אתחלתא דגאולה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן " |
|||
| (74 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות | '''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] התנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ"ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&cPartLetter=B&nBookId=61&refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] ועל כן היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם. | ||
== המדרש וההלכה == | == המדרש וההלכה == | ||
מכמה מדרשים ומאגדות | מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] [[רבי אבא]] בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]]. | ||
תפיסת היסוד של | תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו. ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[בני ישראל|ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא}}. | ||
את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי [[חז"ל]]{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}. | |||
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי | את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות]] ה[[חסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם הגשמי|עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים. | ||
ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב"ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה ל[[דוד בן-גוריון]]. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[עם ישראל|ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלושת השלמויות#התורה|שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]].{{הערה|אג"ק כ' ע' קי"א}} | |||
עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים [[תרי"ג מצוות]]. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה. | |||
== חומרת הטעות בזה == | == חומרת הטעות בזה == | ||
במכתבים רבים | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]<nowiki/>ו לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה שלימות ה[[תורה]] ו[[מצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות קודש, חלק י' עמוד קמ"ב)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מ"ד ,).}} הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''[[בין אור לחושך]]'''. | ||
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה]] וב[[מצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה]] וב[[מצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | |||
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | |||
ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב | ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של [[הרבי]]) על אמירה זו כתב ה[[רבי]]{{הערה|אגרת הנ"ל לרש"י זווין.}}: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים ב[[ארץ הקודש]] ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מה[[שואה]] וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה. | * ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה. | ||
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[ | *הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]]. | ||
[ | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות ח"ה ע' 149] | |||
* [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9613.htm אגרת קודש - אדמו"ר מלך המשיח שליט"א - י"ז כסלו תשכ"ט] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_39.html הרבי בחריפות: 'אתחלתא דגאולה'? טועים והשם יצילנו מידם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view האם ישוב יהודי בארץ ישראל הוא הכנה לביאת משיח?]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 80 | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]] | ||
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]] | [[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ציונות דתית]] | |||
[[en:Atchalta D'Geulah (Beginning of Redemption)]] | |||