יעקב בכרך מקידאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[ " ב־" [[")
(אפשרות נוספת)
 
(28 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החסיד המפורסם רבי '''יעקב מקיראן''' (הנקרא בעולם בשם יעקיל קיראנער), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער''' או '''קידנר'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים|ספרות החסידית]].


יש הטוענים שמתחילה הסתופף בצילו של רבי [[אהרן מסטרושולע]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם.


הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]], וכתב ספר בכתב יד ביאור על ספר התניא. הוא הביא לדפוס את הספר מצרף העבודה (הנקרא וויכוחא רבא), והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.


כמו כן הדפיס ספר בשם [[סיפורים נפלאים]], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]].
==ספריו==
*ביאור ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}.


== מקורות ==
* [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.


[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=228&hilite= בית רבי עמ' קו]
יש שכתבו שחיבר גם את הספר [[ויכוחא רבה (ספר)|מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 
==לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז]
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]

גרסה אחרונה מ־18:55, 9 בספטמבר 2024

החסיד המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יעקיל קידאנער, או יעקב קאדאנער או קידנר[1]), היה חסיד גדול מחסידי אדמו"ר האמצעי ואחרי פטירתו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ספרו סיפורים נוראים מהווה מקור חשוב בספרות החסידית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאז'ין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.

כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי אהרן מסטרשלה[2], ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע לליובאוויטש להסתופף בצילו של אדמו"ר האמצעי, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.

הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סיפורים נוראים[4], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ואדמו"ר הריי"צ העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.

יש שכתבו שחיבר גם את הספר מצרף העבודה (נקרא גם בשם ויכוחא רבה[5]) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות יעקב קאדאניר.
  2. לפי המסורת המופיעה בספר בית רבי
  3. יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת בשנת תשע"ב.
  4. נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.
  5. הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.