יעקב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (50 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף]] | ||
הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] - [[ב' אייר]] [[תשע"ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש | הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] - [[ב' אייר]] [[תשע"ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]]. במשך כל ימי חייו [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] למען [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]] בנושאים אלו. | ||
== תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת " | נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]]. | ||
בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב. | |||
החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי. | החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי. | ||
בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם | בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד, | ||
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה". | בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה". | ||
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי. | במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי. | ||
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה| | מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמה, פרשת פפושדו.}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו. | ||
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}. | לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}. | ||
'''פטירתו''' | |||
את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה. | |||
ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים. | |||
[[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]] | [[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]] | ||
[[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]] | [[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]] | ||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 באתר [[חב"ד אינפו]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די [[תורת אמת]] בירושלים. | הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים], באתר [[חב"ד אינפו]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די [[תורת אמת]] בירושלים. | ||
===מיהו יהודי=== | ===מיהו יהודי=== | ||
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. | ||
בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 דבריו באתר חב"ד אינפו].}}. | בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 דבריו באתר חב"ד אינפו].}}. | ||
===משיח=== | ===משיח=== | ||
חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] | חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. | ||
===שלמות הארץ=== | ===שלמות הארץ=== | ||
היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]]. | היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]]. | ||
בתקופת מבצע "עמוד ענן", | בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן [[ההתנתקות]], לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד ו[[קריית גת]] ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום ב[[ירושלים]], נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות". | ||
היה | היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 כנס האלפים של המטה להאזנה], באתר [[חב"ד אינפו]]}}, והיה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב].{{כלומר}}}}. | ||
בשנת [[תשע"ג]] פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת [[ארץ ישראל שלנו (מפלגה)|ארץ ישראל שלנו]] עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת [[הבית היהודי (מפלגה)|הבית היהודי]] התומכת במתן [[אוטונומיה]] ל[[ערבים|ערביי]] ישראל. | |||
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך [[יסורים]] ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]]. | |||
==משפחתו== | |||
נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי). | |||
*בתו, מרגלית. | |||
*בנו, הרב [[עובדיה יוסף (בית שמש)|עובדיה יוסף]], רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''. | |||
*בנו, הרב משה יוסף. | |||
*בתו, רחל. | |||
*בנו, הרב עמרם יוסף. | |||
*בנו, הרב [[יהונתן (יוני) יוסף]] מ[[מוצא]], מחבר הספר "עבדך בן אמתך", חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות [[אלי ישי]]. | |||
*בנו, הרב אברהם בנימין יוסף. | |||
*בתו, ציפורה ברכה. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך. | הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך. | ||
לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני | לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה". | ||
כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו. | כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* שבתי ויינטראוב, '''[http:// | *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}} | ||
* '''[http:// | * שבתי ויינטראוב, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75607 "אמת ליעקב"]''', [[שבועון בית משיח]] | ||
* אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/ | * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף חדשות וידיעות] אודות הרב יוסף {{אינפו}} | ||
* אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אהרןדב_הלפרין_הדהים_הסוד_שמאחורי_הידיעה_הסנסציונית_75254.html הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית] על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יוסף, יעקב}} | {{מיון רגיל:יוסף, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:01, 3 באפריל 2024
הרב יעקב יוסף (כ"ג תשרי תש"ז - ב' אייר תשע"ג), ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם ש"ס. במשך כל ימי חייו מסר את נפשו למען שלושת השלמויות תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של הרבי בנושאים אלו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.
בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב.
החל משנת תשכ"ח החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.
בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם במסירות נפש על שלושת השלמויות, ונצמד לשיטת הרבי בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני הלכה[1], ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית הרפואה. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד "מגדולי הפוסקים של דורנו".
פטירתו
את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה.
ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון שלמות הארץ, והמאבק לתיקון חוק מיהו יהודי. היה מרבה להשתתף באירועים של חב"ד[2]. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די תורת אמת בירושלים.
מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
בעלון "ארץ ישראל שלנו" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש תמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק[3].
משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח.
שלמות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.
בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן ההתנתקות, לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד וקריית גת ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום בירושלים, נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות".
היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ[4], והיה גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש[5].
בשנת תשע"ג פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת ארץ ישראל שלנו עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת הבית היהודי התומכת במתן אוטונומיה לערביי ישראל.
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים ביום שישי, ב' אייר תשע"ג.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).
- בתו, מרגלית.
- בנו, הרב עובדיה יוסף, רב בבית שמש מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר אמרי עובדיה.
- בנו, הרב משה יוסף.
- בתו, רחל.
- בנו, הרב עמרם יוסף.
- בנו, הרב יהונתן (יוני) יוסף ממוצא, מחבר הספר "עבדך בן אמתך", חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות אלי ישי.
- בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.
- בתו, ציפורה ברכה.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".
כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירה אודות קשריו עם הרבי בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב
- שבתי ויינטראוב, "אמת ליעקב", שבועון בית משיח
- חדשות וידיעות אודות הרב יוסף
- אהרן-דב הלפרין, הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון חוק מיהו יהודי, שבועון כפר חב"ד, אתר COL
הערות שוליים
- ↑ לדוגמה, פרשת פפושדו.
- ↑ ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים, באתר חב"ד אינפו
- ↑ דבריו באתר חב"ד אינפו.
- ↑ כנס האלפים של המטה להאזנה, באתר חב"ד אינפו
- ↑ צילום מכתב.[כלומר?]