הבדלים בין גרסאות בדף "ניסן הורביץ"
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''ניסן הורביץ''' היה משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים העתיקה, ואחד מדמויות ההוד בקהילת ח...") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''ניסן הורביץ''' היה משפיע | + | [[קובץ:בהעיו.jpg|שמאל|הרב ניסן הורביץ]] |
| + | הרב '''ניסן הורביץ''' היה [[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] ב[[ירושלים]], ואחד מדמויות ההוד בקהילת חב"ד בעיר. | ||
| − | ==תולדות | + | ==תולדות חיים== |
| − | נולד בסביבות שנת [[תרנ"ג]] | + | נולד בסביבות שנת [[תרנ"ג]] ב[[רוסיה]] הלבנה, ובהגיעו לגיל ישיבה שלחו אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. |
מכיון שהוא הקדיש את עצמו ל[[עבודת התפילה]] ולא הגיע כלל לסדרי הישיבה, נאלצה הנהלת הישיבה להודיע לו כי הוא אינו יכול להימנות יותר עם תלמידיה, ומעתה ואילך לא יוכל לאכול עם תלמידי הישיבה. למרות זאת, נשאר ב[[ליובאוויטש]] ועסק בעבודת התפילה בבית המדרש הגדול שבעיר. | מכיון שהוא הקדיש את עצמו ל[[עבודת התפילה]] ולא הגיע כלל לסדרי הישיבה, נאלצה הנהלת הישיבה להודיע לו כי הוא אינו יכול להימנות יותר עם תלמידיה, ומעתה ואילך לא יוכל לאכול עם תלמידי הישיבה. למרות זאת, נשאר ב[[ליובאוויטש]] ועסק בעבודת התפילה בבית המדרש הגדול שבעיר. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
עם הקמתה של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] בשנת [[תרע"א]], נבחר ונשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] להימנות על קבוצת התלמידים הראשונה שהיוו את הבסיס להקמתה{{הערה|כך מופיע ב"אנשים של צורה" אדר תשס"ו, בשונה מהמסורת שעל הקבוצה שנשלחה לייסד את הישיבה נמנו שבעה בחורים בלבד.}}. משהגיע לחברון, נבחר על ידי הנהלת הישיבה לשמש כ[[משפיע]], והוא החל ללמד חסידות את שאר התלמידים. | עם הקמתה של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] בשנת [[תרע"א]], נבחר ונשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] להימנות על קבוצת התלמידים הראשונה שהיוו את הבסיס להקמתה{{הערה|כך מופיע ב"אנשים של צורה" אדר תשס"ו, בשונה מהמסורת שעל הקבוצה שנשלחה לייסד את הישיבה נמנו שבעה בחורים בלבד.}}. משהגיע לחברון, נבחר על ידי הנהלת הישיבה לשמש כ[[משפיע]], והוא החל ללמד חסידות את שאר התלמידים. | ||
| − | לאחר נישואיו קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], ובהמשך החל לשמש | + | לאחר נישואיו קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], ובהמשך החל לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] בעיר בשעות הערב, כשבמקביל הוא מקדיש את יומו לעיסוק בעבודת התפילה. |
| − | תפילתו | + | תפילתו שהייתה נאמרת במתיקות מיוחדת, משכה רבים לבית המדרש של חסידי חב"ד בו התפלל, ועל פי השמועה, כאשר עברה הישיבה באופן זמני ללמוד בהיכל [[בית הכנסת]] היו כל התלמידים ומוסרי השיעורים מרותקים לשמוע את תפילתו והדבר הפריע לתלמידים ללמוד, ובעקבות כך עברה הישיבה למקום זמני אחר. |
| − | בנוסף לתפקידיו בישיבה, היה אחד מהמשפיעים הראשיים של קהילת חב"ד בירושלים, והיה חוזר בקביעות מאמר חסידות בעת [[ | + | בנוסף לתפקידיו בישיבה, היה אחד מהמשפיעים הראשיים של קהילת חב"ד בירושלים, והיה חוזר בקביעות מאמר חסידות בעת [[סעודה שלישית]], ומוסר שיעורי [[תניא]] בבית הכנסת. |
| + | |||
| + | בכל ימי חייו, הקפיד שלא לדבר בשבת דיבורי רשות כלל, ואף כאשר ביקר בארץ [[הרש"ג]] חתנו של אדמו"ר הריי"צ, נמנע מלדבר עמו במשך כל השבת ולא חרג ממנהגו. | ||
לאחר שעברו שנים רבות מנישואיו והתברר אצל כל הרופאים שהוא וזוגתו לא יוכלו ללדת ילדים, סירב חמיו שבתו תתגרש ממנו, באומרו: "חבל לי לאבד מרגלית זו". | לאחר שעברו שנים רבות מנישואיו והתברר אצל כל הרופאים שהוא וזוגתו לא יוכלו ללדת ילדים, סירב חמיו שבתו תתגרש ממנו, באומרו: "חבל לי לאבד מרגלית זו". | ||
| − | עם | + | עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], היה אחד הדוברים הראשיים באסיפה שקיימו זקני החסידים בירושלים, והיה זה שטען שצריכים לקבל את נשיאותו של הרבי ולכתוב אליו [[כתב התקשרות]]. |
במשך כל ימי חייו סבל ייסורים רבים. רעייתו נפטרה לפניו, אך הדבר לא השפיע על עיסוקו בעבודת התפילה ולימוד החסידות, ותלמידיו הופתעו שהוא דיבר איתם על עניני חסידות כאשר באו לנחמו. | במשך כל ימי חייו סבל ייסורים רבים. רעייתו נפטרה לפניו, אך הדבר לא השפיע על עיסוקו בעבודת התפילה ולימוד החסידות, ותלמידיו הופתעו שהוא דיבר איתם על עניני חסידות כאשר באו לנחמו. | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27527& אנשים של צורה]''', [[תשורה]] | + | *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27527& אנשים של צורה]''', [[תשורה]] מנישואי משפחת וילהלם אדר תשס"ו, עמוד 35 |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הורביץ, ניסן}} | {{מיון רגיל:הורביץ, ניסן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] |
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ז]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:05, 12 בספטמבר 2023
הרב ניסן הורביץ היה משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים, ואחד מדמויות ההוד בקהילת חב"ד בעיר.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בסביבות שנת תרנ"ג ברוסיה הלבנה, ובהגיעו לגיל ישיבה שלחו אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
מכיון שהוא הקדיש את עצמו לעבודת התפילה ולא הגיע כלל לסדרי הישיבה, נאלצה הנהלת הישיבה להודיע לו כי הוא אינו יכול להימנות יותר עם תלמידיה, ומעתה ואילך לא יוכל לאכול עם תלמידי הישיבה. למרות זאת, נשאר בליובאוויטש ועסק בעבודת התפילה בבית המדרש הגדול שבעיר.
עם הקמתה של ישיבת תורת אמת בחברון בשנת תרע"א, נבחר ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב להימנות על קבוצת התלמידים הראשונה שהיוו את הבסיס להקמתה[1]. משהגיע לחברון, נבחר על ידי הנהלת הישיבה לשמש כמשפיע, והוא החל ללמד חסידות את שאר התלמידים.
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים, ובהמשך החל לשמש כמשפיע בישיבת 'צמח צדק' בעיר בשעות הערב, כשבמקביל הוא מקדיש את יומו לעיסוק בעבודת התפילה.
תפילתו שהייתה נאמרת במתיקות מיוחדת, משכה רבים לבית המדרש של חסידי חב"ד בו התפלל, ועל פי השמועה, כאשר עברה הישיבה באופן זמני ללמוד בהיכל בית הכנסת היו כל התלמידים ומוסרי השיעורים מרותקים לשמוע את תפילתו והדבר הפריע לתלמידים ללמוד, ובעקבות כך עברה הישיבה למקום זמני אחר.
בנוסף לתפקידיו בישיבה, היה אחד מהמשפיעים הראשיים של קהילת חב"ד בירושלים, והיה חוזר בקביעות מאמר חסידות בעת סעודה שלישית, ומוסר שיעורי תניא בבית הכנסת.
בכל ימי חייו, הקפיד שלא לדבר בשבת דיבורי רשות כלל, ואף כאשר ביקר בארץ הרש"ג חתנו של אדמו"ר הריי"צ, נמנע מלדבר עמו במשך כל השבת ולא חרג ממנהגו.
לאחר שעברו שנים רבות מנישואיו והתברר אצל כל הרופאים שהוא וזוגתו לא יוכלו ללדת ילדים, סירב חמיו שבתו תתגרש ממנו, באומרו: "חבל לי לאבד מרגלית זו".
עם הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, היה אחד הדוברים הראשיים באסיפה שקיימו זקני החסידים בירושלים, והיה זה שטען שצריכים לקבל את נשיאותו של הרבי ולכתוב אליו כתב התקשרות.
במשך כל ימי חייו סבל ייסורים רבים. רעייתו נפטרה לפניו, אך הדבר לא השפיע על עיסוקו בעבודת התפילה ולימוד החסידות, ותלמידיו הופתעו שהוא דיבר איתם על עניני חסידות כאשר באו לנחמו.
הוא עצמו, נפטר בכ"ה אדר שני תשכ"ז.
תלמידו[עריכה]
- הרב שמעון פרידמן (שמעון הצדיק).
לקריאה נוספת[עריכה]
- אנשים של צורה, תשורה מנישואי משפחת וילהלם אדר תשס"ו, עמוד 35
הערות שוליים
- ↑ כך מופיע ב"אנשים של צורה" אדר תשס"ו, בשונה מהמסורת שעל הקבוצה שנשלחה לייסד את הישיבה נמנו שבעה בחורים בלבד.
