תפילת הדרך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ")
מ (שוחזר מעריכות של 213.151.50.13 (שיחה) לעריכה האחרונה של חב"דפדי פעיל)
תגית: שחזור
 
(25 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''תפילת הדרך''': "ותתנני" - בלשון יחיד - לחן ולחסד כו'.
{{חלונית
|כותרת=תפילת הדרך
|רוחב=30%
|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם דעתו לחזור מיד אומר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם). וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל-אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶך. וּמִכָּל פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לְעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְּנֵנִיּ (בל' יחיד) לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵינוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:
|מקור=
|ניקוד=כן}}


הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת הנסיעה ל[[נאות דשא]] קורא -בפעם השניה - תקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפלת הדרך.
'''תפילת הדרך''' היא תפילה שתיקנו [[חז"ל]] לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ובה מבקש מאת ה' שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו ויצליח דרכו.


תפילת הדרך בקרון היה אדמו"ר הרש"ב  מתפלל בישיבה ובמרכבה -בעמידה.
==מקור התפילה==
ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות כט, ב.}} מובאים דברי [[אליהו הנביא]] שנגלה לרב יהודה "וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא". ומבארים ה[[אמוראים]] את דבריו, "זו היא תפילת הדרך .. כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך". בגמרא מפורט נוסח התפילה, וכן מצויינת העובדה שיש לאומרה בלשון רבים (שמתוך כך תפילתו נשמעת), בעת היציאה לדרך.


כשנסע אדמו"ר הרש"ב מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות.
[[אדמו"ר הזקן]] פסק{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קי, סעיפים ד-ח (ובסידורו)}}, שאף על פי שכל תפילת הדרך היא בלשון רבים, יש בזה יוצא מן הכלל בתיבת "ותתנני" שצריך להיות יו"ד בסופו, בלשון יחיד, וכך הכניס את הנוסח ב[[סידור אדה"ז|סידורו]].


[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
==דיני התפילה==
*את התפילה אומרים רק על דרך שנמשכת למעלה מ-4 ק"מ מחוץ לעיר ויש לאומרה בתחילת הדרך.
*אם זה אפשרי, עדיף לעצור בצד הדרך ולומר את התפילה ולא תוך כדי נסיעה. וכן לאומרה מעומד.
*אומרים את התפילה רק פעם אחת ביום. משום שתפילת הדרך פוטרת את כל הנסיעה המתוכננת עד הבוקר שלמחרת. מי שנוסע כמה פעמים ביום אומר אותה רק בפעם הראשונה.
*את המילים "ותחזירנו לשלום" אומרים רק אם שבים הביתה באותו יום, לפני הבוקר שלמחרת.
*אדם שיוצא מביתו למשך כמה ימים, אומר את התפילה בכל יום בו הוא נמצא מחוץ לביתו, אך בסיום התפילה הוא לא מזכיר את שם ה'.
 
==מנהגי חב"ד==
בתפילת הדרך{{הערה|להלן מ[[ספר המנהגים]].}}: "ותתנני" - בלשון יחיד - לחן ולחסד כו'{{הערה|הגהות לסידור ישן (מהצמח צדק). וכן כתב המגן אברהם ואדמו"ר הזקן בשו"ע סימן ק"י סעיף ד' בשם ספר הקנה על פי הסוד (שער הכולל פרק יב).}}.
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] בעת הנסיעה ל[[נאות דשא]] קורא - בפעם השניה - תקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך{{הערה|שם=ומעין|קונטרס ומעין עמ' לד.}}.
 
תפילת הדרך בקרון היה [[אדמו"ר הרש"ב]] מתפלל בישיבה ובמרכבה - בעמידה{{הערה|שם=ומעין}}.
 
כשנסע [[אדמו"ר הרש"ב]] מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט תמוז]].}}.
 
יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו ש[[אדמו"ר הזקן]] פסק שאין צורך להדר בזה{{הערה|ספר השיחות תש"א [לה"ק] עמ' 148. ושם, שלאחר [[ויכוח מינסק]] כאשר נסע אדמו"ר הזקן ממינסק וליוו אותו בדרך, היה בין המלווים רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. התפתחה שיחה בהלכה אודות תפילת הדרך אם היא ברכה בפני-עצמה או שעליה להיות 'ברכה הסמוכה לחברתה', הוחלט שקובע ברכה לעצמה. אז אמר אדמו"ר הזקן שתפילת הדרך היא תפילה על כל משך חיי האדם על פני האדמה, שכל יום ויום הוא חלק מן הדרך. ומזה נעשה רבי אייזיק לחסיד ולמקושר לרבינו הזקן.}}, וכך נהג [[הרבי]]{{הערה|אלבום 'בנאות דשא' עמ' 84 ,47.}}.
 
הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ [[גן ישראל]] ו[[קעמפ אמונה]]{{הערה|בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ.}}, לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר את התפילה מתוך הסידור ובעמידה{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 57.}}.
 
==אמירה בכל יום ללא שם ומלכות==
על יסוד הנהגת [[אדמו"ר הרש"ב]] שכשנסע מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפלת הדרך – בלא שם ומלכות, נוהגים חסידים רבים, שכאשר נמצאים בביתם, ב[[שליחות]], או בכל מקום אחר שאינו [[770]] – אומרים בכל יום תפילת הדרך בלי שם ומלכות. כיוון שמרגישים שהם בדרך. כי ביתם האמיתי הוא ב-770, אצל [[הרבי]].
 
כך ראו אצל ה[[שד"ר]] הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]]. וכן על דרך זה סיפר הרב [[חנוך גליצנשטיין]] אודות חותנו, ר' [[אברהם פריז]], שיום אחד, בהיותו בבית חותנו ב[[פתח תקווה]], הבחין כי לאחר תפילת [[שחרית]] הוא אומר את תפילת הדרך. כאשר שאל לתפלה זו מה עושה? הסביר לו ר' אברהם בפשטות: "הרי בכל יום שלא חזרנו אל הרבי – אנחנו נמצאים עדיין 'בדרך'.. והנהגת רבותינו הינה, כמובא ב'[[היום יום]]' שהרבי הרש"ב "אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך, בלא שם ומלכות". על דרך זה ידוע גם על שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], שהיו אומרים בכל יום את תפילת הדרך בלא שם ומלכות{{הערה|הרב [[נפתלי אסטולין]], '''[https://chabad.info/blogs/66433/ אנחנו רק בדרך…]''' {{אינפו}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1697685 תפילת הדרך: נוסח התפילה, הלכות וסגולה לנסיעה בטוחה]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7028&CategoryID=1419 מדיני תפילת הדרך]''', [[שיחת השבוע]] גיליון 1230
*'''[http://chabad-il.org/hit/hit402.htm בירורי הלכה ומנהג - תפילת הדרך]''', גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] ת"ב
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/111955/ מתי אומרים תפילת הדרך בטיסה?]''', '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/79956/ האם אחד יכול להוציא את כולם בתפילת הדרך?]''' {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־22:05, 3 בספטמבר 2024

תפילת הדרך

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם דעתו לחזור מיד אומר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם). וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל-אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶך. וּמִכָּל פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לְעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְּנֵנִיּ (בל' יחיד) לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵינוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ובה מבקש מאת ה' שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו ויצליח דרכו.

מקור התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד בבלי מסכת ברכות[1] מובאים דברי אליהו הנביא שנגלה לרב יהודה "וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא". ומבארים האמוראים את דבריו, "זו היא תפילת הדרך .. כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך". בגמרא מפורט נוסח התפילה, וכן מצויינת העובדה שיש לאומרה בלשון רבים (שמתוך כך תפילתו נשמעת), בעת היציאה לדרך.

אדמו"ר הזקן פסק[2], שאף על פי שכל תפילת הדרך היא בלשון רבים, יש בזה יוצא מן הכלל בתיבת "ותתנני" שצריך להיות יו"ד בסופו, בלשון יחיד, וכך הכניס את הנוסח בסידורו.

דיני התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • את התפילה אומרים רק על דרך שנמשכת למעלה מ-4 ק"מ מחוץ לעיר ויש לאומרה בתחילת הדרך.
  • אם זה אפשרי, עדיף לעצור בצד הדרך ולומר את התפילה ולא תוך כדי נסיעה. וכן לאומרה מעומד.
  • אומרים את התפילה רק פעם אחת ביום. משום שתפילת הדרך פוטרת את כל הנסיעה המתוכננת עד הבוקר שלמחרת. מי שנוסע כמה פעמים ביום אומר אותה רק בפעם הראשונה.
  • את המילים "ותחזירנו לשלום" אומרים רק אם שבים הביתה באותו יום, לפני הבוקר שלמחרת.
  • אדם שיוצא מביתו למשך כמה ימים, אומר את התפילה בכל יום בו הוא נמצא מחוץ לביתו, אך בסיום התפילה הוא לא מזכיר את שם ה'.

מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתפילת הדרך[3]: "ותתנני" - בלשון יחיד - לחן ולחסד כו'[4].

אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא - בפעם השניה - תקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך[5].

תפילת הדרך בקרון היה אדמו"ר הרש"ב מתפלל בישיבה ובמרכבה - בעמידה[5].

כשנסע אדמו"ר הרש"ב מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות[6].

יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו שאדמו"ר הזקן פסק שאין צורך להדר בזה[7], וכך נהג הרבי[8].

הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ גן ישראל וקעמפ אמונה[9], לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר את התפילה מתוך הסידור ובעמידה[10].

אמירה בכל יום ללא שם ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על יסוד הנהגת אדמו"ר הרש"ב שכשנסע מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפלת הדרך – בלא שם ומלכות, נוהגים חסידים רבים, שכאשר נמצאים בביתם, בשליחות, או בכל מקום אחר שאינו 770 – אומרים בכל יום תפילת הדרך בלי שם ומלכות. כיוון שמרגישים שהם בדרך. כי ביתם האמיתי הוא ב-770, אצל הרבי.

כך ראו אצל השד"ר הרב מנחם שמואל דוד רייטשיק. וכן על דרך זה סיפר הרב חנוך גליצנשטיין אודות חותנו, ר' אברהם פריז, שיום אחד, בהיותו בבית חותנו בפתח תקווה, הבחין כי לאחר תפילת שחרית הוא אומר את תפילת הדרך. כאשר שאל לתפלה זו מה עושה? הסביר לו ר' אברהם בפשטות: "הרי בכל יום שלא חזרנו אל הרבי – אנחנו נמצאים עדיין 'בדרך'.. והנהגת רבותינו הינה, כמובא ב'היום יום' שהרבי הרש"ב "אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך, בלא שם ומלכות". על דרך זה ידוע גם על שלוחי הרבי במרוקו, שהיו אומרים בכל יום את תפילת הדרך בלא שם ומלכות[11].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ברכות כט, ב.
  2. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קי, סעיפים ד-ח (ובסידורו)
  3. להלן מספר המנהגים.
  4. הגהות לסידור ישן (מהצמח צדק). וכן כתב המגן אברהם ואדמו"ר הזקן בשו"ע סימן ק"י סעיף ד' בשם ספר הקנה על פי הסוד (שער הכולל פרק יב).
  5. 5.0 5.1 קונטרס ומעין עמ' לד.
  6. תבנית:היום יום/י"ט תמוז.
  7. ספר השיחות תש"א [לה"ק] עמ' 148. ושם, שלאחר ויכוח מינסק כאשר נסע אדמו"ר הזקן ממינסק וליוו אותו בדרך, היה בין המלווים רבי יצחק אייזיק מהומיל. התפתחה שיחה בהלכה אודות תפילת הדרך אם היא ברכה בפני-עצמה או שעליה להיות 'ברכה הסמוכה לחברתה', הוחלט שקובע ברכה לעצמה. אז אמר אדמו"ר הזקן שתפילת הדרך היא תפילה על כל משך חיי האדם על פני האדמה, שכל יום ויום הוא חלק מן הדרך. ומזה נעשה רבי אייזיק לחסיד ולמקושר לרבינו הזקן.
  8. אלבום 'בנאות דשא' עמ' 84 ,47.
  9. בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ.
  10. מעשה מלך עמ' 57.
  11. הרב נפתלי אסטולין, אנחנו רק בדרך…