כ"ג בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*[[תקפ"א]] - רבי רפאל יוסף חזן מאיזמיר, הראשון לציון, מחבר 'חקרי לב', נפטר.
*[[תקפ"א]] (31/10/1820 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי רפאל יוסף חזן מאיזמיר, הראשון לציון, מחבר 'חקרי לב', נפטר.
*[[תרע"ב]] - רבי יהוסף פנט מקוסון, מחבר 'בני שלשים', נפטר.
*[[תרע"ב]] (14/11/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהוסף פנט מקוסון, מחבר 'בני שלשים', נפטר.
*[[תר"צ]] - רבי משה מידנר, מנהל ישיבת 'תורת חסד - [[סלונים]]' בברנוביץ', נפטר.
*[[תר"צ]] (26/11/1929 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי משה מידנר, מנהל ישיבת 'תורת חסד - [[סלונים]]' בברנוביץ', נפטר.
*[[תשס"ז]] - רבי צבי מרקוביץ', ראש ישיבת בית אהרן וישראל - [[קרלין סטולין]], נפטר.


==ימי החסידים==
==ימי חב"ד==
* [[תשנ"ו]] - הרב [[משה שלמה סלונים]], מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]], נפטר.
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרי"א]] (29/10/1850 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[ישראל דב פרומקין]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], מראשוני העיתונאים בארץ ישראל בערש הדפוס העברי עורך " החבצלת". ועסקן ציבורי.
*[[תרפ"ו]] (10/11/1925 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פרץ הכט]], מראשוני ובחירי תלמידי תומכי תמימים באמריקה.
*[[תש"ד]] (21/11/1943 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], ראש המכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי [[מרכז רבני אירופה]], ובעבר [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] וב[[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]].
*[[תשי"ב]] (22/11/1951 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומנכ"ל כולל חב"ד בעיר.
*[[תשל"ב]] (11/11/1971 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אליעזר אשכנזי]], משלוחי הרבי בבנגקוק, תאילנד.
*[[תשמ"ז]] (25/11/1986 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[חח"ל צפת]] מרצה וסופר ב[[לימוד גאולה ומשיח|עניני גאולה ומשיח]].


===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשנ"ו]] (16/11/1995 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[משה שלמה סלונים]], מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]].
*[[תשס"ג]] (29/10/2002 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אהרון זאקאן]], משלוחי הרבי בפילדלפיה.
*[[תשס"ג]] (29/10/2002 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[שניאור זלמן לוין]], [[בעל מנגן]] חסידי יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]].
*[[תשע"א]] (31/10/2010 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זאב אריה קרינסקי]], [[שוחט]] ו[[מוהל]] של קהילת חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]].
*[[תשע"ה]] (16/11/2014 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יעקב דב כ"ץ]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


{{להיום יום|כ"ג|חשוון}}
{{להיום יום|כ"ג|חשוון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ב כג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב]]

גרסה אחרונה מ־01:34, 28 במאי 2021

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

כ"ג בחשוון הוא היום העשרים ושלושה בחודש חשוון.

יום זה היה יום-טוב בעקבות הוצאת אבני המזבח שחוללו בידי היוונים וסתירתה הסורג בעזרה.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תקפ"א (31/10/1820 למניינם) - רבי רפאל יוסף חזן מאיזמיר, הראשון לציון, מחבר 'חקרי לב', נפטר.
  • תרע"ב (14/11/1911 למניינם) - רבי יהוסף פנט מקוסון, מחבר 'בני שלשים', נפטר.
  • תר"צ (26/11/1929 למניינם) - רבי משה מידנר, מנהל ישיבת 'תורת חסד - סלונים' בברנוביץ', נפטר.

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - כ"ג בחשוון - מלוח היום יום
צוויי און צוואנציג מאל האט מען ארערסטירט דעם צ"צ אויף דער אסיפת הרבנים אין פעטערבורג, תר"ג, פאר זיין אנטקעגענשטעלען זיך דער פאדערונג פון דער מלוכה וועגען שינוים בחנוך וכו'. דער מיניסטער האט אים געפרעגט: דאס איז דאך מרידה במלכות? דער צ"צ האט אים געענטפערט: מורד במלכות איז חייב מיתה בגוף, אבער מורד במלכות שמים איז חייב מיתה בנפש. איז וואס איז גערעסער.

תרגום מאידיש: עשרים ושניים פעמים אסרו את הצמח צדק באסיפת הרבנים בפטרבורג, תר"ג, על התקוממותו נגד דרישת המלוכה אודות שינויים בחינוך וכו'. השר שאל אותו: "זהו הרי מרידה במלכות?" הצמח צדק ענה לו: "מורד במלכות חייב מיתה בגוף, אבל מורד במלכות שמים חייב מיתה בנפש. אז מה יותר גדול?".