אגרת הקודש - סימן כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (חלוקה בוט העביר את הדף אגרת הקודש - סעיף כ"ג לשם אגרת הקודש - סימן כ"ג: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''אגרת הקודש כ"ג - בגזירת עירין''' | |||
==מבוא | ==מבוא== | ||
אגרת זו מעלה על נס מצד אחד את גודל החיוב, הזכות והמעלה של לימוד ברבים, ומצד שני את גודל חומרתם של [[דברים בטלים]] '''לפני''' התפילה או '''אחריה'''{{הערה|באגרת זו לא מדובר '''כלל''' על דיבורים '''באמצע''' התפילה, ויתבאר [[אגרת הקודש - סעיף כ"ד|באגרת הבאה]].}}. | |||
{{ | |||
== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ג}}}} | |||
== | ==סיכום== | ||
'''בתחילת''' האגרת מפליא הרבי את גודל מעלת ה[[לימוד התורה#לימוד ברבים|לימוד ברבים]] הממשיך את '''[[שכינה#השראת השכינה|השראת השכינה]]''' על פני לימוד התורה ביחיד שקבוע לו '''שכר''' בלבד. | |||
ההבדל בין שכר להשראת השכינה: | |||
* '''שכר''' הוא התפעלות הלב בשעת התפילה, ותענוג באלוקות. | |||
* '''השראת שכינה''' הוא גילוי כה נעלה עד שלא ניתן להשיגו (אלא רק ב[[גן עדן]], אך למרות זאת הוא מסייע [[עבודת התפילה|בעבודת ה']]). | |||
'''בהמשך''' למעלת הלימוד ברבים מוסברת החומרה שבדברים בטלים '''לפני''' התפילה או '''אחריה'''{{הערה|שמעכב את הגאולה, דוחק את השכינה ומבזה אותה}}, ועל כן: '''בימות החול''' יש ללמוד בין מנחה לערבית ברבים "[[עין יעקב]]"{{הערה|שגנוזים בו סודות התורה, ומכפר עוונות, וכולל הדרכות פשוטות בעבודת ה' ובהנהגות העולם.}}, '''ובשבתות''' הלכות שבת. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | '''ומסיים''' בזירוז '''ואזהרה חמורה''', שבשעה שקבע הציבור לימוד ברבים '''אסור''' ללמוד בבית הכנסת דבר אחר. | ||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[שכינה#השראת השכינה]] | |||
*[[שכר מצווה]] | |||
*[[דברים בטלים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://abc770.org/article_node_4792/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף כ"ד|פרק כ"ד]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:16, 25 ביולי 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש כ"ג - בגזירת עירין
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת זו מעלה על נס מצד אחד את גודל החיוב, הזכות והמעלה של לימוד ברבים, ומצד שני את גודל חומרתם של דברים בטלים לפני התפילה או אחריה[1].
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת כ"ג |
|---|
| כג בגזירת עירין פתגמא ומאמר קדישין חכמי המשנה ע"ה ששנו במשנתם עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם כי זה כל האדם ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעולם הזה לצורך עליה זו אשר אין עליה למעלה הימנה כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים והשמים ושמי השמים לא יכלכלו אימתה. תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל כמ"ש כי אני ה' שוכן בתוך בנ"י על ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא כמ"ש רז"ל אתיא תוך תוך כו' ועל זה נאמר בקרבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ומשום הכי נמי אצטריך להו לרז"ל למילף מקרא מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו' ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת שכר בלבד ליחיד לפי ערכו לפי [נ"א ולפי] ערך המרובים אבל לענין השראת קדושת הקב"ה אין לו ערך אליהם כלל וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע. כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש ולכן נקראת התורה אור שנאמר עוטה אור כשלמה והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה וע"כ יתפעל לב מבקשי ה' בשעת התפלה וכיוצא בה כי בו ישמח לבם ויגיל אף גילת ורנן ותתענג נפשם בנועם ה' [נ"א על ה'] ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה בה. אבל ההשראה היא הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כ"א מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה כמו שאמרו חז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא כלומר עליהם מלמעלה כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו כלומר כי נועם ה' אשר הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב"ה כולא חד יתכונן וישרה עלינו מלמעלה להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו וע"כ אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות והעריבות מנועם ה' וזיו השכינה בלי גבול ותכלית אשר מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא. ועל זה ארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי אי אפשר לעולם להשיגו כי אם בהתפשטות הנפש מהגוף ואף גם זאת על דרך החסד כמ"ש ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וכמו שארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים כו'. משא"כ במלאכים כמו ששמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי וע"כ רע בעיני המעשה אשר נעשה תחת השמש בכלל ובפרט בין אחיי ורעיי הנגשים אל ה' הגשה זו תפלה ואחר התפלה או לפניה נעשה מושב לצים ר"ל כמו שארז"ל שנים שיושבין ואין ביניהם ד"ת כו' ואם נעשה מושב לצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן ואם אמרו רז"ל על העובר עבירה בסתר שדוחק רגלי השכינה ח"ו העובר עבירה ברבים דוחק כל שיעור קומה של יוצר בראשית כביכול כמ"ש רז"ל אין אני והוא וכו' אלא שמלך אסור ברהטים כו'. אבל ווי למאן דדחקין לשכינתא כד יוקים לה קודשא ברוך הוא ויימא לה התנערי מעפר קומי וגו' ועל תלת מילין מתעכבי ישראל בגלותא על דדחקין לשכינתא ועל דעבדין קלנא בשכינתא וכו' כמ"ש בזוהר הקדוש. על כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו הרעה הגדולה הזאת ותנו כבוד לה' א-להיכם בטרם יחשך דהיינו בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר עין יעקב שרוב סודות התורה גנוזין בה ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל והנגלות שבה הן דרכי ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא וכידוע לכל חכמי לב וגם ללמוד מעט בשולחן ערוך אורח חיים הלכות הצריכות לכל אדם ועל זה אמרו רז"ל כל השונה הלכות בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י ז"ל שם ובשבת קדש בעלות המנחה יעסקו בהל' שבת כי הלכתא רבתא לשבתא ובקל יכול האדם ליכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה ושגגת תלמוד עולה זדון ח"ו ואצ"ל באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא וחמורים ד"ס יותר מד"ת כמ"ש רז"ל שכל העובר על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפילת ערבית וכה"ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור אפילו ללמוד ענין אחר כ"א בדבר שהציבור עסוקין בו ואצ"ל שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו כו' כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה. כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור בו' ושומע לי ישכון בטח ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח אמן כן יהי רצון: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת האגרת מפליא הרבי את גודל מעלת הלימוד ברבים הממשיך את השראת השכינה על פני לימוד התורה ביחיד שקבוע לו שכר בלבד. ההבדל בין שכר להשראת השכינה:
- שכר הוא התפעלות הלב בשעת התפילה, ותענוג באלוקות.
- השראת שכינה הוא גילוי כה נעלה עד שלא ניתן להשיגו (אלא רק בגן עדן, אך למרות זאת הוא מסייע בעבודת ה').
בהמשך למעלת הלימוד ברבים מוסברת החומרה שבדברים בטלים לפני התפילה או אחריה[2], ועל כן: בימות החול יש ללמוד בין מנחה לערבית ברבים "עין יעקב"[3], ובשבתות הלכות שבת.
ומסיים בזירוז ואזהרה חמורה, שבשעה שקבע הציבור לימוד ברבים אסור ללמוד בבית הכנסת דבר אחר.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף.
| הקודם: פרק כ"ב |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק כ"ד |
הערות שוליים
- ↑ באגרת זו לא מדובר כלל על דיבורים באמצע התפילה, ויתבאר באגרת הבאה.
- ↑ שמעכב את הגאולה, דוחק את השכינה ומבזה אותה
- ↑ שגנוזים בו סודות התורה, ומכפר עוונות, וכולל הדרכות פשוטות בעבודת ה' ובהנהגות העולם.