יום כיפור קטן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום כיפור קטן''' הוא כינוי ליום ערב [[ראש חודש]]. יום זה שייך לעשיית [[תשובה]] על החודש שחלף ובחלק מקהילות ישראל נוהגים [[תענית|להתענות]] ולומר [[סליחות]] ובכך לתקן את כל ימי החודש, ומכאן שמו "יום כיפור קטן". | |||
==מנהגי היום ועניינו== | |||
המנהג מובא בספר פרי חדש על הלכות ראש חודש בשם [[הרמ"ק]]: | |||
{{ציטוט|יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח.. מהרמ"ק ז"ל שהיה קורא אותו יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש כדאמרינן במוסף "זמן כפרה לכל תולדותם".. נהגו פה ירושלים תוב"ב שביום ערב ר"ח מאריכין בתפילות ותחנונים על אורך גלותנו ואחר כך מתקבצים יחידי סגולה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין קודם חצות פרשת ויקרא ופרשת צו ובישעיהו ובירמיה וביחזקאל ומן יואל ומשלי. ואחר כך לומדים מסכת אבות ומסכת מידות ומסכת תמיד וסי' אמ"ת. ואחר חצות קורין כל ספר תהילים ובין ספר לספר מאריכין בתחנונים ואחר כך לומדים בספר ראשית חכמה עד שיתקבצו הקהל להתפלל תפילת מנחה|מקור=פרי חדש לאורח חיים סימן תיז}} | |||
ב[[אור התורה]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מובא: | |||
{{ציטוט|והנה בכל חודש וחודש מתמעטת קודם חידושה עד שנעשית בחי' נקודה כו' כמשל צמיחת הגרעין א"א עד שנרקב תחילה אזי אח"כ מקבלת אור חדש משם הוי'. ונקרא ראש חודש. כמו הראש כולל חיות רמ"ח איברים כן נמשך חיות חדש כו' מחכמתו כו' וכן באדם ערב ראש חודש הוא נקרא כיפור קטן בחי' תשובה אזי אח"כ בר"ח נמשך מוחין חדשים|מקור=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31630&st=&pgnum=257 אור התורה, בא רנג.]}} | |||
ב[[ספר הזכרונות]] מסופר כיצד היה המנהג בעבר שהרב היה נושא [[דברי כיבושין|דברי תוכחה]] בפני הציבור ביום כיפור קטן{{הערה|ספר הזכרונות פרק נ"ח (במהדורת לשון הקודש - חלק א' עמוד 308).}}. | |||
==מנהגי חב"ד== | |||
ביום זה יש להוסיף בג' הקווים עליהם העולם עומד: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות חסדים וצדקה{{הערה|לוח כולל חב"ד.}}. | |||
בקהל חסידים מקובל בדרך כלל, שאין אומרים את תפילת "יום-כיפור קטן" בערבי ראשי-חדשים. אך יש האומרים סדר זה בערב ר"ח [[ניסן]], ויותר מהם שאומרים אותו גם בערב ר"ח [[אלול]]. | |||
ומנהג חב"ד הוא, שלעולם אין אומרים סדר "יום כיפור קטן", גם לא בערב ראש חודש [[ניסן]]. | |||
כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, מקדימים את העניינים של "יום כיפור קטן" לימים שלפני השבת (כיון שביום השבת אין אומרים [[תחנון]]), וביום השבת, ערב ראש חודש ממש, ישנה רק עבודה של שמחה{{הערה|[[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]].}}. | |||
[[הרבי]] נהג לנסוע בערב ראש חודש ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מנהגים כללי]] | [[קטגוריה:מנהגים כללי]] | ||
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
[[קטגוריה:ראש חודש]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:54, 2 ביולי 2024
יום כיפור קטן הוא כינוי ליום ערב ראש חודש. יום זה שייך לעשיית תשובה על החודש שחלף ובחלק מקהילות ישראל נוהגים להתענות ולומר סליחות ובכך לתקן את כל ימי החודש, ומכאן שמו "יום כיפור קטן".
מנהגי היום ועניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המנהג מובא בספר פרי חדש על הלכות ראש חודש בשם הרמ"ק:
יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח.. מהרמ"ק ז"ל שהיה קורא אותו יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש כדאמרינן במוסף "זמן כפרה לכל תולדותם".. נהגו פה ירושלים תוב"ב שביום ערב ר"ח מאריכין בתפילות ותחנונים על אורך גלותנו ואחר כך מתקבצים יחידי סגולה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וקורין קודם חצות פרשת ויקרא ופרשת צו ובישעיהו ובירמיה וביחזקאל ומן יואל ומשלי. ואחר כך לומדים מסכת אבות ומסכת מידות ומסכת תמיד וסי' אמ"ת. ואחר חצות קורין כל ספר תהילים ובין ספר לספר מאריכין בתחנונים ואחר כך לומדים בספר ראשית חכמה עד שיתקבצו הקהל להתפלל תפילת מנחה
— פרי חדש לאורח חיים סימן תיז
באור התורה לאדמו"ר הצמח צדק מובא:
והנה בכל חודש וחודש מתמעטת קודם חידושה עד שנעשית בחי' נקודה כו' כמשל צמיחת הגרעין א"א עד שנרקב תחילה אזי אח"כ מקבלת אור חדש משם הוי'. ונקרא ראש חודש. כמו הראש כולל חיות רמ"ח איברים כן נמשך חיות חדש כו' מחכמתו כו' וכן באדם ערב ראש חודש הוא נקרא כיפור קטן בחי' תשובה אזי אח"כ בר"ח נמשך מוחין חדשים
בספר הזכרונות מסופר כיצד היה המנהג בעבר שהרב היה נושא דברי תוכחה בפני הציבור ביום כיפור קטן[1].
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום זה יש להוסיף בג' הקווים עליהם העולם עומד: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות חסדים וצדקה[2].
בקהל חסידים מקובל בדרך כלל, שאין אומרים את תפילת "יום-כיפור קטן" בערבי ראשי-חדשים. אך יש האומרים סדר זה בערב ר"ח ניסן, ויותר מהם שאומרים אותו גם בערב ר"ח אלול.
ומנהג חב"ד הוא, שלעולם אין אומרים סדר "יום כיפור קטן", גם לא בערב ראש חודש ניסן.
כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, מקדימים את העניינים של "יום כיפור קטן" לימים שלפני השבת (כיון שביום השבת אין אומרים תחנון), וביום השבת, ערב ראש חודש ממש, ישנה רק עבודה של שמחה[3].
הרבי נהג לנסוע בערב ראש חודש לאוהל אדמו"ר הריי"צ.
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות פרק נ"ח (במהדורת לשון הקודש - חלק א' עמוד 308).
- ↑ לוח כולל חב"ד.
- ↑ שיחת כ"ח ניסן תנש"א.