יהודה לייב מינוביץ' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את  הספר "[[שארית יהודה]]".
+רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תק"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) הינו אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר]]יו. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]".
-== ילדותו ==
+==תולדות חיים==
-המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]].
+=== ילדותו ===
+המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]].
-על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]הינו הסיפור עם "המעין הלבן", סיפור זה התרחש בהיות המהרי"ל בן שלוש שנים, וזה דבר המעשה:
+על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}.
-באחד הימים (בערך בשנת [[תקי"ג]]), קילל המכשף של הכפר הסמוך ל[[ליאזני]] את המעיין שליד העיירה, וכל מימיו השחירו. כל מי ששתה או רחץ במים אלו נהיה חולה, והיו כאלה שאף מתו.
+=== עם אדמו"ר הזקן ===
+המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו.
-ויהי היום, וטיילו שני האחים [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה בן שבע,ואחיו המהרי"ל אשר היה כאמור בן שלוש,באחוזה של רבי ברוך אביהם,אחת המשרתות הנוכריות נתנה לר' יהודה לייב תפוח,ר' יהודה לייב בירך ואכל,ורץ לאחיו לשאלו מהי הברכה האחרונה שמברכים על תפוח.
+המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח"י שעפטיל, [[תרס"ב]], עמ' 3}}.
-שאלו אחיו "מניין לך תפוח?" והתברר שאותו תפוח לא היה אלא עורלה.
-אדמו"ר הזקן סידר לאחיו "תיקון" על כך,והורה לו לטבול, שאל המהרי"ל "והרי המעין מקולל" ,ענה לו אחיו "שומע אני קול פכפוך מים מתחת לאדמה",חפרו שני האחים באדמה ומצאו מעין וטבלו בו.
+אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.
-עד מהרה התפרסם דבר המעין והייתה לבני [[ליאזני]] הרווחה,ויתר על כן-כל החולים טבלו במעין ונתרפאו.
+המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.
-ומאז נקרא שמו-המעין הלבן,כיוון שהמעיין התגלה מתחת לאבן לבנה. ([[אגרות קודש]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חלק כ').
+המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.
-== המהרי"ל ואדמו"ר הזקן ==
+המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].
-המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש,אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו,המהרי"ל הוא זה שיעץ לאדמו"ר הזקן ליסוע אל [[המגיד ממזריטש]],אלא שמהרי"ל עצמו לא הצליח ליסוע מפני סיבות שונות.
+=== עם אדמו"ר האמצעי ===
+בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".
-אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר,שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]],וידוע היה שקשה מאוד לשהות שם עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל,וכפי שתיאר זאת רבי [[ברוך מרדכי מבברויסק]] "המהרי"ל הינו גאון בלהב אש".
+המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".
-המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן,ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות  ובגמרא,בזוהר במדרש ובשולחן ערוך,בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים".
+=== הסתלקותו ===
+המהרי"ל חי עד שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנאוויטש.
-המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן,הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית הרבי נחתכו על פיו.
+== תורתו ==
+כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", ובשנת תשי"ז יצא לאור בהוצאה חדשה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ובשנת תשס"ט בהוצאה חדשה ומתוקנת.
-המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו,וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.
-== המהרי"ל ואדמו"ר האמצעי ==
-המהרי"ל עמד לצד [[אדמו"ר האמצעי]] בכל דבר לעניין,כך לדוגמא בעת המחלוקת עם רבי [[אהרון מסטראשלה]] על הנשיאות,הוא כתב מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".
-המהרי"ל התבטא פעם אל [[אדמו"ר האמצעי]] כלפי [[מאמר]]י החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא."
-== אישיותו וספרו ==
-כבר אמרנו לעיל שמהרי"ל נודע כגאון עמקן במידה בלתי רגילה.
-המהרי"ל נודע גם כבעל מספר נפלא,וכאשר חלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] בא המהרי"ל לבקרו וסיפר לו סיפורים שונים.
-בכלל המהרי"ל והצמח צדק היו מתפלפלים הרבה בנגלה,והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק".
-המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנשאלו על מנהגי החסידים.
-[[הרבי]] חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה.
-== הסתלקותו ==
-תאריך הסתלקותו לא נודע,מנוחתו כבוד ביאנוביטש.
 == משפחתו ==
+*בנו, רבי ישעיה. נפטר תק"ץ. אשתו מאליא ב"ר שלמה.
+**בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו"ת "[[שארית יהודה]]". נפטר בא"י, ו' אלול תרמ"ב. אשתו: איטה ב"ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב"ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב"ר אברהם. בתם שיינא).
+**בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר"ה. אשתו תמרה ב"ר משה.
+*בנו, רבי [[מנחם מנדל]].
+*בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב"ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ"ד{{הערה|ייתכן והוא מענדל, ת"ח ממוהילוב, שעלה עם אשתו גינעסיא לחברון בשנת תר"ו, בן 42. ר' יונה זאב מנדלסון, שמקובל כנכד המהרי"ל, עלה אף הוא בשנה זו לחברון, בן 20, ועשוי להיות בנו.}}
-*בנו רבי ישעיה.
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=126&hilite= בית רבי, ע' נה]'''
-*נכדו רבי זאב וולף,אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".
+*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שארית-יהודה/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [באתר עלי ספר]
+*קונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]
- [[קטגוריה:בית רבי]]
+*{{עץ משפחה}}
+{{עץ משפחת מנדלסון}}
+{{אחרונים}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]