שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:10, 19 בדצמבר 2024

שאול דובער זיסלין

לידה	תרמ"א
פטירה	י"ב סיוון תשכ"ד
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א - י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.

למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים^[1], בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.

בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.

משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.

בז' סיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.

נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.

בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס^[2] בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.

פטירתו ועזבונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים^[3], שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה
תמליל התוועדות הרב זיסליו, י"ט כסלו בתל אביב, שבועון בית משיח 1439

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קונטרס רמ"ח אותיות, להערכת יהושע מונדשיין (כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
כ. מאירוביץ', התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים אתר שטורעם כסלו תשע"ד
י.ד. לבנון, למה אנחנו לומדים באידיש? אתר שטורעם אדר תשס"ו
שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים עיתון בית משיח סיוון תשע"ז
אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח
הבריחה מזעבין לליובאוויטש - מזכרונות הרב זיסלין, בטאון חב"ד, חוברת ו' (שטורעם נט).
אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של משפיע חב"די שבועון בית משיח גליון 993 עמוד 42
שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים שבועון בית משיח סיון תשע"ז
מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב, באתר בית המכירות קדם
"מזקני הרבנים בא"י": הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין

הקודם:
-

יושב ראש אגו"ח
תש"א - תשכ"ד

הבא:
חיים אליעזר קרסיק

הערות שוליים

↑ והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
↑ ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.
↑ ספר "עבד מלך" עמוד 343.

[1] והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

[2] ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.

[3] ספר "עבד מלך" עמוד 343.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שאול בער זיסלין]]
+{{דמות
-הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
+|שם=שאול דובער זיסלין
+|תמונה=Zislin, Shaiel Ber 03.jpg
+|תאריך לידה=[[תרמ"א]]
+|תאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]
+|תפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
+}}
+הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]] - [[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
-==תולדות חייו==
+==תולדות חיים==
-נולד בעיירה קריסלבה שב[[לטביה]], בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות. עשרות מתלמידי התמימים היו ממושפעיו. יחסם אליו היה כיחס של תלמיד לרבו. גם עשרות שנים אחרי שלימדם התייחסו אליו ביראה ממש.
+נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
-בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
+למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאוויטש]] יחד עם הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[ה'תשל"ג]] בשישה כרכים, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[בטאון חב"ד]].
-ה[[מקווה]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.
+בשנת [[תר"ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
-כיהן כחבר [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפו]], ובערך משנת [[תש"א]] מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסויימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
+משנת [[תרע"ז]] שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר [[אורשה]].
-לשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקים, היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרון.
+ב[[ז' סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
-היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.
+היה ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בתקופה הראשונה להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.
-נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות [[חב"ד]] בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
+נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
-נחשב בקרב חסידי חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול ב[[חסידות]], ומכל העולם הריצו אליו שאלות.
+בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
-שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסלו [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
+===פטירתו ועזבונו===
+נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
-נפטר במרכז הרפואי איכילוב, בליל שבת קודש פרשת נשא, אור ל[[י"ב בסיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים.
+לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
-הותיר אחריו את רעייתו הרבנית, בתו, חתנו, נכדיו וניניו.
+==משפחתו==
+היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
-בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קויימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו התואר "הר"ר" ותו לא.
-במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה.
-ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קרית שאול.
-ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה:
-{{ציטוט| תוכן=אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין שנתבקש לישיבה של מעלה.|מרכאות=כן}}
-==משפחתו==
+==לקריאה נוספת==
-{{פסקה חסרה}}
+* '''אוצר החסידים - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]
+* הרב [[יואל כהן]] '''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה
+* תמליל התוועדות הרב זיסליו, י"ט כסלו בתל אביב, [[שבועון בית משיח]] 1439
 ==קישורים חיצוניים==
+* קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&pgnum=1 רמ"ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=238 כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
+* כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67384 התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע"ד
+* [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס"ו
+* שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע"ז
+* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
 *[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב"ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).
-{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
+*'''[http://www.scribd.com/doc/287936930/993 אגרת המשפיע]''' מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של [[משפיע]] חב"די {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 993 עמוד 42
+*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע"ז
+*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם
+*[https://col.org.il/news/141622 "מזקני הרבנים בא"י": הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין{{col}}]
+{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:זיסלין, שאול דובער}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
+[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]