שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:24, 13 בספטמבר 2024

שאול דובער זיסלין

לידה	תרמ"א
פטירה	י"ב סיוון תשכ"ד
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א - י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.

למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים^[1], בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.

בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.

משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.

בז' סיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.

נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.

בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס^[2] בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.

פטירתו ועזבונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים^[3], שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קונטרס רמ"ח אותיות, להערכת יהושע מונדשיין (כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
כ. מאירוביץ', התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים אתר שטורעם כסלו תשע"ד
י.ד. לבנון, למה אנחנו לומדים באידיש? אתר שטורעם אדר תשס"ו
שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים עיתון בית משיח סיוון תשע"ז
אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח
הבריחה מזעבין לליובאוויטש - מזכרונות הרב זיסלין, בטאון חב"ד, חוברת ו' (שטורעם נט).
אגרת המשפיע מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של משפיע חב"די שבועון בית משיח גליון 993 עמוד 42
שניאור ברגר, מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים שבועון בית משיח סיון תשע"ז
מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב, באתר בית המכירות קדם
"מזקני הרבנים בא"י": הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין

הקודם:
-

יושב ראש אגו"ח
תש"א - תשכ"ד

הבא:
חיים אליעזר קרסיק

הערות שוליים

↑ והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
↑ ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.
↑ ספר "עבד מלך" עמוד 343.

[1] והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.

[2] ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.

[3] ספר "עבד מלך" עמוד 343.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''שאול דובער זיסלין''' נולד בעיירה קרסלווע שברוסיה לערך בשנת [[תרמ"א]]. בין השנים [[תרס"ח]]-[[תרע"ח]] שימש כ[[משפיע]] ומנהל סניף [[תומכי תמימים שצעדרין]]. לאחר מכן כיהן כרב בקהילות צערינקא בערזין ואורשא.
+{{דמות
+|שם=שאול דובער זיסלין
+|תמונה=Zislin, Shaiel Ber 03.jpg
+|תאריך לידה=[[תרמ"א]]
+|תאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]
+|תפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
+}}
+הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]] - [[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
-בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], כחבר הרבנות בתל אביב ומראשי קהילת [[חב"ד]] שם.
+==תולדות חיים==
+נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
-הרב זילסין נפטר בי"ב [[סיון]] בשנת [[תשכ"ד]].
+למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאוויטש]] יחד עם הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[ה'תשל"ג]] בשישה כרכים, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[בטאון חב"ד]].
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|זיסלין שאול]]
+בשנת [[תר"ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זיסלין שאול]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זיסלין שאול]]
+משנת [[תרע"ז]] שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר [[אורשה]].
+ב[[ז' סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
+היה ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בתקופה הראשונה להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.
+נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
+בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
+===פטירתו ועזבונו===
+נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
+לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
+==משפחתו==
+היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
+==לקריאה נוספת==
+* '''אוצר החסידים - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]
+* הרב [[יואל כהן]] '''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה
+==קישורים חיצוניים==
+* קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&pgnum=1 רמ"ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=238 כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
+* כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67384 התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע"ד
+* [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס"ו
+* שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע"ז
+* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
+*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב"ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).
+*'''[http://www.scribd.com/doc/287936930/993 אגרת המשפיע]''' מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של [[משפיע]] חב"די {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 993 עמוד 42
+*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע"ז
+*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם
+*[https://col.org.il/news/141622 "מזקני הרבנים בא"י": הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין{{col}}]
+{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:זיסלין, שאול דובער}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
+[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]