ישראל ברוך בוטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(אחידות) |
חיים יהודה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (78 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ישראל ברוך בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן]] | [[קובץ:ישראל ברוך בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן]] | ||
הרב '''ישראל ברוך בוטמן''' ([[ז' אלול]] [[תשי"ח]] - [[ו' אדר ב']] [[תשע"ד]]) היה שליח הרבי, מנהל מוסדות חב"ד ב[[נהריה]], יו"ר [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
הרב '''ישראל ברוך בוטמן''' ([[תשי"ח]]-[[תשע"ד]]) | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:בוטמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן (במרכז) בכנס של 'הרשת'. מימין: הרב [[נפתלי רוט]]. משמאל: ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]].]] | |||
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ז' אלול]] [[תשי"ח]] לאביו ר' [[שלום דובער בוטמן]] ולאמו מרת דבורה, מראשי [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. | נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ז' אלול]] [[תשי"ח]] לאביו ר' [[שלום דובער בוטמן]] ולאמו מרת דבורה, מראשי [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. | ||
בהיותו בגיל עשר | בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], למד ב[[כולל]] כשנה. בחורף [[תשמ"ב]] פנה ל[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ליושב הראש הרב [[ישראל לייבוב]], למצוא לו מקום ל[[שליחות]]. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב [[נחום כהן]], ובחר ב[[נהריה]], ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר. | ||
הוא הגיע לעיר בקיץ [[תשמ"ב]] והתקבל בצורה צוננת{{ | הוא הגיע לעיר בקיץ [[תשמ"ב]] והתקבל בצורה צוננת{{הערה|עדותו ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]]}}, אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ. | ||
בשנת | בשנת תשד"מ כתב לרבי בעגמ"נ אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו' וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח". | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשמ"ו]] פתח בעיר [[כולל אברכים]], בחסותו של רב העיר, הרב [[דוד חי אבוחצירא]]. | ||
וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!}} | בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|1=במכתב מתאריך [[כ' בטבת]]: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80679 תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!].}} פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב [[נפתלי שפרינגר]] והרב [[ברוך וילהלם]], תחת הכותרת "{{קישור אם קיים|ברוך הבא מלך המשיח}}" {{ציטוטון|אנו פעילי [[בית חב"ד]] - נהריה, שלוחי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', ומתוך שירה וזמרה. וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!}} | ||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
בשנת [[תשנ"ו]], לאחר פטירת הרב [[מאיר פריימן]], פנו אליו הרב [[דוד חנזין]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו. | בשנת [[תשנ"ו]], לאחר פטירת הרב [[מאיר פריימן]], פנו אליו הרב [[דוד חנזין]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
בשנת [[תשס"ד]] מינו אותו חלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת [[תשע"ג]]. | בשנת [[תשס"ד]] מינו אותו חלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת [[תשע"ג]]. | ||
בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים | בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מדי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה. | ||
הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר. | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
בתחילת [[חודש אדר ב']] [[תשע"ד]] עבר התקף לב קשה, ואושפז ב[[בית הרפואה]]. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'{{הערה|משמעות השם 'אלטער' ב[[אידיש]] הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.}}. ב | בתחילת [[חודש אדר ב']] [[תשע"ד]] עבר התקף לב קשה, ואושפז ב[[בית הרפואה]]. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'{{הערה|משמעות השם 'אלטער' ב[[אידיש]] הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.}}. בשבת, ב-2 לפנות בוקר [[פרשת ויקרא]], [[ו' באדר שני]] נפטר, ונטמן למחרת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | ||
הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סבו הדגול המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]]), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא. | |||
פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], ושל הרב [[מוטי גל]], גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון [[נפש]] פנימי. | |||
[[קובץ:ספר ישראל בוטמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר זכרון]] | |||
כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי. | כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי. | ||
לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר". | |||
כממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]]. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. | שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. במשך השנים זכו לקבל ברכות מהרבי לכך, וכמו כן ביקשה בשבילם ידידה-שליחה שנסעה אל [[הרבי]], כשעברה ב[[חלוקת דולרים]] ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה שלושה דולרים, וכעבור שנים רבות (18 שנים מאז נשואיהם) התקיימה ברכתו של הרבי ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. (שלוש לידות. שכן האחרונים תאומים). | ||
*בנו, הרב חיים עוזר בוטמן. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''איש העקרונות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 63 | |||
*'''ישראליק אשר בך אתפאר''' - ('סיפור חייו ופועלו של השליח הרב ישראל בוטמן') - בהוצאת [[משה מרינובסקי]] ומשפחת בוטמן. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2521148/jewish/Rabbi-Yisroel-Butman-55-Emissary-and-Educator-on-National-Level-in-Israel.htm שליח ומחנך ברמה הלאומית בישראל]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
* [https://col.org.il/news/109633 נאומו של הרב בוטמן בכנס הארצי של הרשת] באתר [[חב"ד און ליין]]. {{COL} | |||
*שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/11/949735529869.html שליח רב אנפין]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 919 {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | |||
*[https://col.org.il/news/109644 האחים בוטמן מדברים על האח] {{COL}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3845 ידידים מספרים על הרב בוטמן] {{אינפו}} {{וידאו}}{{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | |||
* [http://chabad.info/news/הרב-בוטמן-תפקידו-של-שליח-לפרסם-את-נבואת/ הרב בוטמן: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[מאיר פריימן]]|הבא= | {{סדרה|הקודם=[[מאיר פריימן]]|הבא= [[אליהו קריצ'בסקי]] |רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשע"ד]]}} | ||
{{מיון רגיל:בוטמן ישראל ברוך}} | {{מיון רגיל:בוטמן ישראל ברוך}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | ||
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]] | [[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:קבוצה תשל"ט]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | [[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנהריה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:25, 18 באוקטובר 2024
הרב ישראל ברוך בוטמן (ז' אלול תשי"ח - ו' אדר ב' תשע"ד) היה שליח הרבי, מנהל מוסדות חב"ד בנהריה, יו"ר רשת אוהלי יוסף יצחק וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בארצות הברית בז' אלול תשי"ח לאביו ר' שלום דובער בוטמן ולאמו מרת דבורה, מראשי נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש.
בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו לארץ הקודש והתיישבו בתל אביב, ובצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי, למד בכולל כשנה. בחורף תשמ"ב פנה לצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, ליושב הראש הרב ישראל לייבוב, למצוא לו מקום לשליחות. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב נחום כהן, ובחר בנהריה, ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.
הוא הגיע לעיר בקיץ תשמ"ב והתקבל בצורה צוננת[1], אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.
בשנת תשד"מ כתב לרבי בעגמ"נ אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו' וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח".
בשנת תשמ"ו פתח בעיר כולל אברכים, בחסותו של רב העיר, הרב דוד חי אבוחצירא.
בשנת תשנ"ג[2] פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב נפתלי שפרינגר והרב ברוך וילהלם, תחת הכותרת "ברוך הבא מלך המשיח" "אנו פעילי בית חב"ד - נהריה, שלוחי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ומתוך שירה וזמרה. וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!"
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
בשנת תשנ"ו, לאחר פטירת הרב מאיר פריימן, פנו אליו הרב דוד חנזין, יו"ר רשת אהלי יוסף יצחק, והרב יוסף יצחק אהרונוב שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.
בשנת תשס"ד מינו אותו חלק מחברי בית דין רבני חב"ד לחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת תשע"ג.
בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מדי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.
הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת חודש אדר ב' תשע"ד עבר התקף לב קשה, ואושפז בבית הרפואה. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'[3]. בשבת, ב-2 לפנות בוקר פרשת ויקרא, ו' באדר שני נפטר, ונטמן למחרת בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סבו הדגול המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא.
פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב דניאל יצחק מוסקוביץ' וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, ושל הרב מוטי גל, גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון נפש פנימי.
כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש על קיום כנס התעוררות כלל ארצי.
לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר".
כממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב אליהו קריצ'בסקי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. במשך השנים זכו לקבל ברכות מהרבי לכך, וכמו כן ביקשה בשבילם ידידה-שליחה שנסעה אל הרבי, כשעברה בחלוקת דולרים ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה שלושה דולרים, וכעבור שנים רבות (18 שנים מאז נשואיהם) התקיימה ברכתו של הרבי ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. (שלוש לידות. שכן האחרונים תאומים).
- בנו, הרב חיים עוזר בוטמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איש העקרונות, שבועון כפר חב"ד גליון 1847 עמוד 63
- ישראליק אשר בך אתפאר - ('סיפור חייו ופועלו של השליח הרב ישראל בוטמן') - בהוצאת משה מרינובסקי ומשפחת בוטמן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שליח ומחנך ברמה הלאומית בישראל
(אנגלית) - נאומו של הרב בוטמן בכנס הארצי של הרשת באתר חב"ד און ליין. {{COL}
- שניאור זלמן לוין, שליח רב אנפין, שבועון בית משיח גליון 919
(הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג) - האחים בוטמן מדברים על האח
- ידידים מספרים על הרב בוטמן
(הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג) - הרב בוטמן: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה
הערות שוליים
- ↑ עדותו בשבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשמ"ו
- ↑ במכתב מתאריך כ' בטבת: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!.
- ↑ משמעות השם 'אלטער' באידיש הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.
| הקודם: מאיר פריימן |
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק תשנ"ו - תשע"ד |
הבא: אליהו קריצ'בסקי |