ליקוטי אמרים - פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←סיכום) |
||
(21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}}'''פרק ב''' | {{ניווט | ||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}} | |||
{{תניא}} | |||
'''פרק ב' - מהות הנפש האלוקית''' | |||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
* בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית. | |||
* בפרק זה מתחיל ביאור מהות ה[[נפש האלוקית]] וכוחותיה{{הערה|הביאור מסתיים בפרק ה.}} - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור ה[[נשמה|נשמות]] וכיצד הן נמשכות לכל יהודי. | |||
ה[[נפש האלוקית]] | |||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
שורה 10: | שורה 16: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד. | |||
שורש כל הנפשות - אחד הוא, '''כל הנפשות''' יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא - באלוקות [[ממש]]{{הערה|כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.}}, הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא{{הערה|כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.}}. ובכל אופן נמצא,'''שלכל יהודי יש נפש אלוקית.''' | |||
עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט: | |||
* בכלל: בדורות הראשונים היו [[נשמה|נשמות]] מעולות שבבחינת [[ראש]], ואילו בדורות האחרונים ה[[נשמה|נשמות]] בבחינת [[עקב]]. | |||
* בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן [[נשמה|נשמות]] שבבחינת ראש (ה[[צדיק|צדיקים]] שבכל דור), ו[[נשמה|נשמות]] שבבחינת עקב (עמי הארץ). | |||
כל זה לגבי | כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגד לנשיא - מקבל את חיותו מ[[נשיא הדור]]{{הערה|כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.}}. אך כל זה{{הערה|שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.}} הוא רק לגבי ה[[נשמה]] עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי [[לבוש|לבושי]] ה[[נשמה]]{{הערה|כמבואר לקמן ב[[ליקוטי אמרים - פרק ד']], שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים [[לבושי הנפש]].}}: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד - ותלויים ב[[קדושה|קדושת]] ה[[זיווג]]. | ||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths="150px" heights="220px"> | |||
תמונה:תניא ו2.jpg|עמוד 1 | |||
תמונה:תניא 12.jpg|עמוד 2 | |||
תמונה:תניא ז.jpg|עמוד 3 | |||
</gallery> | |||
==מושגים יסודיים== | ==מושגים יסודיים== | ||
שורה 26: | שורה 39: | ||
*[[נר"ן]] | *[[נר"ן]] | ||
*[[ראשי אלפי ישראל]] | *[[ראשי אלפי ישראל]] | ||
*[[נפש השכלית]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535548 ביאור משולב לפרק ב'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]] | |||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2848/ הנפש האלוקית]''', ביאור רחב לפרק ב' מתוך הספר [[פניני התניא]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק א'|פרק א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ג'|פרק ג]]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
{{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־02:37, 5 במאי 2024
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ב' - מהות הנפש האלוקית
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית.
- בפרק זה מתחיל ביאור מהות הנפש האלוקית וכוחותיה[1] - נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור הנשמות וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.
טקסט[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק ב | ||
---|---|---|
פרק ב ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:
כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד וכמו שכתב הרמב"ם*
ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים] ומה שכתוב בזהר ובזהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא מה שאין כן בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל על ידי אותו הלבוש כו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הכל על ידי לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמו שכתב האר"י ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.
שורש כל הנפשות - אחד הוא, כל הנפשות יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא - באלוקות ממש[2], הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא[3]. ובכל אופן נמצא,שלכל יהודי יש נפש אלוקית.
עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט:
- בכלל: בדורות הראשונים היו נשמות מעולות שבבחינת ראש, ואילו בדורות האחרונים הנשמות בבחינת עקב.
- בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן נשמות שבבחינת ראש (הצדיקים שבכל דור), ונשמות שבבחינת עקב (עמי הארץ).
כל אחד ואחד מאנשי הדור - ואפילו המנגד לנשיא - מקבל את חיותו מנשיא הדור[4]. אך כל זה[5] הוא רק לגבי הנשמה עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי לבושי הנשמה[6]: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד - ותלויים בקדושת הזיווג.
צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
עמוד 1
-
עמוד 2
-
עמוד 3
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק ב', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הנפש האלוקית, ביאור רחב לפרק ב' מתוך הספר פניני התניא
הקודם: פרק א |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ג |
הערות שוליים
- ↑ הביאור מסתיים בפרק ה.
- ↑ כנפיחה - היוצאת מפנימיות האדם.
- ↑ כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.
- ↑ כשם שכל אברי האדם - ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.
- ↑ שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.
- ↑ כמבואר לקמן בליקוטי אמרים - פרק ד', שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים לבושי הנפש.