אהבת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (73 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]]]] | |||
[[קובץ:איור ואהבת .jpg|ממוזער|'ואהבת לרעך כמוך'. איור המחשה מאת שלום פייגין]] | |||
'''אהבת ישראל''' היא [[מצוות עשה]]{{הערה|סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.}}, לאהוב כל אדם מ[[עם ישראל|ישראל]], מקורה בתורה הוא בפסוק{{הערה|דברים לג, ד.}} "[[ואהבת לרעך כמוך]]". | |||
בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם [[הלל הזקן]]{{הערה|שבת לא, א.}}. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר [[רבי עקיבא]]{{הערה|ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.}} "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", | |||
אף ב[[תורת החסידות]] מהוה הענין של '''אהבת ישראל''' כאחד היסודות המרכזיים ב[[עבודת ה']]. | |||
==אהבת חינם== | |||
מצות אהבת חינם היא מצוה לאהוב כל יהודי באשר הוא. אפילו יהודי הנמצא בקצווי תבל ומעולם לא ראה אותו. אהבת ישראל אמיתית היא כשאוהבים רשע גמור כמו שאוהבים צדיק גמור. כשם שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, כך יבנה בית המקדש השלישי על ידי אהבת חינם לכל יהודי. | |||
== | ==בתורת החסידות== | ||
ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון [[שכל]] ו[[מדות טובות]] כ"א מצד שהוא ישראל{{הערה|סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"פ תבא תש"ה. - כי ג' האהבות (אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת התורה) הם מצד ה'''עצם'''.}} ואהבה זו הוא מצד הנשמה. | |||
אהבה זו צריכה להיות אהבה עצמית, '''כמוך''', כפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כך צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, 435 (מיוסד על פרק ל"ב בתניא).}}. | |||
יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו ה[[יסורים]]. וזהו הפירוש האמיתי ב"ואהבת לרעך כמוך" שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.{{הערה|לקו"ד (כרך ד) עמ' 1410.}} | |||
מעשה המצווה בו נצטווינו, הוא [[התבוננות]] ב[[שכל|ו]] בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל ב[[לב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד תכו. התוועדויות תשמ"ו חלק ב' עמוד 664. וראה [https://drive.google.com/file/d/1ApEVpzz9PiClK6Yfo0iw8gtnnn3lAZk3/view לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם].}}. אלא ש[[התבוננות]] זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה מ[[שכל]]{{הערה|לקוטי שיחות שם עמ' 300.}} מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו. | |||
===הטעמים לעצמיות אהבת ישראל=== | |||
====• אהבת ישראל היא אהבת ה':==== | |||
מאחר וכל יהודי הוא בן של [[הקב"ה]] כמוזכר בפסוק{{הערה|דברים יד, א.}} "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של [[הקב"ה]] וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא.}} מצד זה שכל יהודי יש בו [[נפש אלוקית]] שהוא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים]], פרק ב}} ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"{{הערה|מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"ו) ובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. ובפ' חיי שרה כב, ד מפירוש היעבץ לאבות פ"ד מ"ב: התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.}} | |||
מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית ל'''הקב"ה''' ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי. | |||
====• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:==== | |||
כל [[עם ישראל]] כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת [[אדם הראשון]] וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו{{הערה|לקו"ש שם. - והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"ז, כי בכל החלקים הוא אותו עצם ממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).}} ובמה שאוהב יהודי אחר, אי"ז כאוהב את הזולת כ"א כאוהב את עצמו. | |||
" | ===מהותה בעבודת האדם=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]]}} | |||
{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה[[תפילה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}} | |||
בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.}} "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]{{הערה|פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש. | |||
===אהבה ליהודי חוטא=== | |||
בנוגע ליהודי ש[[חטא]] אשר עליו נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|ראה פסחים, קיג, ב. ערכין, טז, א}} "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"}} ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}. | |||
==אהבת ישראל כיום== | ==אהבת ישראל כיום== | ||
בשנת [[תנש"א]] | בשנת [[תנש"א]] ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי{{הערה|[[התוועדות]] שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.[[ספר השיחות]] תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719}}, דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני '''שסיבת ה[[גלות]] תוקנה כבר (!)'''. אהבת ישראל כיום היא מצד [[ניצוץ משיח]] הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מה[[גאולה]] האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ [[משיח]] שבכל אחד ואחד. | ||
יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם הצביע הרבי בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת [[הפצת המעיינות]], סיום מלחמת [[חיילי בית דוד]], סיום [[צחצוח הכפתורים]], סיום עבודת ה[[תשובה]] הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת [[בירור הניצוצות]]. | יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם [[בשורת הגאולה|הצביע הרבי]] בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת [[הפצת המעיינות]], סיום מלחמת [[חיילי בית דוד]], סיום [[צחצוח הכפתורים]], סיום עבודת ה[[תשובה]] הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת [[בירור הניצוצות]]. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 46: | שורה 44: | ||
* [[קונטרס אהבת ישראל]] | * [[קונטרס אהבת ישראל]] | ||
==קישורים | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38 | |||
*'''להבין עניין אהבת ישראל''', נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* אדמו"ר [[הצמח צדק]], '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/10/index.htm מצות אהבת ישראל]''', מתוך הספר דרך מצוותך, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד | * אדמו"ר [[הצמח צדק]], '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/10/index.htm מצות אהבת ישראל]''', מתוך הספר דרך מצוותך, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73861 הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן] {{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
* [[ספר הערכים חב"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=315|ערך ערך אהבת ישראל.] - [[היברו בוקס]]. | |||
*קובץ '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/07-05-2017-11-03-49-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%9A-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf אהבת ישראל]''', בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]], ל"ג בעומר תשע"ז | |||
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/AhavatYisrael.pdf אהבת ישראל בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא אהבת ישראל בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' | |||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | |||
*'''[https://col.org.il/news/144962 אהבת ישראל בין התמימים]''', הפקת וידאו שהוקרנה ב'[[יום תמים לרבי]]' י"א ניסן תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:00, 15 בדצמבר 2024
אהבת ישראל היא מצוות עשה[1], לאהוב כל אדם מישראל, מקורה בתורה הוא בפסוק[2] "ואהבת לרעך כמוך". בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם הלל הזקן[3]. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר רבי עקיבא[4] "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה",
אף בתורת החסידות מהוה הענין של אהבת ישראל כאחד היסודות המרכזיים בעבודת ה'.
אהבת חינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצות אהבת חינם היא מצוה לאהוב כל יהודי באשר הוא. אפילו יהודי הנמצא בקצווי תבל ומעולם לא ראה אותו. אהבת ישראל אמיתית היא כשאוהבים רשע גמור כמו שאוהבים צדיק גמור. כשם שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, כך יבנה בית המקדש השלישי על ידי אהבת חינם לכל יהודי.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון שכל ומדות טובות כ"א מצד שהוא ישראל[5] ואהבה זו הוא מצד הנשמה. אהבה זו צריכה להיות אהבה עצמית, כמוך, כפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כך צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת[6].
יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו היסורים. וזהו הפירוש האמיתי ב"ואהבת לרעך כמוך" שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.[7]
מעשה המצווה בו נצטווינו, הוא התבוננות בו בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל בלב[8]. אלא שהתבוננות זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה משכל[9] מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו.
הטעמים לעצמיות אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
• אהבת ישראל היא אהבת ה':[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאחר וכל יהודי הוא בן של הקב"ה כמוזכר בפסוק[10] "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של הקב"ה וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן[11] מצד זה שכל יהודי יש בו נפש אלוקית שהוא חלק אלוקה ממעל ממש[12] ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"[13] מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית להקב"ה ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי.
• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל עם ישראל כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת אדם הראשון וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו[14] ובמה שאוהב יהודי אחר, אי"ז כאוהב את הזולת כ"א כאוהב את עצמו.
מהותה בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ליקוטי אמרים - פרק ל"ב |
| " | רבינו הזקן כותב בסידורו: "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל | " |
בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את הנפש אלוקית מאחר ומצד נפשו הבהמית לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון התניא[15] "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי ביטול כפי שממבאר אדמו"ר הזקן בתניא[16] בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד בכנסת ישראל ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.
אהבה ליהודי חוטא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע ליהודי שחטא אשר עליו נאמר בגמרא[17] "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר[18] שזהו רק במשהו שהוא בגדר חבירו וצריך להיות חבירו בקיום תורה ומצוות פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.[19] ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות[20] "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה[21].
אהבת ישראל כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תנש"א בשבת פרשת מטות מסעי[22], דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד.
יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם הצביע הרבי בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת הפצת המעיינות, סיום מלחמת חיילי בית דוד, סיום צחצוח הכפתורים, סיום עבודת התשובה הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת בירור הניצוצות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38
- להבין עניין אהבת ישראל, נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הצמח צדק, מצות אהבת ישראל, מתוך הספר דרך מצוותך, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד
- הרבי מספר על אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן
- 
- ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ישראל. - היברו בוקס.
- קובץ אהבת ישראל, בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת יפוצו, ל"ג בעומר תשע"ז
- אהבת ישראל בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא אהבת ישראל בהוצאת מערכת 'מעיינותיך'
- שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- אהבת ישראל בין התמימים, הפקת וידאו שהוקרנה ב'יום תמים לרבי' י"א ניסן תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.
- ↑ דברים לג, ד.
- ↑ שבת לא, א.
- ↑ ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.
- ↑ סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"פ תבא תש"ה. - כי ג' האהבות (אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת התורה) הם מצד העצם.
- ↑ לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, 435 (מיוסד על פרק ל"ב בתניא).
- ↑ לקו"ד (כרך ד) עמ' 1410.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד תכו. התוועדויות תשמ"ו חלק ב' עמוד 664. וראה לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם.
- ↑ לקוטי שיחות שם עמ' 300.
- ↑ דברים יד, א.
- ↑ מובא בהיום יום, עמ' פא.
- ↑ ליקוטי אמרים, פרק ב
- ↑ מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"ו) ובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. ובפ' חיי שרה כב, ד מפירוש היעבץ לאבות פ"ד מ"ב: התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.
- ↑ לקו"ש שם. - והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"ז, כי בכל החלקים הוא אותו עצם ממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).
- ↑ פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.
- ↑ פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם
- ↑ ראה פסחים, קיג, ב. ערכין, טז, א
- ↑ תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא
- ↑ זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"
- ↑ ויקרא, יט, יז
- ↑ כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
- ↑ התוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |