חסידות פשברסק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אח"כ " ב־"אחר כך ") |
(←ר' איציקל: מראה מקום) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פשברסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור משלושת רבני פשברסק]] | [[קובץ:פשברסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור משלושת רבני פשברסק]] | ||
'''חסידות | '''חסידות פשברסק''' (באידיש: פשעווארסק) היא חסידות שמקורה ברבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק מצאצאי רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. הוא היה חתנו של רבי ישכר דוב הכהן גלאנץ מצאצאי הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
==ר' איציקל== | ==ר' איציקל== | ||
רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ב[[י"ב טבת]] [[תרמ"ב]] (יום | רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ב[[י"ב טבת]] [[תרמ"ב]] (יום [[הסתלקות]]ו של רבי משה מפשברסק, מחבר ספר 'אור פני משה'). בשנת [[תרמ"ו]] עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא. | ||
בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער | בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער מחבר הספר אמרי יושר, לשם נשלח על ידי דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא. | ||
לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שב[[פולין]], ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר [[השואה]] בשנת [[תש"ט]] עבר לגור ב[[פריז]] ובאדר [[תשי"ז]] עבר לגור בקביעות ב[[אנטוורפן]]. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את [[הרבי]] ואף נכנס ל[[יחידות]]. בינו ובין [[הרבי]] שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר | לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שב[[פולין]], ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר [[השואה]] בשנת [[תש"ט]] עבר לגור ב[[פריז]] ובאדר [[תשי"ז]] עבר לגור בקביעות ב[[אנטוורפן]]. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את [[הרבי]] ואף נכנס ל[[יחידות]]{{הערה|תוכן היחידות נדפס בספר בית פשעווארסק (אנטוורפן תש"פ. חלק ג, עמ' 137-138)}}. בינו ובין [[הרבי]] שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שבשעה שנסתלק לבית עולמו ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ז]] באנטוורפן - בו בשעה - בכה [[הרבי]] באמצע התפילה. | ||
לר' איציק'ל | מנוחתו של ר' איציקל כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל. | ||
לר' איציק'ל היו חמישה ילדים (אחד מילדיו היה ר' יוסף חיים), אך ארבעה מהם יחד עם אשתו הרבנית נרצחו ב[[השואה]]. בתו היחידה ששרדה הייתה הרבנית אלטע בינא שהתחתנה עם ר' יעקב לייזער. לאחר [[הסתלקות]]ו של ר' איציק'ל מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער כאדמו"ר מפשעווארסק. | |||
==ר' יעקב לייזער== | ==ר' יעקב לייזער== | ||
רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד ב[[ו' טבת]] [[ה'תרס"ו]] לאביו הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער. בשנת [[תר"צ]] | רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד ב[[ו' טבת]] [[ה'תרס"ו]] לאביו הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער. בשנת [[תר"צ]] השתדך עם הרבנית אלטע בינא, בתו של רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק, ורק חמש שנים לאחר מכן התחתן. בשנות [[תרצ"א]]-[[תרצ"ו]] שימש כרבה של ישליסק, ואחר כך היה סמוך על שולחן חמיו, בזמן מלחמת עולם השניה נשלח לסיביר, לאחר המלחמה חזר ל[[פולין]] שם התיישב בורוצלב וכיהן שם כרב והשיב עלה שאלות ההלכתיות הרבות שעלו אז מיד לאחר המלחמה. חצי שנה לאחר מכן התיישב בקרקוב יחד עם חותנו עד ל[[חנוכה]] [[תש"ט]] שאז עברו ל[[פריז]], ומשם עברו ביום כ' [[אדר א]]' [[תשי"ז]] ל[[אנטווערפן]]. | ||
ר' יענקל'ע | ר' יענקל'ע היה ידוע בהערצתו ל[[רבי]] ואף בא לבקר את [[הרבי]] ולהתברך מפי קודשו. | ||
ר' מאיר בארבער סיפר לר' יהודה אליעזר שטרסמן, מחסידי פשעווארסק, כי פעם ביקר באנטוורפן ונכנס לר' יענקעל'ע וקיבל ממנו שום לסגולה וברכה (כך נהג גם חמיו ר' איציקל לחלק שום לסגולה). שבוע לאחר מכן, נסע ר' מאיר מאירופה לביתו שבאוסטרליה ובדרכו עבר דרך ניו יורק. ר' מאיר נכנס לרבי ליחידות והגיש לרבי פ"נ עם דמי פ"נ וכן כמה חתיכות שום ממה שקיבל מר' יענקעל'ע ואמר לרבי ש"השום הוא מהרבי מפשעווארסק שבאנטוורפן". לאחר מכן סיפר המזכיר של הרבי לר' מאיר שהרבי מאוד נהנה מכך שהוא נתן לו מהשום של ר' יענקעל'ע{{הערה|בית פשעווארסק, יהודה אליעזר שטרסמן, חלק א, אנטוורפן תש"פ, עמ' 34.}}. | |||
ר' יענקל'ע נסתלק בכ"ז [[מר-חשוון]] [[תשנ"ט]] ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד. | |||
==הרב לייביש לייזר== | ==הרב לייביש לייזר== | ||
את מקומו של ר' יענקל'ע ממלא בנו הגה"צ רבי אריה לייביש לייזער | את מקומו של ר' יענקל'ע ממלא בנו הגה"צ רבי אריה לייביש לייזער כ"אדמו"ר מפשעווארסק" ב[[אנטוורפן]]. כשהתגורר בארצות הברית השתתף מספר פעמים בהתוועדויות של הרבי. הרב, מקיים יחסי ידידות עם חב"ד ובשנים האחרונות ביקר אצלו ה[[חוזר]] של [[הרבי]] רבי [[יואל כהן]] במהלך שהותו באנטוורפן ומסר את ספרי [[חסידות מבוארת]] על מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] בספריו הק' [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60544 ד' בבות בחצר האדמו"ר מפשוורסק] {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60544 ד' בבות בחצר האדמו"ר מפשוורסק] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:41, 30 באוגוסט 2022
חסידות פשברסק (באידיש: פשעווארסק) היא חסידות שמקורה ברבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק מצאצאי רבי אלימלך מליז'נסק. הוא היה חתנו של רבי ישכר דוב הכהן גלאנץ מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ר' איציקל[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בי"ב טבת תרמ"ב (יום הסתלקותו של רבי משה מפשברסק, מחבר ספר 'אור פני משה'). בשנת תרמ"ו עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא.
בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער מחבר הספר אמרי יושר, לשם נשלח על ידי דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא.
לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שבפולין, ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר השואה בשנת תש"ט עבר לגור בפריז ובאדר תשי"ז עבר לגור בקביעות באנטוורפן. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את הרבי ואף נכנס ליחידות[1]. בינו ובין הרבי שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שבשעה שנסתלק לבית עולמו ביום הכיפורים תשל"ז באנטוורפן - בו בשעה - בכה הרבי באמצע התפילה.
מנוחתו של ר' איציקל כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל.
לר' איציק'ל היו חמישה ילדים (אחד מילדיו היה ר' יוסף חיים), אך ארבעה מהם יחד עם אשתו הרבנית נרצחו בהשואה. בתו היחידה ששרדה הייתה הרבנית אלטע בינא שהתחתנה עם ר' יעקב לייזער. לאחר הסתלקותו של ר' איציק'ל מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער כאדמו"ר מפשעווארסק.
ר' יעקב לייזער[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד בו' טבת ה'תרס"ו לאביו הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער. בשנת תר"צ השתדך עם הרבנית אלטע בינא, בתו של רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק, ורק חמש שנים לאחר מכן התחתן. בשנות תרצ"א-תרצ"ו שימש כרבה של ישליסק, ואחר כך היה סמוך על שולחן חמיו, בזמן מלחמת עולם השניה נשלח לסיביר, לאחר המלחמה חזר לפולין שם התיישב בורוצלב וכיהן שם כרב והשיב עלה שאלות ההלכתיות הרבות שעלו אז מיד לאחר המלחמה. חצי שנה לאחר מכן התיישב בקרקוב יחד עם חותנו עד לחנוכה תש"ט שאז עברו לפריז, ומשם עברו ביום כ' אדר א' תשי"ז לאנטווערפן.
ר' יענקל'ע היה ידוע בהערצתו לרבי ואף בא לבקר את הרבי ולהתברך מפי קודשו.
ר' מאיר בארבער סיפר לר' יהודה אליעזר שטרסמן, מחסידי פשעווארסק, כי פעם ביקר באנטוורפן ונכנס לר' יענקעל'ע וקיבל ממנו שום לסגולה וברכה (כך נהג גם חמיו ר' איציקל לחלק שום לסגולה). שבוע לאחר מכן, נסע ר' מאיר מאירופה לביתו שבאוסטרליה ובדרכו עבר דרך ניו יורק. ר' מאיר נכנס לרבי ליחידות והגיש לרבי פ"נ עם דמי פ"נ וכן כמה חתיכות שום ממה שקיבל מר' יענקעל'ע ואמר לרבי ש"השום הוא מהרבי מפשעווארסק שבאנטוורפן". לאחר מכן סיפר המזכיר של הרבי לר' מאיר שהרבי מאוד נהנה מכך שהוא נתן לו מהשום של ר' יענקעל'ע[2].
ר' יענקל'ע נסתלק בכ"ז מר-חשוון תשנ"ט ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד.
הרב לייביש לייזר[עריכה | עריכת קוד מקור]
את מקומו של ר' יענקל'ע ממלא בנו הגה"צ רבי אריה לייביש לייזער כ"אדמו"ר מפשעווארסק" באנטוורפן. כשהתגורר בארצות הברית השתתף מספר פעמים בהתוועדויות של הרבי. הרב, מקיים יחסי ידידות עם חב"ד ובשנים האחרונות ביקר אצלו החוזר של הרבי רבי יואל כהן במהלך שהותו באנטוורפן ומסר את ספרי חסידות מבוארת על מאמרי אדמו"ר הזקן בספריו הק' תורה אור ולקוטי תורה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |