משה קורדובירו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
איש חסיד ישנו (שיחה | תרומות) מ (תקלדה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| (70 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]] | [[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]] | ||
רבי '''משה קורדובירו''' (ה'רפ"ב - [[כ"ג בתמוז]] ה'ש"ל), היה [[תורת הקבלה|מקובל]] [[צפת|צפתי]], מחשובי המקובלים בכל הדורות. חיבר מספר ספרי קבלה, בראשם ספרו המרכזי "[[פרדס רימונים]]". בין תלמידיו היו [[האר"י הקדוש]], רבי [[חיים ויטאל]] ועוד. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרמ"ק נולד בשנת ה'רפ"ב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה ב[[ספרד]]. הוא גדל וגר ב[[צפת]], למד [[תלמוד]] ו[[הלכה]] אצל רבי [[יוסף קארו]] והוסמך לדיינות על ידי רבי [[יעקב בירב]]. התחתן עם אחותו של רבי [[שלמה אלקבץ]], ובגיל עשרים החל בלימוד [[קבלה]] אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כ[[ראש ישיבה]] בצפת. | |||
רבי | בין תלמידיו נמנו רבי [[חיים ויטאל]], לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר ראשית חכמה. עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה, עד לפטירתו. | ||
[[ | הרמ"ק נפטר ב[[כ"ג תמוז]] ה'ש"ל, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | ||
::: | בהלווייתו ראה האר"י שני עמודי אור המלווים את מיטתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24962&st=&pgnum=4&hilite= הקדמה לפלח הרמון] לרמ"ע מפאנו. הובא בשיחת י' שבט תשכ"ג.}}. כאשר הספיד אותו האר"י, דרש את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות... ותלית אותו על עץ", והסביר: אין מיתה בלא חטא, אם כן כאשר רואים שמסתלק צדיק ללא חטאים וחסרה סיבה למיתתו ("'''חטא''' משפט מוות", במובן של "חסרון") - יש לתלות את סיבת מיתתו ב[[חטא עץ הדעת]] של [[אדם הראשון]] שבגללו באה מיתה לעולם, וזהו: "ותלית אותו על העץ"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחת ש"פ בא תשמ"א]. ובאריכות - [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=244&hilite= ש"פ מטות תשמ"א], הוגהה ונדפסה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=148&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת תצא א'].}}. | ||
עם פטירתו, נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו. | |||
הרמ"ק היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה ב[[קבלת שבת]]{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא בשיחת ש"פ בא שם.}}. | |||
==קבלת הרמ"ק בחסידות== | |||
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו שב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}. | |||
[[הבעל שם טוב]] כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=484&hilite= מכתבי הגניזה החרסונית, מכתב קנ"ו].}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר ה[[מנגדים]] המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד{{הערה|אולי צריך להיות: ר"ל - רחמנא ליצלן.}}, השיטה שה[[אין סוף ברוך הוא]] הוא [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין|מסבב]] ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית.}} | |||
הרבי מבאר, כי היות וכל ענין ה[[צמצום]] יסודו רק בקבלת האר"י, נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר הבעש"ט את קבלת הרמ"ק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7109.htm אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'קט].}}. | |||
==מתלמידיו== | |||
* רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי. | |||
* רבי [[אליהו די וידאש]] - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה" | |||
* רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן" | |||
==הנצחתו של הרמ"ק בישראל== | |||
על שמו פזורים רחובות בערי [[מדינת ישראל]]. בתל אביב ישנו רחוב בשם; רחוב קורדובירו, בעיר הבירה ירושלים ישנו רחוב בשם; רחוב הרב משה קורדובירו, בעיר צפת ישנו רחוב בשם; רחוב מעלות הרמ"ק, וכן בעיר ביתר עילית ישנו רחוב בשם; רחוב הרמ"ק. כמו כן הוקמו מוסדות על שמו, ישיבה תלמוד תורה וכולל על שמו בשם "ישיבת אור יקר" ברחוב קרן היסוד בצפת על ידי הרב [[ירמיה כהן]]. וכן בשנת [[תשנ"ז]] פתח הרב [[יצחק מאיר מורגנשטרן]] מירושלים כולל קטן בשכונת [[מקור ברוך]], אשר כונה "אילימה" על שם ספרו של הרמ"ק. | |||
== ספריו == | |||
* '''אילימה רבתי''' - ביאורים בקבלה. | |||
* '''שיעור קומה''' - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה. | |||
* '''אור יקר''' - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (גמרו ב[[חודש אדר]] שנת ה'שכ"ג). | |||
* '''תומר דבורה''' - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר. | |||
* '''פרדס רימונים''' - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים{{הערה|על ספר זה חיבר תלמידו רבי שמואל גאליקו את הספר 'עסיס רימונים' שנדפס בהרבה מהדורות בצמוד לספר. הרב [[יואל קלופט]] ערך הצעת סדר לימוד בספר למי שאין לו רקע מספיק בלימוד הקבלה.}}. | |||
* '''אור נערב''' - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה. | |||
* '''ספר גירושין''' - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו. | |||
* '''תפילה למשה''' - פרוש על התפילה. | |||
* '''זבחי שלמים''' - על סדר עבודת יוה"כ. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5797&CategoryID=1273 הרמ"ק – רבי משה קורדובירו] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5816&CategoryID=1275 הרמ"ק ז"ל – חד בדרא] - על דמותו ותורתו של הרמ"ק בתורת הרבי | |||
*הרב משה רוזנבלט, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf פרדס רימונים]''' במדור 'ספרים ושיטות', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז | |||
{{מקובלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:משה, קורדבירו}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:09, 21 ביולי 2024
רבי משה קורדובירו (ה'רפ"ב - כ"ג בתמוז ה'ש"ל), היה מקובל צפתי, מחשובי המקובלים בכל הדורות. חיבר מספר ספרי קבלה, בראשם ספרו המרכזי "פרדס רימונים". בין תלמידיו היו האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל ועוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמ"ק נולד בשנת ה'רפ"ב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ, ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת.
בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר ראשית חכמה. עם הגעתו של האר"י לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה, עד לפטירתו.
הרמ"ק נפטר בכ"ג תמוז ה'ש"ל, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
בהלווייתו ראה האר"י שני עמודי אור המלווים את מיטתו[1]. כאשר הספיד אותו האר"י, דרש את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות... ותלית אותו על עץ", והסביר: אין מיתה בלא חטא, אם כן כאשר רואים שמסתלק צדיק ללא חטאים וחסרה סיבה למיתתו ("חטא משפט מוות", במובן של "חסרון") - יש לתלות את סיבת מיתתו בחטא עץ הדעת של אדם הראשון שבגללו באה מיתה לעולם, וזהו: "ותלית אותו על העץ"[2].
עם פטירתו, נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו.
הרמ"ק היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה בקבלת שבת[3].
קבלת הרמ"ק בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"[4]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו שבתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"[5]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו[6], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו[7].
הבעל שם טוב כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק[8]:
באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד[9], השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית.
הרבי מבאר, כי היות וכל ענין הצמצום יסודו רק בקבלת האר"י, נמצא כי בקבלת הרמ"ק אין כלל נתינת מקום לצמצום ופשוט כי מציאותו יתברך נמצא אפילו בדברים הנמוכים, ולכן הזכיר הבעש"ט את קבלת הרמ"ק[10].
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.
- רבי אליהו די וידאש - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה"
- רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן"
הנצחתו של הרמ"ק בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שמו פזורים רחובות בערי מדינת ישראל. בתל אביב ישנו רחוב בשם; רחוב קורדובירו, בעיר הבירה ירושלים ישנו רחוב בשם; רחוב הרב משה קורדובירו, בעיר צפת ישנו רחוב בשם; רחוב מעלות הרמ"ק, וכן בעיר ביתר עילית ישנו רחוב בשם; רחוב הרמ"ק. כמו כן הוקמו מוסדות על שמו, ישיבה תלמוד תורה וכולל על שמו בשם "ישיבת אור יקר" ברחוב קרן היסוד בצפת על ידי הרב ירמיה כהן. וכן בשנת תשנ"ז פתח הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מירושלים כולל קטן בשכונת מקור ברוך, אשר כונה "אילימה" על שם ספרו של הרמ"ק.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אילימה רבתי - ביאורים בקבלה.
- שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.
- אור יקר - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (גמרו בחודש אדר שנת ה'שכ"ג).
- תומר דבורה - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר.
- פרדס רימונים - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים[11].
- אור נערב - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.
- ספר גירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
- תפילה למשה - פרוש על התפילה.
- זבחי שלמים - על סדר עבודת יוה"כ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, הרמ"ק – רבי משה קורדובירו • הרמ"ק ז"ל – חד בדרא - על דמותו ותורתו של הרמ"ק בתורת הרבי
- הרב משה רוזנבלט, פרדס רימונים במדור 'ספרים ושיטות', דרך תמים שבט תשע"ז
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ הקדמה לפלח הרמון לרמ"ע מפאנו. הובא בשיחת י' שבט תשכ"ג.
- ↑ שיחת ש"פ בא תשמ"א. ובאריכות - ש"פ מטות תשמ"א, הוגהה ונדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת תצא א'.
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחת ש"פ בא שם.
- ↑ שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
- ↑ שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
- ↑ מכתבי הגניזה החרסונית, מכתב קנ"ו.
- ↑ אולי צריך להיות: ר"ל - רחמנא ליצלן.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'קט.
- ↑ על ספר זה חיבר תלמידו רבי שמואל גאליקו את הספר 'עסיס רימונים' שנדפס בהרבה מהדורות בצמוד לספר. הרב יואל קלופט ערך הצעת סדר לימוד בספר למי שאין לו רקע מספיק בלימוד הקבלה.