לדלג לתוכן

אורה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " חי"א " ב־" חלק י"א "
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
#אור הלבנה המקבלת מהשמש.
#אור הלבנה המקבלת מהשמש.
#האור המאיר בעולמות [[בי"ע]], המקבל מאור ה[[אצילות]].
#האור המאיר בעולמות [[בי"ע]], המקבל מאור ה[[אצילות]].
#[[ספירת המלכות]] המקבלת מה[[מדות]] (ז"א).
#[[ספירת המלכות]] המקבלת מה[[מידות (ספירות)|מדות]] ([[זעיר אנפין|ז"א]]).
#[[תורה שבעל פה]], להיותה מקבלת מ[[תורה שבכתב]].
#[[תורה שבעל פה]], להיותה מקבלת מ[[תורה שבכתב]].
#האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - ב[[אתערותא דלתתא]], ובלשון הקבלה: העלאת [[מ"ן]] של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).
#האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - ב[[אתערותא דלתתא]], ובלשון הקבלה: העלאת [[מ"ן]] של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).
שורה 18: שורה 18:
#אור של [[ה' תתאה]] מ[[שם הוי']] - מלכות.
#אור של [[ה' תתאה]] מ[[שם הוי']] - מלכות.
#אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
#אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
#אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'.
#אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'
#
 
==אורה ושמחה==
אף שב[[מגילת אסתר]] נמנו אורה ושמחה כשני עניינים נפרדים{{הערה|פרק ח' פסוק טז.}} ו[[חז"ל]] דייקו מכל אחד מהם פרט שונה{{הערה|תלמוד בבלי, מגילה טז, ב}}, בספרים הובאו לעיתים כענייין אחד{{הערה|משך חכמה פרשת תצוה. אמרי אדמו"ר הזקן עניינים עמ' קל. קונטרס התפילה עמ' 25.}}, בשיחת אור לחמשה עשר בשבט תשמ"ב התבטא הרבי בלשון זו כלפי האור המאיר לבני ישראל בסוף זמן הגלות, "לכל בני ישראל היה אור במושבותם"{{הערה|שמות פרק י' פסוק כג.}}{{הערה|שיחת אור לחמישה עשר בשבט תשמ"ב (שיחה ב' דקה 31:28 מסרט ההקלטה. קובץ  '''[https://drive.google.com/file/d/1Fw1YEd41RMpgf_B0ILXFVv1P7PJjFRWQ/view דברי משיח]''' לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 15). (בסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]] שונו הדברים, ראו הערת הרב [[ישראל גרנובטר]], קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [https://drive.google.com/drive/folders/1s2CdkjL9SNm_rlnkrJS4YTWMdC7QMnHt גליון רדע לשבת פרשת משפטים תשפ"ו עמ' 21]).}}.


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[ספר הליקוטים]] ערך אורה, [[שערי אורה]] בס[[ד"ה]] וקבל היהודים פל"ב ואילך, [[לקו"ש]] ח"ג 918, חלק י"א 343-324
*[[ספר הליקוטים]] ערך אורה, [[שערי אורה]] בס[[ד"ה]] וקבל היהודים פל"ב ואילך, [[לקו"ש]] חלק ג' 918, חלק י"א 343-324
 
==מקורות==
===אורה זו תורה:===
*לקוטי שיחות כרך ג' פורים,
*מסכת מגילה דף:
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־17:23, 9 במרץ 2026

אורה הינו סוג מיוחד באור, ומופיע בשלוש משמעויות:

א) אורה - בלשון נקבה, שהיא בחינת "מקבלת", שהיא למטה מבחינת אור כגון:

  1. אור הלבנה המקבלת מהשמש.
  2. האור המאיר בעולמות בי"ע, המקבל מאור האצילות.
  3. ספירת המלכות המקבלת מהמדות (ז"א).
  4. תורה שבעל פה, להיותה מקבלת מתורה שבכתב.
  5. האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - באתערותא דלתתא, ובלשון הקבלה: העלאת מ"ן של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).

ב) אורה - מפיק ה', שענינו מפעיל את האור (פועל יוצא), והיא למעלה מבחינת אור, בהיותה מקור לאור. כגון:

  1. התורה שהיא מקור האור והחיות של כל העולמות.
  2. מקור התורה שהוא מקור אור התורה.

ג) אורה - אור ה', הרכב של שתי מילים. כגון:

  1. אור של ה' תתאה משם הוי' - מלכות.
  2. אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
  3. אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'.

אורה ושמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שבמגילת אסתר נמנו אורה ושמחה כשני עניינים נפרדים[1] וחז"ל דייקו מכל אחד מהם פרט שונה[2], בספרים הובאו לעיתים כענייין אחד[3], בשיחת אור לחמשה עשר בשבט תשמ"ב התבטא הרבי בלשון זו כלפי האור המאיר לבני ישראל בסוף זמן הגלות, "לכל בני ישראל היה אור במושבותם"[4][5].

מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורה זו תורה:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לקוטי שיחות כרך ג' פורים,
  • מסכת מגילה דף:

הערות שוליים

  1. ^ פרק ח' פסוק טז.
  2. ^ תלמוד בבלי, מגילה טז, ב
  3. ^ משך חכמה פרשת תצוה. אמרי אדמו"ר הזקן עניינים עמ' קל. קונטרס התפילה עמ' 25.
  4. ^ שמות פרק י' פסוק כג.
  5. ^ שיחת אור לחמישה עשר בשבט תשמ"ב (שיחה ב' דקה 31:28 מסרט ההקלטה. קובץ דברי משיח לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 15). (בסדרת תורת מנחם התוועדויות שונו הדברים, ראו הערת הרב ישראל גרנובטר, קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גליון רדע לשבת פרשת משפטים תשפ"ו עמ' 21).
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")