישבות היהודית בחבל עזה מתקופות קדומות ועד ההתנתקות. מטרת הקמת המוזיאון היתה למנוע הישנות של נסיגה דומה בעתיד.


==מספריו==
בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.


*[[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]].  
ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.


*[[שלום שלום ואין שלום]].  
לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].


*[[גדולי תורה על החזרת שטחים]].  
במלחמת [[חרבות ברזל]], פירסם בבית משיח ובאינפו, מאמרים המצדיקים את המלחמה בהובלת ראש הממשלה.


*[[יחי המלך (ספר)]].  
=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
[[קובץ:מענה פרסום זהות משיח.png|100px|ממוזער|מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא]]
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".


*[[יחי המלך המשיח (ספר)]].  
בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}{{הערה|כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'}}. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.


*[[קבלת פני משיח צדקנו (ספר)]]
ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.


*[[הנסיון האחרון]]
בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.


*[[ספר סופר וסיפור]]
בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.


*[[פרדס שלום שער ההלכה]].
בשנת [[תשנ"ד]] כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.


*[[פרדס שלום שער החסידות]].
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.


*[[לקט שכחת הפאה]].
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].


*[[ותורה יבקשו מפיהו]].  
בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.


*[[יקם שערה לדממה]].  
=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].


*[[ידבר שלום]].  
בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת [[תש"פ]] הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.


*[[רודף ובא במחתרת]].
בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.


*[[ובערת הרע מקרבך]].
== ספריו ==
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת "חידושי" המ' דספר 'אבי עזרי'. (ניסן) [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]]. מהספר הודפסו שני תדפיסים: '''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. [[טבת]] [[תשמ"ח]] ו'''ובערת הרע מקרבך''' עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. [[ניסן]] [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קריית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שמונה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תש"פ]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.
}}


*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות]].
==משפחתו==
*אחיו הרב [[מנחם וולפא|מנחם מענדל חיים ברוך הלוי וולפא]] - שליח הרבי לעיר נתניה.
*בנו, הרב [[עזריאל זעליג וולפא (ביתר)]] - מחנך ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת חב"ד ביתר]].
*בנו, הרב [[צבי הירש וולפא]] - משלוחי הרבי בישוב [[עומר]].
*בנו, הרב [[יוסף גדליה וולפא]] - ביתר עילית.
*חתנו, ר' [[אהרון סלומון]], קרית מלאכי.
*חתנו, הרב [[נחמיה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ב[[בנגקוק]], [[תאילנד]].
*חתנו, הרב [[בנימין זאב גנדל]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
*חתנו, הרב [[דובער פרבר]] - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].
*חתנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]].
*חתנו, הרב [[יונתן שפיצר]] - שליח הרבי בשכונת מנחם בגין בצפת, ומנהל 'בית חב"ד מגן דוד אדום'.
*חתנו, הרב [[אברהם בקרמן]] - מנהל מכון חיה מושקא - [[מוסקבה]].
*חתנו, הרב [[מנחם פלמן]] - שליח הרבי לישוב [[עומר]].


*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות מנוקד]].
== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.


*[[בין אור לחושך]].
==קישורים חיצוניים==
[gushkatifmuseum.com אתר מוזיאון גוש קטיף] - (הרב וולפא היה בין מקימי האתר)
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
* [https://www.hageula.com/authors/76.htm כל הכתבות של הרב שלום דובער הלוי וולפא] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}
* מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/496613 פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר], ראיון ב[[שבועון בית משיח]] שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ {{בית משיח}} {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/view/25172.htm הערות על המצב: קודחים חור בספינה, ושואלים לאן נעלם הקב"ה?!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/19402.htm חוברת דרך אמונה בחרתי להורדה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/press/19411.htm לא נבחר בכם!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/23527.htm כבר 17 שנה לגירוש: כשחסידי חב"ד התכנסו לזעוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}


*[[שמן ששון מחבריך]] (שלשה כרכים).
[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1043249/ הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע"] {{שמע}} {{אינפו}}


*[[הרמב"ם השלם]] על הלכות שבת.  
;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/19412.htm הרב וולפא: אין במי לבחור, רק במלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/17550.htm שלימות הארץ • צפו: נאום הרב שלום דובער וולפא ב"התוועדות המרכזית"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1020922 כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף] (חשוון תשפ"ד) {{וידאו}} {{אינפו}}


{{ויקיפדיה}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ו]]
{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

גרסה אחרונה מ־11:20, 30 באוקטובר 2024

הרב שלום דובער וולפא
לידה תש"ח
מקום מגורים ביתר עילית
השתייכות חב"ד
תחומי עיסוק מרבני חב"ד בארץ הקודש, ראש מכון הרמב"ם השלם
תפקידים נוספים יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', המטה העולמי להצלת העם והארץ ומראשי הפעילים בחב"ד למען שלימות הארץ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא נולד בי"א באדר א' שנת תש"ח (1948) בירושלים לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' עזריאל זעליג סלונים) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד בתומכי תמימים כפר חב"ד ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' תשכ"ו בתומכי תמימים המרכזית 770.

על פי הוראת הרבי, עבר לאחר נישואיו להתגורר בקריית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד קריית גת, ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.

כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.

בשנת תשנ"ב תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה. בשנת תש"ע עבר לגור בביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא מקבל כוס של ברכה מהרבי

בשנת תש"מ (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. במלחמת חרבות ברזל, הרב אלקנה שמוטקין מנהל ג'ם הוציא את דעת תורה במהדורה נוספת ובראיון לכפר חב"ד[1] שיבח את הספר דעת תורה והמחבר הרב שלום בער וולפא ואף המליץ לכל אחד לקרוא הספר.


בשנת תשמ"ב (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "שלום שלום ואין שלום" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת תשנ"ח הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, בשנת תשס"ה עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות ההתנתקות יזם את הקמת מוזיאון גוש קטיף בירושלים. במוזיאון מידע רב על ההתיישבות היהודית בחבל עזה מתקופות קדומות ועד ההתנתקות. מטרת הקמת המוזיאון היתה למנוע הישנות של נסיגה דומה בעתיד.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

בחודש חשוון תשס"ט רשם יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט[2]. בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות אלי ישי.

במלחמת חרבות ברזל, פירסם בבית משיח ובאינפו, מאמרים המצדיקים את המלחמה בהובלת ראש הממשלה.

הרבי ופרסומו כמלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ט ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בשנת תשמ"ג החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת תשמ"ד והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים משה פיינשטיין וזלמן שמעון דבורקין וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, הרב חודקוב, שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח[3][4]. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: "פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו".

בי"א ניסן תנש"א קיבל הוראה מהרבי "בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח". לאחר אמירת השיחה הידועה ודבר מלכות תזריע מצורע שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח, פנה אליו אחד מחברי בית דין רבני חב"ד, ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם ידידים מבינים והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים[5]. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא בחשוון תשנ"ב בשם יחי המלך כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך[6].

בחורף תשנ"ב הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מי"ג אדר א' תשנ"ב "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה"[7]. אמנם מאידך, בט"ז אדר א' תשנ"ב, ענה הרבי לאנ"ש בלוד שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ' אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים[8] שחפצו לבטל את השיעור: "אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות"[9]. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת תשנ"ג כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב יהורם אולמן מאוסטרליה ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה[10]. כך גם להרב צבי גרינבלאט אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו[11].

בשנת תשנ"ד כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי[12].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה קליין מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי בד"ץ קראון הייטס. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת תשס"ט הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

ביתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת תש"פ הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת תש"ע כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות'
שער הספר לקט שכחת הפאה

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

[gushkatifmuseum.com אתר מוזיאון גוש קטיף] - (הרב וולפא היה בין מקימי האתר)

הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע" קובץ שמע

וידאו

כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף (חשוון תשפ"ד) קובץ וידאו

הערות שוליים

  1. ↑ 2044
  2. ↑ ראו לדוגמה תוצאות האמת בכפר חב"ד, יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר חב"ד אינפו
  3. ↑ "לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה".
  4. ↑ כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'
  5. ↑ "באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון".
  6. ↑ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר ראיון עם הרב שלום דוב וולפא בעיתון בית משיח, שהתפרסם ב.
  7. ↑ חשבונו של עולם, עמ' 143.
  8. ↑ כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"
  9. ↑ קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד (ע' 41)
  10. ↑ יומן כסלו תשנ"ג.
  11. ↑ יומן 770 בית משיח
  12. ↑ מבשר טוב, עמ' ע"ו.
  13. ↑ סקירה על הספר
  14. ↑ לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_דובער_וולפא&oldid=718573"