יוחנן גורדון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(41 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]
[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]
הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] - [[כ"ט אב]] [[תשכ"ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב"ד (ניו יורק)|אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].


הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]]-[[כ"ט אב]] [[תשכ"ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב"ד (ניו יורק)|אגדות חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.


==תולדות חייו==
למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]].


נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר.
בשנת [[תרע"ז]] נישא עם רעייתו מרת זישא, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר והחגיגה קיבלה חיים חדשים.


למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]]. שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיירה דוקשיץ, ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]].
לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.


בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]] והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.
בשנת [[תרפ"ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לוורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי


שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ[[שלושת הרועים]] שאדמו"ר הריי"צ מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.
בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.
 
כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.
 
שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.


ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.
ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.
ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.
זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".


ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.
ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.
שורה 20: שורה 30:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*בנו, הרב [[שלום בער גורדון]].
*בנו, הרב [[ניסן גורדון]]
*בנו, הרב [[ניסן גורדון]].
*בנו, הרב [[שלום בער גורדון]]
*חתנו, הרב [[שמעון גולדמן]].
*בנו, הרב [[ישראל גורדון]]
*בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[שמעון גולדמן]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://anash.org/with-heart-and-soul/ עם הלב והנשמה]''', תולדות חייו ותמונות {{אנש}}
* [https://derher.org/wp-content/uploads/41-adar-1-5776-05.pdf סקירת חייו] מאת המגזין א חסידישער דערהער (באנגלית)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גורדון יוחנן]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גורדון יוחנן]]
{{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גורדון יוחנן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|גורדון יוחנן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]

גרסה אחרונה מ־05:22, 5 באוגוסט 2024

הרב יוחנן גורדון

הרב יוחנן גורדון (כ"ג אייר תרנ"ד - כ"ט אב תשכ"ט) היה הגבאי הראשי ב-770 במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב"ד בארצות הברית, ביניהם: אגודת חסידי חב"ד, ניחו"ח וחברת ביקור חולים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג אייר תרנ"ד לאביו ר' ישראל, שהיה המוהל בעיירה החסידית דוקשיץ, ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת אדמו"ר האמצעי כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.

למד בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ותומכי תמימים שצעדרין בין השנים תרס"ט-תרע"ז, ונחשב לתלמידו המובהק של המשפיע הרב שאול דב זיסלין.

בשנת תרע"ז נישא עם רעייתו מרת זישא, ביתו של ר' ניסן קלובנוב[1]. החתונה נערכה בשושן פורים, ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר והחגיגה קיבלה חיים חדשים.

לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד שחיטה ובדיקה מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב לייב שיינין הסכים למלא את מקומו.

בשנת תרפ"ט נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לוורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי

בשנת תרצ"ב היגר בהוראת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית[2], שם המשיך את עיסוקו כשוחט ובודק לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת 770 התמנה כגבאי ובעל קורא[3] והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.

כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.

שימש כיו"ר חברת ביקור חולים, מזכיר רייונדשל, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וניחו"ח. כמו כן היה מ'שלושת הרועים' שאדמו"ר הריי"צ מינה על אגודת אחות התמימים בארצות הברית.

ייסד וניהל את גמ"ח שומרי שבת. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב שמעון גולדמן. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.

ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.

זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"[4], וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".

ערך את מפתח האנשים לספר לקוטי דיבורים של אדמו"ר הריי"צ.

נפטר בכ"ט מנחם אב תשכ"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. דודו של מזכיר הרבי ר' יחזקאל פייגין.
  2. ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.
  3. תפקיד בו שימש עד שנת תשי"ג אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
  4. כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.